סקר בזק "חרבות ברזל": 43% מהיהודים סבורים שישראל יצאה במצב טוב יותר מהמלחמה מאשר החמאס
חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
להלן ממצאי סקר הבזק "חרבות ברזל" ה-15, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים נעשה בתאריכים 14-17/04/2024. המדגם (פאנל אינטרנטי+השלמות בטלפון) כלל 514 מרואיינים בשפה העברית ו-98 מרואיינים בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי "מכון לזר מחקרים".
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר:
- תחושת הביטחון האישי
- מתקפת הטילים האיראנית על ישראל:
- עמדות לגבי ההחלטה על חיסול הבכיר האיראני בדמשק
- ברית הגנה אזורית בתמורה להסכמה עקרונית של ישראל להקמת מדינה פלסטינית בעתיד
- מי יצא במצב טוב יותר מהמלחמה בעזה – ישראל או החמאס?
- צפייה בתמונות או בסרטונים של ההרס בעזה
- האם הגיעה העת להתפטרות האחראים לכישלון 7.10 ולעריכת בחירות מוקדמות?
- השפעת הצטרפות משפחות של חטופים למחאה
- "היום שאחרי" ברצועת עזה:
- מה על ישראל לעשות ברצועה?
- השתתפות ישראל בשיקום הרצועה
- חג הפסח השנה מבחינת:
- מצב הרוח
- יציאה לטיולים, בילויים וביקורים
יש להניח שלפחות במידה מסוימת בעקבות הצלחת הדיפת המתקפה האיראנית, בעת עריכת הסקר הנוכחי שיעור מי שמרגישים ביטחון אישי די גבוה וגבוה מאד בכלל המדגם עולה על שיעור מי שמרגישים ביטחון אישי די נמוך או נמוך מאוד (39%, 27% בהתאמה).
על סולם שבין 1=נמוכה מאוד לבין 5=גבוהה מאוד מהי תחושת הביטחון האישי שלך כיום? (%, כלל המדגם)
ההבדל בתחושת הביטחון האישי בין היהודים לערבים גדולה מאוד: בעוד שבקרב היהודים 43% חשים תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד, בקרב הערבים זו תחושתם של 16% בלבד. ולהפך – בעוד שבקרב היהודים 23% בלבד חשים תחושת ביטחון אישי די נמוכה ונמוכה מאוד, בקרב הערבים מרגישים כך 49% מהמרואיינים.
הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים תחושת הביטחון האישי של הגברים גבוהה בהרבה מזו של הנשים:
גם בין המחנות הפוליטיים (יהודים) יש הבדלים עמוקים, כאשר תחושת הביטחון האישי בשמאל נמוכה יותר משל המרכז ועוד יותר מכך משל הימין.
על סולם שבין 1=נמוכה מאוד לבין 5=גבוהה מאוד מהי תחושת הביטחון האישי שלך כיום? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
חיסול הבכיר האיראני בדמשק - רצינו לדעת האם בדיעבד, נוכח התגובה האיראנית החריפה לחיסול הבכיר האיראני בשגרירות המדינה בדמשק, הציבור הישראלי חושב שמהלך זה מצד ישראל היה נכון או לא נכון. בקרב היהודים רוב גדול (80%) חושבים או בטוחים שהיה מדובר במהלך נכון , בעוד שבקרב הערבים התמונה הפוכה – הרוב (67%) מעריכים כי היה זה מהלך לא נכון.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב גדול בימין ובמרכז לבטוחים או חושבים שהיה זה מהלך נכון, לעומת פחות ממחצית שזו דעתם בשמאל.
