כמחצית מהציבור אינם מרוצים מהמצב הכלכלי במדינה; 39% לא מרוצים מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים ממנה
49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.
פגישת ועדת כספים בכנסת | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90 | 11 בדצמבר 2023
פרק 1: מתודולוגיה
סקר זה בוצע במטרה לבחון מה הן עמדות הציבור בנוגע למדיניות הכלכלית הרצויה לאור מלחמת חרבות ברזל, להבין את התחומים המרכזיים שמדאיגים את הציבור, ועמדותיו בנוגע לסוגיות חברתיות שונות.
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1000 אנשים, באופן מקוון וטלפוני.הדגימה הטלפונית התבצעה היכן שנדרשה השלמה של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת. הסקר נערך בין ה-7 ל-24 לחודש דצמבר 2023. רואיינו בו 1000 איש ואישה 800 דוברי עברית ו־200 דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיל 18 ומעלה. ניתוח הנתונים התבצע על ידי המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה. עיבוד ייעוץ וליווי מקצועי: מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. ביצוע הסקר בשטח: מכון שילוב.
בבניית הסקר נעשה מאמץ בין היתר גם לחזור על שאלות מסקרי עבר, במטרה לזהות שינויים בעמדות הציבור בנוגע לסוגיות מפתח.תודה לצוות מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שבמכון הישראלי לדמוקרטיה על ההערות הבונות.
פרק 2: עיקרי הממצאים
שביעות רצון מהמצב הכלכלי במדינה
בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה, השיבו מחצית מהמשיבים (50%) כי אינם מרוצים, מהם 21% שאינם מרוצים כלל.
30% נתנו ציון 3 מתוך 5 ורק 20% השיבו כי הם מרוצים מהמצב הכלכלי במדינה.מהתשובות נוטרלו אלו שהשיבו כי אינם יודעים או מסרבים להשיב לשאלה זו, שמשקלם מסך המשיבים הסתכם בכ- 5%, כאשר משקלם בקרב הציבור הערבי גבוה בהרבה ועומד על 13% שסרבו או לא ידעו לענות לשאלה זו.
הציון הממוצע שנתנו המשיבים לשאלה זו עומד על 2.5, המשקף את חוסר שביעות הרצון מהמצב. ציון ממוצע שנמוך מ- 3, הינו קרוב יותר ל-"לא מרוצה" מאשר ל-"מרוצה".
גרף מס' 1: באיזו מידה אתה מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה? התפלגות המשיבים, באחוזים
שיעור הערבים המדווחים על שביעות רצון מהמצב הכלכלי במדינה היה גבוה בהשוואה ליהודים: הציון הממוצע שנתנו ערבים למצב הכלכלי במדינה הוא 2.8, לעומת 2.5 בקרב יהודים. מנגד, שיעור המשיבים שאינם יודעים לענות על השאלה מקרב הערבים (13%) גבוה בהשוואה לכלל המדגם (5%).
לא נמצאו הבדלים מהותיים בשיעור המרוצים מהמצב הכלכלי במדינה בין גברים ונשים.
גרף מס' 2: באיזו מידה אתה מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה? לפי מגזר, התפלגות המשיבים במגזר, באחוזים
בניתוח לפי גיל, עולה ששביעות הרצון מהמצב הכלכלי במדינה יורדת מעט עם הגיל, עד גיל 55: מציון של 2.8 בגיל 18-24, הציון יורד עד ל- 2.4 בגיל 35-54, וחוזר לעלות ל-2.7 מגיל 55. ציון שביעות הרצון מהמצב הכלכלי במדינה נותר סביב רמה זו גם בגיל 65+ (2.6). בכל מקרה, הציון הממוצע בכל קבוצות הגיל הינו נמוך מ- 3, כלומר קרוב יותר ל-"לא מרוצה" מאשר ל-"מרוצה".ההבדלים בציון הממוצע בין קבוצות הגיל אינם מובהקים.
גרף מס' 3: באיזו מידה אתה מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה? ציון ממוצע, לפי גיל
שביעות רצון מהמצב הכלכלי האישי
בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מרוצה ממצבך הכלכלי האישי התמונה מעט יותר אופטימית, כאשר הציון הממוצע עמד על 3.0 (אמצע הטווח שבין 1 ל-5, כאשר 1 = בכלל לא מרוצה ו- 5 = מרוצה מאוד). 31% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים ממצבם הכלכלי, זאת בדומה לשיעור המדווחים כי אינם מרוצים (31%). יתר המשיבים ציינו שמצבם הכלכלי הוא באמצע הטווח – ציון 3 מתוך 5.
כ- 11% ציינו כי הם כלל לא מרוצים ממצבם הכלכלי האישי, לעומת 21% שציינו זאת בהתייחס למצב הכלכלי במדינה. לעומתם, כ-8% השיבו כי הם מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי האישי לעומת רק 3% שמרוצים מאוד מהמצב הכלכלי במדינה. כ-2.6% סרבו או לא ידעו להשיב לשאלה זו.
גרף מס' 4: באיזו מידה אתה מרוצה ממצבך הכלכלי האישי?, התפלגות המשיבים,מבין המשיבים לשאלה על שביעות רצונם. באחוזים
ציון שביעות הרצון מהמצב הכלכלי האישי משקף שיפור קל בהשוואה לממוצע שנרשם בסקר יולי 2019, אז עמדה שביעות הרצון הממוצעת על 2.8.
גרף מס' 5: באיזו מידה אתה מרוצה ממצבך הכלכלי האישי? 2019 לעומת 2023, ציון ממוצע
שיעור המשיבים כי אינם מרוצים ממצבם הכלכלי האישי נמצא גבוה בקרב הערבים בהשוואה ליהודיםשיעור הלא יודעים או המסרבים לענות בקרב הערבים גבוה ועומד על 7% לעומת כ-1.5% בכלל הציבור. – 28% מהיהודים לא מרוצים ממצבם הכלכלי האישי, לעומת 41% מהערבים. בהתאם שיעור היהודים המרוצים ממצבם הכלכלי גבוה בכ-8 נקודות אחוז לעומת הערבים, והציון הממוצע שהיהודים נתנו למצבם הכלכלי האישי עמד על 3 לעומת 2.8 בקרב הערבים.
גרף מס' 6: באיזו מידה אתה מרוצה ממצבך הכלכלי האישי? התפלגות המשיבים לפי מגזר,מבין המשיבים לשאלה על שביעות רצונם. באחוזים
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים בשביעות הרצון מהמצב הכלכלי האישי – ממוצע של 3 בקרב הגברים ו-2.9 בקרב הנשים.
עוד עולה מהסקר כי שביעות הרצון מהמצב הכלכלי האישי יורד עם הגיל, עד גיל 54, ועולה חזרה לאחר גיל 55. זאת בדומה למגמה שנראתה בשביעות הרצון ביחס למצב הכלכלי במדינה. כך, מציון גבוה יחסית, של 3.2, בגיל 18 – 24, יורד ציון שביעות הרצון בהדרגה עד ל- 2.7 בגיל 45-54. ציון שביעות הרצון חוזר לעלות לרמה גבוהה יחסית של 3.1-3.2 החל מגיל 55.ההבדלים בציון הממוצע בין קבוצות הגיל אינם מובהקים
גרף מס' 7: באיזו מידה אתה מרוצה ממצבך הכלכלי האישי? ציון ממוצע (באדום= ממוצע המדגם)
שיעור המרוצים כיום ממצבם הכלכלי האישי (31%) גבוה במעט בהשוואה לסקר 2019 (29%).
שביעות רצון מאיכות השירותים הציבוריים
בתשובה לשאלה "בחוויה האישית שלך, עד כמה אתה מרוצה מהשירותים הציבוריים שאתה מקבל כיום בפועל מהמדינה?" ציינו 39% כי אינם מרוצים, מהם 15% שאינם מרוצים כלל. ואחוז דומה לבלתי מרוצים בחר בציון 3, שניתן לפרש כהערכה של "ככה ככה" לשירותים הציבוריים.
מנגד, רק 21% השיבו כי הם מרוצים מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים מהמדינה.
הציון הממוצע שנתנו המשיבים לשביעות רצונם מהשירותים הציבוריים עמד על 2.7, כאשר ציון שנמוך מ- 3 משקף חוסר שביעות רצון.
גרף מס' 8: בחוויה האישית שלך, עד כמה אתה מרוצה מהשירותים הציבוריים שאתה מקבל כיום בפועל מהמדינה? התפלגות המשיבים,מבין המשיבים לשאלה על שביעות רצונם. באחוזים
שיעור המשיבים כי אינם מרוצים מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים נמצא גבוה בקרב יהודים (41%) בהשוואה לערבים (29%). פער של כ-12 נקודות האחוז. ובהתאם, שיעור המרוצים מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים גבוה משמעותית בקרב ערבים (פער של 21 נקודות אחוז).
בממוצע הציון שיהודים נתנו לשביעות רצונם מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים עמד על 2.6 לעומת 3.1 בקרב הערבים.
גרף מס' 9: בחוויה האישית שלך, עד כמה אתה מרוצה מהשירותים הציבוריים שאתה מקבל כיום בפועל מהמדינה? התפלגות המשיבים לפי מגזר, %
לפי מגדר לא עלו הבדלים משמעותיים בשביעות הרצון מהשירותים הציבוריים.
לפי הכנסה, נמצא כי בעלי הכנסה נמוכה (הכנסת משק בית ממוצעת של מתחת ל-10,000 שקלים בחודש) מרוצים יותר מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים – עם ציון ממוצא של 3, לעומת ציון ממוצע של 2.7 שנתנו בעלי הכנסה ממוצעת (10-15 אלף בחודש) או גבוהה (מעל 15 אלף).
שביעות הרצון מהשירותים הציבוריים יורדת עם הגיל: מציון ממוצע של 3 בגיל 18-24, שביעות הרצון המדווחת יורדת עד לציון ממוצע של 2.5 בגיל 45 – 54, ועולה מגיל 55 לרמה של 2.7. ממצא זה דומה למידת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי האישי.
גרף מס' 10: בחוויה האישית שלך, עד כמה אתה מרוצה מהשירותים הציבוריים שאתה מקבל כיום בפועל מהמדינה? ציון ממוצע (באדום = ממוצע המדגם)
איכות השירותים הציבוריים
כמחצית מהמשיבים לסקר (49%) סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, זאת לעומת כ- 15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה. לשם השוואה, בסקר קודם שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה באוגוסט 2023, סברו 41% מהמשיבים שאיכות השירותים הציבורים שניתנה להם הדרדרה,וכי הם די נפגעו או נפגעו מאוד בהשוואה לממשלות קודמות. לעומת 16% סברו שאיכותם השתפרה.די השתפרו או השתפרו מאוד. כך, מאזן הנטו , דהיינו שיעור המדווחים על הרעה מינוס שיעור המדווחים על שיפור עומד בסקר הנוכחי על 34% נטו שסבורים שחלה פגיעה באיכות השירותים הציבוריים, לעומת 25% במאזן נטו בסקר שנערך רק מספר חודשים לפני כן – באוגוסט 2023 (טרם אירועי ה- 7.10.23).
גרף מס' 11: איכות השירותים הציבוריים הניתנים לאזרח כיום בהשוואה לממשלות הקודמות, שיעור מהמשיבים, באחוזיםשיעור המשיבים שענו "לא יודע" על השאלה נשאר דומה – 8% באוגוסט ו-11% בדצמבר. השיעורים המוצגים מעלה חושבו לא כולל התשובה לא יודע.
עוד עולה מהסקר, כי שיעור הערבים הסבורים כי איכות השירותים הציבוריים נפגעה (68%) גבוה משמעותית ביחס ליהודים (44%), ויתרה מכך, שיעור הסבורים כי איכותם נפגעה עלה מאז אוגוסט 2023 בקצב מהיר בהשוואה ליהודים: עלייה של 16 נקודות אחוז בקרב ערבים, לעומת עלייה של 5 נקודות אחוז בקרב יהודים.
גרף מס' 12: איכות השירות הציבורי והשירותים הניתנים לאזרח כיום בהשוואה לממשלות הקודמות, שיעור מהמשיבים, באחוזיםשיעור המשיבים שענו "לא יודע" על השאלה נשאר דומה בקרב היהודים, אך עלה בדצמבר לשיעור גבוה יחסית של 19% בקרב המשיבים הערבים.
