פולין והונגריה מספקות לישראל הוכחות לחשיבות עצמאות רשות התחרות
רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
הודעת שר הכלכלה ניר ברקת על קידום המהלך להדחת הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, מעוררת חשד כבד לפגיעה בעצמאותה של רשות התחרות ובאתוס המקצועי של עובדיה. המהלך של ברקת מצטרף למהלכים נוספים של הממשלה שפוגעים בשירות הציבורי וביכולת לספק שירותים בסיסיים לתושבי המדינה. במקום שהשירות הציבורי יפעל לטובת כלל הציבור, הממשלה מנסה להפוך אותו לכלי שרת בידי שרים לקידום אינטרסים צרים שלהם וקידום מקורבים להם. הניסיון להדיח את עו"ד מיכל כהן מצטרף לסיום עבודתן של מנהלת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים, נציבת השב"ס, קטי פרי, להדחתו של ניצב עמי אשד, לניסיון להדיח את יו"ר דירקטוריון הדואר, מישאל ועקנין, לניסיון להדיח את יו"ר יד ושם דני דיין, ואולי ניסיון עתידי להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
הפגיעה בעצמאות רשות התחרות חמורה, משום שהיא פותחת את הדלת להכנסת שיקולים פוליטיים להחלטות הרשות. שיקולים אלה צפויים לעודד שחיתות, להביא לפגיעה בתחרות, ובוודאי שלא יעזרו להורדת יוקר המחיה. יש לזכור שחוק התחרות הכלכלית מאפשר לרשות התחרות לדרוש מגופים מסחריים נתונים סודיים, לפתוח בחקירות פליליות, ואף להגיש כתבי אישום פליליים בגין הפרה של חוק התחרות. ממונה "מטעם" עלול.ה לקבל החלטות נגד חברות מסוימות או לקדם את ענייניהן של חברות אחרות, מסיבות לא ענייניות, ובכל מקרה, החלטות הרשות תמיד תהיינה חשודות בכך שהתקבלו מסיבות זרות. יתרה מכך, לחברות גדולות יהיה תמריץ לפקוד עובדים למרכז מפלגת השלטון או לתרום כספים לשר הכלכלה או לחברי כנסת המקורבים אליו כדי לתמרץ את השר ללחוץ על הממונה לעזור לחברה או להתנכל ליריבותיה. כך, הרשות עלולה להפוך מרשות המופקדת על קידום התחרות לטובת רווחתם של תושבי המדינה, לכלי לקידום האינטרסים האישיים של פוליטיקאים.
המצב בפולין ובהונגריה, שתי מדינות שגם בהן מפלגת השלטון החלישה משמעותית את השירות הציבורי, מלמד שאין מדובר בחשש בעלמא. בהונגריה, מינתה מפלגת השלטון פידס ממונה שהיה חסר ניסיון רלוונטי לתחום התחרות והביאה לסיום כהונתם של סגניו. הפגיעה בעצמאות הרשות השפיעה ישירות על מדיניות האכיפה של הרשות. נשיא הונגריה ויקטור אורבן הביא לסיום חקירה של רשות התחרות ההונגרית בעניין קרטל בתחום החקלאות וקידם חוק שמגביל את יכולת הרשות לבחון הסכמים בתחום החקלאות וכל זאת ממניעים אישיים. ממשלת הונגריה קידמה חקיקה המאפשרת לרשות התחרות ההונגרית להכריז על מיזוג כ"בעל חשיבות אסטרטגית לאינטרס הלאומי" ולהעביר את בחינת המיזוג לידי הממשלה. הרשות השתמשה בסמכותה זו במספר רב של מקרים, ואפשרה סדרת מיזוגים בשוק התקשורת, שהובילה לשליטה של חברה אחת המקורבת לנשיא אורבן ב-80% משוק התקשורת.
בפולין, מפלגת חוק וצדק שעלתה לשלטון ב-2015 ונחלה כישלון בבחירות באוקטובר האחרון, מינתה ממונה חדש לרשות התחרות. שורת בכירים ברשות התחרות התפטרו חודשים לאחר מכן וכאשר מונו להם מחליפים עלו ספקות בנוגע למקצועיותם ולשקיפות הליכי המינוי שלהם. הממונה החדש ציין שבבחינת מיזוגים יש לבחון שיקולים נוספים מלבד שיקולי תחרות, וכך סייע לממשלה לקדם צעדים לצמצום השפעת חברות זרות בשוק התקשורת. הוא גם הציע כי המפקח על התקשורת יוכל להתנגד למיזוגים בתחום התקשורת אם אלה יפגעו ב"פלורליזם". בהזדמנות אחרת ציין הממונה כי ניתן למנוע מיזוגים משיקולי "ביטחון ציבורי". עמדות אלה מנוגדות לערכים הקבועים בחוק התחרות הפולני.
כאשר רשות התחרות איננה עצמאית, גורמים פוליטיים, ובראשם שר הכלכלה, יכולים להתערב בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים, או לצורך התנכלות לגורמים שהם אינם רוצים בטובתם. פוליטיזציה כזו של הרשות פוגעת בתחרות, פוגעת בכלכלה, ופוגעת ברווחתם של תושבי המדינה. מעבר לכך, כאשר השירות ציבורי איננו עצמאי, עובדים מצטיינים פורשים ממנו, משום שהם מבינים שהקידום המקצועי שלהם מתבסס על קשרים ולא על כישורים, ומשום שהם חשים שהמדיניות ממילא איננה עניינית. במצב דברים זה, השירות הציבורי מושך אליו בעיקר "יסמנים", אשר מנסים להשביע את רצונם של הפוליטיקאים, וכך איכות השרות והמקצועיות של עובדיו מידרדרת. לפיכך יש להתנגד בתוקף לניסיון של השר ברקת להדיח את עו"ד מיכל כהן מתפקידה. שירות ציבורי עצמאי ומקצועי חיוני לרווחת תושבי ישראל והוא חשוב עשרת מונים מהאינטרסים הצרים של השר ברקת.
גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה לראשונה ב"ישראל היום"