סקר בזק "חרבות ברזל": מחצית מהציבור תומכים בחקירה מידית של אירועי השבעה באוקטובר
88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.
סקר הבזק התשיעי נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך בתאריכים 14-17/1/2024. רואיינו באינטרנט ובטלפון 502 איש ואשה בשפה העברית ו-111 בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר:
- עד מתי תימשך המלחמה?
- היענות לדרישות ארצות הברית לגבי המשך הלחימה
- תפקוד צה"ל וקבינט המלחמה
- הערכת החוסן האזרחי
- עמדות בנוגע לעסקה בנושא החטופים
- האם על "המחנה הממלכתי" להישאר בממשלה?
- עידוד תושבי הדרום לשוב הביתה
- העיתוי הרצוי לחקר אירועי ה-7 באוקטובר
- חזרה לשגרה
- צריכת חדשות
מחצית מהמרואיינים היהודים סבורים כי המלחמה מול חמאס תימשך עוד מעל לארבעה חודשים. לדעת השאר היא תימשך פחות מכך, ועוד 15% אינם יודעים. בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר (29%) בחרו בתשובה "לא יודעים", כאשר התשובה השנייה בשכיחותה היא שהמלחמה צפויה להימשך עוד מעל ארבעה חודשים.
לדעתך, עוד כמה זמן תימשך המלחמה מול חמאס? (%, יהודים וערבים)
ההערכה השכיחה לגבי התמשכות הלחימה משותפת לשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) ולמצביעי כל המפלגות (כלל המדגם).
חזרנו על שאלה שנשאלה באמצע נובמבר: "מאז פרוץ המלחמה ארצות הברית והנשיא ביידן עומדים לצדה של ישראל בכל המובנים - הצבאי, הדיפלומטי ועוד כיום מסתמן שלארצות הברית גם דרישות מישראל, שאינן תמיד מקובלות על ההנהגה הישראלית לדעתך, מה על ישראל לעשות – לפעול בתיאום עם האמריקאים או לפעול רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית?" התפלגות התשובות בסקר הנוכחי הייתה דומה מאוד להתפלגות במדידה הקודמת: בקרב היהודים הדעה השכיחה הייתה כי צריך לפעול רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית, בעוד שבקרב הערבים הרוב סברו שיש לפעול בתיאום עם האמריקאים.
מה על ישראל לעשות – לפעול בתיאום עם האמריקאים או לפעול רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית? (%, יהודים וערבים)
הפערים בנושא זה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים: בקרב השמאל רוב מוצק (75%) הם בעד תיאום עם האמריקאים, במרכז – מעט יותר ממחצית (53%) אך בימין רק כרבע מעדיפים תיאום כזה (26%), ואילו הרוב הם בעד פעולה רק לפי שיקולי הצמרת הישראלית (61%). השיעור הגבוה ביותר בימין המחזיקים בדעה זו נמצא בקרב מצביעי הציונות הדתית (80% לעומת 65% בקרב מצביעי הליכוד, למשל). שלא במפתיע, בקרב מצביעי המחנה הממלכתי, שהיא בעת הזו בקואליציה רק כשליש מחזיקים בעמדה ששיקולי הצמרת הישראלית צריכים להכריע.
בקרב המרואיינים היהודים 88% נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה עד כה. מנגד, בקרב המרואיינים הערבים מיעוט נותן לכוחות הצבא ציונים כאלה (43%). כשמדובר בתפקוד קבינט המלחמה, רק מיעוט (אם כי גדול) בקרב היהודים (46%) ומיעוט קטן בקרב הערבים (14%) מעריכים אותו בחיוב.
מעריכים בחיוב את תפקוד כוחות צה"ל וקבינט המלחמה (%, יהודים וערבים)
למול ההסכמה החיובית הרחבה בציבור היהודי לגבי תפקודם של כוחות צה"ל (בין המחנות הפוליטיים, המיקום על הרצף חרדים-חילונים, גיל, מין וכד'), הרי שבהערכת תפקוד קבינט המלחמה קיימים פערים פוליטיים גדולים: יותר ממחצית בימין נותנים לקבינט ציון טוב (53%) לעומת מיעוט גדול במרכז (42%) ומיעוט קטן בשמאל (19%).
גם פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות חושף פערים ניכרים בין מצביעי המפלגות השונות: רוב משמעותי לנותנים ציון טוב לתפקוד קבינט המלחמה נמצא בקרב מצביעי שתי המפלגות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) ובקרב מצביעי הליכוד. בקרב מצביעי מפלגת המחנה הממלכתי, שיש לה כידוע ייצוג בקבינט, מעט יותר ממחצית נתנו לתפקוד של גוף זה ציונים טובים. בקרב מצביעי שאר המפלגות מדובר במיעוט בגדלים שונים. ממצא מעניין במיוחד הוא המיעוט בקרב מצביעי הציונות הדתית, שהיא חברה בקואליציה אך אין לה ייצוג בקבינט המלחמה, המעריכים בחיוב את תפקודו של גוף זה.
מעריכים בחיוב את תפקוד קבינט המלחמה (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022)
בחנו בפעם השלישית מתחילת המלחמה את הערכת החוסן האזרחי בעיני הציבור בישראל. התוצאות מעניינות: מאז הבדיקה הראשונה שנערכה כשבועיים אחרי אירועי ה-7 באוקטובר אין שינוי בתחושת החוסן – בכל המדידות רוב גדול מאוד בציבור היהודי סבורים כי יכולת העמידה היא גבוהה (ממוצע – 89%). גם בקרב המרואיינים הערבים רוב יציב סבורים כך, אבל בכל המדידות שיעורו של רוב זה קטן במידה ניכרת מזה של היהודים (ממוצע 57.5%).
מעריכים שהחוסן/ יכולת עמידה של הציבור בישראל עד עכשיו גבוהים (%, יהודים וערבים)
כבעבר, גם במדידה הנוכחית ההבדלים בנושא זה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם קטנים. עם זאת, בשמאל חלה עלייה במדידה זו בהשוואה לקודמתה - שיעור הסבורים כי החוסן גבוה (מ-81% ל-93%). בימין חלה במקביל ירידה קלה בהערכת החוסן (מ-91% ל-87%). במרכז לא חל שינוי בגודל הרוב הסבורים שהחוסן הלאומי גבוה.
בקרב המרואיינים היהודים הרוב (60%) חושבים שלא נכון מבחינתה של ישראל להסכים לעסקה של שחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה. בקרב הערבים התמונה הפוכה: רוב גדול (78.5%) מצדדים בהסכמה לעסקה כזו.
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה רוב קטן בשמאל שהוא בעד הסכמה של ישראל לעסקה בתנאים הללו, לעומת מיעוט גדול במרכז ומיעוט קטן בימין.
חושבים שנכון שישראל תסכים לעסקה של שחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
שאלנו: "על רקע חילוקי הדעות החריפים בממשלה, בעיקר עם שרי הימין בן גביר וסמוטריץ', לדעתך האם מפלגת המחנה הממלכתי בראשות גנץ צריכה להישאר בממשלה או לפרוש ממנה?". רוב המרואיינים היהודים סבורים כי על מפלגת המחנה הממלכתי להישאר בממשלה (61%), לעומת הרוב מקרב המרואיינים הערבים הסבורים שעליה לפרוש (63%).
פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מעלה כי לבד ממצביעי שתי המפלגות המייצגות את הציבור הערבי, יש רוב התומכים בהישארות המחנה הממלכתי בממשלה, כולל, למשל, בקרב מצביעי יש עתיד, שבחרה להישאר באופוזיציה, ועוד יותר מכך בקרב מצביעי ישראל ביתנו, שגם היא בחרה שלא להצטרף לממשלת החירום.
סבורים שעל המחנה הממלכתי להישאר בממשלה (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022)
עוד מצאנו כי מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם (43% - להישאר בממשלה; 45% - לפרוש מהממשלה).
שאלנו: "לאחרונה החליטה הממשלה על מענקי שיבה לחלק ממי שעזבו את בתיהם בדרום, במטרה לעודד אותם לחזור לבתיהם לדעתך, האם נכון או לא נכון כיום לעודד את תושבי הדרום לחזור הביתה?" בקרב המרואיינים היהודים מעט יותר ממחצית (52%) סבורים שעידוד התושבים לשוב לבתיהם הוא מהלך לא נכון (37.5% סבורים שזהו מהלך נכון). בקרב הערבים הדעות חצויות: שיעור דומה לזה שבקרב היהודים (39%) סבורים שמדובר במהלך נכון ואילו 41% חושבים שזהו מהלך לא נכון.
אם כי מעט מעל למחצית מהמרואיינים היהודים סבורים שעידוד התושבים מהדרום לשוב לבתיהם הוא מהלך לא נכון, יש בנושא פערים גדולים על בסיס פוליטי. בשמאל רק כרבע (24%) סבורים כי יש לעודד את תושבי הדרום לשוב כיום לבתיהם. במרכז פחות משליש (29%) חושבים כך אבל בימין שיעור גבוה בהרבה רואים מהלך זה בחיוב (43.5%).