בכל קבוצות הגיל נמצא כי שיעור הסבורים שאיכות השירותים הציבוריים נפגעה גבוה יותר מהשיעור שסבורים שאיכותם השתפרה.
עוד עולה מהסקר כי שיעור המשיבים שאינם יודעים מה לענות בתשובה לשאלה זו יורד עם הגיל (כלומר שיעור הולך ועולה יודע מה לענות לשאלה זו), בעוד שיעור המשיבים הסבורים כי השירותים הציבוריים השתפרו יורד מ-24% בגיל הצעיר (18-24) ל-11% בגיל 45-54, ובמקביל עולה שיעור המשיבים שסבורים כי השירותים הציבוריים נפגעו: מ-29% בגיל הצעיר (18-24) ועד ל-57% לאחר הפרישה (גיל 65+).
גרף מס' 13: איכות השירות הציבורי והשירותים הניתנים לאזרח כיום בהשוואה לממשלות הקודמות, שיעור מהמשיבים, באחוזיםשיעור המשיבים שענו "לא יודע" על השאלה גבוה יותר בחודש דצמבר ביחס לחודש אוגוסט ברוב קבוצות הגיל ב-2-4%. בשני הסקרים שיעור המשיבים שענו לא יודע על השאלה יורד עם הגיל, ככל הנראה בשל שיעור עולה עם הגיל יותר של משיבים שנזדקקו לשירותים ציבוריים. התשובות מוצגות ללא המשיבים שענו "לא יודע".
סדרי העדיפויות של הציבור
בטרם נשאלה השאלה, הוצג לנסקרים סדר העדיפויות של תקציב 2023, טרם תיקוני מלחמת חרבות ברזל. כלומר, התפלגות תקציב המדינה בין התחומים השונים, כפי שאושר במרץ 2023. לאחר מכן, הם נשאלו "אילו הדבר היה בידיך, לאילו שני תחומים היית ממליץ להגדיל את התקציב הממשלתי הניתן להם?"בנוסף לתחומים המוצגים בתרשימים מטה, הוצגה למשיבים האפשרות לבחור בתחום "החזר חוב" כאפשרות להגדלה או כצמצום של התקציב. עם זאת, בבדיקת מהימנות התשובות ואיכות השאלון עלה כי נוסח השאלה איננו ברור די הצורך, וכי מן האפשר כי חלק מהמשיבים שבחרו בשאלת צמצום התקציב את התשובה "החזר חוב" התכוונו כי יש לצמצם את החוב, ולא את החזר החוב. מאחר ומי שתומכים בצמצום החוב תומכים בהגדלת החזר החוב, הצגת הבחירה בתחום זה בניתוח עלתה כלא אינפורמטיבית והבחירה בסעיף הוחרגה מהניתוח. מהתשובות עולה כי התחומים שהציבור תומך בהגדלת תקציבם בשיעורים הגבוהים ביותר הם: בריאות (42% מהמשיבים), ביטחון (37%) וחינוך (37%).
בהשוואה לסדרי העדיפויות של הציבור מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2022, נראה שחל גידול בחשיבות שהציבור מייחס לתקציבי הבריאות והביטחון: שיעור המשיבים שחושבים כי יש להגדיל את תקציב הביטחון עלה ב-11 נקודות אחוז, שיעור הסבורים כי יש להגדיל את תקציב הבריאות עלה ב-6 נקודות אחוז. שינוי זה בסדרי העדיפויות אינו מפתיע על רקע משברי השנים החולפות: קורונה ולאחריה מלחמת "חרבות ברזל".
מנגד, שיעור הסבורים כי יש להגדיל את התקציבים המיועדים לטיפול בנושא הדיור קטן ב-8 נקודות אחוז, ושיעור הסבורים כי יש להגדיל את תקציבי החינוך, הרווחה והתחבורה הצטמצם ב-5, 4, ו-4 נקודות אחוז, בהתאמה.
גרף מס' 14: לו הדבר היה בידיך, לאילו שני תחומים היית ממליץ להגדיל את התקציב הממשלתי הניתן להם? שיעור המשיבים, באחוזים (שיעור מתקציב 2023 בסוגריים)
גרף מס' 15: לאילו שני תחומים היית ממליץ להגדיל את התקציב הממשלתי?
