הפיכה משטרית – טייק 2
בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.
Photos: Levin - Chaim Goldberg/Flash90, Rotman - Avshalom Sassoni/Flash90
לכל מי שהתגעגע להפיכה המשטרית במובנה המלא: לקראת סוף מושב הכנסת מבקש ח"כ רוטמן להחזיר עטרה ליושנה, ולדון ב-21 ביולי 2024, באופן חריג בוועדת חוקה, בהצעת החוק שלו להפיכת מינוי נציב התלונות על שופטים למינוי פוליטי שנבחר על ידי הכנסת. זאת בניגוד למצב הקיים, בו המינוי הוא על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כאשר המועמד מוצע על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בהסכמה.
לא סתם המהלך נשמע מוכר, הוא מזכיר בדיוק את הרעיון המרכזי שמאחורי ההפיכה אותה חווינו בשנה שעברה: ניסיונות שונים להשתלטות פוליטית על מינויים לגופים ולמוסדות מקצועיים, אלה השומרים על כך שהממשלה והכנסת פועלות במסגרת החוק וחוקי היסוד. במקרה זה, הניסיון הוא לפגוע בעצמאות ואי תלות מערכת המשפט, שייפגעו כתוצאה ממינוי של גורם לעומתי למערכת, שיפגע ביכולתה לתפקד באופן עצמאי.
הנימוק מאחורי ההצעה הוא שממלא מקום נשיא העליון ושר המשפטים לא מצליחים להגיע להסכמה, ולכן אין נציב. אלא שבדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – הכל נובע מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, השר מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר, לפיו הנציב יהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס. ולא בכדי, משום שחלק מהתלונות מוגשות באשר לעבודת בית המשפט העליון, ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.
ההצעה אכן לא מעניקה לקואליציה (הנוכחית) שליטה מוחלטת על המינוי, אלא נדרש רוב של שבעים חברי כנסת, בבחירה חשאית. אלא שעדיין מדובר בהפקעת הסמכות מידי ועדה שמערבת אנשי מקצוע, ומידיו של נשיא העליון שיוצא לחלוטין מהתמונה (בעוד שר המשפטים מציע מועמד מטעמו לפי ההצעה) ואף שרוב של שבעים חברי כנסת הוא יחסית גדול, זה עדיין רוב פוליטי, שניתן להשיג בדרכים שונות. במצב שבו תהיה קואליציה רחבה (והיו קואליציות של מעל שבעים חברי כנסת) המינוי ייהפך לפוליטי נטו. המינוי יכול להיות בעייתי מאד מבחינה מקצועית, ובכך להוות איום ורדיפה כלפי מערכת המשפט, ובפרט כלפי בית המשפט העליון.
לבסוף, מדובר שוב בניסיון לתקן את כללי המשחק תוך כדי המשחק, לאחר שתהליך המינוי כבר החל, ובמחטף של הדרג הפוליטי שמזהה הזדמנות להשתלט על עוד גוף שהיה מקצועי ולהפכו לכלי ניגוח פוליטי בחקיקת בזק, ברגע האחרון לפני תום המושב – בדיוק כפי שחווינו בשנת 2023 במהלך ההפיכה המשטרית.
יש לזכור שהצעה זו היא חלק מפסיפס של חזרת ההפיכה לחיינו באופן שקט יותר או שקט פחות: השתלטות על התקשורת בחקיקה ובמינויים, פגיעה בחופש הביטוי בכלל ושל מורים ואקדמאים בפרט, פגיעה ביועצים המשפטיים והחלשת מערכת המשפט ופוליטיזציה של נציב שירות המדינה: כל מי שיכול להגביל, לבקר ולאזן את הכוח של הקואליציה לעשות ככל העולה על רוחה. הציבור הישראלי חייב להתעורר שוב ולבלום את המגמה המסוכנת הזאת.
המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"