סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים
80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 26-28/05/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.
הנושאים בדוח זה:
- מצב הרוח הלאומי
- היש תכנית פעולה ליום שאחרי?
- הערכת ביצועי הממשלה בנושאים שונים
- הזירה הבינלאומית:
- ההכרה של מדינות בעולם במדינה פלסטינית והתגובה הראויה מצד ישראל
- בקשת התובע הכללי של בית הדין בהאג להוציא צווי מעצר כנגד נתניהו וגלנט
- קידום חוקים במסגרת ה"רפורמה המשפטית":
- מהלך בעתו?
- הצפי להשפעת המהלך על המחאה
בשני התחומים – עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון הלאומי – נמשכת מגמת הירידה בשיעור האופטימיים. למעשה, בכלל המדגם בשני התחומים, זו המדידה הנמוכה ביותר מאז התחלנו לשאול שאלות אלו. אם כי גם בקרב המרואיינים היהודים מצאנו ירידה זעירה שאינה מובהקת סטטיסטית (מ-35% אופטימיים באפריל ל-32% במאי) הרי שעיקר הירידה מובחן בקרב המרואיינים הערבים (מ-16% באפריל ל-6% במאי) ששיעור האופטימיות שלהם תמיד נמוך בהרבה מאשר של היהודים. נחוצה מדידה נוספת כדי להבהיר האם מדובר בירידת מדרגה ממשית או במדידה חריגה.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי (%, כלל המדגם)
כבעבר גם החודש הפערים בין המחנות הפוליטיים גדולים, אבל באף אחד מהם אין רוב של אופטימיים (עתיד הדמוקרטיה: שמאל 14%, מרכז 20%, ימין 45%; עתיד הביטחון הלאומי שמאל 14%, מרכז 19%, ימין 43%).
בכלל המדגם רוב של כ-80% סבורים כיום כי לממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שאחרי המלחמה. עמדה זו משותפת ליהודים ולערבים, למחנות הפוליטיים השונים ולמצביעי רוב המפלגות. בקרב הממקמים עצמם בשמאל ובמרכז (יהודים) רוב מכריע גורסים שאין לממשלה תוכנית פעולה ליום שאחרי המלחמה (בהתאמה 98% ו-94%). אפילו בקרב המזדהים עם הימין רוב ברור של שני שלישים סבורים כך. הוא הדין בניתוח לפי הצבעה בבחירות 2022. בקרב מצביעי הליכוד, 56% חושבים שלממשלה אין תוכנית פעולה ליום שאחרי, כמו גם 67% ממצביעי הציונות הדתית, ו-55% ממצביעי יהדות התורה. בקרב מצביעי המחנה הממלכתי, שבעת כתיבת שורות אלה נמצאת בקואליציה, 96% סבורים כך. רק בקרב מצביעי ש"ס עומד שיעור הסבורים שלממשלה אין תוכנית פעולה ליום שאחרי על פחות מחצי (46%).
לדעתך, האם לממשלה כיום יש או אין תכנית פעולה ברורה באשר ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה? (%)
יתרה מזו, במדידה הנוכחית נרשם זינוק בשיעור הסבורים שלממשלה אין תוכנית פעולה ליום שאחרי המלחמה בהשוואה למדידות הקודמות. בעוד שבאוקטובר 2023 הציבור היה חצוי לגבי שאלה זו, בחודשים העוקבים רוב של כשני שלישים סברו שאין תוכנית כזו, ואילו במדידה הנוכחית שיעור הסבורים כך אף גדל.
האם לממשלה כיום יש או אין תוכנית פעולה ברורה באשר ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה? (%, אוקטובר 2023 – מאי 2024)
*בסקר אוקטובר 2023 השאלה נשאלה בנוסח הבא: לדעתך, האם לממשלה כיום יש או אין תכנית פעולה ברורה באשר להמשך הפעולה בעזה?
העלייה בשיעורי מי שמעריכים שלממשלה אין תכנית פעולה ניכרת בכל המחנות הפוליטיים, והיא בולטת במיוחד בימין (בשמאל ובמרכז פועל "עקרון התקרה", שכן בשל השיעור הגבוה של הסבורים כך במדידות הקודמות אין הרבה אפשרות לעלייה).
חושבים ובטוחים שלממשלה אין תכנית פעולה ברורה באשר ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה (%)
*בסקר אוקטובר 2023 השאלה נשאלה בנוסח הבא: לדעתך, האם לממשלה כיום יש או אין תכנית פעולה ברורה באשר להמשך הפעולה בעזה?