שינוי בנקודות אחוז, סקר דצמבר 2023 לעומת סקר מאי 2022
שלושת התחומים הבולטים שהציבור סבור שיש לצמצם את תקציבם הם: פיתוח ועידוד הצמיחה (35%), תחבורה (25%), רווחה (14%) ואחר (20%, מהם כ-7.5% הסבורים שיש לבצע קיצוץ בתקציבים מגזריים, קואליציוניים או ב-"משרדים מיותרים").
בהשוואה לסקר 2022 חלה ירידה משמעותית בשיעור המעוניינים לצמצם את תקציב הביטחון, מ- 28% בשנת 2022 ל- 12% בלבד כיום – ירידה של 15 נקודות אחוז המתיישבת עם הפגיעה בתחושת הביטחון על רקע אירועי ה-7 באוקטובר.
גרף מס' 16: לו הדבר היה בידיך, לאילו שני תחומים היית ממליץ לצמצם את התקציב הממשלתי הניתן להם? שיעור המשיבים, באחוזים
בנוסף, נשאלו המשיבים מה לדעתם ראוי לעשות עם התקציבים הקואליציוניים שנחתמו במסגרת תקציב 2023-24 לאור המציאות המשתנה. שיעור גבוה מהם (22%) לא ידעו להשיב על השאלה, במיוחד במגזר הערבי (37%). ייתכן והדבר משקף את חוסר ההבנה של הציבור בנושא מורכב זה.
מבין אלו שכן השיבו על השאלה, 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את התקציבים הקואליציוניים שנחתמו במסגרת תקציב 2023-24 לאור המציאות המשתנה (מהם 38% סבורים שיש לבטל והיתר – לצמצם).
מנגד, 37% סבורים כי יש לשמור על התקציבים האלה ברמה עליה הוסכמו או להגדיל אותם (20% - לשמור על התקציבים והיתר להגדיל).
גרף מס' 17: "ביחס להסכמים הקואליציוניים שנחתמו במסגרת תקציב 2023/24, האם לדעתך ראוי... מאחר\למרות שהמציאות השתנתה מאז", שיעור מהמשיבים
בשאלה נוספת, שאלנו" כיצד על הממשלה לממן את הגידול הצפוי בתקציב המדינה לשנת 2024, בשל עלויות המלחמה?" מרבית המשיבים- 69% מהם - השיבו כי "יש לקצץ את תקציבי ההסכמים הקואליציוניים ולסגור משרדים 'מיותרים' ואת היתרה יש לקצץ לפי שיקול דעת הממשלה, כדי להימנע מהגדלת החוב הלאומי". כ-13% סבורים כי יש לממן את עלויות המלחמה באמצעות קיצוץ התקציבים הקואליציוניים, הגדלת החוב הלאומי ועליית מיסים בעתיד. 10% תמכו במימון המלחמה באמצעות הגדלת החוב בלבד, ו-7.5% תמכו בקיצוצים והעלאות מיסים בתקציב 2024 בשביל למנוע את הגדלת החוב הלאומי.
גרף מס' 18: כיצד על הממשלה לממן את הגידול הצפוי בתקציב המדינה לשנת 2024, בשל עלויות המלחמה? שיעור מהמשיבים
מה מדאיג את הציבור הישראלי?
מהסקר עולה כי הסוגייה שמטרידה ביותר את הציבור בטווח הקצר (השנה הקרובה) היא המצב הביטחוני: 53% מהמשיבים ציינו כי הם מטרדים מסוגיה זו, זאת לעומת 46% בסקר דומהאף כי הסוגיות שהוצגו לציבור בסקרים קודמים לא זהות, יש להערכתנו תוקף להשוואה בין הסקרים. שנערך במאי 2022. עלייה זו כמובן איננה מפתיעה לאור אירועי ה- 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל.
שיעור הנשים בסקר שמודאגות מהמצב הביטחוני בטווח הקצר (59%) גבוה משיעור הגברים (46%), ושיעור היהודים המודאגים מהמצב הביטחוני בטווח הקצר (57%) גבוה משיעור הערבים (35%).