סבורים שההחלטה לחסל את הבכיר האיראני בדמשק הייתה נכונה (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
הסכם הגנה אזורי שיחייב את ישראל להסכמה למדינה פלסטינית? - נראה ששיתוף הפעולה הבינלאומי הנרחב תרם רבות להדיפת המתקפה האיראנית ושם על השולחן את היתרונות של שיתוף פעולה בינלאומי ואזורי. אי לכך שאלנו: "ארה"ב וכמה ממדינות ערב, כמו ערב הסעודית וירדן, סייעו בבלימת מתקפת הטילים האיראנית על ישראל. על רקע זה, לדעתך, האם בתמורה להסכם הגנה אזורי קבוע, רצוי שישראל תסכים עקרונית לתנאי של הקמת מדינה פלסטינית בעתיד?" שוב הפער בין מדגם היהודים והערבים גדול מאוד: בקרב היהודים רק 26% חשבו שרצוי שבתמורה להסכם הגנה אזורי ישראל תסכים עקרונית להקמת מדינה פלסטינית בעתיד. לעומת זאת, בקרב המרואיינים הערבים רוב גדול (74%) חשבו כך.
הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים מאוד: בשמאל רוב גדול תומכים בכינון הסכם הגנה אזורי גם בתנאי של הכרה ישראלית עקרונית בהקמת מדינה פלסטינית בעתיד. במרכז – פחות משליש מצדדים בכך ואילו בימין מדובר במיעוט זעיר של 14.5% שחושבים ובטוחים שהמחיר מצדיק את המטרה.
בטוחים או חושבים שבתמורה להסכם הגנה אזורי קבוע, רצוי שישראל תסכים עקרונית לתנאי של הקמת מדינה פלסטינית בעתיד (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
חצי שנה לתוך מלחמת "חרבות ברזל", ביקשנו לדעת את הערכת הציבור איזה צד יצא במצב טוב יותר מהשני – ישראל או החמאס. גם בשאלה זו מצאנו פערים גדולים בין יהודים וערבים. בקרב היהודים, השיעור הגבוה ביותר (43%) חושבים שישראל יצאה במצב טוב יותר, אם כי מדובר בפחות ממחצית הנשאלים. לעומת זאת, בקרב הערבים, יותר משיבים חושבים שהחמאס, ולא ישראל, יצא עם ידו על העליונה (20% ו-14%, בהתאמה). בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצאנו ששיעור נמוך של משיבים בשמאל ובמרכז (כרבע ופחות משליש בהתאמה) מעריכים שישראל יצאה במצב טוב יותר בעוד שבימין מעט למעלה ממחצית חושבים כך. למעשה, בקרב מי שמיקמו עצמם בשמאל, שיעור המשיבים שהחמאס יצא עם ידו על העליונה גבוה משיעורם של מי שחושבים שהכף נוטה לטובת ישראל. חשוב לשים לב ששיעור גבוה של משיבים בכל הפילוחים, ובמיוחד בקרב הערבים, אינם יודעים (או רוצים) להכריע בשאלה זו, או חושבים שקיים שוויון בין הצדדים.
במידה שאפשר כבר להסיק מסקנות לגבי מלחמת חרבות ברזל, איזה צד יצא במצב טוב יותר – ישראל או החמאס? (%)
טענה שגורה היא כי הישראלים תומכים בהמשך הלחימה בעזה מפני שאינם נחשפים לתמונות ההרס והסבל משם. ביקשנו אפוא לבדוק האם הציבור הישראלי חשוף או שאינו חשוף לממדי ההרס ברצועה. מצאנו שרוב במדגם הערבים (68%) ורוב עוד יותר גדול במדגם היהודים (87%), צפו במעט או בהרבה תמונות או סרטונים של ההרס רחב ההיקף בעזה. בקרב המחנות הפוליטיים (יהודים) נרשמו שיעורי צפייה דומים. במילים אחרות, טענת היעדר החשיפה אינה תקפה ככל הנראה.
