סקר ספטמבר 2024: שנה לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל"

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

Photo by Israel Hadari/Flash90

מתודולוגיה

סקר שנה למלחמת "חרבות ברזל" (במסגרת מדד הקול הישראל ספטמבר 2024) נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 15-19/09/2024 רואיינו 800 איש ואשה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.10% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג.

הנושאים הנדונים בדוח זה

• המצב האישי
• ניהול המלחמה ותפקוד ההנהגה
• תפקוד כוחות הביטחון
• החטופים
• יחסי ישראל-ארה"ב ויחסי ישראל והתפוצות
• הערכת המצב העכשווי ועתידה של ישראל
  
  

המצב האישייש לשים לב שבגלל הפער הגדול בין גודל קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית, יחס הנשמר גם במדגמים כאן, הממצאים לכלל המדגם נוטים תמיד לכיוון קבוצת הרוב היהודית. הדבר משפיע במיוחד כאשר מדובר בעמדות קיצוניות מנוגדות בקרב היהודים והערבים.

איך היית מתאר את תחושת הביטחון האישי שלך כיום בהשוואה לתחושתך לפני אירועי 7/10?

• רוב של כשני שלישים בכלל המדגם מדווחים שמצב הביטחון האישי שלהם הורע. רק שיעורים קטנים מגדירים את מצבם כיותר טוב או ללא שינוי. התפלגות זו דומה במדגם היהודים ובמדגם הערבים, כאשר במדגם הערבים שיעור המדווחים על הרעה קצת יותר גבוה.

• פילוח מדגם היהודים לפי שלושת המחנות הפוליטיים מעלה בכולם רוב של מדווחים כי הביטחון האישי שלהם הורע. רוב זה הוא הגדול ביותר בשמאל והקטן ביותר בימין, כשהמרכז מצוי בתווך (82%, 77%, 66%).
• פילוח תשובות המרואיינים הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022 מעלה כי בכל הקבוצות יש רוב למדווחים על הרעה במצב הביטחון האישי, אבל שיעורם יותר גבוה בקרב מי שהצביעו למפלגות ציוניות (86%) מאשר בקרב מי שלא הצביעו כלל (80%) או שהצביעו למפלגות ערביות (77%).

ואיך היית מתאר את מצבך הכלכלי היום בהשוואה למצבך לפני אירועי 7/10?

• בכלל המדגם שיעור המדווחים שמצבם הכלכלי הורע אחרי אירועי אוקטובר 2023 גבוה רק במעט משיעור המדווחים שהוא נותר ללא שינוי (רק מיעוט קטן מדווחים על הטבה במצבם הכלכלי).
• ואולם, השוואת דיווחי המרואיינים היהודים לדיווחי המרואיינים הערבים מצביעה על הבדל גדול: בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר מדווחים שלא חל שינוי במצבם הכלכלי, בעוד שבקרב הערבים הרוב הגדול מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי.

• פילוח של מדגם היהודים לפי שלושת המחנות הפוליטיים מעלה שכמעט אין ביניהם הבדלים בשאלה זו. בכולם השיעור הגבוה ביותר מדווחים שלא חל שינוי במצבם הכלכלי (שמאל ומרכז 46%, ימין 49%). ואולם בימין שיעור המדווחים על הרעה במצבם הכלכלי קטן יותר מאשר בשני המחנות האחרים (ימין 36%, מרכז 42%, שמאל 44%).
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מעלה רוב גדול המדווחים על הרעה במצבם הכלכלי בשלוש הקבוצות. אלא שבקרב המרואיינים שלא הצביעו הרוב הזה גדול מאשר הרוב בקרב מצביעי המפלגות הציוניות ומצביעי המפלגות הערביות (89% ו-78% בשתי הקבוצות האחרונות).

באיזו מידה החיים האישיים שלך (למשל עבודה, צריכת תקשורת, פגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה) חזרו לשגרה או קרוב לשגרה בזמן האחרון?

• מדובר בשאלה חוזרת בפעם החמישית השנה. בכלל המדגם הרוב (59%) השיבו במדידה זו כי חייהם חזרו לשגרה ורק מיעוט (39%) דיווחו ההיפך. ואולם, כמו במדידות הקודמות יש הבדל גדול בין היהודים לערבים: במדגם היהודים מצאנו רוב של שני שלישים המדווחים על חזרה לשגרה לעומת מיעוט של כרבע בלבד במדגם הערבים.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשלושתם הרוב מדווחים על חזרה לשגרה, כאשר שיעור זה הוא הגבוה ביותר בימין (71%) בהשוואה ל-67% בשמאל ו-57% במרכז.
• פילוח מדגם היהודים לפי גיל העלה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-34) למעלה משלושה רבעים (76%) מדווחים על חזרה לשגרה, בהשוואה לשני שלישים (64%) בגילי הביניים (35-54) ולמעלה ממחצית (58%) בקרב הקבוצה המבוגרת ביותר (55 ומעלה). בקרב הערבים מדובר במיעוט בכל קבוצות הגיל, אבל גם כאן שיעורי החזרה לשגרה של הצעירים גבוהים יותר (18-34 – 30%, 35-54 – 28%, 55 ומעלה – 12%).
• במדגם הערבים שיעור המדווחים על חזרה לשגרה גבוה יותר בקרב מי שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות ציוניות לעומת המצביעים למפלגות ערביות ואלו שלא הצביעו כלל (37%, 27%, 23%).

