מדד הדמוקרטיה הישראלית 2023: בחינת עמדות הציבור הישראלי תוך כדי מלחמת "חרבות ברזל"
כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
השאלה על מצבה הכללי של ישראל חוזרת כשאלה הראשונה מאז תחילת פרויקט מדד הדמוקרטיה הישראלית. ביוני 2023 המדידה נערכה כאמור בעיצומה של ה"רפורמה המשפטית" ומחאות ההמונים כנגדה ובדצמבר חזרנו על השאלה בעיצומה של המלחמה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. למרות השוני בנסיבות הרקע, התוצאות בשתי המדידות כמעט זהות. זאת ועוד, ההבדלים בין קבוצות המשנה השונות בציבור הישראלי גם הם נותרו בעינם.
מה לדעתך המצב של ישראל היום באופן כללי? (%, כלל המדגם)
המצב הכללי של ישראל (%)
בקרב היהודים רמת האמון במרבית המוסדות במדידה החוזרת בחודש דצמבר 2023 דומה מאוד לזו של יוני 2023. כבעבר, בראש סולם האמון ניצב צה"ל ובתחתית - המוסדות הפוליטיים (ממשלה, כנסת ומפלגות). השינוי המשמעותי ביותר הוא הזינוק באמון במשטרת ישראל (23%+) לערך הגבוה ביותר בעשור האחרון. עלייה משמעותית באמון חלה גם ברשויות המקומיות (9%+), ושוב – לערך הגבוה ביותר מתחילת המדידות ב-2016. לאחר ירידה באמון בנשיא המדינה שמצאנו במדידת יוני 2023, אולי על רקע ביקורת משני צדי המערכת הפוליטית על התפקיד שמילא בית הנשיא במשבר ה"רפורמה המשפטית", שב ועלה האמון במוסד זה (7%+). מנגד, חלו ירידות באמון בממשלה לערכים הנמוכים ביותר ב-20 השנים האחרונות (5%-) ובכנסת (5%-).
נותנים אמון בכל אחד ממוסדות המדינה (%, יהודים)
מדידת דצמבר העלתה עליות חדות באמון במוסדות בקרב אזרחי ישראל הערבים. לתופעה חריגה זו יכולות להיות שתי סיבות: חשש להביע עמדה ביקורתית כלפי המדינה במהלך מלחמה או תוצאה מהעלייה שנמצאה במדידות אחרות בתחושת השייכות של הציבור הערבי לחברה הישראלית במהלך המלחמה. בכל מקרה בגלל גודל המדגם הקטן ונסיבות הזמן החריגות חובה לבחון זאת שוב בהמשך כדי לתקף (או להפריך) את ממצאי מדידה זו.
נותנים אמון בכל אחד ממוסדות המדינה (%, ערבים)
גם בתפיסת הציבור הישראלי את מדרג המתחים בחברה הישראלית לא חל שינוי משמעותי. בשתי המדידות ניצב בראש המתח בין ימין לשמאל, אחריו המתח בין יהודים לערבים ובמקום השלישי המתח בין דתיים לחילונים. עם זאת, המתח בין דתיים לחילונים קטן במחצית במדידה הנוכחית ויש להניח כי הדבר הוא תוצאה של ההתקרבות שחלה בין הציבור החילוני לציבור הדתי בשל המלחמה.
איזה מתח בחברה הישראלית הכי חזק היום בעיניך? (%, כלל המדגם)
איזה מתח בחברה הישראלית הכי חזק היום בעיניך? (%)
בהשוואה למדידת יוני 2023 בכלל הציבור חלה במדידה הנוכחית ירידה קלה בתחושה כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה. עיקר הירידה היא בקרב יהודים (8%-). ירידה זו משותפת לשלושת המחנות הפוליטיים (שמאל 10%-; מרכז 5%-; ימין 10%-).
באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה? (%, כלל המדגם)
מסכימים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה (%, יהודים וערבים)
בשיאה של המחאה החברתית נגד ה"רפורמה המשפטית" נמדדו שיאים שליליים בתחושת הסולידריות הן בחברה הישראלית הכללית הן בחברה היהודית. שבוע לאחר פרוץ המלחמה מדדנו זינוק בתחושות הסולידריות, בעיקר בקרב היהודים (סולידריות בחברה היהודית: מממוצע של 5.2 בחודש יוני ל-8.1 באוקטובר; סולידריות בכלל החברה הישראלית: מ-4.4 ל-7.2). הקפיצה ניכרה במיוחד בקרב השמאל והמרכז. במדידת דצמבר כבר מצאנו ירידות מסוימות בתחושות הסולידריות.
