סקר ינואר 2025: רוב גדול בציבור תומכים בהמשך העסקה בין ישראל לחמאס לשלב ב'
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער
Photo by Avshalom Sassoni/Flash90
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 28/1-2/2/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 604 מרואיינים יהודים ו-151 מרואיינים ערבים.
הנושאים העיקריים בדו"ח זה
- מצב הרוח הלאומי
- הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס
- היום שאחרי בעזה
- חזרת התושבים ליישובי הצפון בעקבות הפסקת האש
- האם על ראשי מערכת הביטחון להתפטר?
- מנגנון החקירה המועדף לאירועי ה-7 באוקטובר
- מתווה לוין-סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים
- הנשיא טראמפ וישראל
בכלל המדגם, שיעור האופטימיים החודש באשר לעתיד הביטחון הלאומי של ישראל (41%) נמוך ב-10% בהשוואה לדצמבר 2024 (אז הוא עמד על 51%, המדידה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות). למעשה, בינואר 2025 שיעור זה חזר לשיעור שנמדד בנובמבר 2024. ובכל זאת שיעור זה עדיין גבוה משיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, שרשם גם הוא ירידה קלה החודש בהשוואה לדצמבר (35% בהשוואה ל 37% במדידה הקודמת).
הירידה באופטימיות באשר לביטחון הלאומי ניכרת בעיקר בקרב המדגם יהודים (מ-56% בדצמבר 2024 ל-42% בינואר 2025). גם באופטימיות בנוגע לדמוקרטיה חלה ירידה בקרב היהודים אם כי קטנה יותר (מ-39% ל-36%). במדגם הערבים נרשמה החודש דווקא עלייה מסוימת באופטימיות בשני התחומים - הביטחון הלאומי מ-23% בדצמבר ל-35% בינואר, לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי מ-27% בדצמבר ל-34% בינואר.
כבעבר, פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מעלה שיעור נמוך יותר של אופטימיות במחנה השמאל: לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי – 15.5% בלבד הם אופטימיים בהשוואה ל-24% במרכז ו-44% בימין. כשמדובר בעתיד הביטחון הלאומי השיעורים בשלושת המחנות קצת גבוהים יותר ועדיין בשמאל שיעור זה הוא הנמוך ביותר – 30% במרכז שיעור האופטימיים מעט יותר גבוה אבל בכל זאת מדובר במיעוט (35.5%) בעוד שבימין מדובר בכמחצית - 51%.
בכל המחנות מדובר בתנודות קטנות בהשוואה לחודש הקודם, כאשר התמונה הכללית נותרת בעינה מורה על פחות ממחצית אזרחי ישראל שהם אופטימיים לגבי העתיד בתחומים הללו.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)
בהנחה שמדידת דצמבר לא הייתה חריגה, ייתכן שהירידה שנרשמה החודש באופטימיות לגבי הביטחון הלאומי של ישראל מקורה בתחושה הרווחת שהחמאס מימש טוב יותר את האינטרסים שלו בשלב א' של הסכם הפסקת האש עם ישראל. שאלנו: "לדעתך, מי מימש טוב יותר את האינטרסים שלו בשלב א' של ההסכם בין ישראל לחמאס?". שיעור הסבורים שחמאס מימש טוב יותר את האינטרסים שלו מאשר ישראל היה יותר מכפול בקרב מדגם היהודים – ומכאן שגם בכלל המדגם (יהודים: 47.5% חמאס לעומת 21% ישראל). בקרב המרואיינים הערבים, השיעור הגבוה ביותר - קצת למעלה ממחצית - מעריכים כי שני הצדדים מימשו את האינטרסים שלהם במידה שווה.
