סקר אוקטובר 2024: רוב הישראלים מאמינים שצריך לחתור לעסקה עם חמאס
רוב קטן של היהודים (53%) אופטימיים היום לגבי עתיד הביטחון של ישראל, עלייה של כ-10% מהמדידה הקודמת. בקרב הערבים, לעומת זאת, רק מיעוט אופטימיים ● מקרב היהודים, 53% מאמינים שישראל יכולה להרשות לעצמה להגמיש את עמדותיה מול החמאס כדי להקל על השגת עסקה לשחרור החטופים ● בנוגע לחזית הצפונית, הציבור הישראלי חצוי בשאלה אם לרכז את עיקר המאמצים בהשגת הסדר מדיני, או בהמשך הלחימה נגד חיזבאללה
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 28/10-3/11/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילי 18 ומעלה, וכולל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.
הנושאים הנדונים בדוח זה
- מצב הרוח הלאומי
- תפקוד פיקוד העורף
- התגובה הישראלית למתקפה האיראנית
- החזית הדרומית לאחר חיסול סינוואר
- החזית הצפונית – מה הלאה?
- מדינות בעולם – מי ידיד ומי אויב?
- האריס או טראמפ?
יש להניח שבעקבות ההצלחות הצבאיות בלבנון ואולי גם בשל הדיפת המתקפה האיראנית בנזקים מועטים, מדדנו החודש בכלל המדגם עלייה של ממש באופטימיות של הציבור לגבי עתיד הביטחון של ישראל ועלייה קלה באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)
ההבדלים המוכרים בין יהודים לערבים נותרו בעינם: כשמדובר בביטחון הלאומי, למעשה רוב קטן של היהודים (53%) צופים כיום בתקווה לעתיד, בהשוואה לשיעורים נמוכים במידה ניכרת במדידות הקודמות ביולי ואוגוסט (30% ו- 43% בהתאמה). גם כשמדובר בעתיד השלטון הדמוקרטי ניכרת עלייה קלה בשיעור האופטימיים בהשוואה לחודשים שעברו. בקרב הערבים, לעומת זאת, בכל נקודות הזמן רק מיעוט אופטימיים בשני התחומים. יתירה מזו, שעה שלא נצפה שינוי לטובה בשיעור הערבים האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי, חלה אפילו ירידה בשיעור המקביל ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל.
% אופטימיים | יהודים | ערבים | ||||
יולי | אוגוסט | אוקטובר | יולי | אוגוסט | אוקטובר | |
עתיד השלטון הדמוקרטי | 33 | 38.5 | 43 | 15 | 24 | 17 |
עתיד הביטחון הלאומי | 30 | 43 | 53 | 8 | 21 | 22 |
בשני התחומים נשמר בקרב היהודים הדפוס של שיעור אופטימיים נמוך בקרב מי שמשייכים עצמם למחנות השמאל והמרכז, לעומת רוב בקרב המשייכים עצמם לימין. זאת ועוד, בשלושת המחנות האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי גבוהה מזו לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי.
% אופטימיים | ימין | מרכז | שמאל |
עתיד השלטון הדמוקרטי | 59 | 22 | 14.5 |
עתיד הביטחון הלאומי | 66 | 37 | 24 |
ייתכן שהשיפור במצב הרוח לגבי עתיד הביטחון הלאומי קשור בין השאר בתפקוד של פיקוד העורף. שאלנו: "על סולם שבין 1=גרוע ל-5 =מצוין, איזה ציון היית נותן לפיקוד העורף על תפקודו בניהול ההגנה על העורף עד כה?", ואכן מצאנו שבקרב המרואיינים היהודים רוב גדול מאוד נותן לפיקוד העורף ציונים גבוהים. גם בקרב המרואיינים הערבים השיעור הגבוה ביותר – אם כי נמוך מאשר בקרב היהודים – נותן לתפקוד פיקוד העורף ציונים טובים מאוד.
איזה ציון היית נותן לפיקוד העורף על תפקודו בניהול ההגנה על העורף עד כה? (%)
בקרב היהודים מצאנו הבדלים בין קבוצות הגיל השונות, אם כי בכולן הרוב מעניקים לפיקוד העורף ציונים גבוהים, כאשר המבוגרים "מפרגנים" יותר: צעירים (18-34) 76%, גילאי הביניים (35-54) 80.5%, מבוגרים (55 ומעלה) 90%.
פילוח לפי אזורי מגורים לא העלה הבדלים משמעותיים בין תושבי אזורים שונים בארץ, ובכולם שיעור המעניקים לפיקוד העורף ציונים גבוהים עולה על 70%.
