ניתוח ממצאי סקר עמדות ותפיסות בנושא שינוי האקלים: ישראל לעומת מדינות ה-OECD

להורדת הדו"ח המלא (PDF)

Photo by Tomer Neuberg/Flash90

עיקרי הממצאים

מידת הדאגה משינויי האקלים

מהסקר עולה כי בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD, הציבור הישראלי היה פחות מודאג מתוצאות שינויי האקלים. בסקר התבקשו הנשאלים לדרג את מידת הדאגה שלהם מתוצאות שינויי האקלים בין 1 ל -4, כאשר 1 זה בכלל לא מודאג ו-4 זה מודאג מאוד. בעוד שהממוצע המשוקלל של כל מדינות ה-OECD הוא 3.1, בישראל ערכו 2.9, ערך המדרג את ישראל במקום ה-23 מתוך 27 המדינות.

עם זאת, בחינה מעמיקה חושפת שרוב (68.6%) המשיבים הביעו חשש משינויי האקלים, וכשליש (31.6%) אף העידו כי הם חוששים מאוד. כמו כן, כאשר נשאלו באיזו מידה הממשלה צריכה לתת עדיפות לנושאי האקלים בשנה הקרובה, 55% סברו שהממשלה צריכה להעניק לנושא עדיפות גבוהה יותר ממה שהיא נותנת כיום, לעומת 18% בלבד שתמכו במתן עדיפות נמוכה.

השלכות כלכליות

כאשר נשאלו משתתפי הסקר על אודות הדאגות שלהם מהשלכות המדיניות הממשלתית למאבק בשינויי האקלים, עולה כי הדאגה המרכזית נוגעת לעליה ביוקר המחיה: 91% מהמשיבים הביעו חשש מהתייקרות מחירי המזון (מהם 61% שמודאגים מאוד מכך), ו-88% מהתייקרות מחירי הדלק (מהם 55% שמודאגים מאוד). בחישוב הממוצע המשוקלל בשאלות אלו עולה כי הישראלים מודאגים מנושאים אלו באופן דומה לאזרחים במדינות ה-OECD.

כמו כן, אחוז בולט, כ- 75%, ציינו כי הם מודאגים מהפגיעה בצמיחה הכלכלית בעקבות המדיניות הממשלתית למאבק בשינויי האקלים וכ- 62% מודאגים מהעלויות של התאמת מערכות החימום והקירור הביתיות (למשל מעבר למערכות של אנרגיה מתחדשת, התקנת פאנלים סולאריים ועוד).

מעבר לתעסוקה ירוקה

מהסקר עולה כי הציבור בישראל חושש הכי פחות מאובדן מקומות עבודה בעקבות מדיניות ממשלתית למאבק בשינויי האקלים, כאשר שיעור המודאגים מכך (43%) נמוך מהשיעור שאינן מודאגים מכך (47%). בהתאם, עמד ערך הממוצע של המשיבים בישראל על 2.5 (בסולם בין 1 ל-4), זאת לעומת ממוצע של 2.8 במדינות ה-OECD.

כאשר נשאלו משיבי הסקר באיזו מידה הם מסכימים שהממשלה צריכה לעודד מדיניות שתפצה על ההשלכות הכלכליות של המדיניות שהנהיגה במטרה להתמודד עם שינויי האקלים, עולה כי הרוב סבורים שעל הממשלה לסייע לעובדים שיפגעו מהשלכות המדיניות הסביבתית. בפרט, כ- 79% מהנשאלים סבורים שעל הממשלה לסייע במציאת עבודה חדשה לעובדים שנפגעו מהמדיניות הסביבתית. כ-76% מהמשיבים הדגישו את הצורך בהקמת תוכניות הכשרה ייעודיות למשרות ירוקות. כ-73% הסכימו שעל הממשלה ליצור משרות חדשות. כמו כן, כ-66% מהנשאלים ציינו שיש להעלות את דמי האבטלה.

