סקר אוגוסט 2024: רוב היהודים פסימיים לגבי הגעה לעסקה לשחרור חטופים

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 26-28/08/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכולל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

הנושאים העיקריים בדוח זה:

• מצב הרוח הלאומי
  • אופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ועתיד הביטחון הלאומי
  • השפעת הדריכות לקראת מתקפה של איראן וחיזבאללה
  • תעסוקות הפנאי בקיץ הנוכחי על רקע המצב
• החזית הצפונית
• העסקה לשחרור החטופים
  • אופטימיות/פסימיות שתושג עסקה
  • האומנם, "הזדמנות אחרונה"?
• ציר פילדלפי - השיקול העיקרי של נתניהו
• מיצוי הפעולה הצבאית בעזה?
• המתיחות בין נתניהו לגלנט ואופן ניהול המלחמה
  
  

מצב הרוח הלאומי

שיעורי האופטימיות - ייתכן שבעקבות מכת המנע בלבנון או מסיבה אחרת כלשהי, ניכר החודש שיפור מסוים במצב הרוח הלאומי: בשיעור האופטימיים באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל חלה עלייה של 6 אחוזים (מ- 30% ביולי, ל- 36% באוגוסט) ואילו בשיעור האופטימיים באשר לעתיד הביטחון הלאומי חל זינוק של 13% (מ-26% ביולי ל-39% באוגוסט). יתירה מזו, בעוד שמאז דצמבר 2023 שיעור האופטימיים באשר לביטחון הלאומי היה מעט נמוך מאשר השיעור המקביל בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי, הפעם התחלפו היוצרות והראשון גבוה מהשני. יש צורך במדידות נוספות כדי לדעת אם מדובר במדידה בודדת או במגמה חדשה. 

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)

 

כבעבר, שיעור האופטימיים בין היהודים עולה על זה שבין הערבים אבל בשני הציבורים כאחד ניכרת בו עלייה. למעשה, אצל הערבים ההתאוששות בשיעורי האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי שנרשמה החודש גבוהה מאשר בקרב היהודים.

% אופטימיים	יהודים		ערבים
	יולי	אוגוסט	יולי	אוגוסט
עתיד השלטון הדמוקרטי	33	38.5	15	24
עתיד הביטחון הלאומי	30	43	8	21

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה גם הפעם כי שיעור האופטימיים לגבי שני התחומים בשמאל הוא הנמוך ביותר, בימין הוא הגבוה ביותר ובמרכז הוא נמצא בתווך. למעשה, כמחצית ממי שהגדירו עצמם ימין דיווחו שהם אופטימיים, שיעור העולה על שיעור הפסימיים לגבי שני התחומים (פסימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ולגבי עתיד הביטחון הלאומי 45% בשני המקרים).

% אופטימיים	שמאל	מרכז	ימין
עתיד השלטון הדמוקרטי	11	28	50
עתיד הביטחון הלאומי	25	34	51

השפעת הדריכות לקראת מתקפה מצד איראן וחיזבאללה - שאלנו: "באיזו מידה הדריכות לקראת מתקפה מצד איראן וחיזבאללה משפיעה או לא משפיעה על: ההתנהלות היומיומית שלך; על מצב הרוח שלך." מפתיע למדי לגלות שבכלל המדגם הרוב (67%) השיבו שהדריכות משפיעה רק במעט על ההתנהלות היומיומית שלהם או שכלל אינה משפיעה. לגבי מצב הרוח – השיבו באותו אופן 55% מהמרואיינים. אלא שהפערים בין יהודים לערבים הם גדולים מאוד: רוב גדול של המרואיינים היהודים השיבו שהדריכות בנוגע למתקפה של איראן או חיזבאללה משפיעה עליהם במידה מועטה או כלל לא (יותר בנוגע להתנהלות היומיומית מאשר בנוגע למצב הרוח – בהתאמה 73% ו-60%), בעוד שבקרב הערבים רק מיעוט דיווחו כך (חיי היומיום 36%, מצב הרוח 32%). כלומר, הדריכות השפיעה יותר על הציבור הערבי מאשר על זה היהודי ובשני הציבורים יותר על מצב הרוח מאשר על חיי יומיום.

