על קונספירציות ואחריות פרסונלית: מעצר מנכ"ל טלגרם הוא שלב חדש בניקיון הרשת
טלגרם הפכה למצע הפורה ביותר בעולם לפעילות בלתי חוקית מסוגים שונים. לא מדובר בחבורת מתבגרים תמימה שעושה לייקים לתכנים, ומי שלא יודע להבחין בין חופש ביטוי לבין פעילות פלילית, יוצר ערפול שיאפשר לגורמים הפליליים לצאת מהרשת ולפעול בעולם האמיתי. גם בישראל צריכים לברך על המהלך.
Photo by: TechCrunch/Flickr
מעצרו של פאבל דורוב, מייסד ומנכ"ל טלגרם, בצרפת בסוף השבוע האחרון בחשד להונאה, סחר בסמים, פשע מאורגן, קידום טרור ובריונות ברשת, מבטא את רצונם של השלטונות הצרפתיים לחדד את העובדה שדורוב לא פועל כדי לצמצם את השימוש הלא חוקי שעושים בפלטפורמה שלו. הוא נועד אולי גם לגרום לטלגרם להסגיר לרשויות האכיפה ערוצים ומשתמשים שעושים שימוש בפלטפורמה לצורך סחר בנשק, סמים וטרור.
מאמצים רבים מושקעים בשנה האחרונה בהתמודדות עם נזקי הרשתות החברתיות ו"ניקיון האינטרנט". באירופה, באמצעות "חוק השירותים הדיגיטליים" ובארצות הברית, למשל באמצעות הגבלת טיקטוק מפני שהיא בבעלות סינית. יחד עם זאת, מתברר שכל האמצעים האלה הם "ניקיון הרחובות הראשיים" של האינטרנט, כך שגם אם עובדים קשה להסיר תכנים, פיצ'רים, חשבונות ורשתות מפייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם ואפילו מטיקטוק – אפשר עדיין לראות אותם בטלגרם. לכן, בלי לטפל בטלגרם ודומותיה, הניקיון לא יושלם. המידע הדיגיטלי מתפשט בתוך אקוסיסטם, כך שמה שעולה לטלגרם מוצא את עצמו במהרה בטוויטר, בפייסבוק, בווטסאפ וגם בטלוויזיה. מהצד השני, מה שמסירים מטוויטר, פייסבוק ויוטיוב עולה מיד לטלגרם. כך, טלגרם יוצרת את "המירוץ לתחתית" של התכנים בעולם הדיגיטלי היום.
המאבק ברשתות חברתיות התנהל עד עתה באמצעות תביעות ודיונים בבתי משפט, קנסות מנהליים, הופעות ושימועים של מנכ"לי תאגידי הענק בפני בתי נבחרים. אחריות אישית ברמה של מעצר עוד לא ראינו עד לסוף השבוע האחרון. העובדה שבאיחוד האירופי בכלל, ובצרפת בפרט, רואים בטלגרם מטרה ברמת מעצר של המנכ"ל מלמדת שהאיחוד לא יסתפק עוד ב"ניקיון הרחובות הראשיים" אלא הבין שבלי לטפל בפלטפורמות השוליים אי אפשר יהיה להשיג את המטרה של צמצום פשיעה, טרור, ודיסאינפורמציה ברשתות. זוהי בשורה משמחת מאוד וחשוב שיהיה ברור: לא מדובר בפגיעה אנושה בחופש הביטוי וגם לא בצנזורה שלטונית, כפי שמנסים לטעון. אלא אם כן הכוונה ב"חופש הביטוי" היא לחופש לתכנן מלחמות כך שיצולמו במסגרתן סרטוני זוועות שאפשר יהיה להפיץ באמצעות טלגרם. כדאי לזכור: טלגרם עזבה את רוסיה ב-2014 משום שהשלטונות הרוסים תבעו ממנה להסגיר מתנגדי משטר שפעלו בפלטפורמה. לדעתם של "חסידי חופש הביטוי" ו"מתנגדי הצנזורה", כעת קורה אירוע דומה בצרפת. אבל השוני הוא גדול, משום שכשמדובר בהליך פלילי במדינות דמוקרטיות יש להניח שהוא שקוף ומפוקח, שוויוני ומעוגן בחוק, וכמובן – התקשורת מדווחת עליו.