הציבור, ובעיקר המרואיינים היהודים, חצויים בין העמדה שהתגובה הישראלית למתקפה האיראנית הייתה מתאימה לעמדה שהיא הייתה חלשה מדי, שעה שרק מיעוט קטן סבורים שתגובה זו הייתה חזקה מדי. יתר על כן, (משום-מה) במדגם הערבים שיעור התומכים בכך שהתגובה הייתה חלשה מדי גבוה באופן משמעותי משיעור הסבורים שהתגובה הייתה מתאימה.
לדעתך, האם עוצמת התגובה הישראלית בשבוע שעבר למתקפת הטילים האיראנית הייתה מתאימה, חזקה מדי או חלשה מדי? (%)
מצאנו הבדלים משמעותיים במדגם היהודים בין משיבים הממקמים עצמם בשמאל או במרכז לבין המשיבים מהימין. בשמאל ובמרכז השיעור הגבוה יותר של משיבים סבורים שהתגובה הייתה מתאימה בעוצמתה (46% ו-48%, בהתאמה), ולצידם מיעוט גדול שסבורים שהתגובה הייתה חלשה מדי (שמאל – 28%, מרכז – 32%). בימין, לעומת זאת, השיעור הגבוה ביותר (51%) סבורים שהתגובה הייתה חלשה מדי, שעה ש-41% חושבים שהייתה מתאימה.
פילחנו את עמדות הציבור בנושא זה לפי ההצבעה בבחירות 2022. מצאנו הסכמה מפתיעה שאין לנו הסבר מניח את הדעת עבורה, בין מפלגות ימין ציוניות – הליכוד והציונות הדתית, שרוב מצביעיהן מעריכים שהתגובה הישראלית למתקפה של איראן הייתה חלשה מדי (50.5% ו-56% בהתאמה), לבין המפלגות הערביות רע"ם ובל"ד, ששיעור הסבורים בקרב מצביעיהן שהתגובה הישראלית הייתה חלשה מדי נמצא גבוה עוד יותר (54% ו-67% בהתאמה).
חיסול סינוואר=מיטוט חמאס? שאלנו: "לדעתך, באיזו מידה חיסולו של יחיא סינוואר קירב את ישראל למימוש המטרה של מיטוט שלטון החמאס ברצועה?". בקרב היהודים, רוב ברור (62.5%) השיבו בחיוב על שאלה זו. זאת לעומת כחמישית בלבד בקרב הערבים (21%).
מצאנו גם כאן הבדלים ניכרים בין המחנות הפוליטיים (יהודים). בעוד שבשמאל ובמרכז כמחצית ואף מעט מתחת לכך מעריכים כי חיסול סינוואר קירב את מימוש המטרה של מיטוט החמאס, בימין רוב גדול (71%) מעריכים כי זה המצב.
מסכימים כי חיסולו של יחיא סינוואר קירב את ישראל למימוש המטרה של מיטוט שלטון החמאס ברצועה (%, יהודים)
האם המצב מאפשר הגמשת עמדות מצד ישראל? רוב הציבור סבור שאכן ישראל יכולה כיום להגמיש את מטרותיה כדי להקל על השגת עסקת חטופים (56%). בקרב היהודים מדובר ברוב קטן (53.5%) ובקרב הערבים ברוב גדול יותר (67%).
לא מצאנו קשר משמעותי בין ההערכה אם חיסול סינוואר הוא נקודת מפנה בדרך למיטוט החמאס, לבין הנכונות להגמשת עמדות כדי להקל על הגעה לעסקה לשחרור החטופים. רוב מסוים הן מבין מי שבטוחים או חושבים כי חיסול סינוואר מקרב את מימוש המטרה של מיטוט החמאס והן בקרב מי שאינם סבורים כך, מעריכים שאפשר להגמיש עמדות (54.5% ו-60% בהתאמה). כלומר, למעשה בקרב מי שאינם רואים בחיסול סינוואר נקודת מפנה קריטית בדרך למיטוט החמאס, נמצא שיעור גבוה יותר של תומכים בהתגמשות כדי להגיע לעסקה לשחרור החטופים. ככל הנראה, הגורם המשפיע כאן על התשובות לשתי השאלות הוא לא העמדה בשאלת משמעות חיסולו של סינוואר אלא השיוך הפוליטי: בשמאל ובמרכז חושבים פחות שחיסול סינוואר הוא נקודת מפנה, אך תומכים בהתגמשות יותר מאשר בימין.