פילוח של התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה במרכז ובימין שיעורים גבוהים יותר שלדעתם חמאס מימש טוב יותר את האינטרסים שלו בשלב זה של העסקה. בשמאל שיעור זהה מעריכים כך או ששני הצדדים מימשו את האינטרסים שלהם במידה דומה. כמו כן שיעור ה"לא יודעים" בשמאל הוא גבוה מאוד בהשוואה לשאר הקבוצות. במילים אחרות בכל הקבוצות ההערכה הרווחת היא שחמאס "הרוויח" מהעסקה יותר מישראל ובשמאל –באותה מידה כמו ישראל.
מי מימש טוב יותר את האינטרסים שלו בשלב א' של ההסכם בין ישראל לחמאס? (%)
תמיכה במעבר לשלב ב' של הפסקת האש - שאלנו: "לדעתך, אם שלב א' של ההסכם בין ישראל לחמאס יתבצע כמוסכם, האם על ישראל להמשיך לשלב ב' הכולל הפסקה מוחלטת של הלחימה, יציאה מעזה ושחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור כול החטופים?". רוב גורף בציבור הערבי ורוב גדול בציבור היהודי תומכים בהמשך העסקה לשלב ב' אם שלב א' יתבצע כמוסכם.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה שרוב גדול מאוד בשמאל ובמרכז תומכים במעבר לשלב ב'. וכן כמחצית (51%) בימין תומכים במעבר לשלב ב'. יש לציין כי בימין 40% מתנגדים למעבר לשלב הבא (9% לא יודעים).
מסכימים שאם שלב א' של ההסכם יתבצע כמוסכם, על ישראל להמשיך לשלב ב' הכולל הפסקה מוחלטת של הלחימה, יציאה מעזה ושחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור כול החטופים (%)
פילוח כלל המדגם לפי הצבעה בבחירות 2022 מעלה שבקואליציה קיים פער בין מצביעי הליכוד וש"ס אשר יותר ממחציתם תומכים במעבר לשלב ב' (54% ו-55%, בהתאמה) לבין בוחרי הציונות הדתית ויהדות התורה מהם מיעוט תומכים במעבר לשלב הבא (35.5% ו-35%, בהתאמה). כצפוי, בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה, יש רוב גדול התומכים בהמשך לשלב ב'.
במדגם היהודים ניתוח מגדרי חושף פערים משמעותיים: 73% מהנשים תומכות במעבר לשלב ב' לעומת 58% בלבד מהגברים. ממצא זה עקבי עם דפוס שזיהינו בדוחות קודמים שלפיו נשים יהודיות הביעו תמיכה גבוהה יותר בעסקאות לשחרור חטופים מהמשך הלחימה. גם באוכלוסייה הערבית נמצא פער מגדרי אם כי מתון יותר: 94% מהנשים הערביות תומכות במעבר לשלב ב' לעומת 89% מהגברים.
חזרנו החודש על שאלה מספטמבר 2024: "לדעתך, מי רצוי שישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה?". במדגם היהודים מצאנו דמיון בין המדידה הנוכחית למדידת ספטמבר: בשתי המדידות התשובות השכיחות ביותר היו כוח רב לאומי ולאחר מכן ישראל אם כי במדידה האחרונה עלה שיעור המצדדים בשליטה של כוח רב לאומי.
לעומת זאת בתשובות מדגם הערבים חל שינוי בולט בין שתי המדידות: לצד היחלשות התמיכה בשליטה עתידית של הרשות הפלסטינית חלה עלייה משמעותית במספר המצדדים בשליטה עתידית של חמאס (מוחלש) שבספטמבר עמד על 8% בלבד ואילו עתה מהווה את השיעור הגבוה ביותר (29%).
לדעתך, מי רצוי שישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה? (%)
במדגם הערבים, התמיכה בשלטון חמאס ברצועה לאחר סיום המלחמה מאפיינת בעיקר את הצעירים בגילי 34-18, שעה שמבוגרים נוטים יותר לראות רשות הפלסטינית כפתרון העדיף.