בניסיון לבדוק מה עומד מאחורי הגישה הפסימית או האופטימית שבהן דנו לעיל, הצלבנו את התשובות לשתי השאלות שבהן דנו לעיל (אופטימיות/פסימיות היחס לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל וביחס לעתיד הביטחון הלאומי) עם השאלה הנוכחית שעניינה ההערכה האם לממשלה יש או אין תוכנית פעולה ברורה ל"יום שאחרי". מצאנו שבשני התחומים, עתיד השלטון הדמוקרטי ועתיד הביטחון הלאומי, שיעור הפסימיים נמוך במובהק בקרב מי שמעריכים שיש לממשלה תוכנית שכזו. כך, כשמדובר בעתיד השלטון הדמוקרטי רק כשליש (31%) מבין הסבורים שיש לממשלה תוכנית ל"יום שאחרי" הם פסימיים, שעה שבקרב מי שחושבים שאין לה תוכנית כזו רוב של כשלושה רבעים (74%) הם פסימיים. הוא הדין לגבי עתיד הביטחון הלאומי: בקרב מי מעריכים שיש לממשלה תוכנית "רק" 39% הם פסימיים לעומת 75% פסימיים בקרב מי שחושבים שאין לה תוכנית.
ביקשנו לבדוק את הערכות הציבור לביצועי הממשלה בראשות נתניהו מאז השבעה באוקטובר בתחומים הבאים: ניהול המלחמה בעזה, ניהול הלחימה נגד חיזבאללה, טיפול במפונים מהדרום, טיפול במפונים מהצפון, הסברה בחו"ל, הקשר עם הממשל האמריקני. המרואיינים התבקשו לתת לממשלה ציון בסולם בין 1=גרוע ל-5=מצוין.
ראשית, כפי שמראה התרשים שלהלן, לגבי כל הנושאים הציונים הממוצעים של המרואיינים הערבים היו נמוכים משל אלה היהודים.
שנית, באף אחד מהנושאים הציון הממוצע של כלל המדגם וגם לא של מדגם היהודים ומדגם הערבים לא הגיע לנקודת האמצע (3). כלומר, ההערכה הכללית של ביצועי הממשלה מאז השבעה באוקטובר בתחומים שנבדקו היא נמוכה. לגבי אחדים מהנושאים (למשל טיפול במפונים, אך בלי הפרדה בין צפון לדרום) יש ברשותנו מדידות קודמות מאוקטובר ומדצמבר, אם כי השאלות לא נוסחו באותו אופן במדויק, גם שם התוצאות היו נמוכות, כלומר מדובר בהערכה נמוכה יציבה, שאינה מושפעת מאירועים רגעיים.
הן במדגם היהודים הן במדגם הערבים הציונים הממוצעים הגבוהים ביותר היו בתחום הקשר עם הממשל האמריקני. במדגם היהודים הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בתחום ההסברה בחו"ל (ההפרש בנושא זה מהערכת הערבים היה הקטן ביותר) ואילו במדגם הערבים הציון הממוצע הנמוך ביותר היה לגבי ניהול המלחמה בעזה, נושא שעבורו קיבלה הממשלה מהציבור היהודי דווקא את הציון הממוצע הגבוה ביותר (אם כי עדיין נמוך מנקודת האמצע).
ממצא מעניין הוא כי בנושא הטיפול במפונים מהדרום הערכת הציבור (יהודים וערבים) היא גבוהה יותר מאשר לגבי הטיפול במפונים מהצפון. עוד ממצא מעניין הוא כי הציון הממוצע של היהודים לגבי הלחימה נגד החיזבאללה גרוע יותר מאשר הציון שמקבלת הממשלה לגבי הלחימה בעזה, שעה שבקרב הערבים הציון לממשלה בנוגע לניהול המלחמה בעזה נמוך מאשר בנוגע ללחימה בחיזבאללה.
ציונים ממוצעים לממשלה ב-6 הנושאים שנבדקו; 1=גרוע, 5=מצוין
פילוח התשובות של המרואיינים היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי הציונים הממוצעים של השמאל הם הנמוכים ביותר לגבי כל הנושאים שעליהם שאלנו, של המרכז גבוהים מעט יותר, ושל הימין עוד יותר, אם כי גם אלו נמוכים. רק בשני מקרים (ניהול הלחימה בעזה והקשר עם הממשל האמריקני) חוצה הציון הממוצע של הימין את נקודת האמצע, שהיא כאמור 3.