המשך הלחימה או הסדר מדיני? שאלנו: "במצב הנוכחי, במה ישראל צריכה לרכז את עיקר מאמציה בלבנון?". מצאנו שכלל הציבור הישראלי חצוי בין התומכים בהתרכזות בהשגת הסדר מדיני לבין המצדדים בהתרכזות בהמשך הלחימה כנגד חיזבאללה.
במצב הנוכחי, במה ישראל צריכה לרכז את עיקר מאמציה בלבנון? (%, כלל המדגם)
עם זאת, מדובר בממצא המערפל הבדלים מסויימים. כך, בקרב היהודים, רוב המשיבים (54%) תומכים בהמשך הלחימה בשעה שמיעוט אם כי לא קטן (38%) תומכים בהשגת הסדר מדיני. לעומת זאת, בקרב הערבים, רוב גורף (88%) מצדדים בהשגת הסדר מדיני לעומת מיעוט קטן מאוד (6.5%) המעדיפים את המשך הלחימה.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כצפוי הבדלים ניכרים. בקרב המזוהים עם השמאל, כשלושה רבעים תומכים בהשגת הסדר מדיני לעומת חמישית בלבד שמצדדים בהמשך הלחימה. במרכז, 57% מעדיפים השגת הסדר מדיני ואילו 29% תומכים בהמשך הלחימה. לעומת זאת בימין, רוב גדול מצדדים בהמשך הלחימה (72%) ורק מיעוט (22%) תומכים בהשגת הסדר מדיני.
תוך כמה זמן יוכלו תושבי הצפון המפונים לחזור לבתיהם? הציבור שוב חצוי: 40% סבורים שתחלוף לפחות חצי שנה לפני שהמפונים בצפון יוכלו לשוב לבתיהם, ואילו 44.5% חושבים שהמפונים יוכלו לחזור לביתם בחצי השנה הקרובה.
היהודים פסימיים יותר מהערבים בנושא זה: 41.5% מהיהודים סבורים שתעבור לפחות חצי שנה עד שתושבי הצפון המפונים יוכלו לחזור הביתה, לעומת 32% מהערבים החושבים כך.
להערכתך, תוך כמה זמן תושבי הצפון המפונים יוכלו לחזור לבתיהם? (%)
"היום שאחרי" בדרום לבנון - שאלנו: "מי רצוי שישלוט צבאית בדרום לבנון לאחר סיום המלחמה?" בכלל הציבור, כשליש (34.5%) סבורים שכוח צבאי רב לאומי צריך לשלוט בדרום לבנון, כרבע (27%) – שהשליטה צריכה להיות בידי צבא לבנון, ורבע נוסף (26%) סבורים שעל ישראל לשלוט צבאית בדרום לבנון באופן קבוע. מיעוט זעיר (2%) סבורים שחיזבאללה מוחלש צריך להמשיך לשלוט צבאית בדרום לבנון. אלא שגם נתון זה מערפל הבדל מהותי בין היהודים לערבים: בקרב הערבים, רוב המשיבים (55%) מצדדים בשליטה של צבא לבנון באזור הלחימה לאחר שתסתיים, ואילו אצל היהודים הקבוצה הגדולה ביותר, אם כי לא הרוב (37.5%), גורסים שעדיף שכוח צבאי רב-לאומי ישלוט צבאית בדרום לבנון.
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מתגלים גם בנושא זה הבדלים גדולים בין המזוהים עם הימין, הנוטים יותר לתמוך בשליטה ישראלית מתמשכת ולתמוך פחות משני המחנות האחרים בשליטה של צבא לבנון, לבין המרכז והשמאל, הנוטים לתמוך יותר בשליטה של כוח צבאי רב-לאומי ופחות בשליטה ישראלית מתמשכת באזורים שבהם תסתיים הלחימה.
מי רצוי שישלוט צבאית בדרום לבנון לאחר סיום המלחמה? (%)
לאחר זמן רב ובתנאים שונים מבעבר על רקע המלחמה, חזרנו ובדקנו כיצד הציבור הישראלי תופס את יחסן לישראל של מדינות שונות בעולם. שתי מדינות בלבד נתפסות כידידותיות לישראל, הן בעיני היהודים והן בעיני הערבים: ארצות הברית (77% מהיהודים ו-87% מהערבים) וגרמניה (71% מהיהודים ו-76% מהערבים). בשאר המקרים קיימים פערים ניכרים בין הערכות הערבים, הנוטים לראות במדינות השונות כידידותיות יותר לישראל, לבין הערכות היהודים, הנוטים לראות את העולם כעוין יותר. כך, במקום השלישי ניצבת בריטניה (ידידותית: יהודים – 34%, ערבים – 76%) ולאחריה סעודיה (יהודים – 13.5%, ערבים – 69%), ירדן (יהודים – 11%, ערבים – 71%) ומצרים (יהודים – 8%, ערבים – 70%). המדינות הנתפסות כעוינות במיוחד הן רוסיה (יהודים – 78%, ערבים – 29%), קטאר (יהודים – 67%, ערבים – 23%), צרפת (יהודים – 62%, ערבים – 13%) וסין (יהודים – 57%, ערבים – 26%).
