מאמר דעה

מעבר צודק לתעסוקה ירוקה בישראל

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתהליך העולמי של מעבר לכלכלה דלת פליטות, אבל כדי שיצליח – המעבר הזה חייב להיעשות תוך מחשבה על העובדים החלשים שעלולים להיפגע ממנו

| מאת:

Photo by Michael Giladi/Flash90

למרות הצהרותיו של טראמפ עם כניסתו לתפקיד נשיא ארה"ב כי בכוונתו להאיץ את קידוחי הנפט והגז בארה"ב וחתימתו על צו שעוצר את חלוקת יתרת התקציבים לעידוד השקעות ירוקות -  הרכבת כבר יצאה לדרך.  

הכלכלה העולמית נמצאת בעיצומו של מגה-תהליך של מעבר לכלכלה דלת פליטות, תהליך אשר הותנע בהסכם פריז לפני כעשור (2015) עם התחייבות מרבית מדינות העולם, כולל ישראל, לצמצום פליטות גזי החממה בשאיפה להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמה טרום המהפכה התעשייתית.

מאז הציבו מרבית מדינות העולם יעדים להפחתת פליטות, ובמקביל, התגבשה ההבנה שחייבים להבטיח שהחלשים לא יישארו מאחור בתהליך המעבר למשק דל פליטות. אירועי עבר הוכיחו שאי אפשר לקדם מהלכים להפחתת פליטות מבלי להתחשב בהשלכות המהלך על החלשים.

כך, מחאת האפודים הצהובים פרצה בצרפת ב-2018 בשל ההחלטה להטיל מס על הדלקים שהובילה לייקור מחירי הדלק ולפגיעה במעמד הפועלים תושבי הפריפריה. בעקבות המחאה בוטל המס.

דוגמא נוספת היא הטלת המס על כלים חד"פ בישראל, שהוטל ללא שיח מושכל עם האוכלוסיות המרכזיות שנפגעו מהטלתו וגם הוא בוטל. 

כך, ייקור עלויות האנרגיה המזהמת מחדד פערים: החלשים נאלצים לשלם יותר על דלק, חימום ומיזוג אוויר, מזון ועוד, והעשירים יכולים להוזיל את עלויות האנרגיה באמצעות קניית רכב חשמלי, התקנת פאנל סולארי וקניית דירה שעומדת בתקן ירוק.

הפגיעה בחלשים כתוצאה ממשבר האקלים ומצעדי המדיניות לצמצום הפליטות באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה. ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מתריע כי עד 2030 ייעלמו מיליוני משרות ברחבי העולם, בעיקר בענפי הזיקוק והפקת הנפט וייצור חשמל מפחם, בהם רוב העובדים מגיעים מאוכלוסיות חלשות. הסכם פריז עיגן את עקרון ה- Just transition, כאשר קבע שהתהליך ייעשה "תוך התחשבות בעקרונות המעבר הצודק של כוח העבודה, יצירת עבודה הוגנת ומשרות איכותיות". בנוסף, קבע הגרין דיל האירופי (2020) שהתהליך ייעשה תוך מאמץ ש"לא להשאיר אף אחד מאחור״ (Leave no one behind).

קידום מעבר צודק בישראל מחייב מעורבות והיערכות מוקדמת של הממשלה, המעסיקים והעובדים. אמנם בישראל, אומת הסטארט-אפ, ההערכות הן לפגיעה מתונה יחסית בתעסוקה. אין לנו מכרות פחם או תעשיית נפט מפותחת. אולם עדיין, ממחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה עולה כי רק בשל הטלת מס הפחמן צפויה ירידה של אלפי משרות בענפי המסחר, אירוח ואוכל, חקלאות ותעשייה בפרט בתעשיית הכימיקלים ועוד.

ישראל נדרשת להיערך כבר מהיום להבטחת מעבר צודק, שכן לא נוכל להישאר מאחור בתהליך העולמי של מעבר למשק דל פליטות. שותפות הסחר המרכזיות של ישראל (אירופה וארה"ב) מושקעות עמוק בתהליך הפחתת הפליטות, הן בתקציבים ופרויקטים שיצאו לדרך והן ברגולציה מחמירה שמוביל האיחוד האירופי, המחייבת את הפירמות לדווח על רמת הפליטות בכל שרשרת הערך, לרבות של ספקי המשנה שלהן.

כל יצוא ישראלי מחויב לעמוד בסטנדרטים הירוקים של מדינת היעד. זו לא בחירה, זה הכרח כלכלי. אם הפירמות הישראליות רוצות לשמר את כושר התחרות שלהן ולהגדיל את היקפי היצוא, עליהן לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים.

בכנס אילת ה-27 לנושאי עבודה, בהובלת נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות החדשה, נדון בצעדים הנדרשים להבטחת מעבר צודק בישראל, לרבות אופן היישום של מנגנוני פיצוי לאוכלוסיות החלשות שיתקשו להתמודד עם הייקור הצפוי הוצאות האנרגיה, קידום הכשרות מקצועיות, והיערכות להתמודדות שוק התעסוקה עם אירועי חום קיצוניים.