באיזו מידה הדריכות לקראת מתקפה מצד איראן וחיזבאללה משפיעה או לא משפיעה על: ההתנהלות היומיומית שלך; על מצב הרוח שלך? (%)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה ממצא מעניין: בשלושת המחנות הרוב מדווחים שלדריכות השפעה מעטה או שאין השפעה על חיי היומיום שלהם (שמאל 64%, מרכז 76%, ימין 73%). ואולם, כשמדובר במצב הרוח – רק מיעוט בשמאל מדווחים על השפעה מעטה או היעדר השפעה (37%) והרוב על השפעה די רבה או רבה מאוד. זאת לעומת רוב במרכז ובימין המדווחים על מיעוט השפעה (בהתאמה 61.5% ו-65%). כלומר, במישור הרגשי השמאל מושפע הרבה יותר מדריכות זו מאשר המרכז והימין.

תעסוקות הפנאי בקיץ הנוכחי על רקע המצב – על רקע המצב ביקשנו לדעת האם חל שינוי בדפוסי הפנאי (טיולים, בילויים או ביקורים) של הציבור בקיץ הנוכחי ברחבי הארץ בהשוואה לשנים קודמות. בכלל המדגם 72% השיבו שבקיץ הזה יצאו קצת פחות או הרבה פחות לפעילויות אלה בארץ מאשר בשנים קודמות. ההבדל בין יהודים לערבים היה כאן קטן (בהתאמה 71% ו-76%). כמו כן, בקרב היהודים לא מצאנו בתשובות לשאלה זו הבדלים ממשיים בין המחנות הפוליטיים השונים.

רק את מי שענו כי בקיץ האחרון עסקו בפעילויות הללו פחות מבשנים קודמות שאלנו מה הייתה הסיבה לכך. הרוב ענו שהמצב הביטחוני גרם לצמצום זה רק מיעוט קטן הצביעו על המצב הכלכלי וכשליש על שתי הסיבות כאחת.

הסיבה העיקרית שיצאו פחות לטיולים, לבילויים ולביקורים ברחבי הארץ (%, כלל המדגם, מבין מי שענו שבקיץ האחרון עסקו פחות בפעילויות הפנאי)

 

החזית הצפונית

נוכח ההסלמה בצפון, שאלנו: "מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית?". רוב (67%) במדגם היהודים סבורים שישראל צריכה להחריף את צעדיה בצפון, בין אם על ידי פתיחת מתקפת עומק, כולל פגיעה בתשתיות של לבנון (46%) ובין אם בהחרפה מול חיזבאללה אך תוך הימנעות מפגיעה רחבה בתשתיות (21%). מיעוט בלבד סבורים שיש לחתור להסכם מדיני עם חיזבאללה או להמשיך בלחימה נגדו כפי שהייתה. במדגם הערבים, לעומת זאת, יותר משלושה רבעים סבורים שיש לחתור להסדר מדיני עם חיזבאללה למרות הסיכוי לעימות עתידי נוסף.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצאנו פערים ניכרים. בשמאל, כמעט מחצית מהמשיבים סבורים שיש לחתור להסדר מדיני ורבע תומכים בהחרפת התגובה אך נגד חיזבאללה בלבד. זאת לעומת רוב גדול בימין הסבורים שיש לפתוח במתקפת עומק בצפון כולל פגיעה בתשתיות לבנון. המרואיינים מהמרכז מפוצלים: כשליש תומכים במתקפת עומק ופגיעה בתשתיות, כרבע בהחרפה אך רק נגד חיזבאללה, וכחמישית - בחתירה להסדר מדיני. כמו כן במרכז כעשירית סבורים שיש להמשיך במלחמה נגד חיזבאללה כפי שהיא, לעומת שיעורים נמוכים יותר בימין (8%) ובשמאל (3%). 

מה לדעתך ישראל צריכה לעשות כיום בחזית הצפונית? (%)

 

העסקה לשחרור החטופים

אופטימיות-פסימיות - נוכח המגעים המתמשכים ולעת עתה עקרים, להשבת החטופים, שאלנו: "האם אתה אופטימי או פסימי שתושג עסקת חטופים בזמן הקרוב?" מדגם הערבים חצוי בין האופטימיים לפסימיים. לעומת זאת, רוב גדול במדגם היהודים מביעים פסימיות לגבי ההסתברות להגעה לעסקה. בכל הפילוחים שבחנו (יהודים) מצאנו שיעורים גבוהים ודומים של פסימיים. למשל, בפילוח לפי מחנות פוליטיים מצאנו כי 85% מהמשיבים בשמאל פסימיים לגבי ההסתברות להגעה לעסקה. שיעורים דומים נרשמו בקרב משיבים במרכז (80%) ובימין (78%).