מספר מדינות בעולם הכריזו רשמית בימים האחרונים (או עומדות להכריז בקרוב) על הכרתן במדינה פלסטינית, וזאת למרות התנגדותה הנחרצת של ממשלת ישראל. שאלנו: "מהי לדעתך הסיבה העיקרית להכרזות הללו דווקא עכשיו?" כמעט מחצית ממדגם הערבים השיב שהסיבה העיקרית היא אופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל. לעומת זאת, בקרב היהודים הרוב סברו שהסיבות העיקריות לכך הן שנאת ישראל (37%) וכניעה ללחצים מצד גורמים פלסטיניים ובינלאומיים (27%). גם בקרב הערבים וגם בקרב היהודים רק מיעוט סבורים שהסיבה העיקרית היא תמיכה אידיאולוגית בזכות הפלסטינים למדינה (17% ו-13%, בהתאמה).
במדגם היהודים מצאנו הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים: רוב מי שמיקמו עצמם בימין (50%) סבורים ששנאת ישראל היא הסיבה העיקרית להכרה במדינה הפלסטינית. במרכז השיעור הגבוה ביותר רואה בהכרה תוצאה של כניעה ללחצים של גורמים פרו-פלסטיניים (31%). לעומת זאת בשמאל, אופן ניהול המלחמה על ידי ישראל וצה"ל נתפס כסיבה העיקרית להכרת מדינות בעולם במדינה הפלסטינית (32.5%).
גם כאן, מצאנו כי עמדות מצביעי מפלגת המחנה הממלכתי, אשר בעת כתיבת הדברים היא חלק מהקואליציה, דומות יותר לאלו של מצביעי מפלגות האופוזיציה. כך, 28% מהם סבורים שאופן ניהול המלחמה בעזה היא הסיבה העיקרית להכרזות הללו (בדומה ל-32% ממצביעי יש עתיד), שיעור גבוה מאוד בהשוואה למצביעי מפלגות קואליציה אחרות (לדוגמה, רק 8% ממצביעי הליכוד ו-9% ממצביעי הציונות הדתית).
במדגם היהודים ניכרים הבדלים גם על בסיס גיל: בקרב הצעירים (34-18) השיעור הגבוה ביותר (44.5%) סבורים ששנאת ישראל היא הסיבה העיקרית להכרה במדינה פלסטינית. לעומת זאת, בקבוצות הגיל המבוגרות יותר שיעור זה יורד בהדרגה (39% בגילי 54-35, ו-29% בגילי 55). עם זאת, ייתכן שהסיבה לשוני בין קבוצות אלה אינה בהכרח גיל, אלא העובדה שבקרב הצעירים, רבים יותר מגדירים עצמם ימין פוליטי.
מספר מדינות בעולם עומדות להכריז רשמית על הכרתן במדינה פלסטינית, וזאת למרות התנגדותה הנחרצת של ממשלת ישראל. מהי לדעתך הסיבה העיקרית להכרזות הללו דווקא עכשיו? (%)
שאלנו: "מה תהיה התגובה הראויה ביותר מצד ישראל להכרזות הללו?" בקרב המרואיינים היהודים, 40% חושבים שהגברת מאמצי ההסברה במדינות הללו היא התגובה הראויה ביותר. לעומת זאת, בקרב המרואיינים הערבים השיעור הגבוה ביותר (27%) חשבו שהיעדר תגובה תהיה התגובה הראויה. חשוב לציין שהשיעור הגבוה ביותר של המרואיינים הערבים (34%) השיבו שאינם יודעים מהי התגובה הראויה.
במדגם היהודים, ניכר שבמרכז ובשמאל מעדיפים לדבוק במאמצי הסברה כמענה הראוי להכרה במדינה הפלסטינית (48% ,47% בהתאמה) . שיעורים נמוכים בהרבה היו מעדיפים לראות ניתוק או הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים (11% במרכז ו-6% בשמאל). בימין גם כן מעדיפים את מאמצי ההסברה (33.5%) אך שיעור התמיכה בניתוק או בהורדת דרג היחסים הדיפלומטיים (27%) גבוה בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים.
גם כאן מצאנו הבדלים על בסיס גיל בקרב היהודים. המשיבים המבוגרים (55 ומעלה) מעדיפים יותר לדבוק במאמצי ההסברה (51%) מאשר בניתוק או הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים (11%). לעומת זאת הצעירים (18-34) מפוצלים: 31% גורסים שיש להגביר את מאמצי ההסברה ואילו 27% תומכים בניתוק או הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים (בקרב גילי 54-35: הגברת מאמצי ההסברה – 37.5%; ניתוק או הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים – 20%).