במערב כבר מבינים כיום שיש פלטפורמות המהוות כלי בידי משטרים טוטליטריים לזריעת הרס פנימי בחברות הדמוקרטיות. כך לגבי טיקטוק הסינית וכך לגבי טלגרם הרוסית/אמירתית. העובדה שהשלטונות הרוסים הם אלה שמדברים בשם חופש הביטוי של דורוב צריכה להעלות ספקות בקרב כל מי שמדבר עכשיו על צנזורה. העובדה שמדינות המפרץ הופכות באמצעות הכסף שלהן למובילות טכנולוגיות ללא מחויבות לדמוקרטיה צריכה גם היא לעורר את אותה הספקנות. באותה מידה גם ההגנה שדורוב זוכה לה מטאקר קרלסון, האדם שהועף מפלטפורמות אחרות בגלל ההבנה שהוא מפיץ ראשי של דיסאינפורמציה וקונספירציות, צריכה לעורר חשד.
ככלל, ההבחנה בין אחריותם של משתמשים לבין אחריותם של בעלי הפלטפורמה היא ההבחנה החשובה ביותר של הדור שלנו. העולם המערבי מתחיל להפנים שאי אפשר עוד לתת לשחקנים חסרי אחריות להחזיק בפלטפורמות שפוטנציאל הנזק שלהן כל כך גדול ליציבות החברתית ולזכויות של מי שנפגעים מהפעילות הלא חוקית ברשתות, ולתלות את כל האחריות רק במשתמשים. בהקשר זה, דווקא הגישה האירופית של "חוק השירותים הדיגיטליים" בן השנה היא מאוזנת. האירופאים דורשים מהרשתות ניהול וטיפול בסיכונים ולא מבקשים שמדינות וממשלות ייכנסו לשיקולי מחיקה של תכנים. איך היה צריך להיראות ניהול סיכונים בפלטפורמה כמו טלגרם? בראש ובראשונה הגבלת מספר המשתתפים בכל קבוצה והגבלות על העברת אותה ההודעה להרבה קבוצות גדולות בבת אחת, מה שיאפשר שליטה בפיזור של דיסאינפורמציה או מאל-אינפורמציה. משם אפשר להמשיך להגבלות על שימוש בבוטים ללא סימון, הגבלות על גודל הקבצים שאפשר לשתף ועוד. הסיום יהיה, עד כמה שזה לא נוח, בהסגרה לרשויות אכיפת חוק של גופים וגורמים שמשתמשים בפלטפורמה לפשיעה חמורה (בלבד, כמו למשל טרור, פדופיליה וכיוצא באלה). הבעיה היא שאנשים כמו דורוב מסרבים גם לזה. הם דוגלים בחופש הפצת הטרור והקונספירציות.
טלגרם הפכה למצע הפורה ביותר בעולם היום לפעילות בלתי חוקית מסוגים שונים. לא מדובר בחבורת מתבגרים תמימה שעושה לייקים לתכנים. יותר מזה, מי שלא יודע להבחין בין חופש ביטוי לבין פעילות פלילית, יוצר ערפול שבסופו של דבר מאפשר לגורמים הפליליים לצאת מתוך הטלגרם ולהציף את העולם האמיתי פשיעה ואלימות. המהומות בבריטניה בשבועות האחרונים, שהתפתחו מתוך טלגרם, הן דוגמה מצוינת לכך. לכן ציוץ התמיכה של אילון מאסק, שרואה את עצמו "מגן חופש הביטוי", ושבתקופתו הפכה X לפלטפורמת הניאו-נאצים המרכזית בעולם, בדורוב ולפיו "ב-2030 מוציאים להורג אנשים באירופה בגלל שעשו לייק לאיזה MEME", כל כך מנותק ורחוק מהמציאות.
בהקשר המקומי, מדינת ישראל צריכה להודות לצרפת בפרט ולאיחוד האירופי בכלל. אחד מהמאפיינים המשמעותיים של מתקפת השבעה באוקטובר היה צילום במצלמות גו-פרו והעלאת סרטוני הזוועות מן הטבח לטלגרם. אלה אינם סרטונים המכילים "דיסאינפורמציה" אלא "מאל-אינפורמציה", כלומר תוכן אמיתי אבל פוגעני ואכזרי מאוד. אפשר אפילו לומר שהתוכן הזה הוא הבסיסי לטראומה הקולקטיבית שלנו. טלגרם היא אולי כלי שרת לגופי אופוזיציה במדינות דיקטטוריות, אבל צריך לומר ביושר: היא הפכה לרשת המובילה בשירות פיגועי הטרור המדממים בהיסטוריה, שלצערנו אנחנו חלק מהקורבנות שלהם. העולם צריך לשים סוף לחסינות של טלגרם, שהפכה לאפליקציית הבית למופרעים מקצוות שונים – מקונספירטורים דרך ניאו-נאצים ועד פושעים וטרוריסטים. מדינת ישראל רוצה "ניצחון מוחלט"? הוא לעולם לא יושג ללא מגבלות על הצד הדיגיטלי של המלחמה, שטלגרם מובילה אותו לרעתנו.
המאמר פורסם לראשונה ב-N12