נייר עמדה

שמונה צעדים מידיים להתמודדות עם מעצרי שווא ועם אלימות משטרתית

ביצוע מעצר רק כשאין חלופה, יצירת תמריצים למניעת מעצרים מיותרים, הכשרות ריענון לשוטרים ושיפור מערך בדיקת התלונות נגדם הם חלק מהמהלכים הקריטיים כדי למנוע שימוש לרעה בכוח המשטרתי

Photo by Gili Yaari /FLASH90

עבודת המשטרה בתקופה האחרונה מעוררת חששות כבדים לפוליטיזציה ולאכיפה בלתי שוויונית של החוק. מפגינים במחאות להשבת החטופים ונגד מדיניות הממשלה, בהם משפחות חטופים, מצביעים על ריבוי מעצרי שווא, חקירות עם שאלות פוליטיות ואלימות כלפיהם.לדוגמה: אור דביר, "המשטרה עצרה 775 מפגינים מאז 7 באוקטובר – רק נגד שלושה הוגשו כתבי אישום", N12 (15.9.12) ההשוואה בין אכיפה נוקשה ומופרזת זו לבין הרפיון באכיפה כלפי קבוצות אחרות, כגון המתפרעים בשדה תימן ובית ליד, היא תמרור אזהרה חמור על הטיה פוליטית פסולה מצד המשטרה.

תופעת המעצרים המיותרים לצורכי חקירה בעבירות ברף הנמוך אינה חדשה.הסניגוריה הציבורית, דוח פעילות שנתי 2023, 65 (2024); הוועדה הציבורית לבחינת נושא המעצרים לצורכי חקירה, דוח ביניים (ינואר 2024) (ועדת דותן). גם תופעות של אלימות משטרתית, בפרט נגד מפגינים, אינן חדשות,הוועדה הציבורית בנושא הטיפול המערכתי באלימות שוטרים דו"ח הוועדה (1994) (ועדת קרמניצר). כמו גם החששות לאכיפה מפלה של החוק כלפי קבוצות בחברה, כגון כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי חרדים או כלפי ערבים.הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה דוח מסכם (2016) (דו"ח פלמור); גיא לוריא, מדיניות ריבוי המעצרים ופגיעתה בשוויון (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018). אולם החשש המיוחד הוא שכיום תופעות אלה של מעצרים מיותרים ואלימות משטרתית – בהשוואה לרפיון באכיפה משטרתית בתחומים אחרים – מצביעות על הטיות פוליטיות ועל השפעה של מי שעומד בראש המשרד לביטחון לאומי.

כדי להתמודד עם סכנות הפוליטיזציה של המשטרה נדרש תיקון רחב היקף, החורג מגדרו של נייר זה. כאן, נצביע על מספר כיווני פעולה כדי להתמודד עם התופעות הנזכרות של מעצרי שווא, אלימות משטרתית ושימוש לרעה בכוח. כיוונים אלו הוצעו בעבר, אך במשך השנים ההשלכות של היעדר יישומם רק מתעצמות.

  1. שינוי המדיניות והפרקטיקה של המשטרה במעצרים לצורכי חקירה, כך שמעצר יבוצע רק באין ברירה אחרת. על אף שהחוק קובע שיש לעצור רק אם אין ברירה אחרת, ורק אם חלה עילת מעצר הקבועה בחוק (שיבוש הליכים או התחמקות החשוד, סכנה מהחשוד, או הליכי חקירה שלא ניתן לקיים אלא כשהחשוד במעצר), בפועל המשטרה פועלת בניגוד לחוק בכך שהפכה את המעצר הפלילי לאמצעי עיקרי באכיפת החוק. מדיניות זו פוגעת באופן המסמן קבוצות כגון מיעוטים וזרים ולאחרונה – מוחים נגד הממשלה. יש להביא לשינוי מהותי באופן שבו פועלת המשטרה, כך שתפעל לפי החוק.לוריא, לעיל ה"ש 4.