בסקרים קודמים מצאנו בקרב המרואיינות היהודיות שיעורי תמיכה גבוהים משמעותית בעסקה לשחרור החטופים, גם במחיר גבוה, בהשוואה למרואיינים יהודים. בסקר הנוכחי, שיעור האופטימיות לגבי הגעה לעסקה בזמן הקרוב גבוה משיעור האופטימיים, אם כי גם כאן מדובר בשיעורים נמוכים מאוד (בהתאמה 19.5% ו-11.5%). 

האם אתה אופטימי או פסימי שתושג עסקת חטופים בזמן הקרוב? (%)

 

האמנם "הזדמנות אחרונה" להשבת החטופים? ניסינו להבין את עמדת הציבור לגבי הטענה החוזרת ונשמעת, בין השאר מפי מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, כי הגענו להזדמנות האחרונה להחזיר את החטופים. שאלנו: "האם ההגדרה 'הזדמנות אחרונה' היא נכונה או לא נכונה בעיניך?" המרואיינים היהודים חצויים בסוגיה הזו. במדגם הערבים העמדה השכיחה יותר (אך לא רוב) היא שזוהי אכן ההזדמנות האחרונה. 

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים), מצאנו כי שיעורים גבוהים הן בשמאל הן במרכז מסכימים שזו אולי ההזדמנות האחרונה להחזיר את החטופים הביתה. מנגד, בקרב הימין הרוב אינם סבורים שזה המצב.

כמו כן מצאנו כי רוב קטן של נשים מסכימות עם הטענה שזוהי אולי ההזדמנות האחרונה להחזיר את החטופים הביתה בשעה שבקרב הגברים רוב בשיעור דומה סבורים שזוהי אינה ההזדמנות האחרונה.

מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקֵן, אמר זו אולי ההזדמנות האחרונה להחזיר את החטופים הביתה האם ההגדרה "הזדמנות אחרונה" היא נכונה או לא נכונה בעיניך? (%)

 

ציר פילדלפי - השיקול העיקרי של נתניהו

במסגרת המשא ומתן לעסקה שתכלול את החזרת החטופים, דורש ראש הממשלה נתניהו כי ישראל תמשיך לשלוט בציר פילדלפי בעזה. תהינו האם בעיני הציבור דרישה זו היא בעיקר עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית או שבעיקר נועדה למנוע עסקה מטעמיו הפוליטיים של נתניהו. במדגם הערבים, כשני שלישים מהמרואיינים סבורים שדרישת נתניהו בעניין הציר נובעת בעיקר ממניעים פוליטיים. לעומת זאת, רוב בקרב היהודים סבורים שהדרישה לשלוט בציר היא בעיקרה עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית.

כצפוי, פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים), מעלה כי עמדות השמאל והימין הפוכות באופן כמעט סימטרי. כשלושה רבעים ממשיבי השמאל סבורים שדרישת נתניהו לשליטה בציר פילדלפי היא בעיקרה פוליטית בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין חושבים שדרישתו היא בעיקרה עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים במרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים.

הסיבה העיקרית שבגללה ראש הממשלה נתניהו דורש שישראל תמשיך לשלוט בציר פילדלפי בעזה (%)

 

הצלבנו את השאלות האחרונות ומצאנו שבכלל המדגם יש רוב של פסימיים שתושג עסקה לשחרור החטופים בעתיד הקרוב ללא תלות בעמדות בשאלות האם מדובר בהזדמנות אחרונה או האם שיקוליו של נתניהו בנושא ציר פילדלפי הם ענייניים מבחינה צבאית או אינטרסנטיים.

%, כלל המדגם		אופטימיות/ פסימיות שתושג עסקת חטופים בזמן הקרוב			סך-הכול
		פסימיים	אופטימיים	לא יודעים
זוהי ההזדמנות האחרונה להשיב את החטופים הביתה	נכון	76	21	3	100
	לא נכון	72	21	7	100
הדרישה הישראלית לשלוט בציר פילדלפי:	בעיקר עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית	75	17	8	100
	בעיקר נועדה למנוע עסקה מטעמים פוליטיים של נתניהו	74	22.5	3.5	100

 

מיצוי הפעולה הצבאית בעזה?

