למרות הביקורת, העלייה באמון הציבור בנשיא המדינה מעידה על הכמיהה לממלכתיות בזמנים סוערים

נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.

צילום: חיים צח/לע"מ

בעת ביקור ביישובי הצפון השמיע הנשיא יצחק הרצוג את קולם של התושבים שנשכחו על ידי הממשלה, וקרא לה לסייע להם. השמעת קולם של מי שלא זוכים להישמע בשיח הציבורי והפניית תשומת הלב הציבורית לנושאים שנדחקים מסדר היום הן דוגמאות לפעילות הציבורית של הנשיא, שהיא בעיקרה בלתי פורמלית - כלומר אין הגדרה של פעילות מסוג זה במסגרת הגדרת סמכויותיו החוקיות של הנשיא. למעשה, לנשיא מעט מאוד סמכויות פורמליות המעוגנות בחוק, רובן טקסיות ורק מעטות מהן מהותיות, כלומר שיש בהן מידה מסוימת של שיקול דעת.

במדד הדמוקרטיה לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ושהתפרסם בסוף השבוע האחרון, נרשמה עלייה באמון בנשיא מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל": בשנת 2022 עמד האמון בו על 58%, אולם ביוני 2023, לפני המלחמה, ובשיאה של ה"רפורמה המשפטית" ולנוכח התפקיד שמילא הנשיא במחלוקת, ירד מעט האמון בו ל-54%. לאחר פרוץ המלחמה עלה האמון בו ל- 61% בקרב הציבור היהודי. ממצא מפתיע נרשם ביחס לאמון הערבים בנשיא המדינה, שהוא בדרך כלל נמוך מאוד: ביוני 2023  18% מהציבור הערבי הביע בו אמון, לעומת 38% לאחר פרוץ המלחמה.  באופן כללי, לאורך השנים, נשיא המדינה הוא המוסד הזוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר בקרב הציבור היהודי אחרי צה"ל (והשנה גם אחרי הרשויות המקומיות), והוא זוכה לרמות אמון גבוהות יחסית למוסדות נבחרים (כנסת, ממשלה).   

רמות האמון בנשיא עשויות להאיר על תפקידו של נשיא המדינה בשעות משבר. במחלוקת בנוגע ל"רפורמה המשפטית" מילא הנשיא תפקיד של בורר, מתווך ומגשר. הוא לא יכול היה להיאלם דום לנוכח המחלוקת על ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה, אך בשל הפוליטיזציה והקיטוב של הסוגיה, היה עליו לנווט בזהירות בין הצדדים הניצים. "מתווה העם" שהציע הנשיא, בו ניסה לגשר בין ההצעות השונות, נדחה על ידי מפלגות הקואליציה. ייתכן שהדבר הוביל לירידה באמון בנשיא בפרט בקרב מחנה הימין, שבו כבר בכהונת קודמו ראובן ריבלין נרשמה ירידה בתמיכה בנשיא.

אם כן, מה הוביל לעלייה מסוימת באמון בנשיא? הסבר אחד הוא הכמיהה של הציבור לממלכתיות בשעת משבר, למה שמסמל את המכנה הקיומי והערכי המשותף לכלל האזרחים במדינה ושעומד מעבר לפוליטיקה היומיומית. הסבר נוסף הוא שהנשיא "ירד אל העם",  במחוות כביקור ביישובי עוטף עזה ההרוסים, ביקור חיילים בחזית ואף חתימה על פגזים. עניין נוסף שבו התערב הנשיא נראה שולי לכאורה: נוסח השיר של ישראל לאירוויזיון – מהלך שספג ביקורת אך כזה שעדיין הדהד סנטימנט ציבורי הנוגע לייצוג ישראל במוסד תרבות אירופי נחשב.

ההליכה של הנשיא על חבל דק, בין היותו דמות טקסית ובין מעורבות בנושאים שעל הפרק, היא אחד האתגרים המשמעותיים של מי שממלא את התפקיד הממלכתי הזה. חשיבות תפקידו הממלכתי של הנשיא גם עולה מאירוע מקביל של חלוקת פרס ישראל ומעורבות הפוליטיקאים בו. על מנת שפרס ישראל יעבור "ממלכתיזציה" במקום פוליטיזציה יש טעם בהעברתו משר החינוך לוועדת פרס בחסות הנשיא. ואכן, הצעת חוק פרטית ברוח זו עלתה השבוע לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה.  

העובדה שמדד הדמוקרטיה מצביע על כך שאמון הציבור בצה"ל נותר גבוה ושאמון בנשיא התחזק מאז פרוץ המלחמה מלמדת עד כמה יציבה דעת הקהל בישראל בהקשרים מסוימים, כך שאפילו אירועים טראומתיים חסרי תקדים כמו השבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיו לא מצליחים לשנות. מבט על הנתונים גם מראה עד כמה חזקה בקרב הציבור היהודי, ובמידה מסוימת גם הערבי, הכמיהה לממלכתיות, לגורמים שיבטאו את האינטרס הציבור ואת המכנה הערכי המשותף של הציבור כולו.