לדעתך, מי רצוי שישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה? (%, ערבים)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה שבשמאל ובמרכז כוח רב-לאומי הוא האפשרות המועדפת (55% ו-66%, בהתאמה) שעה שבימין כמחצית סבורים ששליטה ישראלית ברצועה היא הפתרון הרצוי (51%).
נוכח הפסקת האש בצפון, שאלנו: "האם המצב הביטחוני לאחר הפסקת האש בין ישראל ללבנון מאפשר או לא מאפשר את חזרת התושבים ליישובי הצפון?". בקרב הערבים רוב גדול סבורים שהמצב מאפשר חזרת התושבים. היהודים, לעומת זאת, חצויים כאשר שיעורים דומים סבורים שניתן ושלא ניתן לשוב ליישובים.
האם המצב הביטחוני לאחר הפסקת האש בין ישראל ללבנון מאפשר או לא מאפשר את חזרת התושבים ליישובי הצפון? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה תמונה דומה בשלושת המחנות. בשמאל ובמרכז שיעור הסבורים שאפשר לחזור ליישובים מעט גבוה יותר משיעור אלה שחושבים שהמצב לא מאפשר חזרה בטוחה, ואילו בימין – ההיפך (שמאל: המצב מאפשר חזרת התושבים – 42%, לא מאפשר – 38%; מרכז: מאפשר – 49%, לא מאפשר – 44%; ימין: מאפשר – 46%, לא מאפשר – 49%).
בעקבות התפטרותו לאחרונה של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שאלנו: "האם ראשי מערכת הביטחון (שב"כ, מוסד) צריכים ללכת בעקבותיו ולהתפטר כבר עכשיו מתפקידם בשל אחריותם לאירועי 7.10 או רק אחרי לקיחת אחריות והתפטרות של ראשי הדרג המדיני?". רוב ברור בקרב מדגם היהודים - ומכאן גם בכלל המדגם - השיבו כי ראשי מערכת הביטחון צריכים להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי התפטרות של ראשי הדרג המדיני. רק מיעוט מחזיקים בדעה שעליהם להתפטר רק לאחר שראשי הדרג המדיני ייקחו אחריות ויתפטרו ומיעוט קטן עוד יותר שהם אינם צריכים להתפטר.
האם ומתי על ראשי מערכת הביטחון (שב"כ, מוסד) להתפטר מתפקידם בשל אחריותם לאירועי ה-7 לאוקטובר? (%, כלל המדגם)
פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב גדול בימין הרוצה לראות בהתפטרות ראשי מערכות הביטחון בלי קשר להתפטרות ראשי הדרג המדיני. כמחצית הסבורים כך במרכז אם כי שיעור קטן רק במעט מתנה את התפטרותם בהתפטרות הדרג המדיני. בשמאל השיעור הגבוה ביותר – כמחצית - סבורים שעליהם להתפטר רק לאחר שראשי הדרג המדיני יעשו כן.
חזרנו החודש לבדוק מהו לדעת הציבור כיום המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר. בכלל המדגם, כמו במדידה הקודמת ביולי 2024, מצאנו רוב יציב בשיעור המעדיפים ועדת חקירה ממלכתית – 65% כיום בהשוואה ל-67% ביולי 2024. שוב, כמו בבדיקה הקודמת רק מיעוט בחרו באפשרויות האחרות שהצגנו: ועדת בדיקה ממשלתית (כלומר, שהממשלה ממנה את חבריה) – 17% כיום בהשוואה ל-13% ביולי, או ביקורת של מבקר המדינה ותחקירים פנימיים של הגופים הביטחוניים ושל משרדי הממשלה – 12% כיום בהשוואה ל 8% ביולי. ההבדלים בין יהודים לערבים בשאלה זו היה קטן.
פילוח של תשובות המרואיינים היהודים מראה בשלושת המחנות הפוליטיים רוב למעדיפים ועדת חקירה ממלכתית אבל גודלו שונה מאוד: בשמאל ובמרכז מדובר ברוב גדול מאוד ואילו בימין – ברוב קטן.