בקרב המרואיינים הערבים חלה עלייה משמעותית ומתמשכת בהערכת הסולידריות בכלל החברה הישראלית (יוני 23: 3.6, אוקטובר 23: 4.8, דצמבר 23: 5.2).
איזה ציון אתה נותן לרמת הסוֹלִידָרִיוּת (תחושת ה"ביחד") כיום של כלל החברה הישראלית (יהודים, ערבים וכל שאר האזרחים) ושל החברה היהודית? תן ציון בסולם שבין 1 ל-10, שבו 1=אין בכלל סולידריות ו-10=יש סולידריות רבה מאוד, 2023-2011 (ממוצע, יהודים וערבים)
יש תחושת סולידריות בחברה הישראלית ובחברה היהודית (%, יהודים לפי מחנות פוליטיים, ערכים 7-10)
קונצנזוס לאומי
שאלנו: "להרגשתך, האם קיימת היום בישראל מערכת ערכים והסכמות המשותפת לרוב הציבור (קונצנזוס לאומי)?". בכלל המדגם חלה עלייה קלה בשיעור הסבורים כי קיימת מערכת ערכים והסכמות משותפת לציבור הישראלי (מ-34.5% ל-40%), אך פילוח לפי לאום חושף מגמות סותרות: בקרב המרואיינים היהודים חלה עלייה מסוימת בשיעור הסבורים כי בישראל יש קונצנזוס לאומי רחב, בעוד שאצל הערבים שיעור הסבורים זאת נחתך בכמחצית.
סבורים שבישראל היום יש מערכת ערכים והסכמות לרוב הציבור בישראל, יוני 2023 וינואר 2024 (%, יהודים וערבים)
מפילוח תשובות היהודים עולה כי בכל שלושת המחנות הפוליטיים חלה עלייה בשיעור הסבורים כי יש בישראל כיום מערכת ערכים והסכמות משותפת כאשר העלייה החדה ביותר חלה במרכז.
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מצביע על עלייה משמעותית בכל הקבוצות, לבד מהמסורתיים הדתיים, שם העמדות נותרו כשהיו.
סבורים שבישראל היום יש מערכת ערכים והסכמות משותפת לרוב הציבור בישראל, יוני 2023 וינואר 2024 (%, יהודים)
הסיכויים לצמיחת "חוזה חדש"
שאלנו: "לדעתך, מה הסיכוי שמתוך המאבקים הפוליטיים של השנה האחרונה והמלחמה בעזה יצמח בישראל "חוזה חדש" פוליטי-חברתי?"ביוני 2023 הנוסח היה "....שמתוך המאבקים הפוליטיים של החודשים האחרונים...."., זאת בהתייחס לשתי מערכות יחסים: בין האזרחים לשלטון ובין הקבוצות בחברה.
בחודש יוני, בשיאו של המתח החברתי סביב ה"רפורמה המשפטית", רק רבע (כלל המדגם) העריכו לגבי שתי מערכות היחסים שלעיל כי הסיכוי ליצירת חוזה חדש גבוה (בין האזרחים לשלטון – 25%; בין הקבוצות השונות בחברה – 26%). במדידה הנוכחית חלה עלייה בשני המקרים, במיוחד בזה הנוגע לחוזה חברתי בין הקבוצות השונות בחברה (סיכוי גבוה לחוזה חדש בין: האזרחים לשלטון – 35%; בין הקבוצות השונות בחברה – 43%). עוד נמצא כי בעוד בנוגע לסיכוי לחוזה חדש בין האזרחים לשלטון העלייה בקרב היהודים והערבים דומה (11% ו-9% בהתאמה), הרי שלגבי הסיכוי לחוזה חדש בין הקבוצות השונות בחברה בקרב היהודים הייתה עלייה חדה (21%) בעוד שאצל הערבים היא הייתה זניחה (2.5%).
מעריכים שיש סיכוי גבוה שיצמח בישראל "חוזה חדש" פוליטי-חברתי – בין השלטון לאזרחים ובין הקבוצות השונות בחברה, יוני 2023 וינואר 2024 (%, יהודים וערבים)
בקרב היהודים, בפילוח של התשובות לשתי השאלות הן לפי מחנות פוליטיים הן לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים בכל קבוצות המשנה שיעור הסבורים כי יש היום סיכוי גבוה לחוזה חדש גבוה מהשיעור ביוני 2023.
מעריכים שיש סיכוי גבוה שיצמח בישראל "חוזה חדש" פוליטי-חברתי – בין השלטון לאזרחים ובין הקבוצות השונות בחברה, יוני 2023 וינואר 2024 (%, יהודים)