עקרונות כלליים למדיניות הכלכלית ולהבהרתה לציבור
אמון ציבורי הוא מרכיב יסוד של החוסן הלאומי. רכישת אמון הציבור תלויה במתן ודאות ובעיצוב מדיניות בצורה שקופה, עקבית והוגנת.
Photo by Oren Ben Hakoon/Flash90
בנוסף ליעדי העל של המדיניות הכלכלית, כמו הפניית משאבים לפי סדר עדיפויות מועיל ורלוונטי, ישנם מספר עקרונות כלליים שראוי לאמצם במסגרת עיצוב המדיניות הכלכלית של הממשלה ובמסגרת הבהרתה בפני הציבור.
. אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון השונים, ובמיוחד כלפי ההנהגה הנבחרת, הוא משאב חשוב מאין כמותו באירועי חירום ובמהלך משברים. רק באחרונה, בתקופת משבר הקורונה, התבררה המידה שבה אמון ציבורי הוא חיוני להתמודדות עם המשבר ולתקופת היציאה מן המשבר – כפי שהדבר תועד במספר רב של מדינות
(OECD, 2020).
השגת אמון הציבור ושימורו בתקופת המלחמה הנוכחית היא מאתגרת במיוחד בהתחשב במצב הפוליטי ששרר במדינה ערב מתקפת הפתע; בהתחשב בעוצמת המכה שחווה הציבור ביממות הראשונות של המתקפה (מעל אלף הרוגים ואלפי פצועים); ובשים לב לכובד ההחלטות בפניהן ניצבת ההנהגה (החטופים, התמרון הקרקעי, ניהול המצב בעורף). לפיכך, כל מהלך משמעותי שמובילה ותוביל הממשלה – גם – בתחום הכלכלי צריך להיבחן במידה עיקרית לפי השאלה האם הוא תורם לשימור האמון של הציבור כלפי ההנהגה?
ככלל, אמון הציבור תלוי בכך שההנהגה תעמוד לאורך זמן בהבטחותיה – למשל, תעביר כספים במועד ולפי התנאים שניסחה בתחילה. באופן כללי יותר, הציבור צפוי לרחוש אמון להנהגה כאשר ישתכנע שהחלטות הממשלה מתקבלות בצורה עניינית ומקצועית; וכי חברי הממשלה מצליחים להתעלות לגודל השעה. עצירת ההזרמה של הכספים הקואליציוניים וסגירת משרדים מיותרים הן שתי דוגמאות נקודתיות שיש בהן כדי להעביר לציבור מסר מסוג זה. בנוסף לכך, השגת אמון ציבורי תלויה בכך שהמדיניות הממשלתית תממש את העקרונות הבאים: ודאות, עקביות, שקיפות והוגנות. בחלק מן המקרים עקרונות אלו עשויים להתנגש.
. מצד אחד, משבר ביטחוני חריף מאופיין מעצם טבעו בחוסר ודאות קיצוני. בפרט, קצב ההתפתחויות מגביל את יכולתם של מוסדות השלטון לספק ודאות. מצד אחר, לנוכח הכאוס, גדל הרצון והצורך של הציבור בוודאות. לפיכך, בצמתים הרלוונטיים יש לתת עדיפות למדיניות שמספקת וודאות לטווח-זמן סביר.
לדוגמה: במסגרת תמיכה כספית הניתנת באמצעות רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי – לשכירים ולחברות – יש טעם לתת עדיפות למענקים המבוססים על הצהרה של האזרחים שהם עומדים בתנאים, כך שההתחשבנות תיעשה בדיעבד, על פני מענקים המבוססים על בדיקה מראש של עמידה בתנאים.
: תנאי נוסף לשימור האמון הציבורי הוא הפעלה של מדיניות יציבה ועקבית, שבמסגרתה מספר השינויים וההתאמות על פני זמן – למשל, שינויים של הקריטריונים לקביעת זכאות לפיצוי ותמיכה – נשמר על המינימום ההכרחי. עקביות יש בה כדי לספק יציבות וודאות; והיא קשורה במישרין גם לערך של הוגנות.
לדוגמה: אם יינתן בהמשך תקופת הלחימה מענק נוסף למפוני שדרות, לצורך מימון השהות מחוץ לביתם, יהיה צורך לתת מענק דומה למפוני קריית שמונה. גם אם נסיבות הפינוי אינן זהות לחלוטין, יש טעם להעדיף את העקביות והפשטות ולספק לתושבי שתי הערים מענק זהה, ולהימנע מיצירת הבחנות שקשה להסבירן.