  2. הכשרות ריענון. עם השנים הוצעו מספר כיווני פעולה כדי שיביאו את המשטרה לפעול כך. בטווח הקצר, יש לבצע הכשרות ריענון לכלל השוטרים הרלוונטיים. על הכשרות אלו (שניתן לבצע במהירות באופן וירטואלי) לשלב רכיב של הטמעת ידע לגבי הנהלים הרצויים והדגשת ערכי המשטרה כגוף מונחה חוק, ורכיב של שיחות תחנה עם הסגל הפיקודי לגבי האתגרים הנוכחיים בהפעלת שיקול דעת באירועים הקשורים לחופש הביטוי ובכלל.

  3. איסוף ופרסום נתונים שיאפשרו מעקב אחר שוויוניות אכיפת החוק בתחום המעצרים. אחד הצעדים החשובים והמקדמיים שהמשטרה צריכה לנקוט הוא להביא לכך שייאספו ויפורסמו נתונים אמינים, בפילוח לפי קבוצות באוכלוסייה, באופן שמאפשר מעקב אחר שוויוניות אכיפת החוק בתחום המעצרים. בצד איסוף ופרסום של נתונים אמינים, על המשטרה ועל התביעה לאמץ מדדים על מידת שוויוניות והאחידות באכיפת החוק במעצרים (כגון שיעור המעצרים לצורכי חקירה שהובילו לכתב אישום בקרב אוכלוסיות שונות בפילוח לפי סוגי עבירות). שקיפות זו הכרחית כדי לאפשר למשטרה לנקוט צעדים כדי לתקן הטיות בעבודתה וגם כדי לשקם את אמון הציבור במשטרה, כלומר להחזיר את האמון בכך שההחלטות שמתקבלות הן ענייניות ומקצועיות.

  4. תמריצים למניעת מעצרים מיותרים. בטווח הבינוני, כדי להבטיח שהמדיניות והפרקטיקה המשטרתית ביחס למעצרים לצורכי חקירה תואמות את דרישות החוק, על המשטרה לנקוט צעדים נוספים כגון אימוץ תמריצים במשטרה למניעת מעצרים מיותרים, לדוגמה על ידי קביעת מדדים שליליים הפוגעים בקידום של שוטרים וקצינים שהנתונים מצביעים שהם מביאים למעצרים מיותרים.אלון הראל ודביר יוגב "הרהורים נוגים על מעצרים מיותרים" הסניגור 234, 21 (2016) למרבה הצער, כיום ניכרת מגמה הפוכה שבמסגרתה השר לביטחון לאומי דווקא מתמרץ הפעלת כוח יתר כלפי מפגינים.

  5. חיזוק הבקרה של גורמי התביעה. צעדים נוספים תלויים בתיקוני חקיקה ובמוסדות מלבד המשטרה, בהם הפרקליטות. אחד התפקידים של התביעה הוא לשמש גורם בקרה על הגוף החוקר. גם במצב הרגיל, למשטרה יש נטייה טבעית לתפיסה משימתית של תפקידה. לעומת זאת, אתוס התביעה דורש ממנה פעולה כגוף מעין-שיפוטי, שאינו חותר להרשעה בכל מחיר. בישראל יש קושי במימוש תפקיד זה על רקע אי-הפרדה מבנית בין הגוף החוקר (המשטרה) לגוף התובע בכ-90% מההליכים הפליליים, שהוא התביעה המשטרתית, המהווה חלק מארגון המשטרה. איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות (או לכל הפחות חיזוק הפיקוח עליה מצד הפרקליטות) צפוי לשפר את הבקרה התביעתית על המשטרה, וכך לתמרץ אותה להתנהלות מרוסנת יותר בעבירות שנמצאות ברף הנמוך יותר, שהן כיום תחת סמכות התביעה המשטרתית. למרבה הצער, כיום ניכרת דווקא מגמה הפוכה של החלשת הבקרה של גורמי התביעה, לדוגמה ביוזמת חקיקה הנדונה בימים אלה בכנסת בנוגע לעבירות הסתה.

