סקר בזק "חרבות ברזל": שיא של 20 שנה בתחושת השייכות למדינה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים
רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.
Photo by Nati Shohat/Flash90
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר זה:
- השפעת התמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" על עיתוי מתקפת החמאס ורמת המוכנות של ישראל
- עיתוי ניהול משא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים
- הערכת הביצועים של גורמים המובילים את הלחימה
- צירוף זק"א לשירות הציבורי
- תפקודן של העמותות האזרחיות במלחמה
- החוסן האזרחי
- חששות ואופטימיות לעתיד
- ההעדפה להישאר מהארץ
- מרגישים חלק מהמדינה
אחת השאלות החוזרות ונשנות בשיח כיום היא מה היו הגורמים שתרמו למתקפת החמאס ב-7.10. בסקרים קודמים בדקנו את מידת המוכנות של גורמים שונים, את השפעת חילוקי הדעות העמוקים בציבור בחודשים שקדמו לאירוע.סקרי חרבות ברזל 1, סקר חרבות ברזל 2, סקר הקול הישראלי אוקטובר 2023. הפעם ביקשנו לדעת עד כמה ההתמקדות של הממשלה מינואר 2023 בקידום ה"רפורמה המשפטית" תרמה הן לעיתוי המתקפה הן למידת המוכנות לאירוע מעין זה. ממצאי הסקר מורים על רוב בכלל הציבור הסבורים כי ההתמקדות הזו השפיעה במידה די רבה או רבה מאוד על העיתוי של המתקפה ועל רמת המוכנות של ישראל גם יחד (61% בשני הנושאים).
מהתפלגות התשובות לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) ברור שהערכת הציבור היהודי כיום היא שהתמקדות זו של הממשלה הייתה בעלת השפעה מכרעת. אפילו בקרב מי שהגדירו עצמם ימין למעלה ממחצית סבורים כך, כלומר רואים את הממשלה אחראית לעיתוי ולמוכנות הלא מספקת, לא כל שכן מי שמיקמו עצמם במרכז או בשמאל.
התמקדות הממשלה בקידום ה"רפורמה המשפטית" השפיעה במידה די רבה ורבה מאוד על העיתוי שבו בחר החמאס לבצע את המתקפה ב-7 באוקטובר/ על המוכנות של ישראל להתקפה כזו (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)
גם בסקר זה הדעה השכיחה היא כי יש לשאת ולתת לאלתר עם החמאס לגבי שחרור החטופים אבל ללא הפסקת הלחימה. למעשה חלה בשיעור הסבורים כך עלייה של 10% מהפעם הראשונה ששאלנו שאלה זו ו-6% מהפעם השנייה. במקביל חלה עלייה קלה (כ-3.5%) בהשוואה לשתי הפעמים הקודמות שבהן בדקנו את העמדות בנידון גם בדעת המיעוט שיש להיכנס למשא ומתן בנדון גם אם הדבר מחייב הפקת הלחימה. מנגד, חלה ירידה של 9% בשיעור התומכים במשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים רק עם תום הלחימה (4% מהמדידה הקודמת). אין כמעט שינוי בשלושת הסקרים בשיעור המחזיקים בדעה שאין לנהל כלל משא ומן עם החמאס בנושא שחרור החטופים.
האם על מדינת ישראל לנהל משא ומתן עם החמאס לשחרור החטופים הישראלים בתמורה לשחרור אסירי חמאס מהכלא הישראלי? (%, כלל המדגם)
בקרב היהודים הדעה השכיחה הייתה ועודנה שיש לנהל משא ומתן עם חמאס בנושא אבל להמשיך בלחימה. בקרב הערבים דעת הרוב גם בסקר זה היא כי יש לעשות כן גם אם הדבר מחייב הפסקה של הלחימה. הרוב הזה עוד גדל מאז המדידה הקודמת.
האם על מדינת ישראל לנהל משא ומתן עם החמאס לשחרור החטופים הישראלים בתמורה לשחרור אסירי חמאס מהכלא הישראלי? (%, יהודים וערבים)
לאחר חודש מתחילת המלחמה חזרנו על השאלה ששאלנו בתום השבוע הראשון: "איזה ציון היית נותן לכל אחד מהגורמים הבאים על תפקודם במלחמה עד כה?". לגבי כל הגופים שעליהם שאלנו, הערכת הביצועים של המרואיינים היהודים עולה על זו של המרואיינים הערבים. בקרב המרואיינים היהודים בשתי המדידות הציון של הכוחות הלוחמים של צה"ל נותר הגבוה ביותר וללא שינוי. בצמוד להם מצויה ההערכה לתפקוד זק"א שעליו שאלנו הפעם לראשונה. הציונים של דובר צה"ל ושל צמרת צה"ל עלו במידה ניכרת במדידה הנוכחית.
