הורדת הדירוג של ישראל ב-V-Dem מדמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית: צעד מדאיג, אך לא סממן לנסיגה דמוקרטית

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

ארגון V-Dem מפרסם מדי שנה דו"ח שנתי שנחשב לאחד הכלים החשובים והאמינים לבדיקת רמת הדמוקרטיה במדינות העולם. בדו"ח שהתפרסם לאחרונה ומתייחס לשנת 2023 ירדה ישראל – לאחר יותר מ-50 שנה – ממעמד של "דמוקרטיה ליברלית" למעמד של "דמוקרטיה אלקטורלית" בלבד. במילים אחרות, ישראל אמנם נתפסת כמדינה ששומרת על בחירות דמוקרטיות, חופשיות ותחרותיות – אך לא בהכרח על עקרונות כמו איזונים ובלמים, הגבלת השלטון והגנה על זכויות אדם ואזרח.

השינוי בקטגוריה של ישראל מדאיג, אבל בפני עצמו הוא לא בהכרח מעיד על נסיגה דמוקרטית מובהקת. מדובר בירידה מציון של 0.66 ל-0.63 (שהוא משמעותי אך לא קיצוני) והוביל לירידה מקטגוריה של "דמוקרטיה ליברלית מינוס" לקטגוריה של "דמוקרטיה אלקטורלית פלוס". הארגון עצמו מציין שכדי להיחשב לדמוקרטיה ליברלית יש לעמוד בקריטריונים גבוהים במיוחד, ועקב כך יש מדינות אחרות שנתפסות בדרך כלל כדמוקרטיות מבוססות ומוגדרות אך הן מוגדרות אצל V-Dem כדמוקרטיות אלקטורליות בלבד, ובהן אוסטריה, פורטוגל ויוון. יתר על כן, ישראל אינה נכללת ברשימת המדינות שהארגון מזהה ככאלה שעברו בעשור האחרון תהליך מובהק של נסיגה דמוקרטית – בניגוד למדינות כמו פולין, יוון, הונגריה, מקסיקו והודו.

ובכל זאת – מדובר באירוע משמעותי:

ראשית, במבט היסטורי מדובר בירידה משמעותית יותר במדד הדמוקרטיה הליברלית, משיא של 0.7 במחצית השנייה של שנות ה-90 (ולאחרונה בשנת 2000) ועד ל-0.63 בשנת 2023.

שנית, חשוב במיוחד לשים לב למרכיבים הספציפיים שהובילו לירידה בציון של ישראל. בדו"ח שפרסם הארגון מודגשים שלושה מאפיינים של דמוקרטיה ליברלית שנפגעו במיוחד: פגיעה בשלטון החוק, ובפרט ביכולת לצפות מראש את אופן יישומו של החוק (transparency and predictability of the law); הידרדרות בהגנה מפני עינויים; וההתקפה של הממשלה על מערכת המשפט. בהקשר זה, הדו"ח מציין באופן ספציפי את ביטול עילת הסבירות, שפגעה ביכולתו של בית המשפט לבקר חוקים ובאופן כללי במערכת האיזונים והבלמים (אם כי ייתכן שהארגון מפריז בהיבט זה, ומתייחס לביטול עילת הסבירות כביטול כל אפשרות לביקורתית שיפוטית על חוקים). אין זה מפתיע: חוקרים וארגונים רבים צפו שאימוץ יוזמות החקיקה של הממשלה בתחום מערכת המשפט יובילו לנסיגה דמוקרטית ויבואו לידי ביטוי במדדים הבינלאומיים.

שלישית, ישראל חווה ירידה דומה גם במדדים בינלאומיים אחרים. דוגמה לכך היא מדד "החופש בעולם" (Freedom in the World) שמפרסם ארגון Freedom House. במדד שבחן את שנת 2023 ירדה ישראל ב-2023 בשלוש נקודות, מ-77 ל-74 (אך עדיין מוגדרת כמדינה "חופשית"). אמנם חלק מהירידה קשורה במלחמה בחמאס, אך היא נובעת גם מפגיעה בעצמאות בית המשפט במסגרת ההפיכה המשטרית. גם כאן לא מדובר בנסיגה חד-פעמית אלא בתהליך מתמשך של נסיגה מ-80 ל-74 תוך שנים בודדות. המצב במדדים בינ"ל אחרים דומה בעיקרו.

ובכל זאת, נקודה אופטימית: אפשר לקוות שבשנה הבאה המצב ישתפר. המדדים של V-Dem ושל Freedom House מתייחסים לשנת 2023, ולפיכך לא מביאים בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות. סביר להניח שלפחות בהיבט זה, מצבה של ישראל ישתפר בשנה הבאה. אופטימיות נוספת אפשר לשאוב מכך שמצבנו היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אם יוזמות חקיקה נוספות של הממשלה, במיוחד בתחום מערכת המשפט, היו מתממשות – כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גם במובן זה, תנועת המחאה הרחבה שקמה כנגד יוזמות אלה הוכיחו את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.