מעבר לכלכלה ירוקה: למה דווקא עכשיו ואיך יושפעו העובדים?

Photo by Bim / iStockbyGettyImages

מומחים ברחבי העולם מזהירים כי להתחממות כדור הארץ בשיעור של מעל 1.5 מעלות (בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי) השלכות הרסניות. הקיץ האחרון, שאופיין בגלי חום קיצוניים ברחבי העולם, הוא עדות אחת למה שצפוי לנו בתדירות הולכת וגוברת בעתיד. בעקבות זאת, בשנים האחרונות מרבית המדינות המפותחות נוקטות צעדים להפחתת פליטות פחמן בתחומן, וגם ישראל מצטרפת למאמץ.

צעדי מדיניות לקידום המעבר לכלכלה דלת-פחמן צפויים להשפיע בין היתר על שוק העבודה. ענפים רבים ייאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם, והעובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. מנגד, המעבר למשק דל-פליטות מזהמות טומן בחובו גם הזדמנויות צמיחה חדשות למשק הישראלי והתפתחות של ענפים חדשים. לשינויי האקלים עצמם ולהתמודדות עמם תהינה השפעות על שוק העבודה עם הגברת הביקוש לעיסוקים וענפים מסוימים וצמיחת חדשים, לצד פגיעה בתנאי העבודה באחרים, שתחייב שינוי באופן הפעילות בהם.

ברחבי העולם הבינו שעל מנת למתן את קשיי ההסתגלות לשינויים הצפויים ולצמצם את השלכותיו השליליות הפוטנציאליות בהיבט של חברה וכלכלה, וכן על מנת למצות את ההזדמנויות החדשות, יש צורך בגיבוש פתרונות וכלי מדיניות למעבר צודק (Just Transition) לכלכלה דלת-פחמן, כאשר המטרה המרכזית היא לא להשאיר אוכלוסיות מסוימות "מאחור" (leave no one behind) ולוודא שהאוכלוסיות הפגיעות יקבלו את הסיוע הנדרש בתהליך המעבר למשק דל-פחמן, מעגלי ומותאם להתמודדות עם שינויי האקלים.

להמלצות המדיניות המרכזיות
בנושא מעבר צודק לתעסוקה ירוקה

שאלות ותשובות

למה צריך להיות לנו אכפת ממעבר צודק עכשיו, בזמן מלחמה?

משבר האקלים לא "מחכה" שישראל תסיים את המלחמה והשפעותיו מורגשות גם בישראל כבר עכשיו. לכן, גם את שיקום הכלכלה, המבנים והקהילה לאחר המלחמה יש לבצע לפי עקרונות המעבר הצודק. משמעות הדבר היא יצירת מקומות עבודה חדשים בתחומי העתיד של כלכלה דלת-פחמן וחיזוק העצמאות האנרגטית שלנו. לצערנו, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחכות לזמנים רגועים יותר.

 

אם העובדים נפגעים בכל מקרה, מה זה משנה אם התעסוקה ירוקה?

מעבר צודק נועד דווקא להגן על העובדים בתהליך המעבר לפעילות דלת-פחמן ולהבטיח שהם לא ייפגעו! למשל, באמצעות מדיניות ממשלתית נכונה ניתן לעודד את המועסקים שבסכנה לאובדן תעסוקה לבצע הכשרות שיתאימו את הכישורים שלהם למשק דל-פליטות.

 

האם התחשבות בשיקולי מעבר צודק לא תקשה על יישום של צעדי מדיניות סביבתיים ותאט את התהליך?

כדי שהמעבר למשק דל-פליטות יהיה צודק נדרש אמנם תכנון סביבתי, כלכלי וחברתי מוקפד שיבטיח שלא משאירים את החלשים מאחור. ניסיון העבר ברחבי העולם וגם בארץ הוכיח כי כאשר דואגים שהנפגעים יקבלו סיוע להתמודד עם השינויים, סיכויי ההצלחה של תהליך המעבר עולים משמעותית. כך, למשל, מחאת האפודים הצהובים בצרפת בשנת 2018 התעוררה לאחר ניסיון להטיל מס על דלק לרכבים. מחאה זו מלמדת שיישום של צעדי מדיניות סביבתיים ללא התחשבות באוכלוסיות שצפויות להיפגע עלולה ליצור התנגדות עזה שיכולה להאט ואף לסכל את התהליך.

 

איך נממן את המעבר לכלכלה ירוקה כשהמשק במשבר?

ללא השקעה בכלכלה ירוקה המשק ייכנס למשבר עמוק יותר, שכן יכולתו לסחור עם העולם תיפגע דרמטית במידה שהיצואניות הישראליות לא יעמדו בסטנדרטים הירוקים שמדינות המערב דורשות מהספקים שלהן. מנגד, מעבר מושכל וזהיר לפעילות כלכלית דלת-פחמן יכולה להאיץ את הצמיחה כלכלית, להגדיל את התעסוקה ולחסוך עלויות בטווח הארוך.

זו למעשה השקעה בלתי נמנעת לטובת הצמיחה העתידית של הכלכלה הישראלית. בהקשר זה, הצורך בשיקום אזורי העימות בדרום ובצפון הארץ מהווה הזדמנות לבנייה מחודשת של האזורים על פי עקרונות הקיימות ובסטנדרטים עמידים למשברי העתיד שצפויים לנוכח שינויי האקלים. בנוסף, מס הפחמן, שצפוי לחול על שימוש באנרגיות מזהמות, צריך לשמש מקור מרכזי למימון צעדים נדרשים למעבר צודק לכלכלה ירוקה.

 

האם מעבר לאנרגיה ירוקה יפגע בביטחון האנרגטי של ישראל?

להפך. אנרגיה מתחדשת מגוונת את מקורות האנרגיה ולכן מחזקת את הביטחון האנרגטי. היא מפחיתה תלות ביבוא דלקים ומייצרת מגוון של מקורות אנרגיה מקומית. כמו כן, מעבר לאנרגיה ירוקה מאפשר הקמת משק חשמל מבוזר, אשר מבטיח רציפות אנרגטית גם בעתות חירום ובמקרה של פגיעה מרכזית בתחנות כוח.  בנוסף, המעבר צפוי להוביל בטווח הארוך להוזלת עלויות האנרגיה במשק, בפרט של המקורות המבוססים על אנרגיה סולארית.

 

למה שחברות גדולות יסכימו לשנות את דרך פעולתן בשביל "מעבר צודק"?

חברות גדולות מבינות שמעבר לפעילות ירוקה הוא הכרחי לשרידותן העסקית. חברות שלא ייערכו מראש יסבלו מפגיעה בכושר התחרות, כאשר הדרישה בעולם תהיה למוצרים שעומדים בסטנדרטים הירוקים הגלובליים המתגבשים בשנים האחרונות והופכים מחייבים לפי חוק בעולם המערבי, ובאירופה בפרט, המהווה יעד לחלק ניכר מהיצוא הישראלי. בנוסף, חברות שלא יבצעו את המעבר לפעילות נקייה בקרוב ייאלצו לשלם מס פחמן (בארץ או בגבולות אירופה).