לעומת זאת, הציון שקיבל בשתי המדידות ראש הממשלה על תפקודו נותר נמוך מאוד וכמעט ללא שינוי. מפילוח הציון לראש הממשלה לפי הצבעה בבחירות עולה כי מהסקר הקודם לסקר הנוכחי הציון שלו השתפר מעט בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה (מ-45% ל-49%), אך בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה שיעור הנותנים לתפקודו ציון טוב לא השתנה ונותר זעום (4%).
ציון טוב/מצוין* לגורמים השונים (%, יהודים וערבים)
* 4 ו-5 על סולם שבו 1=גרוע ו-5= מצוין
כאמור, הערכת הציבור את פעילות זק"א לאחר אירועי ה-7.10 היא גבוהה מאוד. לאור זאת שאלנו: "כעמותה ציבורית חלק גדול מהמימון של זק"א מגיע מתרומות על רקע התפקיד הלאומי המרכזי שמילאה העמותה אחרי אירועי ה-7.10, לדעתך האם יהיה נכון לצרף את זק"א לשירות הציבורי כך שתפעל במימון ובניהול מלא של המדינה?" רוב גדול מאוד חייבו מהלך כזה (כלל המדגם 85%, יהודים 86%, ערבים 76%). כמו בעניין תפקוד זק"א, גם בעניין זה יש קונסנזוס לאומי מלא – על רקע ההכרה בקריטיות של המטלות שזק"א מבצע, הכל מעוניינים להכניסו לשירות הציבורי במימון מדינתי מלא, כך שהארגון לא יצטרך לגייס תרומות מגורמים חוץ-מדינתיים בארץ ובחו"ל.
על רקע התפקיד הלאומי המרכזי שמילאה העמותה אחרי אירועי ה-7.10, לדעתך האם יהיה נכון לצרף את זק"א לשירות הציבורי כך שתפעל במימון ובניהול מלא של המדינה? (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)
לריק שנוצר בתחומים רבים (אספקת ציוד חסר בצה"ל, סיוע למפונים, פינוי הריסות, מחסור בידיים עובדות בחקלאות ועוד) בעקבות אירועי ה-7.10 בהיעדר מענה ממשלתי ראוי, נכנסו כידוע הן העמותות הוותיקות הן התארגנויות אזרחיות חדשות, או כאלה ששינוי את מוקד פעילותן, כגון "אחים לנשק". רצינו לדעת מה הערכת הציבור את תפקוד העמותות הוותיקות לעומת הערכת פעילות ההתארגנויות האזרחיות. כפי שאפשר ללמוד מהתרשים שלהלן, הכף נטתה בבירור לזכותן של ההתארגנויות החדשות, ושכפי שמעיד שיעור הלא יודעים גם המודעות הציבורית להן או לכל הפחות לתרומתן ותפקודן בעת הזו היא ככל הנראה גבוהה יותר (לא יודעים עמותות ותיקות 24%, התארגנויות חדשות 9%). הציון הממוצע לתפקוד העמותות הוותיקות, בסולם 1=גרוע ו-5=מצוין (בניכוי מי שענו לא יודעים) הוא 4.13, ושל ההתארגנויות האזרחיות החדשות - 4.53).
איזה ציון היית נותן לתפקודן מאז פרוץ המלחמה של העמותות הוותיקות שפועלות גם בשגרה, דוגמת ער"ן, "יד שרה" ו"לתת" ושל ההתארגנויות האזרחיות החדשות על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין (%, כלל המדגם)
בסקר זה בדקנו בפעם השנייה את הערכת החוסן של הציבור בישראל ומצאנו כי ההערכה נותרה גבוהה ויציבה. בשני הסקרים (השני והנוכחי) הערכות הציבור היהודי את יכולת העמידה של הציבור באתגרים העומדים מולו בעת הזו היו גבוהות בהרבה מהערכות הציבור הערבי, אם כי גם במדגם הערבי בשתי הפעמים היה מדובר ברוב שהעריכו את יכולת העמידה כגבוהה. בשני הציבורים לא נמדד שינוי בהערכה בין הסקרים.
