שומרי הסף או שומרי השלטון? ההשתלטות על רשויות האכיפה והביטחון

Photo by Oren Ben Hakoon/Flash90

כבר נכתב ודובר על הדמיון בין התהליכים בישראל לבין תהליכים דומים של נסיגה דמוקרטית בעולם, אבל כפי שראינו בניסיון להדיח את היועץ המשפטי למשטרה בניגוד לדין ובניגוד לעמדת היועמ"שית, החלשת הדמוקרטיה לא נעשית רק דרך פגיעה במערכת המשפט. לגופי שיטור, ביטחון, מודיעין, אכיפה ותביעה יש תפקיד מפתח בהחלשת דמוקרטיות בעולם ובפירוקן, וגם כאן – חשוב ללמוד איך נראו מהלכים כאלה במקומות אחרים, כדי שנוכל להתמודד איתם כראוי.

תנאי מוקדם להפיכת גופים אלו למכשיר להרס הדמוקרטיה הוא השתלטות עליהם כך שבמקום מחויבות לחוק כמקור הסמכות העליון לפעולתם, יהיו מחויבים לשליטים המפעילים אותם. הדרך העיקרית לעשות זאת היא "טיהור" גופים אלו מבעלי תפקידים מקצועיים והגונים ומינוי אנשים שמחויבותם העליונה איננה לדין, לסטנדרטים מקצועיים ואתיים או לטובת הציבור, אלא לקבוצה השלטת. "טיהור" שכזה נעשה דרך פיטורים, הפחדה והשתקה של משרתי ציבור מקצועיים והגונים ומינוי נאמנים שימושיים כפי שקרה בהונגריה, בתורכיה, בוונצואלה ובמידה רבה גם בפולין. לעיתים ההשתלטות נעשית גם בעזרת שינויים מבניים ותיקוני חקיקה.

לאחר ההשתלטות, גופים אלה מנוצלים להאדרת כוח המחזיקים בשלטון ולהחלשת הדמוקרטיה, עד כדי חיסולה במקרים קשים.

איך זה עובד? באופן כללי, באמצעות ארבעה תפקידים מרכזיים שגופים אלה ממלאים.

ראשית, גופי השיטור, הביטחון והאכיפה מסייעים לשליטים להשתלט על שירות המדינה, על מנגנוני הידע והבקרה, כגון התקשורת והאקדמיה, ועל מוקדי הכוח, כאנשי עסקים ובעלי הון. הם יכולים לעשות זאת באמצעות רדיפה של אישים ובעלי תפקידים, איסוף מידע עליהם, הפחדה ויצירת איום תמידי - מפורש או משתמע - בפתיחת חקירה או בהעמדה לדין.

לעיתים, חלק מגופים אלה מסייעים להשלים את ההשתלטות על גופים אחרים. בטורקיה, למשל, בעלי בריתו של ארדואן במשטרה ובתביעה רדפו קצינים בכירים והעמידו רבים מהם למשפטים מפוקפקים, ובכל סייעו סייעו לנשיא לטהר את הצבא ממתנגדים.

שנית, גופי אכיפה וביטחון גם מסייעים ביצירת תלות של בעלי תפקידים, סמכויות או כוח בשליטים. הדרכים לעשות זאת דומות: שימוש במידע הרב שברשותם לצורך פתיחת חקירות, למשל, או אפילו לסחיטה. גופים אלה עשויים להימנע מחקירת עבירות או מהעמדה לדין כל עוד העבריין מרצה את השלטון, אך "למצוא" את הראיות או להעמיד לדין את מי שיגלה הגינות, עצמאות, התנגדות או סטייה מהאינטרסים של השליטים. הגם שהדבר קשה להוכחה, נראה שכך נעשה בהונגריה, בתורכיה, בוונצואלה, בפולין ובמדינות אחרות שהיו בעבר דמוקרטיות.

שלישית, גופים אלה חיוניים ליצירת מצג שווא שהמדינה היא עדיין דמוקרטיה המבוססת על שלטון החוק: כאילו הממשלה וזרועותיה פועלים לפי חוקים ונהלים, כאילו חומרי חקירה נבדקים באופן ענייני על-פי הראיות ומתוך שאיפה לחקר האמת, כאילו האכיפה שוויונית וכדומה.

רביעית, כשכל אלה אינם מספיקים לשליטה מוחלטת בתודעה הציבורית ובדעת הקהל משמשים גופי אכיפה, שיטור וביטחון לדיכוי מחאה, להשתקת ביקורת או דיון ציבורי שנתפסים כאיום על השלטון. בהונגריה, למשל, עקבו המשטרה ורשויות האכיפה אחרי ארגוני החברה האזרחית שלא נשאו חן בעיני שלטון אורבן, התנכלו להם והצרו את צעדיהם. בטורקיה הם שימשו, בין היתר, לדיכוי מחאות המוניות ביד קשה. מאוחר יותר, בחסות מצב חירום שהכריזה ממשלת טורקיה, הם הוציאו לפועל מעצרים פוליטיים המוניים (כ-150,000 איש), לרבות שופטים בכירים, משרתי ציבור, מיטב המוחות באקדמיה, פעילים ואנשי אופוזיציה, ואסרו באופן סלקטיבי על פעילות פוליטית כדי להביא לניצחון ארדואן ושותפיו במשאל העם לתיקון החוקה.

הונגריה, טורקיה, ונצואלה ומדינות נוספות כבר אינן דמוקרטיות. פולין עדיין נאבקת. לאן תלך ישראל?