מסכימים שוועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון המתאים ביותר לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר? (%, יהודים)
שאלנו: "באיזו מהאפשרויות הבאות אתה תומך יותר ביחס למתווה לוין-סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים?". בכלל המדגם, כמו גם בקרב היהודים והערבים בנפרד, 42% מביעים תמיכה בשמירת המבנה הקיים של הוועדה המחייב הסכמות לגבי השופטים שייבחרו בין כל הגורמים המקצועיים ומעניק זכות וטו על בחירת השופטים גם לפוליטיקאים מהקואליציה וגם לשופטים. 29.5% מכלל המדגם תומכים בשינוי מבנה הוועדה בהתאם למתווה לוין-סער כך שרק לפוליטיקאים – מהקואליציה ומהאופוזיציה – תהיה זכות וטו לגבי השופטים שייבחרו (יהודים – 32%, ערבים – 18.5%), ו-18.5% מדווחים שאין להם העדפה (יהודים – 16%, ערבים – 32%).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה שרוב גדול בשמאל ובמרכז תומכים בשמירת המבנה הקיים שעה שבימין שיעור התמיכה הגבוה ביותר, אם כי לא רוב (45%), תומכים בשינוי מבנה הוועדה.
עוד שאלנו: "האם יהיה הבדל באיכות השופטים שנבחרו לפי השיטה הנהוגה כיום לבין שופטים שייבחרו לפי השיטה המוצעת על ידי לוין-סער?". בכלל המדגם, 35% חושבים שהשופטים שנבחרו לפי השיטה הנהוגה כיום איכותיים יותר ואילו 29% סבורים שהשופטים שייבחרו לפי השיטה החדשה יהיו איכותיים יותר.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצאנו דפוס דומה לדפוס שהראינו בשאלה הקודמת: בשמאל ובמרכז רוב המשיבים סבורים שהשופטים שנבחרו לפי השיטה הנהוגה כיום יותר איכותיים, שעה שבימין השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא רוב (45%) חושבים שהשופטים שייבחרו לפי השיטה החדשה יהיו איכותיים יותר.
העיתוי הנכון? - שאלנו: "לדעתך, האם נכון או לא נכון לקדם כיום את הצעת לוין-סער בנושא הוועדה לבחירת השופטים?". הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים שיעור הסבורים שאין זה העיתוי המתאים לקדם את הצעתם של לוין וסער גבוה משמעותית משיעור הסבורים שנכון לעשות זאת כעת (יהודים: נכון לקדם – 38%, לא נכון לקדם – 47%; ערבים: נכון לקדם – 35%, לא נכון לקדם – 50%).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה פער ניכר בין מחנות השמאל והמרכז שבהם רוב גדול מתנגד לקידום כיום של ההצעה לבין מחנה הימין שבו קצת יותר ממחצית תומכים בקידום ההצעה בעת הזו.