גורמי ממשל אמריקאים אמרו לאחרונה לעיתון "ניו יורק טיימס" כי ישראל השיגה את כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית ברצועת עזה. שאלנו את המרואיינים האם האמירה הזו נכונה בעיניהם. רוב המשיבים, הן במדגם היהודים (66.5%) הן במדגם הערבים (52%), סבורים שהאמירה הזו אינה נכונה. לעומת זאת, בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נרשמו הבדלים ניכרים: כמעט שני שלישים מהמשיבים בשמאל סבורים שישראל מיצתה בעזה את יכולתה הצבאית, לעומת מיעוט הסבורים כך במרכז ובימין.

האם האמירה של גורמי ממשל אמריקאיים לעיתון ניו יורק טיימס כי ישראל השיגה את כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית ברצועת עזה נכונה או לא נכונה בעיניך? (%)

 

רצינו לבחון האם אנשים המתגוררים קרוב יותר לרצועת עזה, ולכן מושפעים יותר מהיכולות הצבאיות שנותרו לחמאס, סבורים שלישראל יש עוד מה להשיג מבחינה צבאית בעזה יותר מאנשים המתגוררים רחוק יותר מעזה ולכן מושפעים פחות מיכולות חמאס. מצאנו תמיכה להשערתנו בקרב מרואיינים מהשמאל ומהימין: בשני המחנות, ככל שמתרחקים מעזה כך עולים שיעורי ההסכמה שישראל השיגה את כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית בעזה. בשמאל, רק 40.5% מהמשיבים הגרים בדרום סבורים שישראל השיגה כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית בעזה, לעומת מעל 60% מהמתגוררים במרכז הארץ, ומעל 70% מהמתגוררים בצפון המדינה. תופעה דומה (אבל בשיעורים קטנים בהרבה) קיימת בקרב המרואיינים מהימין: 3% מהמתגוררים בדרום לעומת 13% -ו-21% מהמתגוררים במרכז ובצפון הארץ (בהתאמה) סבורים שישראל השיגה בעזה כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית. בקרב המרואיינים מהמרכז מצאנו תמיכה חלקית להשערתנו: שיעור הסבורים שישראל השיגה כל מה שהיא יכולה הוא הגבוה ביותר דווקא בקרב תושבי מרכז הארץ, השיעור השני בגובהו נרשם בקרב המתגוררים בדרום, והשלישי בגובהו בקרב תושבי צפון הארץ. 

סבורים שישראל השיגה כל מה שהיא יכולה מבחינה צבאית בעזה, לפי מחנות פוליטיים ואזור מגורים (%, יהודים)

 

השפעת המתיחות בין ראש הממשלה לשר הביטחון על אופן ניהול המלחמה

לאחרונה דווח בתקשורת שוב ושוב על חילוקי דעות ומתיחויות ביחסים בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון גלנט. תהינו האם לדעת הציבור מערכת יחסים עכורה זו משפיעה או לא משפיעה לרעה על אופן ניהול המלחמה בעזה ובצפון. מצאנו כי הן בקרב הערבים הן בקרב היהודים רוב מוצק סבורים שלמתיחות השפעה רעה על ניהול המלחמה (ערבים 73%, יהודים 64%).

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נמצא שבשלושת המחנות רוב המשיבים סבורים שלמתיחות השפעה לרעה על ניהול המלחמה אם כי בשמאל ובמרכז שיעורי הסבורים כך גבוה יותר (שמאל 81%, מרכז 76%, ימין 55%).

באיזו מידה המתיחות בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון גלנט משפיעה או לא משפיעה לרעה על אופן ניהול המלחמה בעזה ובצפון (%)

 

רצינו לבחון האם יש קשר בין העמדות בסוגיה זו לבין מידת האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי. מצאנו כי בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) שיעור הפסימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי גבוה יותר בקרב אלו הסבורים שלמתיחות בין נתניהו לגלנט השפעה רעה מאשר בקרב אלו שסבורים שהמתיחות איננה משפיעה לרעה.

%, יהודים	השפעת המתיחות בין נתניהו לגלנט על ניהול המלחמה	אופטימיות/פסימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי			סך-הכול
		אופטימיים	פסימיים	לא יודעים
שמאל	משפיעה לרעה	25	75	--	100
	לא משפיעה לרעה	35	65	--	100
מרכז	משפיעה לרעה	28	68	4	100
	לא משפיעה לרעה	61	35	4	100
ימין	משפיעה לרעה	45.5	51	3.5	100
	לא משפיעה לרעה	65	32	3	100

 

---

מדד הקול הישראלי אוגוסט 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-28/08/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים >>