מינוי נציב שירות המדינה הבא במקומו של פרופ' דניאל הרשקוביץ
נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, צפוי לסיים את תפקידו בספטמבר 2024. מינוי נציב או נציבה הוא מהלך משמעותי ומשפיע גם בזמני שגרה, ובמיוחד לנוכח האתגרים שעומדים כיום בפני שירות המדינה ומדינת ישראל.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
נציב שירות המדינה עומד בראש נציבות שירות המדינה, יחידת סמך במשרד ראש הממשלה האחראית לניהול ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה. הוא אחראי ישירות על למעלה משמונים אלף עובדי מדינה (שירות המדינה הוא המעסיק הגדול במשק) ומשפיע על גופים רבים נוספים במגזר הציבורי הרחב – לדוגמה השלטון המקומי והחברות הממשלתיות. יש לו סמכויות ניהוליות וסטטוטוריות רבות בתחומים שונים, ובין היתר תפקיד קריטי בכל הנוגע לאישור מינויים בכירים בשירות הציבורי; קביעת תנאי העבודה של עובדי המדינה; גיוס, הכשרת, קידום ופיטורי עובדים; ומשמעת ואתיקה. מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בשירות הציבורי בישראל.
ישראל נמצאת במשבר משילות עמוק. שני אתגרים מרכזיים (אך לא היחידים) הם:
המשבר בגיוס כוח אדם איכותי לשירות הציבורי ושימורו
הקושי המתמשך באספקת מענים הולמים ושירותים חברתיים לאזרח בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה ועוד – שבא לידי ביטוי בירידה בשביעות הרצון של האזרחים
אחד הגורמים למשבר הוא צמצום מידת העצמאות והמקצועיות של עובדי המדינה, במיוחד בכל הנוגע למינויים הבכירים – צעד שפוגע באפקטיביות של הממשלה הן לפי המחקרים בתחום והן על פי המלצות הוועדות הציבוריות והמקצועיות שפעלו בישראל בעשורים האחרונים.
המשימה העיקרית של הנציב הבא תהיה אפוא שיקום של שירות המדינה כך שיעניק שירותים מקצועיים ואיכותיים לכלל האזרחים, חיזוק והאמון הציבורי בו, וכן התאמתו לצרכים העכשוויים והעתידיים. קצרה היריעה מלפרט את כל המשימות הפרטניות שיעמדו בפניו: חיזוק אמון העובדים במערכת ואתוס משרתי הציבור, והגנה על עצמאותם ונאמנותם לאינטרס הציבורי; השלמת ביזור סמכויות הנציבות למשרדי הביצוע, כך שהנציבות תהיה גוף המסייע למשרדי הממשלה ולא שחקן וטו וחסם בירוקרטי; טיוב הליכי הגיוס של עובדים לתוך השירות, שיפור מנגנוני ההערכה של עובדים, שימור וקידום עובדים מצטיינים; התאמת ההון האנושי לצרכים העתידיים; הגברת הייצוג של אוכלוסיות שונות; ועוד.
זהו אתגר לא פשוט: לאורך השנים, מגוון ועדות, דוחות והחלטות ממשלה זיהו את הקשיים והאתגרים בשירות המדינה והציעו שינויים ורפורמות – אך ההמלצות יושמו באופן חלקי לכל היותר (בעשור הקודם, חלק ממשימות הרפורמה בשירות המדינה לא הושלמו לאחר פירוק מטה יישום הרפורמה). הנציב הבא יידרש להצליח יותר מקודמיו בקידום רפורמה גם בתחום זה. על מנת שיוכל לעמוד במשימה, אנו רואים חשיבות עליונה למינוי נציב ראוי – מקצועי, עצמאי וממלכתי, שיזכה לאמון הציבור ועובדיו. נציב שמגיע עם ניסיון מקצועי בהובלת רפורמות משמעותיות, שמסוגל לגייס תמיכה ומשאבים רחבים, שיודע לאתגר הנחות יסוד, שפתוח לאמץ שיטות מתקדמות של ניהול במאה ה- 21, ושיוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים שיעמדו בפניו וגם עם לחצים מצד שחקנים שונים.