איך אתה מעריך את החוסן/יכולת העמידה של הציבור בישראל במלחמה עד עכשיו? (%, יהודים וערבים)
ההבדלים בנושא זה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם קטנים ובכל זאת אפשר לראות שהערכת השמאל את החוסן הציבורי היא נמוכה משל המרכז והימין (בהתאמה 81%, 94%, 91%).
שבנו ובדקנו מה מידת האופטימיות או הפסימיות של המרואיינים לגבי עתידה של מדינת ישראל. בחודש יוני רק מחצית מהיהודים דיווחו כי הם אופטימיים לגבי עתיד המדינה, וכעת שיעורם גדל ל-72%. מנגד, בעוד בקרב הערבים ראינו עלייה קטנה באופטימיות מיד עם תחילת המלחמה, ככל שהמלחמה מתקדמת שיעור האופטימיים בציבור זה הולך וקטן, וכיום רק כרבע אופטימיים. זהו השיעור הנמוך ביותר שמצאנו מתחילת המדידות בשנת 2009.
אופטימיים לגבי עתידה של מדינת ישראל (%, יהודים וערבים)
גם במדידה זו נמצאו פערים גדולים במידת האופטימיות בין המנות הפוליטיים השונים (יהודים) – רוב גדול בימין אופטימיים לגבי עתיד המדינה (81%), רוב קטן יותר במרכז (64%) ורק מיעוט בשמאל (44.5%).
נוכח המצב הקשה והטראומה שעברה על כל אזרחי ישראל באוקטובר רצינו לבדוק האם יש שינוי בהעדפות הציבור בנושא להישארות בארץ או לחילופין הגירה. חזרנו על שאלה שבדקנו שבע פעמים מאז 2015: "אם תהיה לך אפשרות לקבל אזרחות אמריקאית או אזרחות של מדינה אחרת במערב, האם תעדיף לעבור ולחיות שם או שתעדיף להישאר לחיות בישראל?". רוב גדול מהמרואיינים מעדיפים להישאר בישראל (כלל המדגם- 77%, יהודים- 80.5%, ערבים- 59%), ורק מיעוט מעדיפים לעבור לחיות בחו"ל (כלל המדגם- 11%, יהודים- 8%, ערבים- 26%). הן אצל היהודים הן אצל הערבים נמדדה הפעם ירידה בשיעור המעדיפים להגר. אצל היהודים שיעור הרוצים כיום להגר הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. בקרב הערבים מדובר בירידה בשיעור הרוצים להגר, לאחר עלייה משמעותית ביוני האחרון.
פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה רוב גדול בשלושת המחנות של המעדיפים להישאר בישראל (שמאל- 66%, מרכז- 80%, ימין- 84%).
היו מעדיפים להישאר בארץ (%, יהודים וערבים)
הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים במדידה הנוכחית שיעור החשים חלק מהמדינה הוא הגבוה ביותר שנמדד מאז התחלנו לשאול שאלה זו ב-2003. בשתי הקבוצות, אך במיוחד בקרב הערבים, מדובר על זינוק של ממש בהשוואה למדידת יוני 2023.
בקרב הערבים שיעור הנוצרים והדרוזים המרגישים חלק ממדינת ישראל (84%) גבוה משיעור המוסלמים (66%), אך בכל העדות הדתיות מדובר ברוב משמעותי. מפילוח לפי גיל עולה כי העלייה הגדולה ביותר בקרב הערבים בתחושה כי הם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה חלה אצל הצעירים, גילי 24-18 (יוני – 44%, נובמבר – 70%).
מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (%, יהודים וערבים)
כן נמצא שבקרב הערבים המרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה 35% אופטימיים לגבי עתיד המדינה בעוד שיעור האופטימיים מקרב אלה שלא מרגישים חלק מהמדינה הוא רק 4%.
סקר בזק "חרבות ברזל 4" נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך בתאריכים 5-6/11/2023, ובו רואיינו 502 באינטרנט ובטלפון איש ואשה בשפה העברית ו-104 בשפה הערבית, טעות הדגימה המרבית היא 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.