האם בעקבות אירועי אוקטובר והמלחמה התחלת, הגברת, או המעטת את השימוש בנוגדי דיכאון, בצריכת אלכוהול, בקבלת עזרה נפשית, או בשימוש ברשתות חברתיות?

• בכלל המדגם הרוב הגדול דיווחו שלא חל שינוי בשימוש שהם עושים בנוגדי דיכאון (88.5%), בצריכת אלכוהול (89%) ובקבלת עזרה נפשית (85%) ,אבל שיעור נמוך בהרבה דיווחו שלא חל שינוי בשימוש ברשתות החברתיות (47% בלבד לעומת 42% שדיווחו על עלייה בשימוש זה).
• בהתאמה לנתונים שהבאנו לעיל על ההשפעות האישיות השליליות של המלחמה, מצאנו כי בקרב הערבים שיעורי מי שדיווחו על עלייה בשימוש באמצעים שאותם בדקנו להקלה נפשית גבוהים מאשר בקרב היהודים: עלייה בשימוש בנוגדי דיכאון – ערבים 18%, יהודים 9%; בצריכת אלכוהול – ערבים 10%, יהודים 7%; בקבלת עזרה נפשית - ערבים 24%, יהודים 11%; בשימוש ברשתות החברתיות ערבים 54%, יהודים 43%).
  
  

ניהול המלחמה ותפקוד ההנהגה

לדעתך, האם הגיע הזמן לסיים את המלחמה בעזה?

• בכלל המדגם, רוב קטן (53%) סבורים שהגיע הזמן לסיים את המלחמה בעזה. ואולם, בעוד שמדגם היהודים חצוי בשאלה זו עם שיעור גבוה למדי של "לא יודעים", רוב גורף במדגם הערבים מצדדים בסיום המלחמה.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה פערים דרמטיים: בשמאל ובמרכז הרוב סבורים שיש לסיים את המלחמה (83% ו-63%). לעומת זאת בימין רק מיעוט סבורים כך (27%) שעה שהרוב (61%) סבורים שעוד לא הגיעה העת לכך.
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה שכל המרואיינים שהצביעו למפלגות הערביות גורסים עד אחד שהגיע העת לסיים את המלחמה בעזה, וכך גם 85% מהמצביעים למפלגות ציוניות ו-86% מאלו שלא הצביעו.
• במדגם היהודים נרשמו הבדלים בין נשים לגברים: 50% מהנשים מצדדות בסיום המלחמה בהשוואה ל-40% מהגברים. במדגם הערבים לא נרשמו הבדלים מגדריים מהותיים.

לדעתך, מהי הסיבה העיקרית שבגללה צריך לסיים את המלחמה בעזה?שאלה זו הוצגה רק למרואיינים שהסכימו שהגיע הזמן לסיים את המלחמה בעזה.

• הרוב (53%) סבורים שיש לסיים את המלחמה מפני שהמשכה מסכן את חיי החטופים. 16% סבורים שסיום המלחמה יאפשר למקבלי ההחלטות ולצבא להתפנות לענייני החזית הצפונית, ו-14% מסבירים את עמדתם בכך שהלחימה כבר השיגה את רוב מה שניתן. מיעוט זעיר מנמקים את העדפתם בכך שסיום המלחמה ישפר את היחסים עם ארה"ב.

• הסיבה השכיחה ביותר לסיום המלחמה בעזה שנותנים היהודים והערבים התומכים בכך היא שהמשכה מסכן את החטופים (יהודים – 56%, ערבים – 45%). הסיבה השנייה בשכיחותה בקרב היהודים היא שסיום המלחמה בעזה יאפשר את הפניית תשומת הלב לחזית הצפונית (20%). בקרב הערבים הסיבה השנייה בשכיחותה היא המחיר הגבוה בחיי אדם והרצון בשקט, בשלום וביטחון (14%).

לדעתך, האם יש או אין לעם הפלסטיני זכות למדינה משלו?

• בכלל המדגם רוב לא גדול סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. אבל הפער בין יהודים לערבים בעניין זה הוא עצום: בעוד שקרוב לשני שלישים מהמשיבים היהודים סבורים שאין לעם הפלסטיני זכות למדינה משלו בקרב הערבים רוב גורף סבורים ההיפך.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה שבשמאל רוב גדול (73%) מסכימים שלפלסטינים זכות למדינה. במרכז רק 39% מחזיקים בעמדה זו לעומת 45% שלא מסכימים לכך ואילו בימין 12% מסכימים שלפלסטינים זכות למדינה לעומת 80% שלא מסכימים.
• מפילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022 עולה שבכל הקבוצות יש רוב גדול למצדדים בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו: 97% מהמצביעים למפלגות הערביות, 80% מהמצביעים למפלגות הציוניות, ו-79.5% ממי שלא הצביעו.
• בפילוח מדגם הערבים לפי עדה דתית נמצא כי 93% מהמוסלמים מסכימים שלעם הפלסטיני זכות למדינה, בקרב הנוצרים 88% מסכימים ואילו בקרב הדרוזים 70% מסכימים ו-30% לא מסכימים.יש להתייחס בזהירות לפילוח מדגם הערבים לפי עדה דתית היות ונתוני הנוצרים והדרוזים מתבססים על תאים הקטנים מ-30 משיבים

לדעתך, מי רצוי שישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה?