האם צפית או לא צפית בתמונות או בסרטונים המראים את ההרס רחב ההיקף בעזה? (%)
שאלנו את מי שצפו בתמונות ההרס בעזה באיזה אמצעי תקשורת צפו בעיקר בכך. בקרב היהודים, קרוב למחצית צפו בהרס בעזה בתקשורת הישראלית, ורק מיעוט קטן בתקשורת הזרה. לעומת זאת בקרב הערבים, שיעור דומה צפו בכך בתקשורת הישראלית ובתקשורת הזרה. שיעורים גבוהים בשני המדגמים ציינו שצפו בהרס בעזה ברשתות החברתיות, בקבוצות ווטסאפ ובערוצי טלגרם.
היכן בעיקר צפית בתמונות או בסרטונים של ההרס בעזה? (%, הצופים במעט או בהרבה)
תהינו האם עתה, כשרוב הכוחות הישראלים יצאו מהרצועה, הגיע כבר הזמן שמי שהיו אחראים לכישלון ב-7 באוקטובר יתפטרו מתפקידיהם. הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים מצאנו הסכמה רחבה שבשלה העת לכך. עם זאת, בקרב היהודים, רוב מכריע בשמאל ובמרכז סבורים שהגיע הזמן שהאחראים לכישלון יתפטרו, בעוד שבימין, פחות ממחצית מהמשיבים חושבים כך.
חושבים או בטוחים שהגיע הזמן שמי שהיו אחראים לכישלון ב-7 באוקטובר יתפטרו מתפקידיהם (%)
בדומה להערכת הרוב שהגיע הזמן להתפטרות האחראים על כשילון ה-7 באוקטובר, כך גם נראה שיש העדפה ברורה להקדמת הבחירות. בעקבות הכרזתו של השר גנץ שיש לקיים בחירות בספטמבר השנה בדקנו היכן עומד הציבור בשאלה זו. בכלל המדגם מחצית (51%) מסכימים שיש לקיים בחירות עד סוף 2024. כרבע חושבים שיש לקיים אותן במועדן (2026) ומיעוט (15%) היו רוצים שהבחירות יתקיימו במהלך 2025.
פילוח לפי לאום מראה כי רוב הערבים (68%) מעוניינים בבחירות ב-2024 לעומת 47% מהיהודים. לעומת זאת בעוד בקרב הערבים רק מיעוט זעיר (5%) מוכנים לחכות למועד המקורי ב-2026 כ-30% בקרב היהודים סבורים שזה המועד המתאים לבחירות.
הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים ביותר: בשמאל ובמרכז רוב מכריע בעד בחירות לאלתר ואילו בימין השיעור הגבוה ביותר תומך בעריכת הבחירות במועדן המקורי.
לאחרונה, קרא השר בני גנץ לקיים בחירות כלליות בחודש ספטמבר הקרוב. מתי לדעתך יש לקיים בחירות? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
שאלנו: לדעתך, האם ההצטרפות של כמה ממשפחות החטופים למחאה נגד הממשלה מעלה או מורידה את תמיכת הציבור בהחזרת החטופים עכשיו, גם אם המחיר שדורש החמאס גבוה מאוד?". בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר (35%) סבורים כי המהלך הזה מוריד את תמיכת הציבור, 30% שהוא מעלה את התמיכה ו-22% שהדבר אינו משפיע.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל השיעור הגבוה ביותר סבור שאין להצטרפות משפחות של חטופים למחאה השפעה על עמדת הציבור בנושא, במרכז השיעור הגבוה ביותר חושבים שהמהלך מעלה את התמיכה הציבורית ואילו בימין הרוב סבורים שהצטרפות המשפחות דווקא מורידה את התמיכה הציבורית.
האם ההצטרפות של משפחות חטופים למחאה נגד הממשלה מעלה או מורידה את תמיכת הציבור בהחזרת החטופים עכשיו גם אם המחיר שדורש החמאס גבוה מאוד? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
שאלנו מה ישראל צריכה לעשות לאחר שרוב כוחות צה"ל כבר יצאו מעזה. קרוב למחצית מכלל המדגם סבורים שיש להעביר את השליטה ברצועה לכוח רב-לאומי או לרשות הפלסטינית. כרבע חושבים שעל ישראל להשאיר נוכחות צבאית מוגבלת כדי לשלוט ברצועה, בעוד מיעוט קטן (19%) תומך בהקמת ישובים יהודים ברצועה.
בקרב הערבים רוב גדול מצדד בהעברת השליטה הצבאית ברצועה לגורם זר, כאשר בקרב התומכים בכך הרוב מעדיפים שהשליטה ברצועה תימסר לרשות הפלסטינית. בקרב היהודים, השיעור הגבוה ביותר, אך לא רוב, סבורים שנכון יהיה להעביר את השליטה ברצועה לכוח רב-לאומי, ורק מיעוט קטן חושבים שנכון יותר להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית – 6.5%. חשוב לומר שזוהי עליה מחודש דצמבר 2023, אז רק 3.5% מהיהודים סברו שיש להעביר את השליטה בעזה לרשות הפלסטינית.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצאנו שרוב המשיבים מהשמאל ומהמרכז חושבים שיש להעביר את השליטה ברצועה לגורם זר – לכוח רב לאומי או לרשות הפלסטינית. בימין, נרשמו שיעורים דומים של התומכים בשליטה של גורם זר, בהמשך השליטה הצבאית של ישראל ברצועה, ובהקמת יישובים יהודיים.
לדעתך, לאחר שרוב כוחות צה"ל כבר יצאו מעזה, מה ישראל צריכה לעשות? (%)
ככלל, בקרב מדגם היהודים פחות מרבע מהמשיבים תומך בהקמת ישובים יהודיים ברצועת עזה – 22.5% - ירידה של 3% מחודש דצמבר 2023. בפילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מצאנו שככל שרמת הדתיות גבוהה יותר כך גם התמיכה בהתיישבות יהודית ברצועה גבוהה יותר. למרות זאת, למעט בקרב החרדים, שמהם 52% תומכים בהקמת ישובים יהודיים בעזה, בכל יתר הקבוצות לא נרשם רוב שתומך באפשרות הזאת (דתיים – 39%; מסורתיים – 28%; חילונים – 7%).
בנוסף, שאלנו האם רצוי שישראל תשתתף בשיקום רצועת עזה בסיום המלחמה. בקרב היהודים, מיעוט קטן סבורים שהדבר רצוי, בשעה שבקרב הערבים קרוב לשני שלישים תומכים בכך. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה שבשלושת המחנות רק מיעוט תומכים בהשתתפות של ישראל בשיקום הרצועה, אם כי ההבדלים בין המחנות משמעותיים.
חושבים או בטוחים שבסיום המלחמה רצוי שישראל תשתתף בשיקום רצועת עזה (%)
מצב הרוח לקראת החג – מצאנו בקרב היהודים כי בכל הקבוצות בין דתיים לחילונים יש רוב ברור למשיבים כי מצב רוחם השנה לקראת החג הוא גרוע מבשנים קודמות. רק בקרב החרדים יש כמעט שוויון בין שיעור העונים שמצב רוחם כמו בשנים קודמות או גרוע יותר.
מה מצב הרוח שלך לקראת חג הפסח? (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)
טיולים, ביקורים ובילויים בחג? – שאלנו את המרואיינים היהודים: "האם השנה אתה ומשפחתך מתכננים לצאת לטיולים, לבילויים ולביקורים במהלך הפסח?". פילוח של התשובות לפי מידת הדתיות מעלה כי בכל הקבוצות התשובה השכיחה היא כי מתוכננים פחות טיולים, ביקורים ובילויים בפסח בשל המצב הביטחוני. עם זאת נראה שצמצום פעילויות הפסח בשל החשש הביטחוני נמוך יותר בקרב החרדים והדתיים.
האם השנה אתה ומשפחתך מתכננים לצאת לטיולים, לבילויים ולביקורים במהלך הפסח? (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)