סקר בזק "חרבות ברזל": הרמטכ"ל הלוי מדורג בצמרת התפקוד במלחמה, שר האוצר סמוטריץ בתחתית הדירוג
בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.
Photo by Flash90
להלן ממצאי סקר הבזק "חרבות ברזל" ה-13, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים נעשה בתאריכים 18-21/03/2024. המדגם (פאנל אינטרנטי+השלמות בטלפון) כלל 578 מרואיינים בשפה העברית ו-159 מרואיינים בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 3.68% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי "מכון לזר מחקרים".
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר:
- הערכת הביצועים/התפקוד של נושאי תפקידים שונים מאז ה- 7.10
- ניהול המלחמה:
- הסיכוי למלחמה כוללת בצפון
- סבל האוכלוסייה הפלסטינית כגורם בתכנון המשך הלחימה בעזה
- יחסי ישראל-ארה"ב:
- היענות לדרישות ארה"ב לגבי המשך הלחימה בעזה
- הערכת המודיעין האמריקני על המצב הפנימי בישראל
- הרציף הימי ועמדת המיקוח של ישראל מול חמאס
- מדיניות הנשק בישראל ותחושות הביטחון האישי:
- ההקלות במדיניות חלוקת הנשק
- הקמת כיתות הכוננות
ביקשנו מהמרואיינים להשיב על השאלה הבאה: "איזה ציון היית נותן לכל אחד מבעלי התפקידים הבאים על תפקודם במלחמה מאז ה- 7.10?" בכלל המדגם קיבל הרמטכ"ל הרצי הלוי את הציון הגבוה ביותר ואת הנמוך ביותר - שר האוצר בצלאל סמוטריץ. כפי שמראה התרשים הבא אפשר לחלק את רשימת בעלי התפקידים לשניים: בקבוצה אחת נמצאים: הלוי, גלנט וגנץ שהרוב מעריכים את תפקודם בחיוב או ככה-ככה ובקבוצה האחרת: נתניהו, בן גביר וסמוטריץ שהרוב מעריכים את תפקודם בשלילה.
פילוח הנתונים לפי לאום, יהודים וערבים, מעלה הערכות רחוקות זו מזו: במדגם היהודים נמצאים בראש הרמטכ"ל הלוי ושר הביטחון גלנט. הרמטכ"ל עם רוב של 55% המעריכים בחיוב את תפקודו מאז תחילת המלחמה ושר הביטחון גלנט עם 46% שמעריכים כך את תפקודו. אחריהם השר בני גנץ עם 37.5%. במקום הרביעי נמצאים ראש הממשלה נתניהו והשר בן גביר עם כ-32% המעריכים בחיוב את תפקוד כל אחד מהם, ובתחתית – השר סמוטריץ עם 21.5% המעריכים את תפקודו כך. יש לציין כי לגבי ראש הממשלה מדובר בעלייה קלה בהשוואה למדידות אמצע אוקטובר 2023, אז קיבל במדגם היהודים 24.5%, ונובמבר 2023, אז היה שיעור המעריכים את תפקודו בחיוב 26.5%. גם שיעור המעריכים בחיוב את תפקודו של השר גלנט נמצא בעלייה בהשוואה למדידת אוקטובר, אז רק 40.5% העריכו את תפקודו כמצוין או טוב.
במדגם הערבים, שיעורי המעריכים בחיוב את תפקודם מאז תחילת המלחמה של כל ששת בעלי התפקידים הוא נמוך בהרבה מאשר של היהודים אבל המדרג דומה: גנץ והלוי מובילים עם כ-15% המעריכים בחיוב את תפקודם, גלנט – 10%, נתניהו – 5%, ובתחתית בן גביר – 3% וסמוטריץ – 1%.
על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לכל אחד מבעלי התפקידים הבאים על תפקודם במלחמה מאז ה-7.10? (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בשמאל במרכז ובימין בראש סולם ההצטיינות נמצא הרמטכ"ל הלוי ובתחתית - שר האוצר סמוטריץ, ואולם שיעור המעניקים לכל אחד מששת בעלי התפקידים ציונים חיוביים הוא שונה ממחנה למחנה. התרשים הבא מורה בבירור כי שיעור המעריכים כמצוין או טוב את תפקוד כלל בעלי התפקידים שאליהם התייחסנו בשאלה במחנה הימין גבוה בהרבה מאשר במחנות המרכז והשמאל, למעט הרמטכ"ל והשר גנץ שקיבלו בשני המחנות האחרונים הערכה גבוהה יותר מאשר במחנה הימין.
נתנו ציונים טוב ומצוין (4+5) לכל אחד מבעלי התפקידים הבאים על תפקודם במלחמה מאז ה- 7.10 (%, יהודים)
החזית הצפונית – ביקשנו לדעת מהם להערכת המרואיינים הסיכויים שבצפון תתפתח בעתיד הקרוב מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה. מצאנו רוב בקרב כלל המדגם (69%), היהודים (71%) והערבים (62%) המעריכים כי הסיכויים לכך גבוהים.
בשבועות האחרונים חלה הסלמה במצב הלחימה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון. מה לדעתך הסיכוי שבקרוב תפרוץ מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה? (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב בכל השלושה, בהבדלים לא גדולים, הסבורים כי אנו עומדים על סף מלחמה כוללת בצפון בין ישראל לחיזבאללה: שמאל - 62%, מרכז - 66%, ימין -74%.
התחשבות בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בתכנון המלחמה - חזרנו ושאלנו הפעם את השאלה שהצגנו בחודשים אוקטובר ודצמבר 2023: באיזו מידה הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה צריך להשפיע על תכנון המשך הלחימה של ישראל שם. הממצאים מורים כי חרף התקדמות המערכה בעזה והביקורת החריפה בעולם על ישראל בנוגע לפגיעות באוכלוסייה הפלסטינית עדיין רוב גדול מאוד מהציבור הישראלי יהודי סבורים שישראל אינה צריכה להביא בחשבון את הסבל של האזרחים הפלסטינים בעת תכנון המערכה. לעומת זאת בקרב הציבור הישראלי הערבי רוב דומה סבורים ההיפך - שיש להביא את הסבל הזה בחשבון.
עד כמה ישראל צריכה להתחשב בסבל של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה בעת תכנון המשך הלחימה שם? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי השמאל חצוי (47% - אין להביא בחשבון או במידה מעטה את סבל האזרחים הפלסטינים בעזה, 50% - יש להביא זאת בחשבון במידה די רבה או במידה רבה מאוד). לעומת זאת במרכז ובימין הכף נוטה לצד השלילי, כלומר שאין להביא בחשבון או להביא בחשבון במידה מעטה בלבד את הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעת תכנון המערכה (מרכז – במידה מעטה או בכלל לא – 71%, ימין - 90%).
פעולה בתיאום או רק לפי שיקולי ההנהגה בישראל? - נוכח המתיחות השוררת בין הממשל האמריקני לצמרת הפוליטית הישראלית חזרנו ושאלנו: "מאז פרוץ המלחמה ארצות הברית והנשיא ביידן עומדים לצדה של ישראל בכל המובנים - הצבאי, הדיפלומטי ועוד. כיום מסתמן שלארצות הברית גם דרישות מישראל, שאינן תמיד מקובלות על ההנהגה הישראלית לדעתך, מה על ישראל לעשות - לפעול בתיאום עם האמריקאים או לפעול רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית?". כבעבר בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, ושיעור נמוך יותר שיש לתאם את הפעילות עם האמריקאים. בקרב הערבים התמונה הפוכה ורוב ברור תומכים בתיאום עם האמריקאים. יש לציין כי שיעור מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" לשאלה זו בקרב המרואיינים הערבים גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים.
מה על ישראל לעשות – לפעול בתיאום עם האמריקאים או לפעול רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית? (%)
פילוח התשובות (יהודים) לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים מצביע על רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) המצדדים בתיאום עם האמריקאים, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.
דוח המודיעין האמריקני לגבי המצב הפנימי הישראל – שאלנו: "לאחרונה, התפרסם דוח של המודיעין האמריקני שקבע כי: חוסר האמון של הציבור הישראלי ביכולתו של נתניהו לשלוט העמיק והתרחב בחודשי המלחמה וכי יש לצפות להפגנות גדולות שידרשו את התפטרותו של נתניהו וקיום בחירות חדשות. עד כמה אתה מסכים עם הערכות אלו?". כפי שמראה התרשים הבא, השיעור הגבוה ביותר (כלל המדגם) מסכים עם שתי ההערכות של המודיעין האמריקני (42%). השיעור השני בגובהו הוא של מי שאינם מסכימים עם שתי ההערכות הללו גם יחד (28%). שיעור המסכימים בכלל המדגם רק להערכה בדבר העלייה בחוסר האמון ביכולתו של נתניהו לשלוט כפול משיעור המסכימים רק עם ההערכה בדבר הצפי להפגנות גדולות (בהתאמה 16% ו-8%).
אם כי הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר מסכימים עם שתי ההערכות (בהתאמה 42% ו-41%), הרי שבקרב היהודים רק 14% מסכימים עם ההערכה הראשונה בלבד, כלומר שהאמון ביכולת נתניהו לשלוט נשחק לעומת 25% הסבורים כך בקרב הערבים. גם שיעורי המסכימים רק עם הצפי של המודיעין האמריקאי להפגנות גדולות שונה בשני הציבורים (6.5% בקרב היהודים לעומת 16.5% בקרב הערבים). שיעור הלא מסכימים עם שתי ההערכות בקרב היהודים מגיע ל-31% ול-12% בלבד בקרב הערבים.
"לאחרונה, התפרסם דוח של המודיעין האמריקני שקבע כי: חוסר האמון של הציבור הישראלי ביכולתו של נתניהו לשלוט העמיק והתרחב בחודשי המלחמה וכי יש לצפות להפגנות גדולות שידרשו את התפטרותו של נתניהו וקיום בחירות חדשות. עד כמה אתה מסכים עם הערכות אלו?" (%,כלל המדגם)
הפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל ובמרכז יש רוב גדול המסכימים עם שתי ההערכות גם יחד (בהתאמה 86% ו-67%) שעה שבימין השיעור הגבוה ביותר אינם מסכימים עם שתיהן – 44% ורק 25% מסכימים עמהן.
השפעת הקמת הרציף הימי האמריקני על עמדת המיקוח של ישראל מול חמאס – אי ההסכמות בין ישראל לארה"ב בנושא הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה הובילה את הממשל להודיע חד-צדדית על בניית רציף ימי שדרכו תועבר אספקה לעזה. שאלנו: "הנשיא ביידן הכריז על הכוונה של ארה"ב להקים רציף ימי בעזה להכנסת סיוע הומניטרי, לדעתך, איך מהלך זה ישפיע על עמדת המיקוח של ישראל מול חמאס?" במדגם היהודים רוב ברור (60%) העריכו כי המהלך הזה יחליש את עמדת המיקוח של ישראל, שכן מהלך זה ישפר את המצב ברצועה ולא יהיה לחץ פנימי על חמאס להיענות לדרישות ישראל. רק 23% העריכו הוא יחזק את עמדת המיקוח של ישראל, כי הכנסת הסיוע הבינלאומי תוריד את הלחץ החיצוני על ישראל והיא תוכל לעמוד על דרישותיה מול חמאס. בקרב המרואיינים הערבים לעומת זאת הנטייה הפוכה, אך הפער בין שתי העמדות קטן בהרבה: 43% סבורים שהמהלך יחזק את ישראל במשא ומתן מול חמאס שעה ש-39% השיבו שהוא יחליש אותה.
פילוח העמדות בשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי רק בשמאל שיעור הסבורים שהקמת הרציף הימי האמריקאי כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי תחזק את ישראל מול חמאס לעומת רוב במרכז ובימין המעריכים שמהלך אמריקאי זה יחליש את כוח המיקוח של ישראל מול חמאס. בשאלה זו שיעור מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" היה גבוה באופן חריג.
הנשיא ביידן הכריז על הכוונה של ארה"ב להקים רציף ימי בעזה להכנסת סיוע הומניטרי, לדעתך, איך מהלך זה ישפיע על עמדת המיקוח של ישראל מול חמאס? (%, יהודים)
המדיניות המקלה לקבלת רישיון לנשק - על רקע המדיניות החדשה ומעוררת המחלוקת של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר המקלה על מתן רישיון לנשק, ביקשנו לבדוק את השפעת המצב החדש על תחושת הביטחון האישי. בכלל המדגם מצאנו שהמדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי עם השיעור הגדול ביותר של המשיבים (45%). לעומתם, כרבע דיווחו שהמדיניות המקלה החדשה דווקא פוגעת בתחושת הביטחון האישי שלהם, ו-22% ענו שאין לה השפעה על תחושתם.
בפילוח המדגם לפי לאום מצאנו הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים: מחצית מהיהודים מרגישים שהמדיניות המקלה משפרת את תחושת הביטחון האישי לעומת רק 19% מהערבים החשים כך. ככלל, בקרב הערבים, קבוצת המיעוט הגדולה ביותר (36.5%) דיווחה שהמדיניות המקלה לקבלת רישיון נשק איננה משפיעה על תחושת הביטחון האישי שלהם, לצד 34% שטענו כי היא פוגעת בה. לאור הטענות שריבוי כלי הנשק יגרום לפגיעה רבה יותר בנשים, השווינו את התשובות של נשים וגברים (יהודים וערבים) על המדיניות החדשה. לא מצאנו בשני הלאומים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים לגבי המדיניות החדשה ותחושת הביטחון שהיא מספקת.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדל גדול בין הרוב בימין הסבורים כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון (64.5%) לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל (31.5% ו-17.5% בהתאמה). בקרב משיבי השמאל, 58% סבורים שהמדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון האישי. בנוסף, בחנו האם בקרב מצביעי הימין תחושת הביטחון שמספקת המדיניות החדשה שכיחה במיוחד בקרב מצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית (שבראשה השר בן גביר) אך לא מצאנו הבדלים דרמטיים ביניהם לבין מצביעי שאר מפלגות הימין.
איך משפיעה המדיניות המקלה של המשרד לביטחון לאומי לגבי תנאי הזכאות לקבלת רישיון לנשק על תחושת הביטחון האישי שלך? (%)
הקמת כיתות כוננות: בדקנו באיזו מידה הקמת כיתות הכוננות המשטרתיות משפיעות על תחושת הביטחון האישי. החלטנו להתמקד במגזר היהודי מפני שקרוב ל-80% מהמשיבים הערבים דיווחו שביישוביהם כלל לא הוקמה כיתת כוננות ובקרב היהודים רק 13% דיווחו כך. בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהקמת כיתת הכוננות במקום מגוריהם תורמת לתחושת הביטחון האישי שלהם.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצאה בקרב שלושת המחנות תמיכה רבה בכך שלכיתות הכוננות השפעה חיובית על תחושת הביטחון האישי של התושבים. עם זאת, נמצאו הבדלים ניכרים בין משיבי הימין והמרכז ביניהם רוב גדול טענו להשפעה חיובית (79.5% ו-71% בהתאמה) לבין משיבי השמאל שם רק 55% החזיקו בעמדה זו. בשלושת המחנות רק אחוז זניח של משיבים השיבו שכיתות הכוננות פוגעות בביטחונם האישי.
באיזו מידה הקמת כיתת כוננות משטרתית/מג"ב במקום מגוריך משפיעה על תחושת הביטחון האישי שלך? (%, המדווחים שבמקום יישובם יש כיתת כוננות, יהודים)
בפילוח לפי אזור גאוגרפי בקרב המשיבים היהודים שדיווחו כי ביישוביהם יש כיתת כוננות, מצאנו שבקרב תושבי יהודה והשומרון והדרום אחוז המשיבים שסברו שלכיתות הכוננות ביישובם השפעה חיובית על תחושת הביטחון היה גבוה במיוחד (100% ו-87% בהתאמה). באופן מפתיע, 74% בלבד מתושבי הצפון טענו להשפעה חיובית, אחוז די דומה למשיבים ממחוז ירושלים וממחוז תל אביב והמרכז ביחד (76% ו-71% בהתאמה). בקרב תושבי מחוז חיפה, 62% טענו להשפעה חיובית של כיתות הכוננות על ביטחונם האישי.