• בכלל המדגם, השיעור הגבוה ביותר סבורים שכוח רב-לאומי צריך לשלוט בעזה לאחר סיום המלחמה (37%). שיעור נמוך במעט (34%) חושבים השליטה צריכה להיות בידי ישראל, ואילו 11.5% מצדדים בהעברת השליטה לרשות הפלסטינית. רק 2% סבורים שחמאס צריכים לשלוט ברצועת עזה ביום שאחרי.
• במדגם היהודים שיעורים דומים סבורים שהשליטה צריכה להיות בידי כוח רב-לאומי או בידי ישראל (40% ו-39%). מיעוט קטן (8%) חושבים שהרשות הפלסטינית צריכה לשלוט בעזה ביום שאחרי ואחוז אחד בלבד מעדיפים לתת את השליטה בידי חמאס. במדגם הערבים בולט במיוחד שיעורם הגבוה של מי שבחרו בתשובה "לא יודע". קרוב לשליש נוסף סבורים שהשליטה צריכה להינתן לרשות הפלסטינית, 20% לכוח רב-לאומי, ואילו רק 9% מצדדים בשליטה ישראלית.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה שבשמאל, השיעור הגבוה ביותר של המשיבים (43%) סבורים שכוח רב-לאומי צריך לשלוט בעזה ביום שאחרי וכרבע (27%) שהשלטון צריך להינתן לרשות הפלסטינית. במרכז הרוב (57%) מצדדים בהעברת השלטון לכוח רב-לאומי, ו-19% סבורים שהשליטה צריכה להישאר בידיים ישראליות. בימין, הרוב (56%) סבורים שעל ישראל לשלוט בעזה ביום שאחרי, ו-31% תומכים בהעברת השליטה לכוח רב-לאומי.
• בפילוח מדגם הערבים מצאנו כי בקרב המצביעים למפלגות ערביות השיעור הגבוה ביותר (40%) מצדדים בהעברת השליטה בעזה לאחר המלחמה לרשות הפלסטינית, 18% מעדיפים שליטה של כוח רב-לאומי. תמונה הפוכה עולה מניתוח תשובות המצביעים למפלגות ציוניות: 43% מעדיפים שליטה של כוח רב לאומי ו-24% שליטה של הרשות הפלסטינית. בקרב אלו שלא הצביעו התמונה שונה במעט: 20% תומכים בהעברת עזה לשליטת הרשות הפלסטינית, 12.5% לשליטת כוח רב-לאומי, 52% השיבו שאינם יודעים – שיעור גבוה במיוחד.

יש הטוענים כי הפינוי הנרחב והממושך של תושבי הצפון מתברר כטעות. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?

• כלל הציבור הישראלי חצוי בשאלה זו, כאשר שיעורים דומים סבורים שפינוי תושבי הצפון מתברר כטעות או ההיפך - שהפינוי איננו טעות. בקרב היהודים נמצא יתרון קל (44% מול 41%) לסבורים שהפינוי איננו טעות. במדגם הערבים השיעור הגבוה ביותר סבורים שהפינוי מתברר כטעות (47% ו-37%).

• מפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, עולה כי כמחצית בשמאל ובמרכז חושבים שהפינוי הנרחב והממושך של תושבי הצפון מתברר כטעות (48% ו-47%). עם זאת, קיים פער בין שני המחנות בשיעור הלא מסכימים שהפינוי היה טעות: בשמאל – 32%, ובמרכז – 39%. בימין, מנגד, השיעור הגבוה יותר (48.5%) אינם מסכימים שהפינוי מתברר כטעות, בשעה ש-37% מסכימים עם הטענה שהוא היה מוטעה.
• במדגם הערבים קבוצת המשיבים הגדולה ביותר מסכימה שפינוי תושבי הצפון מתברר כטעות: 45% מהמצביעים למפלגות ערביות, 61% מהמצביעים למפלגות ציוניות, ו-44% מאלו שלא הצביעו (אינם מסכימים עם הטענה: הצביעו למפלגות ערביות – 41%, הצביעו למפלגות ציוניות – 29%, לא הצביעו – 36%). 

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לכל אחד מהאישים הבאים על תפקודם מאז ה- 7.10?

• בכלל המדגם ובשני המדגמים (יהודים וערבים) הערכת התפקוד של כל האישים היא שלילית - כל האישים שנבדקו קיבלו ציון ממוצע נמוך מנקודת האמצע – 3.
• את הציונים הממוצעים הנמוכים ביותר קיבלו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (1.90), ראש האופוזיציה יאיר לפיד (2.10), וראש הממשלה בנימין נתניהו (2.17). את הציונים הגבוהים ביותר, שגם הם פחות מבינוניים, קיבלו הרמטכ"ל הרצי הלוי (2.75), שר הביטחון יואב גלנט (2.67), והשר לשעבר בני גנץ (2.47).
• במדגם היהודים ראש האופוזיציה יאיר לפיד מקבל את הציון הנמוך ביותר (2.00) אך במדגם הערבים הוא מקבל את הציון הגבוה ביותר (2.59).

• הטבלה הבאה מציגה את אחוז הסבורים שהתפקוד של האישים הבאים מאז ה-7/10 היה טוב או מצוין (ציונים 4-5) לפי מחנות פוליטיים (יהודים) והצבעה בבחירות 2022 (ערבים).

• בשמאל ובמרכז שיעורי המעריכים את תפקודם של הרמטכ"ל הרצי הלוי ושל שר הביטחון יואב גלנט כטוב או מצוין הם הגבוהים ביותר. לעומת זאת, בימין שיעורי המעריכים את התפקוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כטוב או מצוין הם הגבוהים ביותר.
• במדגם הערבים, שיעורי המעריכים את תפקודו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד כטוב או מצוין הם הגבוהים ביותר בכל הקבוצות: מצביעי המפלגות הערביות, הציוניות, ואלו שלא הצביעו.

