מצוקת הדיור – אז והיום

יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה אז גולדה מאיר, לאחר שהחליפה את לוי אשכול, שנפטר במהלך כהונתו. המכון למחקר חברתי שימושי בהנהלת פרופ' לואי גוטמן* ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. הסקר הושתת על מדגם מייצג ארצי באוכלוסייה היהודית-העירונית הבוגרת וכלל 1696 מרואיינים. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.

כוונה לרכוש דירה

הנתונים מורים כי כמו היום, גם אז היה השיעור הגבוה ביותר (46.1%) של מי שרצו אך לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש דירה. אלא שאז דווקא הצעירים (20 34) הכריזו יותר מבני גיל הביניים (35 54) ומהמבוגרים (55+) על כוונה לרכוש דירה, אולי מפני שלשתי השכבות המבוגרות יותר כבר היו דירות: 19.4% מהצעירים אמרו באותו סקר שהם קנו או מתכוונים לקנו דירה (בהשוואה ל-10.6% מגילאי הביניים, ו-5.1% מהמבוגרים). פילוח על פי מוצא הראה שילידי ישראל ממוצא מזרחי פעלו בשוק הדיור יותר מכל קבוצת מוצא אחרת. שלא במפתיע, ההכנסה התגלתה כמשתנה המשפיע על יכולת הקנייה. כך רק 8.3% מבעלי ההכנסה הנמוכה ענו שהם  קנו בשנה האחרונה/ מתכוונים לקנות בשנה הקרובה דירה, בהשוואה ל-12.8% מבעלי ההכנסה הבינונית ו-15.5% מבעלי ההכנסה הגבוהה.

רוב המרואיינים (72.1%) ציינו שהם גרים בדירה בבעלותם, אך רק קצת יותר משליש (35.3%) ציינו שאינם מתכוונים לרכוש דירה חדשה כי הם מרוצים מדירתם הנוכחית.

מטרת הקנייה

מי שאמרו שהם מתכוונים לרכוש דירה בשנה הקרובה נשאלו לייעודה העיקרי. רוב מוחלט (93%) אמרו שהקנייה תיעשה לצורך מגורי המשפחה/הקרובים. נראה שהרעיון של  "דירות להשקעה" לא רווח בשנת 1969. לא נמצא מרואיין כלשהו שבחר באופציה "להשכרה/למטרה עסקית" שהוצגה בשאלון. הקרוב ביותר ל"השקעה" בסקר זה הוא "שמירת ערך הכסף" (1.3% מכלל המתכוונים לרכוש דירה אמרו שזה ייעודה של הדירה שיקנו). בקרב קבוצת הגיל המבוגרת של המדווחים על כוונה לרכוש דירה נמצא אחוז גבוה יותר של המייעדים את הדירה שלא למטרת מגורים משפחתיים. בשאלה אחרת בסקר נשאלו כלל המרואיינים אם הם מצפים לעליות מחירים, ואם כן, באיזה תחום. הדיור צוין כתחום השכיח ביותר כשמדובר היה בצפי לעליית מחירים (25.2%) ולאחריו  מחיר השירותים (13.6%). 23.5% מהמדגם לא צפו עליית מחירים.

מספר חדרים המבוקש

המבוגרים ובעלי ההכנסה הנמוכה - יותר מבני קבוצות הגיל הצעירות יותר ומקבוצות ההכנסה הגבוהות יותר - התכוונו לקנות דירות קטנות, עד שניים וחצי חדרים. את הדירות הגדולות -  ארבעה חדרים ומעלה - התכוונו לקנות בעיקר ילידי ישראל ממוצא מערבי ובעלי הכנסות גבוהות.

טיפול הממשלה בנושא דיור

בסקר שנערך בנובמבר 1971, על רקע התפרצות מחאת הפנתרים השחורים, נשאלה שאלה נוספת בנושא הדיור: איך מטפלת הממשלה בשאלת הדיור לזוגות צעירים. בעלי ההכנסה הבינונית היו גם אז הפחות מרוצים: כמחצית מהם (49.5%) הגדירו את אופן הטיפול של הממשלה לא מוצלח, לעומת 46.1% מבעלי ההכנסה הנמוכה ו 41.7% מבעלי ההכנסה הגבוהה. גם אז היו הצעירים מרוצים פחות מקבוצות הגיל האחרות: 56.5% מהם הגדירו את הטיפול הממשלתי כלא מוצלח, לעומת 46.8% מגילאי הביניים ו-30% מהמבוגרים.

* מרכז גוטמן לסקרים, הפועל מאז 1999 במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, נבנה על בסיס הנתונים של המכון למחקר חברתי שימושי

פרופ' תמר הרמן היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה העומדת בראש התוכנית "שיקום האמנה החברתית" ודיקן הלימודים של האוניברסיטה הפתוחה.

אלה הלר היא אחראית סקרים במרכז גוטמן.

דרור וולטר הוא עוזר מחקר במרכז גוטמן.