בבחינת הנתונים בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, נמצא כי ישראל מציגה מגמות דומות. הן בישראל והן במדינות ה-OECD, הנתון הממוצע ביחס לצורך של הממשלה לסייע במציאת עבודה חדשה עומד על 4. בתחום מתן התמיכה לרכישת כישורים לתעשיות ירוקות, ערך הממוצע בישראל הוא 4, בהשוואה ל-3.9 בממוצע במדינות ה-OECD. גם בנושא יצירת משרות חדשות, הממוצע בישראל וב-OECD זהה ועומד על 3.9. בהיבט של הצורך בהגברת התמיכה באמצעות הביטוח הלאומי, ישראל מציגה נתון של 3.8, לעומת 3.7 בממוצע ה-OECD.

מעבר צודק (Just Transition) – דיור ואנרגיה

הציבור הישראלי הביע תמיכה רחבה בצעדים שנועדו להקל על הנטל הכלכלי הצפוי כתוצאה מהמדיניות המתגבשת להתמודדות עם שינויי האקלים. צעדים המשלבים תועלות חברתיות וסביבתיות, כגון קביעת מגבלות על מחירי האנרגיה, זכו לתמיכה של כ- 71%, בעוד מתן תמיכה כספית לשיפוצים לשיפור היעילות האנרגטית של בתים זכה לתמיכה של כ- 66%. יצוין כי צעדים בעלי תועלת חברתית בלבד זכו גם הם לתמיכה נרחבת. סבסוד התחבורה הציבורית היה הצעד עם התמיכה הגדולה ביותר, עם כ-79% תמיכה; הגדלת היצע הדיור הסוציאלי ודיור בר השגה זכתה לתמיכה של כ-74%. לבסוף, ההצעה לסיוע כספי למשקי בית לכיסוי עלויות הדיור והאנרגיה זכתה לתמיכה של כ-59%, לעומת כ-15% שהתנגדו לצעד. עם זאת, בנושאים הקשורים לסבסוד עלויות אנרגיה ודיור, ישראל מדורגת באופן עקבי מתחת לממוצע ה-OECD.

בהיגד העוסק בהטלת מגבלות על מחירי האנרגיה, הממוצע בישראל עומד על 3.9, נמוך מממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 4.1, וממקם את ישראל בין המדינות בעלות הממוצע הנמוך ביותר בסקר בנושא זה. יתרה מכך, בהיגד העוסק במתן סובסידיות לכיסוי עלויות האנרגיה, ישראל מדורגת במקום אחד לפני אחרון עם ממוצע של 3.6 לעומת 3.9 בממוצע מדינות ה-OECD. ממצאים אלו מדגישים כי בהשוואה למדינות ה-OECD, הציבור הישראלי נוטה לראות במגבלות על מחירי האנרגיה או במתן סובסידיות דרך פחות יעילה בהתמודדות עם השלכות המדיניות הסביבתית שהממשלה מובילה.

סיכום

ניתוח שאלות האקלים בסקר Risks that Matter של ה-OECD מצביע על כך שבשנת 2022, מעט לאחר מגפת הקורונה וטרם המהפכה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל, רוב הישראלים הביעו דאגה ממשבר האקלים וסברו כי על הממשלה לתעדף את ההתמודדות עם שינויי האקלים יותר מכפי שהיא עושה כיום.

בנוסף, ממצאי הדו"ח משקפים תפיסה מורכבת: למרות שאובדן מקומות עבודה בעקבות מדיניות סביבתית נתפס כחשש פחות משמעותי, הציבור הביע תמיכה משמעותית בצעדים להגנה על עובדים שעלולים להיפגע ממנה. מנגד, על אף שהמשיבים העידו כי התייקרות מחירי המזון והדלק הם מהדאגות המרכזיות שלהם, הפתרונות שנועדו להתמודד עמם, כגון סבסוד דיור ואנרגיה, זכו לתמיכה נמוכה יחסית.

דו"ח זה מדגיש את האתגרים שבהיערכות לשינויי האקלים בישראל (מיטיגציה ואדפטציה) ומהווה קריאה לקידום מדיניות סביבתית בהתאם לעקרונות המעבר הצודק.