תפקוד כוחות הביטחון 

על סולם שבין 1 ל-5, כאשר 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לכושר הלחימה של צה"ל?

• בכלל המדגם יותר משלושה רבעים מעניקים ציונים גבוהים לכושר הלחימה של צה"ל. בקרב היהודים מדובר ברוב גורף (86%) בשעה שבקרב הערבים הקבוצה הגדולה ביותר (45.5%) מעניקה לצה"ל ציונים נמוכים על תפקודו.

• בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים נרשמה אחידות יוצאת דופן: 85% בשמאל, 87% במרכז ו-86% בימין מעריכים את כושר הלחימה של צה"ל כטוב או מצוין.
• בפילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022, מעל למחצית (53%) ממצביעי המפלגות הערביות נתנו ציונים נמוכים לכושר הלחימה של צה"ל, ובקרב מי שלא הצביעו כמחצית (49%) העריכו כך את תפקוד צה"ל. לעומת זאת בקרב מצביעי המפלגות הציוניות 47% נתנו ציונים גבוהים לכושר הלחימה של צה"ל, ואילו 23% נתנו ציונים נמוכים. 

על סולם שבין 1 ל-5, כאשר 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לצה"ל על התנהלות מוסרית בזמן מלחמה?

• קרוב לשלושה רבעים מכלל המדגם נותנים ציונים גבוהים לצה"ל על התנהלות מוסרית בזמן מלחמה. בקרב היהודים שיעור הנותנים לצבא ציונים גבוהים הוא 83%. לעומת זאת בקרב הערבים מעל לשני שלישים נותנים לצה"ל ציונים נמוכים על התנהלותו המוסרית בעת הלחימה.

• בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מתגלה ש-65% מהמרואיינים בשמאל, 85% במרכז, ו-87% בימין מגדירים את ההתנהלות המוסרית צה"ל כטובה או מצוינת.
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022 מראה ש-78% ממצביעי המפלגות הערביות ו-73% מקרב אלו שלא הצביעו סבורים שההתנהלות המוסרית של צה"ל בזמן המלחמה היא גרועה או לא טובה. לעומת זאת בקרב מצביעי המפלגות הציוניות 41% חושבים שההתנהלות המוסרית של צה"ל בעת לחימה היא טובה או מצוינת ורק 31% סבורים שהיא גרועה או לא טובה.

האם אתה תומך או לא תומך בחקירת חיילים כאשר מתעוררים חשדות להתעללות בפלסטינים מעזה המוחזקים במעצר בידי צה"ל?

• בכלל המדגם, הרוב אינם תומכים בחקירת חיילים כאשר מתעוררים חשדות להתעללות בפלסטינים. כצפוי, ההבדלים בין יהודים לערבים הם עצומים: בעוד בקרב היהודים הרוב (61.5%) אינם תומכים בחקירת חיילים בנסיבות אלו, בקרב הערבים שלושה רבעים סבורים שיש לחקור חיילים במקרים מין אלה.

• בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים נמצא כי כשלושה רבעים (76.5%) מהמרואיינים בשמאל תומכים בחקירת חיילים בנסיבות המתוארות בשאלה, וכך גם מחצית (51.5%) מהמרואיינים במרכז. לעומת זאת בימין מעל שלושה רבעים (78%) אינם תומכים בחקירת חיילים כאשר מתעוררים חשדות להתעללות בפלסטינים.
• בפילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022, 78% ממצביעי המפלגות הערביות, 61% ממצביעי המפלגות הציוניות, ו-84% בקרב אלו שלא הצביעו תומכים בחקירת חיילים במקרים כאלו.

לדעתך, איזה עונש ראוי להטיל על מי שהורשע בהתעללות בעצירים מעזה המוחזקים בידי צהל? 

• בכלל המדגם רוב קטן תומכים בענישה מופחתת של מי שהורשע בהתעללות בעצירים מעזה המוחזקים בידי צה"ל משום שמדובר בעצירים שנחשדו במעורבות בטרור. שוב ההבדלים בין יהודים לערבים גדולים ביותר: בקרב היהודים הרוב (60%) תומכים בענישה מופחתת בשעה שבקרב הערבים מעל שלושה רבעים (77%) סבורים שיש להטיל על החיילים את העונש המקובל בחוק במקרים כאלה.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצביע על הבדלים משמעותיים. בשמאל כשני שלישים (64.5%) תומכים בענישה בהתאם לחוק ואילו כשליש (34%) תומכים בענישה מופחתת. במרכז קרוב למחצית (47%) תומכים בענישה מופחתת ואילו 37% תומכים בענישה לפי המקובל בחוק. בימין כשלושה רבעים (73%) תומכים בענישה מופחתת ואילו 16.5% תומכים בענישה לפי המקובל בחוק. ראוי לציון שיעורם הגבוה של המרואיינים במרכז ובימין שהשיבו שאינם יודעים (16%, 10%) לעומת השיעור הנמוך בשמאל (1.5%).
• בפילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022 נמצא כי בקרב מצביעי המפלגות הערביות 86% תומכים בענישה במקרים כאלה לפי המקובל בחוק בשעה ש-6% בלבד תומכים בענישה מופחתת. בקרב מצביעי המפלגות הציוניות 54% תומכים בענישה לפי המקובל בחוק ואילו 31% תומכים בעונש מופחת. בקרב אלו שלא הצביעו 81% בעד ענישה כמקובל בחוק ו-12% תומכים בענישה מופחתת.

על סולם שבין 1 ל-5, כאשר 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון היית נותן למשטרה על מניעת פשיעה?