לדעתך, האם היא כל אחת מהמדינות הבאות כיום ידידותית או עוינת כישראל? (%, כלל המדגם)
השוואה בין המדידה הפעם למדידה קודמת ב-2019 מגלה מספר הבדלים. ראשית, המדינה היחידה שלגביה חלה עליה בשיעור הסבורים שהיא ידידותית כלפי ישראל היא גרמניה (מ-58% ל-72%). כלפי יתר המדינות, למעט בריטניה ששמרה על יציבות (44.5% אז ו-41% היום), בעיני הציבור בכללותו הערכת רמת הידידותיות ירדה ו/או הערכת רמת העוינות עלתה. אפילו שיעור המעריכים את ארצות הברית כידידותית ירד משמעותית: משיעור הסכמה כמעט מוחלט של 95% ב-2019, ל-79% במדידה הנוכחית. רוסיה נתפסת עוינת בעיני שיעור גדול יותר בציבור הישראלי כיום (69.5%) לעומת 2019, אז רק 21.5% העריכו אותה כעוינת. הוא הדין לגבי סין, אשר הוגדרה ב-2019 כעוינת על ידי 8% מכלל הציבור וכיום על ידי הרוב (52%). שיעור המעריכים את מצרים כידידותית לא השתנה מאוד (22% אז ו-18% היום), אך שיעור המעריכים אותה כעוינת עלה משמעותית, מ-32% ל-44%.
שאלנו: "מבחינת האינטרסים של ישראל, מי משני המועמדים לנשיאות בארה"ב יהיה טוב יותר?" כמעט שני שלישים מכלל המדגם סבורים שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ עדיף לאינטרסים של ישראל לעומת 13% בלבד הגורסים שסגנית הנשיא קמלה האריס תהיה עדיפה, ו-15.5% שגורסים שאין הבדל ביניהם.
מבחינת האינטרסים של ישראל, מי משני המועמדים לנשיאות בארצות הברית יהיה טוב יותר? (%, כלל המדגם)
במדגם היהודים, הפער משמעותי אף יותר: 72% חושבים שטראמפ עדיף לאינטרסים של ישראל לעומת 11% הסבורים שהאריס עדיפה. בקרב הערבים, קבוצת המשיבים הגדולה ביותר (46%) גורסת שאין הבדל בין השניים, בעוד היתר חלוקים בדעתם, עם יתרון קל לטראמפ (27% מול 22.5% להאריס).
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצאנו כי בשמאל להאריס יתרון ברור על טראמפ (42% מול 29%), אך בקרב משיבי המרכז והימין היתרון הוא של טראמפ על האריס (מרכז: טראמפ – 52%, האריס – 14%; ימין: טראמפ – 90%, האריס – 3%).
פילוח מדגם היהודים לפי גילים מעלה הבדלים דרמטיים. בקרב צעירים בגילי 18-34, רוב מוחץ חושב שטראמפ עדיף לאינטרסים של ישראל על פני האריס (90% מול 2%). בקרב גילי 35-54, שיעור הסבורים שטראמפ עדיף הוא 71% ואילו שיעור החושבים שהאריס עדיפה 10.5% בלבד. בקרב המבוגרים בגילי 55 ומעלה, 55% גורסים שטראמפ עדיף לעומת 22% החושבים כך לגבי האריס. בקרב הערבים, שיעור הסבורים שאין הבדל בין שני המועמדים הוא הגבוה ביותר בכל קבוצות הגיל.
בפילוח מגדרי (כלל המדגם), שיעורי התמיכה בהאריס כמועמדת העדיפה לאינטרסים של ישראל נמוכים וזהים בקרב נשים וגברים. עם זאת, גברים נוטים להביע תמיכה רבה יותר בטראמפ כמועמד העדיף מאשר נשים.
מבחינת האינטרסים של ישראל, מי משני המועמדים לנשיאות בארצות הברית יהיה טוב יותר? (%, כלל המדגם)
מדד הקול הישראלי אוקטובר 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/10-3/11/2024, רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.