הסוגייה השנייה שמדאיגה ביותר את הציבור בטווח הקצר היא יוקר המחיה ומחירי הדיור (36%), כאשר שיעור הערבים שמטרדים מסוגיה זו גבוה (50% מהם) בהשוואה ליהודים (31%).
הסוגיות הבאות שמדאיגות את הציבור בטווח הקצר הן המצב הכלכלי (30%) ותפקוד הממשלה (28%), כאשר שיעור היהודים שמודאגים מתפקוד הממשלה (32%) גבוה בהשוואה לערבים (8% בלבד), בעוד שיעור המוטרדים מהמצב הכלכלי גבוה בקרב הערבים (43%) בהשוואה ליהודים (27%).
גם סוגיית הביטחון האישי מטרידה את הציבור בישראל, ובאופן בולט יותר את הציבור הערבי: 26% מהערבים וכ- 16% מהיהודים ציינו סוגיה זו כמדאיגה ביותר בטווח הקצר.
גרף מס' 19: מהן שתי הסוגיות המרכזיות שמדאיגות אותך ביותר בטווח הקצר (השנה הקרובה)? שיעור מהמשיבים, באחוזים, תשובה מרובה
סוגיית המצב הביטחוני נמצאה כמדאיגה ביותר את הציבור בישראל גם בטווח הארוך (עשר השנים הקרובות), כאשר 41% מהמשיבים ציינו זאת (53%, כאמור, ציינו סוגיה זו כמדאיגה ביותר בטווח הקצר). גם בטווח הארוך נמצא כי שיעור היהודים שמודאגים מהמצב הביטחוני (43%) גבוה משיעור הערבים (35%).
הסוגייה השנייה שמדאיגה ביותר את הציבור בטווח הארוך הינה המצב הכלכלי במשק (29%), כאשר שיעור הערבים שמודאגים מהמצב הכלכלי (35%) גבוה משיעור היהודים (28%) ושיעור הנשים שמודאגות (32%) גבוה משיעור הגברים (26%).
במקום השלישי ציין הציבור הישראלי שתי סוגיות שמטרידות אותו בטווח הארוך: המתחים בחברה הישראלית (24%) ומחירי הדיור (23%). כאשר שיעור הגברים שמודאגים מהמתחים בין קבוצות בחברה הישראלית (27%) גבוה בהשוואה לנשים (21%).
לשם השוואה, כאשר נשאלה שאלה בנוסח דומה בחודש מאי 2022, הסוגיות שעלו כחשובות ביותר היו המתחים בין קבוצות בחברה הישראלית, מחירי הדיור והפערים הכלכליים.נסייג כי בסקר 2022 "המצב הביטחוני" לא הוצג כאפשרות למשיבים, אך הוצגה האפשרות "האיום האיראני", לפיכך ההשוואה בין הסקרים הינה מוגבלת.
גרף מס' 20: מהן שתי הסוגיות המרכזיות שמדאיגות אותך ביותר לטווח הארוך (העשור הקרוב)? שיעור מהמשיבים, תשובה מרובה
עוד נציין, כי שיעור הערבים שמודאגים מסוגיית הביטחון האישי בטווח הארוך גבוה יותר (27%) בהשוואה ליהודים (14%).
עמדות בנוגע לשירותים ומיסוי
מרבית המשיבים, 81% מהם, סבורים שיש צורך בהגדלת השירותים האזרחיים שהמדינה מעניקה לאזרחיה (שירותים כגון חינוך, בריאות, ביטחון סוציאלי ותשתיות תחבורה). בקרב בעלי הכנסה נמוכה (פחות מ-10 לחודש למשק הבית) נמצא כי שיעור הסבורים שיש להגדיל את השירותים האזרחיים נמוך יחסית ועומד על 75% לעומת 85% בשאר קבוצות ההכנסה. שיעור נמוך של המעוניינים להגדיל את השירותים האזרחיים נמצא גם בקרב הערבים (61% לעומת 87% בקרב היהודים).
בהשוואה לסקרים קודמים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור המעוניינים להגדיל את השירותים האזרחיים נשאר גבוה, אך הוא במגמת ירידה. מ-86% בסקר יולי 2019, השיעור ירד ל-84% בסקר מאי 2022, ו-81% בסקר הנוכחי, דצמבר 2023. לא מן הנמנע כי ירידה זו נובעת מעלייה בספקנות בנוגע ליכולתה של המדינה לספק שירותים ציבוריים איכותיים והירידה באמון הציבור במוסדות המדינה, מגמה הניכרת בסקרי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שנת 2012 (ראו: מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2022).