• מעל שני שלישים בכלל המדגם מעריכים את תפקוד המשטרה במניעת פשיעה כגרוע או לא טוב. שיעור המעריכים כך את תפקוד המשטרה גבוה במיוחד בקרב מדגם הערבים (86%).

• מפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים עולה ש-81.5% מהמרואיינים בשמאל, 71% במרכז ו-55% בימין מעניקים ציון גרוע או לא טוב למשטרה בנושא מניעת פשיעה.
• במדגם הערבים, 84% מהמצביעים למפלגות ערביות, 72.5% מהמצביעים למפלגות ציוניות ו-96% מאלו שלא הצביעו נותנים למשטרה ציון גרוע או לא טוב בנושא מניעת פשיעה. 

על סולם שבין 1 ל-5, כאשר 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון היית נותן למשטרה על אכיפת חוק ניטרלית מבחינה פוליטית?

• כשני שלישים מכלל המשיבים במדגם מעניקים למשטרה ציון גרוע או לא טוב בנוגע לאכיפת חוק ניטרלית מבחינה פוליטית. במדגם הערבים שיעור זה גבוה במיוחד – 79%.

• מפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים עולה ש-84.5% מהמרואיינים בשמאל, 69% מהמרואיינים במרכז, ו-54% מהמרואיינים בימין נותנים ציון גרוע או לא טוב למשטרה על אכיפת חוק ניטרלית מבחינה פוליטית.
• במדגם הערבים, 77% מהמצביעים למפלגות ערביות, 64% מהמצביעים למפלגות ציוניות, ו-86% מאלו שלא הצביעו מעניקים למשטרה ציון גרוע או לא טוב על אכיפת חוק ניטרלית מבחינה פוליטית.
  
  

החטופים

לאחרונה נשמעה הטענה כי יש סתירה בין שתי מטרות המלחמה, מיטוט החמאס והשבת החטופים. לדעתך, איזו מהן צריכה להיות כיום המטרה המרכזית של ישראל?

• בעוד שבינואר השנה בכלל המדגם מחצית (51%) הצביעו על השבת החטופים כמטרה המרכזית של ישראל וקצת למעלה משליש (36%) על מיטוט החמאס, כיום רוב ברור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה העיקרית של ישראל ורק 29% מצביעים על מיטוט החמאס כמטרה הראשונה במעלה.
• הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש רוב לרואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית, אבל בקרב הערבים שיעור הסבורים כך גבוה יותר – 77% לעומת 59%.

• פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל ובמרכז יש רוב לסבורים שהשבת החטופים היא המטרה המרכזית של ישראל (בהתאמה 86%, 78%), אך בימין הדעות חצויות (השבת החטופים 44%, מיטוט החמאס 44%).
• פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מראה כי בקרב החרדים, הדתיים והמסורתיים דתיים השיעור הגבוה ביותר רואים במיטוט החמאס את המטרה העיקרית (50%; 56%; 45%). לעומת זאת בקרב המסורתיים הלא-דתיים והחילונים הרוב רואים בהחזרת החטופים את המטרה העיקרית (62%; 76%).
• פילוח לפי מגדר לא מעלה הבדלים של ממש בין נשים לגברים בין המרואיינים הערבים. ואולם בקרב המרואיינים היהודים יש הבדלים: 40.5% מהגברים רואים במיטוט החמאס את המטרה הראשונה במעלה לעומת 24% בלבד בקרב הנשים. יתירה מזו, בקרב הגברים 50% מצביעים על שחרור החטופים כמטרה העליונה בהשוואה ל-68% מהנשים.
• רוב גדול בשלוש העדות הדתיות הערביות (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) סבורים כי השבת החטופים היא המטרה המרכזית של ישראל, כאשר רוב זה גדול יותר בקרב הדרוזים מאשר בקרב המוסלמים והנוצרים (88%, 77%, 73%). 

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לכל אחד מהגורמים הבאים בניהול המשא ומתן על עסקה להשבת החטופים?

• כל הגורמים המעורבים במשא ומתן קיבלו ציונים נמוכים על תפקודם בהקשר זה, ואולם את הציונים הנמוכים ביותר בכלל המדגם קיבלו בנימין נתניהו (2.17) והמדינות המתווכות (2.19). צוות המשא ומתן, כולל ראש השב"כ וראש המוסד, קיבלו כאן ציון גבוה מעט יותר (2.76) אבל גם הוא מתחת לאמצע הסולם (3).

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי כצפוי הציון הממוצע בשמאל לראש הממשלה נתניהו נמוך מאוד כשלעצמו (1.35) וגם נמוך בהרבה מאשר בימין, אבל גם בימין מדובר בציון בינוני בלבד (3.00). תמונה הפוכה מתקבלת בניתוח הציונים למדינות המתווכות. כאן השמאל נותן את הציון הגבוה יותר (2.83 שוב – פחות מבינוני) בהשוואה למרכז (2.33) ובמיוחד לימין (1.90). צוות המשא ומתן מקבל את הציון הממוצע הגבוה ביותר בשמאל (3.17), ואחריו במרכז (3.07) ובימין (2.74).
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מעלה הבדלים קטנים בלבד בין מצביעי המפלגות הציוניות, מצביעי המפלגות הערביות והלא מצביעים. 

לדעתך, האם פעולות המחאה של מטה משפחות החטופים מקדמות או פוגעות בהיתכנותה של עסקה להשבת החטופים?

