כרטיס אדום לכלכלת ישראל
הורדת דירוג האשראי של מודי'ס הייתה צפויה, אבל העיתוי וההפחתה בשתי רמות תוך הותרת התחזית השלילית, משקפים את הערכת החברה לגבי אתגריה הביטחוניים ופיננסים של ישראל.
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
הורדת דרוג האשראי של מודי'ס הייתה צפויה בהתאם לתחזית השלילית שניתנה בהחלטת החברה מפברואר, אבל העיתוי מחוץ למועד הרגיל, ההפחתה בשתי רמות, והותרת התחזית השלילית גם לאחר ההפחתה בשתי דרגות, מהוות החלטה חריגה ביותר, שמשקפת את הערכת החברה שהסיכונים הגיאופוליטיים וההשלכות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל עלו בחדות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
המשמעות הישירה של ההחלטה, שחומרתה לא הייתה חזוייה על ידי השווקים, היא שעלות האשראי למדינה - ריבית על האג"ח הממשלתי למימון הגירעון - תעלה. בעקבות זאת, צפוייה עלייה בריבית על האשראי במשק, שכן הריבית על האג"ח הממשלתי מהווה סמן לכל הריביות במשק. העלייה בריבית, לצד הגידול העצום בגירעון עקב המלחמה, ועליית החוב בעקבות זאת, תביא לכך שהמקורות שיופנו לתשלומי ריבית על החוב יגדלו מעתה ולשנים הבאות. אם מוסיפים לכך את העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון לאורך זמן, צפויות להידחק ההוצאות על שירותים ציבוריים - בריאות, חינוך, רווחה והשקעה בתשתיות - שעוד לפני המלחמה היו צנועות יחסית, וכל אלו יחייבו גם עליית מיסים משמעותית.
הנימוקים של מודי'ס להחלטה מתמקדים בהשלכות המלחמה המתמשכת, התעצמותה בצפון, בסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים, בהיחלשות הכלכלה לאורך זמן וצפי לירידה בפוטנציאל הצמיחה, במצב הפיסקאלי לאורך זמן, בהתנהלות הממשלה, באי הוודאות הרבה ביחס ליום שאחרי המלחמה ובהיעדר תוכניות ממשלתיות להתמודדות עם ההשלכות.
בהקשר הפיסקאלי מציינת מודי'ס שעם צמיחה נמוכה יותר לאורך זמן והוצאות ביטחון גבוהות יותר לזמן ממושך, הגירעון צפויי להיות גבוה יותר, ולמשך זמן רב יותר ממה שהעריכה קודם לכן. כתוצאה מכך החברה צופה שיחס החוב לתוצר יעלה ל70% ויתייצב ברמה זו.
בהקשר של המדיניות התקציבית ראוי לציין כי מודי'ס אינה מקבלת את ההערכה של שר האוצר שהגירעון יהיה 6.6 אחוזי תוצר כפי שנקבע בעדכון תקציב 2024, וגם אינה מאמינה שהצעדים שהוכרז עליהם בתכנון (המאוחר) של תקציב 2025 יתממשו באופן מספק שיביא לגירעון של 4 אחוזי תוצר עליו הכריז שר האוצר; מודי'ס צופה גירעון של 6% תוצר ב2025, שלצד הצמיחה הנמוכה החזוייה על ידה (1.5% בלבד ב-2025) יביא לגירעון של 6 אחוזי תוצר, ולעלייה משמעותית נוספת ביחס החוב/תוצר.
ראוי לציין כי החברה הזהירה את הממשלה בהודעתה בפברואר האחרון ביחס להתנהלותה התקציבית, אך הדבר לא מנע את ההחלטה להגדיל את תקציב 2024 לצורך המשך מימון המפונים בצפון ובדרום באמצעות "קופסא תקציבית מיוחדת" תוך פריצת מגבלת ההוצאה, במקום לממן את ההוצאה ע"י הפחתת הוצאות אחרות ושינוי בסדרי העדיפויות, לא הביא להחלטה על קיצוץ הכספים הקואליציוניים וסגירת המשרדים המיותרים, ולא הביא לכך שהדיונים על תקציב 2025 יתחילו בזמן ויגובשו הסכמות על הצעדים שינקטו כדי להבטיח עמידה במסגרות שימנעו המשך עליית החוב הציבורי.
בנוסף לכל אלה, החברה גם הפחיתה את ציון הממשל של ישראל, כדי לשקף "את ההידרדרות בחוסנם של המוסדות והמשילות", בהקשר זה מציינת החברה את העובדה ששר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ בנושא.
מודי'ס כבר הוציאה כרטיס אדום כפול לממשלת ישראל, וכרטיס צהוב נוסף; חברות הדרוג הנוספות והשווקים צפו בכך וצופות בשבע עיניים בהתנהלות הממשלה.
אחד הרכיבים המרכזיים שישפיע הן על הביטחון, הן על תמונת המצב התקציבית והן על הצמיחה הוא תוואי הוצאות הביטחון שעל בחינתו עומלת עכשיו וועדת נגל. חשוב שהתוואי שיקבע יתבסס על תפיסת ביטחון ואיומי ייחוס עדכניים לצד ההערכה של צרכי המשק והחברה, והצורך להבטיח את המשך שגשוגה של כלכלת ישראל.
רק כלכלה משגשגת תוכל "לשאת על גבה" נטל מוגבר של הוצאות ביטחון. בקביעת תקציב הביטחון יש לאמץ תפיסה בסיסית של ניהול סיכונים בכל החזיתות (לרבות המשקיים-פיננסיים).
התעצמות הלחימה בצפון, כרוכה בעלויות גבוהות שהאוצר יידרש לתת להן מענה בשבועות הקרובים, ומימונן באמצעות עוד "קופסה תקציבית מיוחדת" עלולה לפגוע עוד באימון השווקים וחברות הדירוג. גיבוש תקציב 2025 בהקדם, שיעמוד במסגרות התקציב עליהן הכריז שר האוצר, תוך התאמת סדרי העדיפויות בהוצאות כך שיתמכו בהתאוששות הכלכלית ויאפשרו להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים תוכל לסייע למדינת ישראל לצלוח גם את המשבר הקשה שכולנו חווים בימים אלה, למצות את החוזקות שיש בכלכלה ובחברה בישראל, ולחזור ולשגשג.
המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"