מאמר דעה

39 גברים, 2 נשים: המנכ"ליות שהממשלה לא ממנה

ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות

| מאת:

צילום: קובי גדעון, לע"מ

עם מינויו של עו"ד עדן בר-טל למנכ"ל משרד החוץ חשוב לאחל לו בהצלחה רבה בתפקידו החשוב – ובמקביל לציין שמינוי זה מחריף את המצב העגום בכל הנוגע לייצוג נשים בתפקידי מפתח כמו מנכ"לים במשרדי ממשלה.

נכון להיום, לא מכהנת ולו מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה (במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מכהנת ממלאת מקום). בסך הכול, מתוך 41 מנכ"לים שמונו בממשלה הנוכחית – רק 2 היו נשים, כלומר פחות מ-5%. שתי המנכ"ליות האלה מונו למשרדים קטנים-יחסית, שבינתיים כבר הספיקו להיסגר – משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה. שתיהן דרך אגב מונו בידי שרות (גלית דיסטל-אטבריאן ומאי גולן), כך שמיעוט הנשים בממשלה (5 שרות מתוך 33 חברי ממשלה, כלומר 15%) בלי ספק משפיע לרעה גם על ייצוג המנכ"ליות. בנוגע למנוי האחרון של מנכ"ל משרד החוץ אפשר גם לציין שלמשרד זה, כמו למשרדים חשובים אחרים כמו משרד הביטחון – לא מונתה מעולם מנכ"לית אישה.

גם במבט היסטורי, זו הממשלה שמינתה הכי פחות מנכ"ליות בעשרים השנים האחרונות לפחות. המצטיינת בתחום זה הייתה "ממשלת השינוי" הקודמת, שבה 39% מהמינויים למנכ"לים היו של נשים, אך הממשלה הנוכחית בולטת לרעה גם לעומת שאר הממשלות.

הדרישה לייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים בכלל ובתפקיד של מנכ"לים במשרדי ממשלה בפרט, מוצדקת גם מבחינה חוקית, גם מנקודת מבט דמוקרטית וגם מהזווית של ביצועי המשרדים.

חוקית, חובת הייצוג ההולם בכל תפקיד בשירות המדינה, לרבות בתפקידי ניהול בכירים, מעוגנת בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. בסעיף 15א לחוק נקבע ש"בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים...". חובה זו גם מעוגנת בהתחייבויות בינלאומיות של ישראל, ובהן האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים, שסעיף 7 שלה נוגע לשילוב שוויוני של נשים בתפקידים ציבוריים ושלטוניים.

מנקודת מבט דמוקרטית, ייצוג הולם מאפשר מתן ביטוי לתפיסות העולם ולצרכים הייחודיים של נשים במוקדים שבהם מתעצבת המדיניות. בנוסף, נשים בתפקידי מפתח בעלי נראות ציבורית משדרות מסר ציבורי רחב שנשים הן אזרחיות שוות ערך וכישורים, והן גם משמשות מודל לחיקוי ומעודדות נשים נוספות לשאוף להגיע לעמדות בכירות, בשירות הציבורי ובזירות אחרות.

לבסוף, חשוב לציין כי יש גוף הולך ומתרחב של מחקרים שמראים כי ריבוי נשים בתפקידי הנהלה בכירים בחברות מסחריות תורם לביצועי החברות. אפשר לשער שמחקרים אלה רלוונטיים ותקפים גם לשירות הציבורי – כלומר שגם שם נשים בתפקידי ניהול עשויות לתרום לביצועים.

מספר ושיעור המנכ"ליות שמונו, לפי ממשלה ממנה, 2024-2003


לקריאת הסקירה המלאה, שמעודכנת לחודש יולי השנה (ולכן "מפספסת" 3 מנכ"לים שמונו מאז – כולם כמובן גברים), ראו כאן.