• בכלל המדגם השיעור הגבוה יותר ציינו כי פעולות המחאה של מטה משפחות החטופים פוגעות בהיתכנותה של עסקה להשבת שבויים (39%). שיעורים נמוכים יותר סבורים שהן מקדמות עסקה (29%) או לא משנות לכאן או לכאן (25%).
• השוואת תשובות המרואיינים היהודים והערבים מציגה מבנה עמדות שונה בתכלית: בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר (45.5%) סבורים שהפעולות פוגעות בהשגת עסקה לשחרור החטופים ושיעורים נמוכים בהרבה חושבים שהן מסייעות (21%) או שאינן משנות (26%). לעומת זאת בקרב הערבים רוב (68%) מעריכים כי פעולות המשפחות מסייעות להשגת עיסקה, רק 7% שהן פוגעות בכך ו-23% שהן אינן משנות.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים גדולים מאוד: בשמאל רוב קטן סבורים שהפעולות של המטה מקדמות השגת עסקה, כשליש חושבים שהן אינן משנות ומיעוט זעיר - שהן פוגעות (52%, 33%, 7.5%). במרכז השיעור הגבוה ביותר מעריכים שהפעולות הללו אינן משנות ושיעורים דומים סבורים שהן מקדמות או פוגעות (33%, 29%, 27%). לעומת זאת בימין הרוב הגדול סבורים שפעולות מטה משפחות החטופים פוגעות בהשגת עסקה, כחמישית שהן אינן משנות ומיעוט קטן שהן תורמות להשגת המטרה (64%, 21%, 9%).
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מצביע על כך ששיעור גבוה יותר בקרב מצביעי מפלגות ערביות סבור כי פעולות מטה משפחות החטופים מקדמת עסקה בהשוואה למצביעי מפלגות ציוניות ואלו שלא הצביעו (79% לעומת 62% בשתי הקבוצות האחרונות).
  
  

יחסי ישראל-ארה"ב ויחסי ישראל והתפוצות 

לדעתך, מה הסיכויים שארצות הברית תנקוט בכל אחד מהצעדים הבאים במסגרת יחסיה עם ישראל: חתימה על הסכם גרעין מחודש עם איראן בניגוד לעמדתה של ישראל; הצטרפות לסנקציות בינלאומיות על ישראל; הצבעה נגד ישראל במוסדות בינלאומיים; צמצום דרמטי של הסיוע הצבאי לישראל. 

• ניתוח התשובות לשאלה לגבי כל אחד מארבעת הצעדים מעלה כי בכלל הציבור בישראל – יהודים וערבים כאחד – רק מיעוט סבורים שגבוהים הסיכויים שארה"ב תנקוט בו נגד ישראל. כלומר, יש אמון גבוה בתמיכת ארה"ב בישראל. להלן שיעורי הסבורים שיש סיכויים גבוהים שארה"ב תנקוט בצעדים הללו:

• עם זאת, שעה שבנוגע לאפשרות שארה"ב תצטרף להטלת סנקציות בינלאומיות או שתצביע נגד ישראל במוסדות בינלאומיים הרוב בכלל המדגם מעריכים שהסיכויים לכך נמוכים (66%, 54%), הרי שלגבי חתימה על הסכם גרעין מחודש עם איראן בניגוד לעמדתה של ישראל שיעורים שווים מעריכים את הסיכויים כנמוכים ובינוניים (36% ו-37%). כאשר מדובר בצמצום דרמטי של הסיוע הצבאי שיעור המעריכים את הסיכויים לכך כבינוניים אף עולה על שיעור המעריכים שמדובר בסיכויים נמוכים (41% לעומת 37%).
• כאשר מפרידים בין מדגם היהודים למדגם הערבים רואים דמיון בהערכת היהודים והערבים שיש סיכויים נמוכים או בינוניים בלבד שארה"ב תצמצם את הסיוע הצבאי לישראל (78%, 80%) או שתצביע נגד ישראל במוסדות בינלאומיים (83%, 86%). ואולם, כשמדובר בחתימת הסכם גרעין מחודש עם איראן פחות יהודים מערבים מעריכים כנמוכים ובינוניים את הסיכויים שארה"ב תעשה כן בניגוד לעמדתה של ישראל (72%, 82%). כלומר היהודים חוששים מכך מעט יותר מהערבים.
• פילוח לפי מחנות פוליטיים של מדגם היהודים מעלה הבדלים זניחים בלבד בין המחנות לגבי הצעדים השונים. זאת למעט חשש קצת גדול יותר בימין שארה"ב תחתום על הסכם גרעין מחודש עם איראן (סיכויים גבוהים – שמאל 17%, מרכז 15%, ימין 19%) וכך גם בנוגע לצמצום דרמטי בסיוע הצבאי (סיכויים גבוהים – שמאל 15%, מרכז 10%, ימין 19%).
• הביטחון של הישראלים ביציבות התמיכה האמריקנית עולה גם משאלה שתידון בהמשך: רק מיעוט קטן של משיבים (12% בכלל המדגם) רואה באובדן התמיכה האמריקאית איום חיצוני עיקרי על ישראל. 

כיצד הנושאים הבאים השפיעו או לא השפיעו על יחסי ישראל והתפוצות: אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל"; ריבוי מקרי ההתנכלות ליהודים בחו''ל.

