פסיקה תקדימית בבג"ץ: המדינה תחויב למנות נשים לתפקידי מנכ"לים
בפסיקה בעתירה שהוגשה על ידי שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה קבע בית המשפט העליון כי חובת ייצוג הולם לנשים חלה גם על משרות מנכ"ל במשרדי ממשלה. פסק הדין הסתמך בין השאר גם על סקירה של חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90
בג"ץ קבע היום כי הממשלה הפרה את חובתה החוקית לייצוג נשים בתפקידים בכירים, וכי עליה לקבוע בתוך 6 חודשים הנחיות ליישום עקרון הייצוג ההולם בתפקידי מנכ"לים במשרדי ממשלה ובמשרות אחרות הפטורות ממכרז.
בית המשפט העליון ביסס את פסיקתו, בין היתר, על סקירה מקיפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הסקירה, שערכו ד"ר אסף שפירא, דפנה אבירם-ניצן, עילי גבאי ועו"ד נסרין אבו עסלה, חושפת את תמונת המצב העגומה של תת-ייצוג נשים בתפקידי מנכ"ל בשירות הציבורי:
- רק 16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז 2003 היו נשים (38 מתוך 235 מינויים).
- בממשלה הנוכחית הגיע ייצוג הנשים לשפל היסטורי: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (5% מכל המינויים), והיום אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי ואינה ממלאת מקום.
בפסק הדין, כתב השופט סולברג:
"מצב הדברים הנוכחי – רחוק מעמידה בחובה זו (של ייצוג הולם) 'כרחוק מזרח ממערב'; בניגוד לכוונת המחוקק, נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי, ובהתאם לכך, אינן שותפות, הלכה למעשה, לחלק ניכר מקבלת ההחלטות במדינה".
השופטת ברק-ארז ציינה בפסק דינה כי קיים פער גדול בין ההצהרות על חשיבות השוויון, לבין היישום במציאות, שבמקרים רבים מתאפיין במתכונת של "כן – אבל" או "כן – אך לא במקרה זה".
כלומר: ייצוג הולם דורש עבודה, חיפוש אקטיבי אחר מועמדות מתאימות, ולעתים קרובות מדי לא נעשה אפילו מאמץ מינימלי.
איך עושים את זה?
פסק הדין מציע כמה אפשרויות למנגנונים שהממשלה יכולה לאמץ:
- מינוי לסירוגין (בשיטת "ריצ׳רץ׳") של מנכ"לים ומנכ"ליות.
- ראיון של יותר מועמדות נשים ממועמדים גברים.
- פנייה למאגר המומחיות של הרשות לקידום מעמד האישה לשם איתור מועמדות רלוונטיות.
- דיווח על מצב הייצוג ההולם בכל הצעת מינוי.
אנחנו במכון נמשיך לעקוב אחר יישום פסק הדין ולתרום לקידום שוויון מגדרי בשירות הציבורי באמצעות מחקר, ניטור וקידום מדיניות.