סקר בזק: מבצע "חיצי הצפון"
ממצאים עיקריים
רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.
Photo by Michael Giladi/Flash90
הסקר נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 26-29/09/2024. הוא כולל מדגם מייצג של 600 יהודים ו-150 ערבים.
הערה: יש לשים לב שחלק מהמרואיינים (N=609 ) ענו על שאלון לפני היוודע דבר ההתנקשות במנהיג חיזבאללה נסראללה וחלקם N=141)) ענו לאחר מכן. הצגנו השוואה בין שתי הקבוצות רק בשאלות בהן ההבדל ראוי לציון.
- לדעתך, האם היה נכון או לא נכון מצד ישראל לפתוח בשבוע שעבר במתקפת העומק נגד חיזבאללה בזמן שהמלחמה בעזה טרם הסתיימה וסוגיית החטופים לא נפתרה?
בקרב היהודים יש קונצנזוס (90%) שהיה נכון לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה. לעומת זאת בקרב הערבים השיעור הגבוה יותר, קצת פחות ממחצית סבורים שהמהלך לא היה נכון (47%).
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה רוב בגדלים שונים הסבורים כי המהלך היה נכון: שמאל 67%, מרכז 87%, ימין 95%.
פילוח מדגם היהודים לפי מועד מילוי הסקר מראה כי בקרב היהודים הייתה עליה קלה בלבד (2%) של הסבורים שהמהלך היה נכון ובקרב הערבים עלייה מעט יותר גדולה (5%), אם כי כאמור אצל היהודים מדובר ברוב שסברו לפני ואחרי ההתנקשות שהמהלך נכון ואצל הערבים – במיעוט.
- מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית?
בקרב היהודים ההעדפה הברורה היא להחרפת מתקפת העומק (52%, לפני היוודע ההתנקשות השיעור היה 55%). פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי ההעדפה בשמאל היא לחתירה להסדר מדיני (49%), במרכז להמשך התקפות העומק כפי שהן (35.5%) או החרפתן (33%), ובימין – החרפת מתקפת העומק (65%).
- האם אתה תומך או לא תומך בכניסה קרקעית של כוחות צה"ל לדרום לבנון במקרה שמתקפת העומק האווירית לא תביא להפסקת הירי של חיזבאללה?
בקרב היהודים השיעור הגבוה יותר תומך בכניסה קרקעית (בעד 47% נגד 41%) כשבקרב הערבים הרוב מתנגד (59.5%).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי בשמאל ובמרכז ההעדפה הברורה היא שלא להיכנס קרקעית (65.5%, 58%). בימין לעומת זאת ההעדפה הפוכה: הרוב (58%) הם בעד כניסה קרקעית.
- להערכתך, האם הנחתת מכה קשה על חיזבאללה תגרום לארגון לחזור בו מהצהרתו שהוא ימשיך בירי על ישראל עד סיום המלחמה בעזה?
רוב בכלל המדגם סבורים שהנחתת מכה קשה על חיזבאללה תגרום לארגון לחזור בו מהצהרתו. שיעור זה נשאר יציב גם לאחר חיסולו של מנהיג חיזבאללה נסראללה (לפני 52%, אחרי 53.5%).
בקרב היהודים הרוב סבורים שהנחתת מכה חזקה תגרום לארגון לחזור בו מהצהרתו ואילו במדגם הערבים השיעור הגבוה ביותר גורסים שהארגון לא יחזור בו.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצביע על פערים משמעותיים : הימין יותר מהשמאל והמרכז סבורים שמכה קשה תגרום לחיזבאללה לחזור בו: שמאל כן - 40% לא - 46.5%, המרכז כן - 46% , לא -38% לא, והימין כן - 67% , לא - 24.5%.
- האם צה"ל/העורף הישראלי יוכל או לא יוכל לעמוד במלחמה ממושכת בשתי חזיתות או יותר?
בעוד רוב בקרב המרואיינים היהודים סבורים שצה"ל והעורף (צה"ל מעט יותר מהעורף) יוכלו לעמוד במלחמה ממושכת בשתי חזיתות או יותר (87%, 79%) הרי שבקרב המרואיינים הערבים רק מיעוט מעריכים כך (27% בשני המקרים).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה רוב בשלושתם הסבורים שצה"ל וכן העורף הישראלי יוכלו לעמוד בלחימה בשתי חזיתות או יותר (צה"ל – שמאל 77%, מרכז 83%, ימין 90%; החברה הישראלית – שמאל 64%, מרכז 73%, ימין 85%).
- נוכח ההסלמה בחזית הצפונית, באיזו מידה אתה חושש או לא חושש לחיים ולבריאות שלך או של יקיריך?
בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר השיבו שהם די חוששים לשלומם ושלום יקיריהם בעוד שבקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר השיבו שהם מאוד חוששים מכך.
פילוח לפי מועד המענה מראה אצל היהודים זינוק בשיעור החוששים לשלומם ושלום יקיריהם לאחר חיסול מנהיג חיזבאללה נסראללה (מ-53% ל-67%). בקרב הערבים אין שינוי של ממש, מן הסתם שכן שיעור החוששים שם היה מלכתחילה גבוה מאוד.
בשאלה זו מצאנו הבדלים גדולים בין נשים לגברים: בקרב הגברים היהודים פחות ממחצית מעידים על עצמם שהם חוששים או חוששים מאוד לשלומם ושלום יקיריהם נוכח ההסלמה בצפון (45%) לעומת רוב בקרב הנשים (67%). בקרב הערבים יש רוב לחוששים הן בקרב הגברים הם בקרב הנשים, אבל בקרב הגברים רוב זה קטן במעט (77% לעומת 88%).
