ועדת חקירה ממלכתית קום תקום

המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ולהעדיף הקמת ועדת בדיקה ממשלתית או ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - גוף בלתי תלוי בראשות שופט בית משפט עליון או מחוזי, בעלת סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.

Photo by Tomer Neuberg/Flash90

מאז השבעה באוקטובר נשמעים קולות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל. השבוע קראו הורי התצפיתניות קריאה כואבת להקמת ועדת חקירה עכשיו.

האם אפשר לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית? לאחרונה הוגשה עתירה בתביעה לחייב את הממשלה לעשות כן ביחס לאירועי השבעה באוקטובר. לשון החוק היא שהממשלה רשאית להקים ועדת חקירה, אך היא אינה חייבת. עד היום נמנע בית המשפט מלחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בטענה שהסמכות להקים ועדת חקירה היא סמכות רשות רחבה של הממשלה, ולכן בית המשפט יתערב בהחלטת ממשלה בעניין זה רק "במקרים חריגים ונדירים, שכמותם לא באו וספק אם יבואו בפני בית המשפט". בעתירה נוספת קבעו שופטי המיעוט כי סמכות הרשות של הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה, ובאופן ספציפי על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אינה סמכות רשות מוחלטת, ושיש להפעילה על יסוד שיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות. אי-הפעלתה של סמכות זו, במקרים מסוימים, עלולה להפוך לבלתי סבירה באופן היורד לשורשו של עניין.

המחדל של אוקטובר 2023 נראה כסוג המקרים החריגים והנדירים הללו, שבהם לא סביר שלא להקים ועדת חקירה, ושיש טעם נפגם בניסיון להקים ועדת בדיקה ממשלתית או להמציא ועדה מסוג אחר כדי להימנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שהיא גוף בלתי תלוי, מעין שיפוטי, שעומד בראשה שופט בית משפט עליון או מחוזי, ושיש לה סמכויות לזמן ולחקור עדים ולאסוף מסמכים. לכן ייתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם בשאלה איזו ועדה להקים.

ועדת חקירה ממלכתית מוקמת על מנת לברר "עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה", ובמקרה של השבעה באוקטובר יש יותר מעניין אחד הטעון בירור: הסיבות והגורמים שהביאו למחדל, התנהלות כוחות הביטחון ביום המחדל ולאחריו, ניהול המלחמה בהיבטים מבצעיים וגם ההתנהלות בעזה לאור הדין הבינלאומי בצל התביעה בבית המשפט בהאג, ניהול המשא ומתן בנוגע לחטופים, תגובת משרדי הממשלה השונים, הטיפול במפונים מהדרום ומהצפון ועוד מחדלי תפקוד ומדיניות.

הקמת ועדת חקירה ממלכתית חיונית בשביל העבר, ההווה והעתיד שלנו. בשבעה באוקטובר עברנו טראומה לאומית ואנחנו עדיין חווים אותה. כל מי שמטפל בטראומה יודע כי על מנת להתמודד עם הטראומה דרוש קודם כל להבין מה קרה, לברר את העובדות, מהלך העניינים, מי עשה מה, מה קרה. היכולת לתרגם את האירוע הנורא למלים, לסדר אירועים, לנרטיב, חיוני לנו כבני אדם כדי להתמודד עם טראומה וקריטי גם לנו כמדינה. אם נוכל באמצעות בירור העובדות להתמודד עם המחדל הנורא של השבעה באוקטובר בתוך מסגרות החשיבה המוכרות לנו של סיבה ותוצאה, גורמים והשלכות, כשלים ותיקונם, נוכל להתחיל לעבד את הטראומה, ולהתחיל לגרור עצמנו מהמנהרה החשוכה של השבת ההיא. הקמת ועדה חשובה גם להשבת אמון הציבור במערכת הפוליטית בהווה, ולשם הפקת לקחים לעתיד.

ניסיון העבר מלמד שלחץ ציבורי ופוליטי על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית יכול להביא להקמתה. זכורה קריאתו של הנשיא יצחק נבון להקמת ועדת חקירה אחרי טבח סברה ושתילה, והלחץ הציבורי להקמת ועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000, למרות ניסיונה של הממשלה בראשות ברק להקים ועדות מסוגים אחרים.

עם זאת, אסור לציבור לשבת בחיבוק ידיים לאחר שהוקמה הוועדה ולחכות למוצא פיה. הציבור צריך לתבוע הפגנת אחריות ציבורית מהדרג הפוליטי והמקצועי עכשיו. בלי קשר לוועדת חקירה ממלכתית. אסור לנו לצמצם את הדיון הציבורי לשיח הפלילי של "אשם" או "זכאי". ועדת חקירה ממלכתית היא לא בית משפט. היא לא זו שקובעת מי יהיה ראש ממשלה. יש לה תפקיד חשוב בלהראות לציבור ולכנסת מי אינו ראוי להיות מנהיג, מי כשל בתפקידו, מי אחראי למחדל וגם להמליץ המלצות למניעת הישנות מחדלים, אבל אין הכרח לחכות לדוח הוועדה שיכול לקחת שנים ארוכות, גם אם תפרסם הוועדה דוח ביניים כמו שעשתה ועדת אגרנט. ואם כבר, אז צריך לזכור, דוח הביניים של ועדת אגרנט ניקה את ראש הממשלה גולדה ושר הביטחון דיין מאחריות למחדל יום הכיפורים. ועדיין, הלחץ הציבורי הביא להתפטרותה של גולדה זמן קצר לאחר פרסומו. ולהפך, דוח ועדת וינוגרד למלחמת הלבנון השנייה (ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, שהממשלה מינתה את חבריה) נקט לשון חריפה כנגד ראש הממשלה אולמרט, והוא המשיך לכהן בתפקידו, בהעדר לחץ ציבורי ופוליטי. כך שלא דוח הוועדה הוא שקובע את המציאות, הוא עוזר לברר ולשרטט אותה, אך כמו תמיד בדמוקרטיה, הציבור צריך להראות למי שכשל את הדרך החוצה.