ההגנה הטובה ביותר

במקרה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.

לאחרונה דווח כי ישראל שוקלת לאפשר לנציגים של בית הדין הפלילי הבינלאומי לבקר בישראל. פרסום זה מגיע בנוסף לדיווח שהתפרסם לפני כשנה על פיו ישראל קיבלה החלטה עקרונית לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי. החלטות אלו מהוות שינוי של מדיניות אי שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים שהלכה והתקבעה בישראל בשנים האחרונות, כחלק מהתגובה להטיות פוליטיות של חלקם.

שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים הוא חיוני. הוא חיוני לשם הגנה על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הפעלת סמכויות שיפוט בינלאומיות. התערבות בינלאומית על ידי גוף שיפוטי בעל סמכות פלילית גם תהווה מכה אנושה ללגיטימציה הבינלאומית של מדינת ישראל במדינות המערב.

בניגוד לנהוג לחשוב, שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים אינו נדון מראש לכשלון כלל וכלל. כך למשל, שיתוף פעולה עם מועצת אירופה, שהובל על ידי אחד מאיתנו לאחר מבצע עופרת יצוקה הביא לדו"ח מאוזן יחסית, בוודאי אוהד יותר לטענות ישראל מזה שהיה דו"ח גולדסטון, עימו לא שיתפה ישראל פעולה. לאחר המשט שיתפה ישראל פעולה עם ועדת בדיקה של האו"ם (ועדת פלמר) שמסקנותיה קיבלו במידה רבה את עמדת ישראל.

שיתוף פעולה עם בית הדין הבינלאומי הפלילי חשוב במיוחד בשעה שהפלסטינים משתמשים בהכרה של מספר מוסדות בינלאומיים בפלסטין כמדינה על מנת לקדם פעילות כנגד ישראל, ישראל איננה יכולה להותיר את הזירה פנויה. אולם, שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים יצליח רק אם יהווה חלק ממדיניות כוללת שבמרכזה הקפדה על שמירת הדין על ידי חיילים ואנשי כוחות הביטחון, חקירות ישראליות אמינות ואפקטיביות בכל חשד להפרה של הדין, והעמדה לדין במקרים מתאימים.

שיתוף הפעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא דוגמה לצורך במדיניות כוללת בהקשר זה: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פועל החל משנת 2003, ובסמכותו להעמיד לדין פלילי אנשים פרטיים, בדרך כלל בכירים, על הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי- רצח עם, פשעי מלחמה, ופשעים נגד האנושות. בחודש ינואר 2015 הודיעה התובעת של בית הדין כי, בהסתמך על ההכרה במדינת פלסטין בעצרת האו"ם, היא מקבלת את ההצטרפות של פלסטין כמדינה לאמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי. מכח ההצטרפות לאמנה לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש את הסמכות לחקור כל חשד לביצוע פשעים שבסמכות בית הדין על אדמת פלסטין – דהיינו ביהודה, שומרון ועזה.

בהמשך לדברים הודיעה התובעת כי היא פותחת בבדיקה, הליך מקדים לחקירה, ביחס לטענות הפלסטינים ביחס לפשעי מלחמה שבוצעו סביב מבצע "צוק איתן" וביחס לנושא ההתנחלויות.

האם קיימת סכנה אמיתית כי החקירה תהפוך להעמדה לדין של ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי? ישנם שלושה תנאים להפעלת סמכות בית הדין: הראשון הוא כי מדינת האזרחות של החשודים או שבה בוצעו העבירות תהיה חברה בבית הדין. לאור החלטת התובעת נראה כי התנאי התקיים, לפחות כל עוד לא החליט בית הדין אחרת. תנאי נוסף הוא חשד להפרות חמורות של הדין הבינלאומי- במקרה זה הועברו על ידי הפלסטינים עדויות וממצאים שאין לנו יכולת לאמדם אך יתכן שבית הדין יראה בהם כעומדים בתנאי סף זה, לפחות לצורך עצם ביצוע חקירה או אפילו העמדה לדין. בניגוד לשני התנאים הראשונים, התנאי השלישי והנוסף להתערבות בינלאומית הוא אי קיומן של חקירות עצמאיות ואפקטיביות בכל חשד להפרה, והעמדה לדין במקרים מתאימים. כאן, השליטה היא בידי ישראל. כמובן שישראל רוצה לחקור חשדות לפשעי מלחמה בכדי לוודא שחיילי ומפקדי צה"ל פועלים על פי הדין. אך לחקירות אלו גם יתרון במישור ההתערבות הבינלאומית – בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו חוקר במקרים שבהם המדינה הרלוונטית חוקרת את החשודים בחקירות עצמאיות, אפקטיביות ומהירות.

שיתוף הפעולה עם בית הדין, חקירות, העמדות לדין במקרים המתאימים – כולם אינם אלא כלים במערכה משפטית. כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך להסתמך על תמיכה בינלאומית, עליה לשמור על סטנדרטים המקובלים על הקהילה הבינלאומית, וגם להראות זאת. ביקורת בינלאומית על ישראל תישאר, אך כל עוד ישראל תפעל בצורה שקופה ואמינה, תוכל ישראל להגן על חייליה מפני החשש להעמדה לדין בינלאומי – צורה חריפה ביותר של התערבות בינלאומית. ישראל אכן עושה רבות בנושא זה ובמבצעים האחרונים, הופעלו צוותי בדיקה כבר במהלך המבצע. לכן, אלו הקוראים "להקטין" את המעורבות המשפטית בזמן מבצעים ולהתיר את הרסן טועים וחושפים את חיילי צה"ל לסכנה של העמדה לדין. במקרה הזה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.

המאמר פורסם לראשונה במוסף "צדק" של "מקור ראשון"