אחרי החלטת בית הדין בהאג: שאלת הדוח הישראלי עם דרישות השופטים

אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השופטים בהכרעת הדין בהאג בעניין תביעת דרום אפריקה את ישראל | 26 בינואר 2024 | צילום מסך משידור ההכרעה באתר האו"ם

ביום שישי, 26 בינואר 2024, הוציא בית הדין הבינלאומי (International Court of Justice) סדרה של צווי ביניים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. כזכור, בתביעה זו טענה דרום אפריקה כי ישראל מפרה את חובותיה על פי האמנה למניעתו והענשתו של הפשע השמדת עם (אמנת הג'נוסייד) במסגרת המלחמה בעזה.

עיקר הדיון התקשורתי בימים האחרונים התמקד בישראל בהחלטה ובהשלכות המיידיות שלה. בקצרה: הרטוריקה של בית הדין הייתה תקיפה מאוד כלפי ישראל, תוך שבית הדין קובע כי הטענה של דרום אפריקה אינה מופרכת. לעומת זאת, בצווים שהוציא בית הדין בפועל לא התממשו החששות הכבדים ביותר של ישראל. בית הדין לא הורה על הפסקת הלחימה. במקום זאת, הורה לישראל שלא לבצע רצח עם  - שממילא ישראל סבורה כי היא אינה מבצעת. בנוסף, בית הדין הורה לישראל לדאוג לאספקה הומניטרית מספקת – מונח עמום למדי, וכן הורה לישראל למנוע דברי הסתה להשמדת עם ולהעניש על ביטויים כאלה.

אכן, אילו היה בית הדין מורה על הפסקת לחימה, הייתה יכולה להיות לדברים השפעה על המלחמה, כי ישראל הייתה מתקשה מול חלק מבעלות בריתה לו הייתה ממשיכה בלחימה למרות הוראות בית הדין. אולם, גם הצווים שהוצאו הם בעלי השפעה עתידית מסוימת.

ראשית, בית הדין הבינלאומי הורה לישראל להגיש תוך 30 יום דוח בדבר קיום צווי בית הדין כלפי ישראל. נאמר במפורש כי אם הדוח של ישראל לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא רשאית לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים. במילים אחרות: הדיון לפני שבועיים בבית הדין עלול להיות רק פתיח לדיונים נוספים בבקשות לצווים זמניים. אמנם אם לא יהיה שינוי במצב הלחימה בפועל, או קטסטרופה הומניטרית, אין זה סביר שבית הדין ישנה את דעתו ויורה על הפסקת הלחימה. לעומת זאת, אם בדוח של ישראל לא יהיה ביטוי לטיפול בנושא ההסתה, אכן ייתכן שבית הדין ייבחר להחריף את הצווים.

בנוסף, הדיון בבית הדין בתיק של דרום אפריקה נגד ישראל לגופו עתיד להמשך שנים. לאורכו אנו צפויים לראות שורה של דיונים במעשיה של ישראל, דיונים שבהם מדינות שונות ינצלו את הבמה הבינלאומית להשחרת פניה של ישראל.

שנית, בחודש הבא אמור להתחיל בבית הדין הליך נוסף שיכול להשפיע על ישראל. העצרת הכללית של האו"ם פנתה לבית הדין בבקשה לחוות דעת מייעצת בדבר "ההשלכות המשפטיות של המדיניות והמעשים הישראלים בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים". בהליך זה מועלות טענות כלפי ישראל, על פיהן השליטה הנמשכת של ישראל בשטחים (בעיקר יהודה, שומרון ומזרח ירושלים) אינה חוקית על פי המשפט הבינלאומי.

אמנם, חוות דעת מייעצת אינה מחייבת במשפט הבינלאומי, וישראל בחרה שלא להשתתף בהליך כלל – אך חשוב לשים לב ליחסי הגומלין בין שני התיקים. אם אכן ישראל הצליחה להימנע מצו להפסיק את הלחימה בתיק הג'נוסייד, הרי שבעיני מדינות רבות בעולם המשמעות היא שבית הדין אינו בית דין פוליטי או מוטה, אלא בית משפט מקצועי. בהקשר זה חשוב לשים לב לכך שאפילו השופטים המגיעים ממדינות מוסלמיות (לבנון, מרוקו, סומליה) לא סברו שיש להוציא צו להפסקת הלחימה. מבחינת המדינות התומכות בישראל, קשה יותר יהיה לקבל טענה שכל דיון בישראל הוא בהגדרה מוטה וחסר משמעות.

ולבסוף, בבית הדין הפלילי הבינלאומי (International Criminal Court), טריבונל בינלאומי שאף הוא יושב בעיר האג שבהולנד, מתנהלת חקירה בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התובע של בית הדין כבר ביקר באזור כמה פעמים, והתחייב להאיץ את החקירות. אף כאן ייתכן שישראלים ימצאו את עצמם בדיון בפני בית דין בינלאומי.

ההליכים הבינלאומיים נגד ישראל הם חלק ממערכה בינלאומית מתמשכת המתנהלת בהובלת הרשות הפלסטינית שמטרתה להפוך את הסכסוך הישראלי פלסטיני לסכסוך בינלאומי. בהליכי הביניים בפני בית הדין הבינלאומי, שההחלטה בהם ניתנה ביום שישי, הצליחה ישראל לצלוח את הדיון. אולם, החזית הבינלאומית המשפטית היא חזית רחבה, והאתגרים שמולם עומדת ישראל בחזית זו משמעותיים ביותר. המשפט הבינלאומי, בין אם נאהב זאת או לא, ימשיך ללוות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וישראל תיטיב לעשות אם תמשיך לפעול תוך שימת לב רבה לשמירה עליו.