לדעתך, מה תהיה התגובה הראויה ביותר מצד ישראל להכרזות הללו? (%)
התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע לאחרונה כי בכוונתו להגיש בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט בגין פעולות שנעשו במסגרת הלחימה בעזה, כגון הרעבה ופגיעה מכוונת באזרחים. שאלנו: "מהי לדעתך הסיבה העיקרית למהלך זה של התובע הכללי?" מצאנו פערים גדולים בין יהודים לערבים: חצי מהמרואיינים הערבים השיבו שהסיבה המרכזית לכך היא אופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל. לעומת זאת, רוב המרואיינים היהודים (60%) סברו שהסיבה המרכזית היא הטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.
בקרב היהודים נרשמו הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים. בקרב הממקמים עצמם במרכז השיעור הגבוה ביותר סבורים שהסיבה המרכזית לבקשת התובע הכללי להוציא צווי מעצר היא הטיה אנטי-ישראלית של בית הדין (45%), בשעה ש-37% חושבים שההתנהלות ההסברתית הלא יעילה של מדינת ישראל היא הסיבה המרכזית לכך. בקרב השמאל, 39% חושבים שמאמצי ההסברה הלא יעילים הם הסיבה המרכזית, בעוד ש-31% סבורים שהסיבה המרכזית היא אופן ניהול המלחמה. בימין, הסברים אלה נדחו לשוליים למול הרוב הגדול (75%) הגורסים שהסיבה המרכזית היא ההטיה האנטי ישראלית המתמשכת של בית הדין.
מהי לדעתך הסיבה העיקרית מאחורי כוונתו של התובע הכללי של בית הדין בהאג להוציא צווי מעצר כנגד נתניהו וגלנט? (%)
מהלך בעתו? שאלנו: "מספר חוקים הכלולים ב'רפורמה המשפטית' שקידמה הממשלה, שלכאורה ירדה מסדר היום, יקודמו כנראה במושב הקיץ של הכנסת על ידי יוזמי ה'רפורמה' לדעתך, על רקע המלחמה המתמשכת והצורך בלכידות בעם, האם נכון או לא נכון לקדם כיום חלקים מהרפורמה המשפטית?". בכלל המדגם מצאנו רוב ברור לחושבים או בטוחים שמהלך זה אינו נכון. רק כרבע חושבים שהוא נכון. התפלגות העמדות בקרב יהודים וערבים היא דומה מאוד.
כפי שמראה התרשים שלהלן, בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (יהודים) שיעור הסבורים שהמהלך נכון גבוה מאשר במרכז ובשמאל אבל גם כאן מדובר רק בכשליש המצדדים בו, שעה שכמחצית סבורים שזה מהלך לא נכון בעת הזו. אגב, שיעור הלא יודעים בימין הוא גבוה בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים (ימין 13%, מרכז 5.5%, שמאל 1%).
בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה בבחירות 2022 ניכרים פערים משמעותיים בין מצביעי הליכוד וש"ס, אשר רק מיעוטם השיבו שנכון לקדם את הרפורמה המשפטית (40% ו-37.5%, בהתאמה), לבין מצביעי הציונות הדתית ויהדות התורה שרובם סבורים כך (55% ו-56% בהתאמה).
על רקע המלחמה המתמשכת והצורך בלכידות בעם, האם נכון או לא נכון לקדם כיום חלקים מה"רפורמה המשפטית"? (%)
הצפי להשפעת המהלך על המחאה נגד הממשלה – שאלנו: "האם ואיך לדעתך קידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' ישפיע על ההיקף הנוכחי של המחאה האזרחית נגד הממשלה?" בכלל המדגם, וכן בקרב מדגם היהודים הן בכללותו הן לפי מחנות פוליטיים, הרוב הגדול סבורים כי מהלך כזה יחזק את המחאה. בקרב המרואיינים הערבים רק 38% סבורים כך ושיעור גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים מעריכים כי לא תהיה לכך השפעה כלשהי (ערבים 17.5%, יהודים 10.5%).
ההשפעה הצפויה של קידום חלקים מהרפורמה המשפטית על המחאה האזרחית נגד הממשלה (%)
מדד הקול הישראל מאי 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-28/05/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.
- תגיות:
- סקרים ודעת קהל,
- מלחמת "חרבות ברזל",
- משפט בין-לאומי,
- תוכנית לוין-רוטמן,
- חקיקה וכנסת,
- סוגיות בטחוניות,
- ארצות הברית,
- עבודת הכנסת,
- עבודת הממשלה,
- מדיניות חוץ,
- מדד הקול הישראלי,
- התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים,
- מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות,
- המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה,
- סקרי "חרבות ברזל",
- "חרבות ברזל" - ההיבט הביטחוני-משפטי,
- "חרבות ברזל" - משפט בין-לאומי,
- המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים,
- "חרבות ברזל" - השירות הציבורי