ההליך הקיים למינוי נציב שירות המדינה לא מבטיח מינוי נציב בעל איכויות וניסיון מתאימים. ראשית, ההליך לא מעוגן בחוק (מעבר לקביעה שהממשלה תמנה את הנציב) או בהחלטת ממשלה, אלא נקבע בכל פעם לפי החלטות ממשלה ספציפיות – למרות שבהחלטת הממשלה האחרונה בעניין, משנת 2018 (החלטה 3793 מיום 13.5.2018), נאמר שיגובש נוהל מסודר. הדבר עלול להוביל להטיית הליך המינוי לטובת מועמדים ספציפיים.
יתר על כן, החלטות הממשלה הספציפיות שקבעו כיצד ימונו שני הנציבים האחרונים יצרו הליך מאוד פוליטי:
שני הליכי המינוי האחרונים התעכבו תקופה ממושכת – הן בהליך המינוי של 2011-2010 והן בהליך המינוי של 2018-2017 חלף זמן רב (בפעם האחרונה – למעלה משנה) בין סיום כהונת הנציב הקודם לבין מינוי נציב חדש. בשני המקרים, העיכוב נבע גם מעיכובים ואי-סדרים בהקמת ועדת המינויים, גם מעיכוב בהצגת שמות המועמדים בידי ראש הממשלה, וגם מכך שהמועמד הראשון של ראש הממשלה לתפקיד לא מונה (במקרה אחד הוא פרש, במקרה השני ועדת המינויים המליצה שלא למנות). עד למינוי נציב חדש כיהן ממלא מקום בתפקיד הנציב – תופעה לא רצויה, שבין היתר פוגעת בקידום תהליכים בתוך הנציבות ושירות המדינה.
לאור חשיבותו של תפקיד נציב שירות המדינה, האתגרים שיעמדו בפני הנציב הבא, והכשלים שהתגלו בהליכי מינוי הנציבים האחרונים, אנו מבקשים להציע קווים מנחים שיסייעו למינוי נציב מקצועי, עצמאי וממלכתי, בהליך תקין שיזכה לאמון הציבור והמערכת. ההמלצות נוגעות הן לדמות הנציב והן להליך המינוי.
- דגש על בחירה במועמד עם רקורד של הישגים ומצוינות, ובפרט ניסיון בקידום רפורמות משמעותיות ושיקום מערכות במשבר.
- העדפה למועמד עם היכרות רחבה ומקיפה של מבנה הממשלה והמשרדים, תהליכי עבודה ממשלתיים, ואופן ניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
- בחירה במועמד בעל כישורי סף מתאימים מבחינת: א. ניסיון מקצועי רלוונטי, בפרט ניסיון ניהולי-מקצועי בניהול כוח אדם של מערכות גדולות; ב. השכלה רלוונטית (לכל הפחות תואר ראשון).
- עדיפות לבחירה במועמד שיציג יעדים אסטרטגיים ותפיסה ברורה לרפורמה בשירות המדינה.
- הימנעות מבחירה במועמד בעל זיקה פוליטית כלשהי (לאו דווקא לממשלה הממנה), אלא אם יש לו "כישורים מיוחדים" לתפקיד.
- בהינתן מועמדים בעלי כישורים והתאמה דומים לתפקיד – עדיפות לבחירה במועמדת-אישה לתפקיד הנציבה.
אנו סבורים שיש לגבש נוהל מסודר למינוי הנציב, שכולל הליך עצמאי ומקצועי יותר, ולעגנו בהחלטת ממשלה ואף בחקיקה ראשית – למשל להעביר את המינוי לוועדת איתור עצמאית (או לצרף את נציב שירות המדינה למשרות הנבדקות בידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים, זו הבודקת בין השאר מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל).
אך גם ללא נוהל כללי, אנו סבורים שיש לשמור על העקרונות הבאים:
על החתום,
ארגוני חברה אזרחית:
עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין, ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה
עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח
עו"ד לינור דויטש, מייסדת שותפה ומנכ"לית לובי 99
עו"ד נדאל חאיק, מנכ"ל עורכי דין לקידום מנהל תקין
הילה אביב ירושלמי, רכזת מחקר פוליטיקה ושלטון מקומי בתנועה ישראלית
התנועה לטוהר המידות
בכירים לשעבר בשירות המדינה:
פרופ' יצחק גל-נור, נציב שירות המדינה לשעבר
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לשעבר
אילן שוחט, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לשעבר
כרמלה אבנר, מנהלת ממשל זמין, הממונה על התקשוב הממשלתי וחברת הנהלת משרד האוצר לשעבר
עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לשעבר
עו"ד רבקי דבש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים לשעבר
עו"ד רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה לשעבר