• בכלל המדגם הרוב סבורים כי שתי מערכות אירועים אלו קירבו בין ישראל לתפוצות (אירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל – 55%; ריבוי מקרי ההתנכלויות ליהודים בחו"ל – 59.5%).
• במדגם היהודים הרוב (58%) סבורים שאירועי 7 באוקטובר קירבו בין ישראל ליהדות התפוצות ופחות ממחצית השיעור הזה מעריכים כי הם הרחיקו ביניהן (23%). בקרב המשיבים הערבים אמנם השיעור הגבוה יותר מעריכים כי האירועים הללו קירבו בין ישראל ליהדות התפוצות אבל אצל רבים מאוד שוררת אי ודאות בנושא (20% השיבו שאינם יודעים).

• פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים העלה כי בשמאל פחות ממחצית (44%) מעריכים כי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה קירבו בין ישראל ליהדות התפוצות ואילו 30% מעריכים שהם הרחיקו (השאר - לא חל שינוי או אינם יודעים). במרכז רוב (59%) מעריכים שחלה התקרבות ורק חמישית (21%) מעריכים שחלה התרחקות. בימין לעומת זאת רוב ברור (61%) מעריכים שחלה התקרבות ורק 23% שהאירועים ההלו הרחיקו בין ישראל ליהדות התפוצות.
• כשמדובר בריבוי ההתנכלויות ליהודים בחו"ל שיעור היהודים המעריכים כי הם קירבו בין ישראל לתפוצות הוא אפילו גבוה יותר (63%) מבמקרה הקודם ושיעור נמוך יותר העריכו שהם הרחיקו את שני הצדדים (17%). בקרב הערבים שוב השיעור היותר גבוה (44.5%) סבורים שההתנכלויות ליהודים בחו"ל קירבו בין ישראל ליהדות התפוצות ושיעור קטן יותר מאשר בנוגע לאירועי אוקטובר והמלחמה מעריכים שהם הרחיקו, אבל שוב לרבים מהם לא הייתה דעה בנדון (23%).

• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בשאלת השפעת ההתנכלויות ליהודים בחו"ל ההבדלים קטנים יותר מאשר בשאלת אירועי אוקטובר 2023. רוב בשלושת המחנות מצביעים על התקרבות (שמאל – 58%, מרכז – 60%, ימין 65%). בכל המחנות פחות מחמישית מצביעים על התרחקות (שמאל ומרכז – 18%, ימין (17%). 

הערכת המצב העכשווי ועתידה של ישראל

איזה ציון אתה נותן לרמת הסוֹלִידָרִיוּת (תחושת הביחד) כיום של כלל החברה הישראלית (יהודים, ערבים וכל שאר האזרחים)? תן ציון בסולם שבין 1 ל-10, שבו 1=אין בכלל סולידריות ו-10=יש סולידריות רבה מאוד

• שאלה זו נשאלה בעבר מספר פעמים, לאחרונה בדצמבר 2023. בעוד שבדצמבר 54% מכלל המדגם העריכו את רמת הסולידריות בחברה הישראלית כגבוהה, כיום מיעוט בלבד (26%) מעריכים אותה כך. במקביל, במדידה הקודמת 19% העריכו את רמת הסולידריות כנמוכה ואילו במדידה הנוכחית שיעור זה נסק ל-44%.
• השיעור הגבוה ביותר (44.5%) מהמשיבים היהודים מעריכים כיום את רמת הסולידריות בחברה הישראלית כנמוכה. זאת לעומת 17% בלבד במדידת דצמבר 2023, אז הרוב איבחנו אותה כגבוהה (59.5%). גם בקרב המרואיינים הערבים ניכרות עלייה בשיעור המגדירים את הסולידריות הישראלית כנמוכה (מ-29% ל-41%) וירידה בשיעור המגדירים אותה כגבוהה, אם כי כאן הפערים בין שתי המדידות קטנים יותר.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה שבשלושת המחנות השיעור הגבוה ביותר מעריכים את הסולידריות בחברה כנמוכה. בשלושתם רק כרבע סבורים שהיא גבוהה (שמאל: 51% נמוכה, 23.5% גבוהה; מרכז: 43% נמוכה, 28% גבוהה; ימין: 44% נמוכה, 28% גבוהה).
• בפילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות 2022 התמונה דומה: שיעור המעריכים את רמת הסולידריות כנמוכה הוא הגבוה ביותר הן בקרב המצביעים למפלגות ערביות (43%), הן בקרב המצביעים למפלגות ציוניות (43%), והן בקרב אלו שלא הצביעו (41%).
  

לדעתך, מהו האיום הקיומי החיצוני הגדול ביותר על מדינת ישראל?

• בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר מצביעים על מלחמה כוללת רב-זירתית כאיום המרכזי על ישראל כיום. שאר האיומים נתפסים כמרכזיים על ידי שיעורים נמוכים בהרבה: איום הגרעין האיראני 23%; בידוד בינלאומי 10%; אבדן התמיכה האמריקנית 12%. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מופיע במקום האחרון עם 8.5% בלבד הרואים בו את האיום החיצוני העיקרי על ישראל.
• השוואה בין תשובות המרואיינים היהודים והערבים מעלה מדרג שונה מאוד של הערכות בשני הציבורים. אמנם בשניהם מלחמה כוללת רב-זירתית עומדת בראש – אם כי במידה שונה (יהודים 41%, ערבים 27%). אבל הערכת איום הגרעין האיראני אצל היהודים (26%) גבוהה בהרבה מאשר אצל הערבים (7%). לעומת זאת אצל היהודים שיעור המעריכים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאיום העיקרי על ישראל הוא נמוך במידה ניכרת (7%) מאשר אצל הערבים (17%). 