מאז אירועי ה-7 באוקטובר מתנהל שיח ציבורי ופוליטי עצים בשאלת העיתוי הנכון לחקר מכלול האירועים. שאלנו: "לדעתך, האם הגיע כבר הזמן להתחיל לחקור באופן רשמי את אירועי ה-7 באוקטובר במישורים המדיני והצבאי?". בעוד בקרב היהודים פחות ממחצית (46%) סבורים שהגיעה העת להתחיל לחקור את האירועים באופן רשמי בקרב הערבים רוב גדול (72%) כי הגיעה השעה להתחיל בכך.
ראייה ברורה לכך שהעמדה בסוגיית העיתוי המתאים לחקר האירועים היא פוליטית מצויה בפער העמדות בנושא זה בין הימין מצד אחד, לשמאל והמרכז (יהודים) מהצד האחר: בשמאל רוב גדול סבורים שיש להתחיל לחקור כבר עכשיו את אירועי ה-7 באוקטובר, במרכז רוב קטן יותר סבורים כך (59%), ואילו בימין הלוך הרוח הפוך: הרוב (59%) ציינו שעוד לא הגיעה העת לחקר האירועים.
האם הגיע כבר הזמן להתחיל לחקור באופן רשמי את אירועי ה-7 באוקטובר במישורים המדיני והצבאי? (%)
פילוח לפי הצבעה בבחירות מעלה כי ההתנגדות הרבה ביותר לפתיחה כעת בחקר אירועי ה-7 באוקטובר היא בקרב מצביעי הליכוד (68%), כאשר בקרב מצביעי יתר מפלגות הימין שבקואליציה ההתנגדות לכך פחותה אם כי עדיין מדובר ברוב (ש"ס – 58%, הציונות הדתית – 57%, יהדות התורה – 50%). רוב גדול ממצביעי שאר המפלגות תומכים בפתיחת חקירה כבר כעת, ביניהם מצביעי מפלגת המחנה הממלכתי שרובם מצדדים בכך למרות שמפלגתם נמצאת כעת בממשלת החירום (59%).
חזרנו הפעם על שאלה שנשאלה באמצע דצמבר לגבי החזרה לשגרה בזמן האחרון, ומצאנו כי שיעור המשיבים שדיווחו שחייהם חזרו לשגרה עלה (מ-49% ל-62.5%), בעוד שיעור מי שחייהם לא חזרו לשגרה ירד (מ-47% ל-33%). התפלגות התשובות בשאלה זו בין יהודים לערבים היא דומה. ממצא זה תואם את ההערכה כי הציבור הישראלי מגלה חוסן ומשתקם עם הזמן. ממצא מעניין הוא כי למרות הדמיון בין גברים לנשים בשאלה זו, שיעור הגברים (יהודים וערבים) שדיווחו שחזרו לשגרה עולה על שיעור הנשים.
ואף על פי כן מצאנו הבדלים בניתוח תשובות המרואיינים היהודים לפי מחנות פוליטיים. בשמאל שיעור מי שדיווחו שחזרו לשגרה במידה כזו או אחרת הוא הגבוה ביותר (78%) ובמרכז הוא הנמוך ביותר (55%). הימין מצוי בתווך (63% מדווחים על חזרה לשגרה).
באיזו מידה החיים האישיים שלך (למשל עבודה, צריכת תקשורת, פגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה) חזרו לשגרה או קרוב לשגרה בזמן האחרון? (%, כלל המדגם)
בהתאמה לשאלה הקודמת, וככל הנראה במסגרת החזרה המסוימת לשגרה, מן התשובות לשאלה בנושא צריכת חדשות מצאנו בכלל המדגם רוב המדווחים על ירידה בצריכת חדשות בהשוואה לשבועות הראשונים של המלחמה (22% צורכים הרבה פחות ובכלל לא, ועוד 36% על הפחתה בכך, בסך הכול 58%).
באיזו מידה אתה עוקב כיום אחרי החדשות בנוגע למלחמה בטלוויזיה וברדיו, בהשוואה לשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר? (%, כלל המדגם)
התפלגות התשובות דומה בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים). כלומר, העייפות מהחדשות מאפיינת כיום את כלל הציבור היהודי:
צורכים כיום פחות חדשות בנוגע למלחמה בטלוויזיה וברדיו, בהשוואה לשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
| שמאל | מרכז | ימין | |
| צורכים כיום פחות חדשות | 62 | 65 | 56 |