מהלכים על גבולות האתיקה

בהעדר כללי אתיקה לשרים, טרם הוקנתה לראש הממשלה אפשרות השעיה וביכולתו לפטר בלבד. עם זאת, נגד השר אליהו ניתן היה לכל הפחות לנקוט הליך אתי בוועדת האתיקה של הכנסת.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

שתי התבטאויות חריגות ומקוממות עמדו במרכז השיח הציבורי בשבוע שעבר: האחת של השר עמיחי אליהו, השנייה של חברת הכנסת אימאן חטיב-יאסין. ניתוח שתי הפרשות מחדד את הקושי שבהעדרם של כללי אתיקה לחברי הממשלה.

בתקשורת דווח שראש הממשלה בנימין נתניהו "השעה" את השר עמיחי אליהו מישיבות הממשלה בשל התבטאותו המחרידה של השר, שמהווה הלכה למעשה הצעה לביצוע פשע מלחמה, לפיה הטלת פצצת אטום היא "דרך אחת" להיאבק בחמאס. אלא שבמהרה התברר כי לראש הממשלה אין כל סמכות להשעות שר.

סעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה מעניק לראש הממשלה את הסמכות לפטר שר. השעיה, כהליך ביניים, לא מוזכרת בחוק זה. עיון בתקנון עבודת הממשלה מוביל למסקנה זהה. לכן אין זה פלא שכבר אחרי הודעת ה"השעיה" הצביע השר אליהו במשאל טלפוני לשרים.

האפשרות להקנות לראש הממשלה את הסמכות להשעות שר הועלתה בעבר על ידי ועדת שמגר, הוועדה הציבורית לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה, אולם עד היום הממשלה לא אימצה אותם. היא הציעה כי האחריות להחלת כללי האתיקה תופקד בידי ראש הממשלה, אשר יסתייע בוועדת אתיקה שאחד מתפקידיה יהיה לבחון טענות להפרת הכללים ולחוות דעתה לראש הממשלה בעניין. עוד הציעה הוועדה כי במקרה של הפרה חמורה של הכללים, ראש הממשלה ישקול להשעות חבר ממשלה מכהונתו. הוועדה הדגישה כי הענקת סמכות ההשעיה טעונה הסדרה חקיקתית בדמות תיקון חוק יסוד: הממשלה, אולם המהלך טרם התרחש. בעבר הוגשו אף מספר הצעות חוק לתיקון חוק היסוד ולעיגון סמכות ההשעיה, אך הן לא קרמו עור וגידים. 

לצד התבטאות השר אליהו, ניסתה חברת הכנסת אימאן חטיב-יאסין מרע"מ, להתכחש לזוועות שהתחוללו ב-7 באוקטובר כשאמרה בערוץ כנסת: "לא שחטו תינוקות ולא אנסו נשים". יו"ר מפלגתה, מנסור עבאס, גינה את דבריה המקוממים ואף קרא לה להתפטר. במקביל, גורמים בקואליציה החלו לפעול להדחתה באמצעות מנגנון ההדחה שאומץ בשנת 2016 המאפשר לכנסת להדיח חבר כנסת אם הוכח כי הסית לגזענות או תמך במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור. על פי הדיווחים, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה כי העילה הנטענת במקרה זה (תמיכה במאבק מזוין) מתקיימת רק במקרים קיצוניים, ובכך רמזה לחוסר היתכנות משפטית להפעלת מנגנון ההדחה, שטעון רוב מיוחד של 90 חברי כנסת.

מכל מקום, ככל שמדובר בחברי כנסת, קיים גם מנגנון של הליך אתי שניתן לנקוט. בכנסת פועלת ועדת אתיקה המוסמכת להטיל מגוון סנקציות - החל מאזהרה או נזיפה, דרך שלילת זכות הדיבור במליאה ובוועדות הכנסת וכלה בהרחקה מישיבות הכנסת (למעט הצבעות) לפרק זמן של עד חצי שנה ואף שלילת שכר (לפרק זמן קצוב). בכללי האתיקה נכתב בין השאר כי חבר כנסת "ימלא את תפקידו מתוך נאמנות לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", כי עליו "לשמור על כבוד הכנסת", וכי מחובתו "לייצג את ציבור בוחריו באופן שישרת את כבוד האדם, קידום החברה וטובת המדינה". ספק אם ניסיונה המזעזע של חטיב-יאסין להמעיט מזוועות הטבח מתיישב עם חובות אלה. ואכן, ועדת האתיקה כבר קיבלה פנייה בעניינה. מעניין לציין כי הלילה ננקט בבית הנבחרים האמריקאי צעד חריג למדי – נזיפה רשמית בחברת הקונגרס ממוצא פלסטיני, רשידה טליב. טליב, שסירבה לגנות את הטבח שביצע החמאס, הואשמה בקידום נראטיבים כוזבים ובקריאה להשמדתה של מדינת ישראל.

בחזרה לישראל. השר אליהו, התפטר מתפקידו כחבר כנסת מיד לאחר השבעתו בממשלה כשר, במסגרת "החוק הנורווגי". ואולם, בהתאם לחוק החסינות, כללי האתיקה לחברי הכנסת חלים גם על שרים שאינם חברי כנסת. לכן, גם השר אליהו נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של הכנסת. עם זאת, ספק אם כללי האתיקה של חברי הכנסת נותנים מענה מספק והולם להתנהגות בלתי ראויה של חברי ממשלה. ראשית, תפקידם של השרים שונה מתפקידם של חברי הכנסת ומכאן הצורך במגבלות שונות. שנית, הסנקציות אינן כוללות אפשרות להגביל את עבודתו המיניסטריאלית של השר. יש אפשרות להטיל עונש של הרחקה מישיבות הכנסת, אך לא מישיבות הממשלה. לבסוף, ספק אם ועדת האתיקה של הכנסת היא האינסטנציה ההולמת לשיפוט חברי ממשלה.

נראה כי יש מקום לאמץ בהקדם כללי אתיקה עבור חברי הממשלה. שתי ועדות ישבו על המדוכה – ועדת שמגר, שפרסמה את המלצותיה ב-2008 וועדת שרים בראשות השר יעקב נאמן ז"ל, אשר השלימה את המלאכה ב-2011. ההמלצות למרבה הצער נותרו "על הנייר". במסגרת הניסיון לחזק את אמון הציבור במערכות השלטון ובממשלה בפרט, בייחוד לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר, דומה כי אימוץ כללי אתיקה יהיה צעד נכון.