ביום האישה הבינלאומי 2024 נותרה ישראל ללא מנכ"ליות במשרדי הממשלה
שרי התקשורת והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמנם הכריזו שימנו נשים לתפקידים, אך המינויים טרם הובאו לאישור הממשלה כנדרש.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
מנהל כללי במשרד ממשלתי הוא אחד התפקידים החשובים ביותר בישראל, עם השפעה אדירה על תפקוד המשרד. בתחום זה סבלו וסובלות הנשים מתת-ייצוג קיצוני. בעת הקמת ממשלת שרון (הממשלה ה-30) ב-2003, רק 18.5% מהמינויים למנכ"לים היו של נשים. בממשלה הנוכחית המצב קשה במיוחד: מונו רק 5.9% נשים (2 מתוך 34), השיעור הנמוך ביותר לפחות מאז 2003.
יותר מזה: שתי המנכ"ליות שמונו תחת הממשלה הנוכחית (במשרד ההסברה ובמשרד לקידום מעמד האישה) כבר הספיקו לסיים את תפקידן, וכיום לא מכהנת אף מנכ"לית במשרדי הממשלה. השרים אמנם הצהירו שהם מתכוונים למנות בקרוב מנכ"ליות (למשרד התקשורת ולמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה), אך המינוי טרם הובא לאישור הממשלה כנדרש.
הנתונים מתייחסים רק למנכ"לים שמונו בפועל רשמי בידי הממשלה, ולא לתפקידים כמו "ממלא מקום" או "מנכ"ל בפועל". בממשלה הנוכחית מונו עד כה 34 מנכ"לים. רק 2 מתוכם – נשים (גלי סמבירא למשרד ההסברה, מירב שטרן למשרד לקידום מעמד האישה) – פחות מ-6%. זהו השיעור הנמוך ביותר לפחות מאז ממשלת שרון ב-2003.
כיום אין אף מנכ"לית במשרדי הממשלה, לאחר שגלי סמבירא פוטרה בידי השרה דאז גלית דיסטל אטבריאן, ומירב שטרן סיימה את תפקידה עם סגירת המשרד לקידום מעמד האישה.
השרים הצהירו על כוונתם למנות 2 מנכ"ליות: השר קרעי – את ענבל משש למשרד התקשורת; והשרה מאי גולן – את מירב שטרן למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. ואולם המינויים הרשמיים ע"י הממשלה טרם התבצעו. גם אם שתיהן ימונו, שיעור המנכ"ליות שמונו בממשלה הנוכחית יעלה רק ל-11.1%, גבוה יותר רק מממשלת אולמרט וממשלת נתניהו של 2020-2015.
בתקופת המחקר לא מונו נשים לחלק מהמשרדים החשובים ביותר: הביטחון, החוץ, ביטחון לאומי, בריאות ומשרדים נוספים.