גרף מס' 21: סבורים כי יש להגדיל את השירותים הציבוריים, שיעור המוכנים לשלם יותר מיסים בשביל לממן שירותים אלו, מכלל המדגם
למרות השיעור הגבוה (81%) של התומכים בהגדלת השירותים האזרחיים, רק 31% (שהם 38% מהתומכים בהגדלתם) מוכנים לשלם עבור הגדלה זו יותר מיסים, ואלו מחצית מהמשיבים (שהם כ-62% מהתומכים בהגדלת השירותים האזרחיים) אינם מוכנים לשלם עבור הגדלה זו יותר מיסים.רק מי שענה כי הוא מעוניין ביותר שירותים אזרחיים נשאל אם הוא יהיה מוכן לשלם יותר מיסים בשביל לממן אותם.
שיעור דומה של משיבים שלא מוכנים לשלם יותר מיסים עבור הגדלה זו נרשם בסקר יולי 2019 (31%), וזאת לעומת שיעור גבוה יחסית בסקר מאי 2022 (40%). מכאן עולה שנכונות הציבור לממן את השירותים הציבוריים באמצעות העלאת מיסים ירדה בכ-9 נקודות האחוז מאז 2022.
שיעור הערבים המעוניינים להגדיל את השירותים האזרחיים נמוך (61%) בהשוואה ליהודים (87%), וכך גם שיעור המוכנים לשלם יותר מיסים לטובת הגדלתם הינו נמוך בקרב הערבים ועומד על 17% (שהם כ- 27% מהתומכים בהגדלת השירותים האזרחיים בקרב הערבים). לעומת זאת, בקרב היהודים ציינו כ- 34% שיהיו מוכנים לשלם יותר מיסים לשם הגדלת השירותים הציבוריים (שהם 40% מהתומכים בהגדלת שירותים בקרב היהודים).
בנוסף, שאלנו את המשיבים שציינו כי יש להגדיל את השירותים הציבוריים, אך הם לא מוכנים לשלם יותר מיסים כדי לממן אותם, מה הסיבה לכך. קרוב למחציתם (47%) השיבו כי הסיבה לכך שאינם מוכנים לשלם יותר מיסים למרות הצורך בהגדלת השירותים הציבוריים היא כי אינם מאמינים שהעלאת המיסים תופנה ליותר שירותים לאזרח. 20% ציינו שהסיבה היא שהם סבורים שהעלאת מיסים תופנה להגדלת השירותים לאוכלוסיות מיוחדות שהם או בני משפחתם לא נמנים עליהם.
השילוב של שתי תשובות אלו מצביע על חוסר אמון בממשלה כי תוכל להגדיל את השירותים לאזרח באמצעות תוספת מיסים וכן משקף את עייפות חלקים בציבור מנשיאה בנטל תשלומי המיסים, בשל התחושה שלא הם הנהנים העיקריים מהשירותים הציבוריים.
גרף מס' 22: מאיזו סיבה אינך מסכים לשלם יותר מיסים? שיעור מהסבורים שיש להגדיל את השירותים הציבוריים, אך לא מוכנים לשלם יותר מיסים כדי לממן אותם
ציונים למדיניות הממשלה
המשיבים לסקר התבקשו לתת ציון למדיניות הממשלה במספר תחומים רלבנטיים למציאות הנוכחית, וזאת בסקלה של 1 עד 5, כאשר 1 = נכשל ו5 – מצויין.
הציון הממוצע שקיבלה הממשלה ברוב התחומים הינו מתחת ל- 3, דהיינו בחלק הנמוך של הטווח שבין 1 ל- 5. את הציון הנמוך ביותר (2.5) קיבלה הממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות שנפגעו מאירועי ה- 7 באוקטובר והמלחמה. נראה שמיותר להסביר לקוראים את הקשר שבין תפקוד הממשלה (או חוסר התפקוד) בשבועות שלאחר אירועי ה- 7 באוקטובר לבין ציונים נמוכים אלו.