יחד עם זאת, התפתחויות בלתי צפויות וההיקף האדיר של הפגיעה בחיי אדם וברכוש; של ההוצאות שכבר נדרשות כיום ושל ההוצאות שעוד יידרשו – מורות שהממשלה תצטרך להתאים ולעדכן את הוצאותיה ואת מדיניותה לאורך זמן. על רקע זה ישנה חשיבות שהמהלכים הממשלתיים ינומקו בצורה משכנעת ופשוטה, כך שגם אם יחולו בהם התאמות ושינויים הכרחיים, הדבר יתקבל על-ידי הציבור בהבנה, ולא יתפרש על ידו כסימן לשרירותיות, משוא פנים או חוסר סדר. מאותן סיבות יש גם טעם להקטין עד כמה שניתן את כמות הגורמים והגופים העוסקים בהעברה והבהרת מידע לציבור בנוגע למהלכים הכלכליים של הממשלה; ויש טעם גם שהגורם המסביר יהיה מהדרג המקצועי ולא מהדרג הנבחר (בדומה לסיטואציה המקביל בהקשר הביטחוני).
לדוגמה: שינוי של גובה מענק כספי הניתן לעסקים, ליחידים או למשקי בית, יכול להתקבל על הדעת אם מקורו בהפקת לקחים ושיפור המענה לאזרח לאורך תקופת החירום ("למדנו מהגל הראשון שאנשים צריכים קצת יותר על-מנת לכסות את הוצאותיהם בסיטואציה מעין זו"). לעומת זאת, מומלץ מאוד להימנע משינויים הנובעים ממיקום בתור ("לא נותר בקופה כסף לחלק"). שיקול שכזה נתפס – מבחינתו של הפרט – כשרירותי ובלתי הוגן.
: לבסוף, עקרון כללי נוסף שצריך להילקח בחשבון הוא "הוגנות". הוגנות זו צריכה לא רק להיעשות אלא גם להיראות, ומכאן החשיבות של הנמקה, שקיפות ופשטות. העקרונות שעל-פיהם נקבעים סדרי העדיפויות הכלליים, ואשר על-פיהם מעוצב כלי מדיניות ספציפי צריכים להיות מוסברים לציבור בשקיפות מלאה ובפשטות. בפרט, ההנמקה של סדרי העדיפויות, באופן כללי, והבהרת התנאים לקבלת תמיכה ספציפית, אסור שיידונו רק בקהילה המקצועית אלא יונגשו גם לציבור הרחב.
לדוגמה, חריגה מאוניברסליות בעיצוב התמיכה לעסקים – בהתחשב בגודל העסק, שיוכו הענפי, או עוצמת הפגיעה שחווה – עשויה להיות רצויה ומוצדקת, אך חשוב שתנוסח ותנומק בפשטות ותתוקשר בשקיפות לציבור הרחב.ההתנהלות הממשלתית בתקופת משבר הקורונה יצרה מספר דוגמאות "אל תעשה", כמו במקרה של המענקים שניתנו באופן אוניברסלי וגורף לכלל האוכלוסייה – מהלך שזכה לביקורת נרחבת.
לבסוף, ומכל הסיבות הנזכרות, מן הראוי שתחול קפיצת מדרגה באופן שבו הממשלה מעבירה את מסריה לציבור בתחום המדיניות הכלכלית, ובמה שנוגע למערך הפיצוי והתמיכה הכלכלית באוכלוסיות יעד שונות (למשל: מפונים, שכירים, עצמאים). במהלך החודש הראשון למלחמה אמנם שודרו בטלוויזיה וברדיו תשדירים מטעם רשות המיסים והביטוח הלאומי, והתקיימו מסיבות עיתונאים ותדרוכים שונים, אך ניתן וראוי לשפר עוד יותר את הפנייה לאזרחים. טוב יהיה אם, בדומה לתדרוך הדו-יומי של דובר צה"ל בנושאים הביטחוניים, יתקיים תדרוך מקביל – גם אם בתדירות חצי-שבועית – של גורם מקצוע מטעם הממשלה, בנושאים כלכליים. עדכון זה יכלול ביאור של העיקרון המארגן של המדיניות הכלכלית, תיאור של מה שנעשה עד כה, ומה צפוי בהמשך. תדרוך מעין זה עשוי לתרום להגברת הוודאות והאמון הציבורי הנדרשים כל כך בימים אלה.