מה ניתן ללמוד מתמיכת הציבור בסיוע תקציבי למוסדות תרבות?

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

Photo by Moshe Shai/FLASH90

הערך והתרומה הרב-ממדית של התרבות לחברה הוכחו במחקרים לא מעטים, כמו בתכונות של לכידות ואמפתיה, יצירתיות וערכיות, וכן נמצא מתאם בין מדדי הדמוקרטיה לבין מדדי התרבות. על מנת שתוסיף להתקיים לאורך זמן תמיכה ציבורית בתרבות חיונית ותוססת בתנאים של חופש ביטוי תרבותי ולטובת חברה דמוקרטית בת-קיימא, חשוב לנתח את מגמות העומק העולות ממדד הדמוקרטיה הישראלית שערך מרכז ויטרבי לחקר דעת הקהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ושפורסם בימים האחרונים, ולפעול לאורן. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023 מלמד כי קיימת עקביות בהבנה הציבורית של חשיבות הסיוע התקציבי לתרבות ואמנות והתנגדות להתערבות המדינה בתכנים. עולה ממנו כי 81% מהציבור בעד תמיכה תקציבית של המדינה בתרבות ואומנות. שיעור התומכים בקרב היהודים נמוך יותר משיעורם בקרב הערבים (יהודים: 79%; ערבים: 94%). בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים בסיוע תקציבי למוסדות תרבות ואומנות, עם רוב מכריע בשמאל (94%) ורוב משמעותי גם במרכז ובימין (83.5% ו-74%, בהתאמה). הנתון הכללי משקף ירידה קלה בתמיכה בסיוע תקציבי מטעם המדינה למוסדות ופעילויות תרבות ואמנות (מ-85% ב-2018), כאשר הירידה החדה ביותר נמצאה בקרב המגדירים עצמם מסורתיים-דתיים: מ-86% ב-2018 ל-69.5% ב-2023. ירידה נמצאה גם בקרב מסורתיים שאינם דתיים ובקרב המרכז הפוליטי.

מדידה דומה בנושא יחסי המדינה ותחומי התרבות והאמנות נכללה במדד הדמוקרטיה 2018, בתקופת כהונת השרה מירי רגב במשרד התרבות והספורט. בתקופה זו התחולל מאבק ציבורי סוער למען חופש הביטוי התרבותי-אמנותי וכנגד התערבות המדינה בפעילות מוסדות התרבות ובתוכניהם, ששיאו היה בעת הניסיון לקדם הצעת-חוק ממשלתית שכונתה "חוק נאמנות בתרבות". הצעת החוק נועדה להעביר ממשרד האוצר למשרד התרבות את הסמכות להפחית או לשלול תמיכות ממוסדות תרבות בגין פעילות המקיימת עילות הקבועות ב"חוק הנכבה". ההצעה אושרה בקריאה ראשונה אך המשך קידומה נבלם.

האם המדינה צריכה או לא צריכה לתמוך כספית במוסדות ובפעילויות תרבות ואומנות?, 2018 ו־2023 (%, כלל המדגם)

בשני המדדים נבחנו עמדות הציבור גם בשאלה אם קיימת למדינה זכות להתערב בתכנים של פעולות התרבות בעקבות תמיכתה הכספית. 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות. זוהי עליה קלה בהתנגדות הכללית להתערבות לעומת מדידת 2018 (50% ב-ב 2018) ועלייה ספציפית בהתנגדות להתערבות גם בקרב מצביעי ימין (מ- 34% ל- 42%). עם זאת, קיימים פערים ניכרים מאוד בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים: ההתנגדות גדולה הרבה יותר בשמאל ובמרכז, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים תרבותיים ואומנותיים (82% בשמאל ו-69% במרכז) והוא דומה לזה שהיה במדידה בשנת 2018. בקרב מצביעי הימין קיים רוב (קטן אמנם, 53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים תרבותיים ואומנותיים שבהם היא תומכת, אך הנתון משקף ירידה בשיעור התומכים בהתערבות המדינה בתכנים (63% בקרב תומכי הימין ב-2018). אצל הנשאלים הערבים חלה עלייה משמעותית בהתנגדות להתערבות המדינה בתכנים (מ-30% ב-2018 ל-49% ב-2023).

המתאם בין הממצאים הוא מעניין במיוחד: מרבית (57%) התומכים בסיוע תקציבי של המדינה לתרבות ולאומנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב (קטן יותר, 53%) המתנגדים לסיוע תקציבי גם תומכים בהתערבות המדינה בתוכני הפעילות. מתאם זה עשוי להעיד כי רוב התומכים בסיוע תקציבי של המדינה מכירים באופיו המיוחד של תחום התרבות.

האם מימון תרבות ואומנות מטעם המדינה מקנה לה זכות להיות מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים?, 2018 ו־2023 (%, כלל המדגם)

 

ייתכן שחשיבותו של תחום התרבות בעיני הציבור גוברת על קווי השבר הפוליטיים המובהקים, אך נדרש להוסיף ולבחון זאת, כמו את היחס בין העמדות בנושא היחסים מדינה ותרבות לבין עמדות אחרות שנבדקו, דוגמת אלה העוסקות בהחלטות רוב המנוגדות לערכי יסוד דמוקרטיים ובהם חופש ביטוי. ייתכן גם שהשיח הציבורי הער שהתקיים בתקופה שבה התקיים הסקר, אודות חשיבות העקרונות הדמוקרטיים ובהם חופש ביטוי, השפיע על ההתייחסות לחופש הביטוי התרבותי.

חשוב מאוד לשים לב לתוצאות נוספות ושינויים ממדד 2018: אצל צעירים חלה ירידה משמעותית בתמיכה בסיוע תקציבי של המדינה לתחום התרבות (מ-80% בשנת 2018 ל-70% בשנת 2023) והם תומכים בה פחות מן המבוגרים יותר. מבוגרים גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכני תרבות יותר מצעירים. עוד נמצא כי ככל שההכנסה וההשכלה גבוהות יותר, כך גוברת ההתנגדות להתערבות המדינה בקביעת התכנים. ממצאים אלה, בשילוב השינוי בעמדות ביחס לסיוע תקציבי לתרבות והתערבות המדינה בתכנים של מי שמגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא בישראל ואת חופש הביטוי התרבותי. היכולת להעריך את תרומתן של תרבות ואומנות לחברה ולפרט, לנפש ולמחשבה, היא בראש ובראשונה יכולת נרכשת ומבוססת חוויה אישית. חשוב להוסיף ולפעול להנגשה נרחבת של פעילות התרבות, על כלל רבדיה, בקרב קהלים מגוונים מכלל החברה הישראלית ובקרב צעירים במיוחד. אוריינות תרבותית והיכרות עם יצירות תרבות ואמנות מעניקות את חוויית הערך המוסף שהן טומנות בחובן והכרה בערכו של חופש הביטוי. חיזוק השילוב האיתן בין התרבות והאמנות לבין החברה הישראלית על כלל גווניה יעשיר כל אחת ואחד מאתנו ויתרום לחיוניות וללכידות בנות-קיימא של החברה הישראלית ולחוסנה כחברה דמוקרטית.

האם מימון תרבות ואומנות מטעם המדינה מקנה לה זכות להיות מעורבת בקביעת התכנים התרבותיים והאומנותיים?, לפי מחנות פוליטיים, 2018 ו־2023 (%, יהודים)