האם נכון או לא נכון לקדם כיום את הצעת לוין-סער בנושא הוועדה לבחירת השופטים? (%, יהודים)
האטת החקיקה כדי להגיע להסכמות רחבות - שאלנו: "האם נכון יהיה אם שר המשפטים לוין יאט את החקיקה על מנת לנסות ולהשיג הסכמות רחבות בין הקואליציה לאופוזיציה?". בכלל המדגם 43% מסכימים שיש לנסות להשיג הסכמות רחבות גם במחיר עיכוב החקיקה, 22.5% סבורים שאין בכך טעם מפני שאינם מאמינים ביושרה של הנושאים ונותנים, ואילו 18% מתנגדים להאטת החקיקה (16.5% לא יודעים).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה ששני שלישים בשמאל ומעל מחצית במרכז מסכימים שיש לנסות להשיג הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה גם במחיר עיכוב החקיקה. גם בימין שיעור התומכים בניסיון להגיע להסכמות הוא הגבוה ביותר בהשוואה לאפשרויות האחרות (39.5%), אם כי נמוך מזה שמצאנו במרכז ובשמאל. ראוי לציון שבשלושת המחנות נמצא שיעור דומה של כ-20% שמתנגדים לניסיון להגיע להסכמות מפני שאינם מאמינים ביושרה של הנושאים ונותנים. סביר להניח שבשמאל ובמרכז חוסר האמון מופנה כלפי נציגי הקואליציה ואילו בימין כלפי נציגי האופוזיציה. חיבור המתנגדים בימין – אלו שמתנגדים להאטת החקיקה יחד עם אלו שאינם מאמינים ביושרה של הנושאים ונותנים – מגיע ל-45%, שיעור גבוה יותר מהתומכים בעיכוב החקיקה במטרה להגיעה להסכמות רחבות (39.5%). לעומת זאת, בשמאל ובמרכז חיבור שיעור המתנגדים להאטת החקיקה ושיעור אלו שאינם מאמינים ביושרה (25% ו-34%, בהתאמה) נמוך משמעותית משיעור התומכים בעיכוב החקיקה על מנת לנסות להגיע להסכמות רחבות (שמאל – 66%, מרכז – 52%).
ישנם קולות הקוראים לשר המשפטים לוין להאט את החקיקה על מנת לנסות ולהשיג הסכמות רחבות בין הקואליציה לאופוזיציה, מה עמדתך? (%, יהודים)
האם טראמפ אכן השיג את העסקה? הנשיא טראמפ הצהיר לאחרונה כי הפסקת האש בין ישראל לחמאס ושחרור החטופים שעליהם הוסכם במסגרת שלב א' הושגו בזכותו. שאלנו: "לדעתך, האם נשיא ארה"ב טראמפ צדק או לא צדק באומרו שהסכם הפסקת האש ושחרור החטופים הושגו בזכות התערבותו?". רוב גדול בכלל המדגם (72.5%), וכן בקרב יהודים וערבים בנפרד (בהתאמה 74% ו-64%), השיבו שכך הדבר. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) גם הוא העלה הבדלים קטנים בלבד, שכן בכל המחנות הרוב סבורים שטראמפ צדק ביחסו לעצמו את ההישגים הללו (שמאל – 83%, מרכז – 79%, ימין – 74%).
האם נשיא ארה"ב טראמפ צדק או לא צדק באומרו שהסכם הפסקת האש ושחרור החטופים הושגו בזכות התערבותו? (%, כלל המדגם)
לחצים על ישראל בעתיד? - שאלנו: "מה הסיכוי שהנשיא טראמפ יפעיל לחץ מוחשי על ישראל, ואולי אף סנקציות, אם הממשלה בראשות נתניהו לא תשתלב במהלכים שהוא ייזום במזרח התיכון, למשל הסכם נורמליזציה עם סעודיה?". בדומה להתפלגות התשובות בשאלה הקודמת, גם בתשובות לשאלה זו מצאנו תמימות דעים של הרוב בקרב המרואיינים היהודים והערבים כאחד שהסיכוי לכך די גבוה או גבוה מאוד (כלל המדגם: 72.5%, יהודים: 73.5%, ערבים: 67.5%). גם כאן פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב בשלושתם המעריכים את הסיכוי להפעלת לחץ כזה כ-די או מאוד גבוה, אם כי בימין הוא קטן יותר (שמאל: 89%, מרכז: 88%, ימין: 66.5%).
מה הסיכוי שהנשיא טראמפ יפעיל לחץ מוחשי על ישראל, ואולי אף סנקציות, אם הממשלה בראשות נתניהו לא תשתלב במהלכים שהוא ייזום במזרח התיכון, למשל הסכם נורמליזציה עם סעודיה? (%, כלל המדגם)
מדד הקול הישראלי ינואר 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/1-2/2/2025 רואיינו 604 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.