- באיזו מידה פיטורים של שר הביטחון יואב גלנט יפגעו או לא יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל להתמודד עם ריבוי האתגרים הביטחוניים?
רוב במדגם היהודים (54%) סבורים כי פיטורי השר גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל. שיעור הלא יודעים בשאלה זו גבוה מהמקובל (14%). ממצא מעניין הוא כי לאחר היוודע דבר ההתנקשות שיעור הסבורים כי הדבר ייפגע ביכולת הצבאית של ישראל עלה בשיעור ניכר (מ-53% ל-59.5%).
בקרב המרואיינים הערבים שיעור ה"לא יודעים" היה 40% והשאר היו חצויים ולפיכך לא נציג את התפלגות התשובות של מדגם זה.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה הבדלים ברורים: בשמאל ובמרכז רוב סבורים שפיטורים של גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל (81%, ו-80%) ואילו בימין רק מיעוט סבורים כך (39%) כאשר השיעור הגבוה יותר (44%) סבורים שפיטורין אלה לא יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל.
- איזו משתי האפשרויות הבאות תבטיח יותר טוב את ביטחון היישובים בצפון בעתיד ותאפשר את החזרת כל התושבים המפונים לבתיהם: מיטוט היכולות הצבאיות של חיזבאללה ודחיקתו צפונה מהליטאני; הסכם מדיני בתיווך בינלאומי שירחיק את חיזבאללה מהגבול.
רוב המרואיינים היהודים סבורים כי מיטוט חיזבאללה ודחיקתו צפונה תאפשר את החזרת התושבים לצפון טוב יותר. לעומת זאת רוב המרואיינים הערבים סבורים כי הסדר מדיני יבטיח זאת טוב יותר.
ההבדלים בשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) הם גדולים מאוד: בשמאל הרוב סבורים כי הסכם מדיני ישרת טוב יותר את המטרה של החזרת התושבים בצפון לבתיהם (50.5%, לעומת 34.5% שסבורים שמיטוט חיזבאללה יהיה טוב יותר מבחינה זו). לעומת זאת במרכז הרוב סבורים כי מיטוט חיזבאללה יועיל יותר (53% לעומת 35.5% שמעריכים כי הסדר מדיני עדיף מבחינה זו) ואילו בימין רוב עצום (86%) סבורים כי מיטוט חיזבאללה ודחיקתו צפונה יסייע יותר להשבת תושבי הצפון לבתיהם.
- בקרוב יגיע יום השנה הראשון לאירועי 7.10. האם ואיך בכוונתך לציין זאת באופן אישי? (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת, לכן האחוז המצטבר גבוה מ-100%)
בקרב היהודים 36% מתכוונים להשתתף או לצפות באחד הטקסים שמארגנות קבוצות אזרחיות ומשפחות החטופים בעוד 21% בלבד מתכוונים לצפות בטקס המצולם הממשלתי. 4% מתכוונים לנסוע לאזור עוטף עזה בשעה ש-18% לא מתכוונים לציין את המועד באופן אישי.
במדגם הערבים 9% מתכוונים לצפות בטקס הממשלתי המצולם, 3.5% להשתתף או לצפות באחת היוזמות האזרחיות, ו-31% לא מתכוונים לציין את המועד באופן אישי. חשוב לציין שהן במדגם היהודים הן במדגם הערבים (במיוחד) שיעורים גבוהים מאד של משיבים שטרם החליטו או שאינם יודעים כיצד יציינו את המועד (29.5%, 56%, בהתאמה).
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה שיעורים גבוהים בשמאל ובמרכז שמתכוונים להשתתף או לצפות בטקסים האזרחיים ומיעוט קטן מאד של מתכוונים לצפות בטקס המצולם הממשלתי. בימין היחס בין שני סוגי הטקסים מאוזן.
- האם מצב הרוח שלך לקראת חג ראש השנה הוא: כמו בשנים הקודמות, הרבה יותר טוב, קצת יותר טוב, קצת יותר רע, הרבה יותר רע.
בקרב היהודים (הערבים לא נשאלו שאלה זו) רוב גדול מאוד (70%) השיבו כי מצב רוחם השנה לקראת ראש השנה גרוע מאשר בשנים קודמות. כך הדבר בשלושת המחנות הפוליטיים (יותר גרוע: שמאל 82%, מרכז 76%, ימין 64.5%).
- להערכתך, האם מצב המדינה בשנה הבאה יהיה: ללא שינוי, טוב בהרבה, קצת יותר טוב, קצת יותר רע, הרבה יותר רע מבשנים קודמות?
בקרב היהודים מחצית סבורים שהשנה הבאה תהיה יותר טובה ומעט מעל לרבע שתהיה יותר רעה. בקרב הערבים לעומת זאת הרוב סבורים שהיא תהיה יותר רעה ורק מיעוט שהיא תהיה יותר טובה.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל רק מעט מעל רבע (27.5%) סבורים שהשנה הבאה תהיה יותר טובה ואילו 51% סבורים שתהיה יותר רעה מקודמותיה. במרכז המצב יותר מאוזן: יותר טובה 36%, יותר רעה 39%. ואילו בימין האופטימיות מנצחת: השנה הבאה תהיה יותר טובה 60%, יותר רעה 16% בלבד.
פילוח מדגם היהודים לפי מועד מילוי הסקר מורה על עלייה משמעותית באופטימיות לקראת שנה באה לאחר שהתברר דבר ההתנקשות בנסראללה – שיעור הסבורים שהשנה הבאה התהיה טובה יותר עלה מ-47% ל-59%.
סקר "חיצי צפון" נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 26-29/09/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון iPanel. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.