ציון נמוך (2.6) נתן הציבור גם למדיניות הממשלה בתחום מתן המענה לאוכלוסיות שנפגעו ובתחום החינוך. גם תחום התחבורה שקיבל ציון מעט יותר גבוה (2.7), נותר מתחת לקו ה- 3 שמשקף את ציון האמצע (לא טוב-לא רע).
יוצא דופן הוא תחום הבריאות, שהיה התחום יחיד קיבל ציון של 3, ציון לא טוב אך גם לא רע.
גרף מס' 23: ציונים ממוצעים למדיניות הממשלה, בתחומים שונים, כלל המדגם
בהשוואה לציונים שקיבלו התחומים המקבילים בסקר יולי 2019, עולה כי הציונים שקיבלה הממשלה בתחומים האזרחיים (שאלות שנכללו בסקרי עבר) לא השתנו משמעותית בתחומי החינוך והתחבורה, אבל כי הציון שקיבלה הממשלה במדיניות הבריאות עלה מ-2.4 ל-3.
גרף מס' 24: ציונים ממוצעים למדיניות הממשלה, בתחומים שונים, שנת 2019 לעומת 2023, כלל המדגם
ציון הנמוך מ-3 נחשב לציון נמוך, לפיכך עבור כל תחום, המשיבים שנתנו ציון של 3 ומטה נשאלו מה הסיבה לציון הנמוך שנתנו לממשלה בתחום זה.
גרף מס' 25: הסיבה לציון הנמוך שנתת למדיניות הממשלה?
שיעור מתוך המשיבים שנתנו לממשלה ציון של 3 ומטה, ממוצע כל התחומים שנשאלו
הסיבה הנפוצה לציון הנמוך שנתנו למדיניות הממשלה היא סדרי עדיפויות לא טובים: בממוצע של כל התחומים, כ- 23% השיבו כי זו הסיבה לציון הנמוך, כאשר שיעור בולט ציינו סיבה זו לגבי תחומי החינוך (30%), הסיוע לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו (29%) ושירותי רווחה לפרט (23%).
הסיבה השנייה שנמצאה נפוצה ביותר הייתה חוסר אכפתיות של ההנהגה, כאשר בממוצע של כל התחומים, כ- 20% השיבו כי זו הסיבה לציון הנמוך, שיעור בולט ציינו סיבה זו לגבי מתן מענה לאוכלוסיות שנפגעו (27%) ולשירותי רווחה לפרט (23%).
יתר הסיבות אותן ציינו בין 15% ל- 13% מהמשיבים שנתנו ציון נמוך היו קושי אמיתי בפתרון בעיות, תפקוד השר האחראי על התחום וחוסר תקציב. כאשר בתחום התחבורה ציינו 27% מהמשיבים כי הסיבה לציון הנמוך היא תפקוד השר האחראי על התחום, ו-24% ציינו את תפקוד השר האחראי על תחום הביטחון האישי כסיבה לציון הנמוך שנתנו לתחום זה.
תחום שירותי הבריאות נמצא חריג לטובה גם כאן, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר שציינו אלו שנתנו למדיניות הממשלה בתחום זה ציון נמוך הייתה חוסר בתקציב (31% לעומת כ- 13% בממוצע של כלל התחומים), כאשר שיעור הנותנים למדיניות בתחום הבריאות ציון 3 ומטה הינו הנמוך ביותר (כ- 64% נתנו ציון של 3 ומטה לעומת 73-81% בתחומים האחרים, יתרה מכך רק 32% נתנו ציון 2 ומטה, לעומת 41-55% בשאר התחומים).
גרף מס' 26: מהי הסיבה לציון הנמוך שנתת למדיניות הממשלה בתחום? שיעור מהמשיבים שנתנו לממשלה ציון של 3 ומטה בתחומים: ביטחון, בריאות, תחבורה, חינוך
גרף מס' 27: מהי הסיבה לציון הנמוך שנתת למדיניות הממשלה בתחום? שיעור מהמשיבים שנתנו לממשלה ציון של 3 ומטה בתחומים: שירותי רווחה לפרט, סיוע כלכלי לנפגעים, מתן מענה לאוכלוסיות שנפגעו