  6. שיפור מערך הבדיקה והחקירה של תלונות נגד שוטרים. עם השנים הוצעו מספר דרכים להתמודדות עם אלימות משטרתית ושימוש לרעה בכוח. אחת מהן היא שיפור מערך בדיקת וחקירת התלונות נגד שוטרים. מערך זה מורכב מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שנמצאת בפרקליטות המדינה ואחראית על התלונות החמורות יותר, ויחידות במשטרה שאחראיות על כל יתר התלונות. מערך זה אינו פועל היום באופן אפקטיבי. בין הצעדים הדרושים לשיפור האפקטיביות ניתן להזכיר את החשיבות להקפיד הלכה למעשה על עצמאות מח"ש (בניגוד ליוזמות חקיקה פרטיות שחברי הקואליציה הנוכחית ניסו לקדם), להגביר את העצמאות של הגורמים האמונים על בדיקת תלונות במשטרה, לשפר את הפיקוח הציבורי על מנגנון בדיקת התלונות במשטרה והשקיפות הציבורית של כל מערכת הטיפול בתלונות במח"ש ובמשטרה, ולשפר את הממשק בין מח"ש לבין המשטרה ביחס לטיפול בתלונות קלות.
    היבט נוסף שדורש חשיבה ועשיה הוא שיפור אמון השוטרים עצמם במח"ש – זוהי משימה לא קלה אך היא נחוצה להצלחת שיפור המערך. מומלץ גם להטיל על גורם כלשהו – ועדיף במשטרה – אחריות לבחון בראייה כוללת את נתוני התלונות נגד שוטרים (גם כאלה שלא נמצאו מוצדקות) כדי להעריך אילו תיקונים נחוצים במשטרה בגישה צופה פני עתיד, תוך הקמת מערכת להתערבות מוקדמת (בתיקון ארגוני, בהדרכה, וכד') מקום שנתוני התלונות מתריעים על בעיה עם שוטר כזה או אחר או עם יחידה כזו או אחרת.גיא לוריא, "גרעון אחריותיות במערך הטיפול בתלונות נגד שוטרים בישראל" משפט, חברה ותרבות 4, 415 (2021). על הכנסת לגלות רצינות רבה יותר במימוש תפקידה כגורם מפקח ולקיים מעקב סדיר ושיטתי אחר יישום בקרה זו.

  7. שיפור הביקורת השיפוטית על הליכי מעצר. יש להביא לשיפור הביקורת השיפוטית על הליכי מעצר לצורכי חקירה (לדוגמה באמצעות הסמכת נציב תלונות הציבור על שופטים לבחון תקופתית את תקינות נוהלי העבודה השיפוטית בהליכי מעצר), ולהרחיב את עילות התביעה לקבלת פיצויים בגין מעצרי שווא.לוריא, לעיל ה"ש 4.

  8. יישום דוח הביניים של ועדת דותן. יש ליישם את מסקנות דוח הביניים של הוועדה הציבורית לבחינת נושא המעצרים לצורכי חקירה (ועדת דותן) שנועדו להתמודד עם מעצרי לילה מיותרים.דוח הביניים של ועדת דותן, לעיל ה"ש 2.

לסיכום, אין כל מקום במדינה שומרת חוק למעצרי שווא או לאלימות משטרתית, ובוודאי שאין מקום להתנהלות משטרתית המעוררת חשש כבד להטיות פוליטיות. חריגות אלה מהחוק פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובסופו של דבר באפקטיביות של המשטרה, הנשענת על לגיטימציה ציבורית, על הסכמה ועל שיתוף פעולה אזרחי, ועל נכונות של אזרחים מכל גווני החברה בישראל להתגייס לשורות המשטרה.Tom R. Tyler, Enhancing Police Legitimacy 593(1) The Annals of the American Academy of Political and Social Science 84 (2004). יש אינטרס עליון לכל אזרחי המדינה – כמו גם למשטרה – בטיפול נחרץ שימנע תופעות אלה.