האם חילופי השלטון בפולין ישיבו אותה למסלול הדמוקרטי?
בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.
Photo by FLASH90
מאז השיק שר המשפטים יריב לוין את ״הרפורמה המשפטית״ בינואר האחרון, נערכו השוואות מרובות בין ישראל לפולין בניסיון לבחון כיצד נראית דמוקרטיה בנסיגה. החודש, לאחר מחאות רחבות היקף שנועדו להגן על הדמוקרטיה, הצביע הפרלמנט הפולני בעד מינויו של דונלד טוסק לראש הממשלה. בכך מסתיימות שמונה שנות שלטון של מפלגת הימין הפופוליסטי ״חוק וצדק״ ועולה השאלה האם פולין תסלול את דרכה בחזרה לחיק משפחת האומות הדמוקרטיות?
שנותיה של "חוק וצדק" בשלטון לוו במתקפה רב-חזיתית על הדמוקרטיה בפולין ובראשה מערכת המשפט, שהביאה לביטול עצמאותה ולהסרת האיזונים והבלמים בין הרשויות. מתקפה זו היוותה נדבך מרכזי במאמץ של מפלגת ״חוק וצדק״ למנוע ביקורת על התנהלות השלטון.לניתוח השוואתי של דמוקרטיות בנסיגה, המעמיד את הנסיגה הדמוקרטית בפולין בהקשר רחב ראו: סוזי נבות, מרדכי קרמניצר, גיא לוריא, עמיר פוקס וספיר פז ״חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 29.9.2023). היא כללה צעדים להצרת יכולת בתי המשפט לבקר את השלטון וכן שינוי דרך בחירת השופטים, שהובילה לכך שרוב רובם (23 מתוך 25) של חברי הוועדה לבחירת שופטים התמנו על ידי פוליטיקאים והפרלמנט היה צריך לאשר את המינויים ברוב שהיה נתון למפלגת השלטון. נשמע מוכר? בנוסף, הוחלט להוריד את גיל הפרישה של חלק מהשופטים ונחקקו חוקים שאפשרו לממשלה לפגוע בשכר השופטים ואף לפטרם. לפי מלג'וזטה גרסדורף, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון של פולין, תחת שלטון מפלגת ״חוק וצדק״, מערכת המשפט למעשה ״רוקנה מבפנים ו״הפכה לפסאדה״ בלבד.
בחירתו של טוסק לראשות הממשלה מעוררת ציפייה בקרב רבים בפולין (ובעולם) שהממשלה החדשה תסיג לאחור את השינויים הרבים ותשיב את פולין למסלול הדמוקרטי. ועם זאת, הדרך לביצוע רפורמות דמוקרטיות מקיפות במדינה אינה סלולה. ראשית, ספק אם מפלגת ״חוק וצדק״ תרד מהבמה הציבורית ללא מאבק, שכן גם עתה – לאחר חילופי השלטון – היא ממשיכה להחזיק במספר מוקדי כוח. בראש ובראשונה, נשיא פולין, אנדז׳יי דודה, המקורב למפלגת ״חוק וצדק״, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט. רק לאחרונה הפגין דודה את נאמנותו למפלגת ״חוק וצדק״, כאשר הטיל על המפלגה את המנדט להקים ממשלה, אף שהיה ברור כי לא ימצא לכך רוב בפרלמנט; ואף כאשר לפני ימים אחדים הוא מינה 76 שופטים, על פי אותה שיטת בחירות מוטה ובלתי-עצמאית.
שנית, בשמונה השנים האחרונות, מפלגת ״חוק וצדק״ הצליחה להשתלט על מנגנוני השלטון, ובראשם על מערכת המשפט. רבים מהשופטים במדינה מונו על ידי נציגי המפלגה, ונשיאת בית המשפט החוקתי יוליה אנה פשילבסקה – שלה חברות אישית עם ראשי מפלגת ״חוק וצדק״ – הביעה בעבר את נאמנותה למפלגה, ורבים סבורים שהיא תמשיך בכך גם עתה. גם הביורוקרטיה הפולנית וכן התקשורת במדינה משופעות בגורמים שמונו על ידי מפלגת ״חוק וצדק״. שלישית, ״חוק וצדק״ היא עדיין המפלגה הגדולה בפרלמנט, הגם שהיא לא הצליחה להשיג רוב להקמת ממשלה, והיא צפויה לבסס את עצמה כאופוזיציה קולנית ולוחמנית. עובדה זו גם משקפת את הקיטוב החברתי השורר בפולין, שצפוי גם כן להקשות על קידום רפורמות עומק במדינה. לכך יש להוסיף כי בהקשר הכללי, המחקר ההשוואתי מצא כי 80% ממדינות שחוו נסיגה דמוקרטית, הפכו לבסוף למדינות בעלות משטר אוטוקרטי.Anna Lührmann & Staffan I. Lindberg, A Third Wave of Autocratization Is Here: What Is New About It?, 26(7) DEMOCRATIZATION 1095, 1102 (2019); Erica Frantz, The Evolution of the Strongman, FOREIGN POLICY (March 11, 2019). במילים אחרות: כשדמוקרטיות שוקעות, הן מתקשות לעלות חזרה על המסלול הדמוקרטי.
חילופי השלטון בפולין מהווים מקרה בוחן לנתיב שבו צועדת מדינה ביום שאחרי שלטון פופוליסטי. הם עשויים להמחיש כיצד ניתן לבנות מחדש דמוקרטיה שנסדקה עמוקות בשנים האחרונות, אך גם לחשוף את הקשיים הרבים הכרוכים בהשבת מדינה אל מסלול הדמוקרטיה הליברלית, ובביטולן של רפורמות אנטי-דמוקרטיות. עם פרסום התוצאות, טוסק הצהיר ״פולין ניצחה. הדמוקרטיה ניצחה״. אכן, הניצחון של טוסק בבחירות הוא שלב חשוב בביסוס מחדש של הדמוקרטיה הליברלית בפולין, אך הוא רק הצעד הראשון בדרך להשבת שלטון החוק על כנו.
גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה לראשונה ב-ynet