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשלושתם מלחמה כוללת רב-זירתית נתפסת בשיעורים כמעט זהים כאיום החיצוני העיקרי על ישראל (שמאל 40%, מרכז 42%, ימין 40%). במקום השני ניצב איום הגרעין האיראני, שבימין שיעור גבוה בהרבה מאשר בשמאל ובמרכז מעריכים אותו כעיקרי (שמאל 15%, מרכז 22%, ימין 32%). לשאר האיומים מייחסים בשלושת המחנות כאיום החיצוני העיקרי על ישראל רק שיעורים נמוכים ודומים.
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מעלה כי שיעור הסבורים שמלחמה רב-זירתית היא האיום החיצוני העיקרי של ישראל גבוה יותר בקרב הלא מצביעים לעומת מצביעי המפלגות הציוניות והערביות (39.5%, 28%, 23% בהתאמה). איום הגרעין האיראני נתפס כגבוה יותר בקרב מצביעי המפלגות הציוניות מאשר על ידי מצביעי המפלגות הערביות והלא מצביעים (17%, 7%, 4% בהתאמה). 

מבין צעדי המדיניות הבאים, לדעתך מהו הצעד העיקרי שממשלת ישראל צריכה להשתמש בו בכדי לצמצם את הגרעון התקציבי שנוצר בעקבות הוצאות המלחמה?

• בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר (44.5%) סבורים כי הצעד הנכון הוא קיצוץ תקציבי רוחבי אחיד בכל משרדי הממשלה. שליש סבורים כי הצעד הנכון הוא קיצוץ בתקציבי המשרדים בהתאם לסדר העדיפויות של הממשלה. רק 9% מצביעים על מלווה מלחמה שיוחזר לאזרחים בעתיד כצעד הנכון ומיעוט זעיר ממש (2%) רואים בהעלאת מיסים את הצעד הנכון לצמצום הגרעון התקציבי שנוצר בעקבות הוצאות המלחמה.

• ההבדלים בין יהודים לערבים בשאלה זו הם קטנים, למעט העובדה שבקרב מדגם הערבים שיעור הבוחרים בתשובה "לא יודעים" היה כפול משיעורם במדגם היהודים (20.5% לעומת 10%).
• פילוח של התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מעלה כי ההעדפה הראשונה והשנייה של כולם זהה (קיצוב רוחבי אחיד בתקציב כל משרדי הממשלה; קיצוץ רק בחלק מהמשרדים לפי סדר העדיפויות של הממשלה), אבל בשיעורים שונים (שמאל 49% ו-33%; מרכז 55% ו-31%; ימין 43% ו-36%). 

מתי לדעתך יש לקיים בחירות?

• בכלל המדגם מעט פחות ממחצית (47%) סבורים כיום שיש לקיים בחירות עד סוף 2024. שליש סבורים שיש לתת לממשלה לסיים את כהונתה כמתוכנן ב-2026 ושיעור נמוך (16%) מעדיפים שהבחירות יתקיימו במהלך 2025.
• הפער בין היהודים לערבים גדול מאוד: בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר (41%) מעוניינים בבחירות עד סוף 2024, למעלה משליש (37.5%) היו רוצים שהבחירות יתקיימו ב-2026 כמתוכנן ואילו מעטים יחסית (17.5%) היו רוצים שהבחירות יתקיימו במהלך 2025. לעומת זאת בקרב הערבים הרוב הגדול (76%) היו רוצים בחירות עוד השנה ו-9% בלבד מעדיפים בחירות ב 2025 או ב-2026, כלומר במועד המקורי.

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה רוב בשמאל ובמרכז המעדיפים בחירות עד סוף 2024 (74%, 64%) ורוב בימין המעדיף שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי, כלומר ב-2026 (55%).
• פילוח מדגם הערבים לפי ההצבעה בבחירות לכנסת 2022 מצביע על רוב גדול בכל הקבוצות המצדד בקיום בחירות עד סוף 2024, כאשר רוב זה הוא הגדול ביותר בקרב הלא מצביעים (82%) בהשוואה למצביעי המפלגות הערביות (76.5%) ומצביעי מפלגות ציוניות (66%). 

באופן כללי, האם אתה אופטימי או פסימי לגבי העתיד של ישראל?

• כלל המדגם חצוי בין 45% שהם אופטימיים לגבי עתידה של ישראל לבין 48% שהם פסימיים בעניין זה.
• התפלגות העמדות בקרב היהודים והערבים שונה בתכלית: השיעור הגדול יותר של היהודים (49%) הם אופטימיים לגבי עתידה של ישראל ו-44% הם פסימיים. לעומת זאת בקרב הערבים רוב גדול (69%) הם פסימיים ורק 25% הם אופטימיים.

• פילוח לפי גיל מעלה רוב של אופטימיים בקרב הצעירים היהודים גילי 18-34 (54%), כמחצית אופטימיים (51%) בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה) ופחות ממחצית בקרב קבוצת הביניים (35-54) 43%.
• בקרב כל קבוצות הגיל במדגם הערבים מדובר במיעוט של אופטימיים וגם כאן קבוצת גילי הביניים היא הפחות אופטימית מהשאר (18-34 27%, 35-54 19%, 55 ומעלה 32%).
• פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים גדולים: בשמאל רק מיעוט הם אופטימיים (29%), במרכז שיעור יותר גבוה אך עדיין מיעוט (40%) ובימין – רוב (59.5%).
• פילוח מדגם הערבים לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 מצביע על שיעור גבוה יותר של אופטימיים בנוגע לעתידה של ישראל בקרב מצביעי המפלגות הציוניות (36%) בהשוואה למצביעי המפלגות ערביות (19%) ואלו שלא הצביעו (24%).