מילה אחת מחברת בין יוסף שהושלך אל הבור, מאבק החשמונאים והחטופים בעזה

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

לוח השנה היהודי מזמן מדי שנה לפונדק אחד את חג החנוכה יחד עם פרשת השבוע 'מקץ', המספרת על גאולתו של יוסף ושחרורו מהבור שבו היה כלוא.

על פניו אין כל קשר בין מחרוזת סיפורי מכירת יוסף, נפילתו ממרומי תפקידו בבית פוטיפר למחשכי בור האסורים וזינוקו המופלא להיות המשנה למלך מצרים, לבין סיפור המאבק הדתי והלאומי, נס החנוכה שאירע למשפחת כהנים ממודיעין שיצאה להילחם נגד השליט היווני-סלוואקי וגזרותיו כנגד חופש הדת וחילול קודשי ישראל.

אולם לצד הגרסה המוכרת והידועה, לפיה המרד החשמונאי פרץ  בגלל שהיוונים הכריחו את היהודים לחלל את המזבח במקדש ולהקריב עליו חזיר, מביאים המדרשים גרסה נוספת של סיפור המרד. לפי גרסה זו, המרד פרץ לאחר שאחותם של המכבים (בחלק מהמקורות היא מכונה חנה, באחרים היא מזוהה כיהודית), נתבעה לקיים את נוהג 'הלילה הראשון' (jus primae noctis), לפיו על כל אישה לעשות את הלילה הראשון שלפני נישואיה במיטת ההגמון השליט. לפי המסופר, לאחר שהקימה האחות שערורייה וסירבה להמשיך את הנוהג המגונה ממנו סבלו אחיותיה לפניה, קמו אחיה להגן עליה ומרדו באנטיוכוס הרביעי, ניצחו והקימו את הממלכה היהודית העצמאית השנייה בהיסטוריה.

לאור גרסה זו אפשר להבחין כי דווקא ישנו קו מפתיע החורז את המאורעות הללו יחד – קו האחווה.

יוסף הגיע למצריים לאחר שאחיו, שהיו בני יעקב מאמהות אחרות, התנכרו לו, רצו להורגו, ולבסוף מכרו אותו לשיירת הנוודים שירדה מצרימה. לאחר עלייתו לתפקיד בכיר כמשנה למלך מצרים, כשהצליח להגן על מצרים מחרפת רעב בעוד כל המזרח התיכון סובל מבצורת ומשווע לאוכל, באים אחיו, כמו משפחות רבות אחרות מהאזור, לקנות אוכל ממצרים העשירה. יוסף משתמש במעמדו כדי לבדוק אם גם הפעם יתנכרו הבאים לאחוות האחים ויפקירו את בנימין – אחיו היחיד מאימו רחל, או שמא למדו לקח ממכירת יוסף והיטיבו את דרכיהם. רק לאחר שעמדו במבחן והגנו על בנימין בגופם, רק אז התוודע אליהם יוסף ומשפחת ישראל שבה והתאחדה.

סיפורה של ממלכת החשמונאים מקופל כולו במידה רבה בשאלת האחווה. נקודת הראשית של ממלכת החשמונאים נעוצה במאבקם של האחים החשמונאים לכבוד אחותם, ורגע הסיום שלה, שבו נכבשה בקלות על ידי רומא, התרחש בגלל מלחמת האחים הורקנוס ואריסטובלוס, יורשיה המאוחרים של שושלת החשמונאים.

אתגר האחווה מלווה גם את הממלכה היהודית העצמאית האחרונה – מדינת ישראל. אירועי השנתיים האחרונות הובילו לחידוד ההבדלים והפערים בין המחנות הפוליטיים השונים מחד, לצד ההכרה העמוקה ש"כולנו בני אב אחד [א]נחנו" וגורלנו הינו גורל משותף.

אתגר האחווה עומד עדיין לפתחנו. האחווה דורשת מאיתנו להאזין לאנקת אחינו הכלואים בבורות ובמחילות בעזה ולהשיבם אלינו. האחווה מפצירה בנו לזכור ולשנן כי על אף המחלוקות, אנשים אחים אנחנו. באחווה התאחדנו ונגאלנו, ובאחווה נשוב ונתאחד, וביחד ננצח.