מלחמה על הבית: יש לחזק את התשתית הכלכלית החיונית לחוסן הלאומי
סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה וניצבת בפני אתגרים חסרי תקדים – במישור הצבאי, במישור האזרחי, במישור הכלכלי ובמישור המדיני. מאמר זה מתמקד בהיבט הכלכלי במטרה לתת מענה לצורכי הלחימה, לצורכי הנפגעים מאזורי הלחימה, להקטנת הפגיעה הכלכלית בעסקים ובעובדים ולשיקום היישובים שנהרסו ב-7 באוקטובר – המציאות אינה מאפשרת התנהלות כלכלית של "עסקים כרגיל".
המציאות השתנתה, הצרכים השתנו, ולכן חייבים להתאים לאלתר את המדיניות הכלכלית. חייבים לגבש מחדש את תקציב המדינה לשנת 2024 ואת תקציב השנים הבאות מתוך שינוי יסודי בסדרי העדיפויות.
כצעד ראשון והכרחי על הממשלה להחליט כבר היום על ביטול הכספים הקואליציוניים ועל פירוק מיידי של משרדי הממשלה המיותרים שנוצרו בעבר עקב אילוצים פוליטיים שלא ניתן להצדיקם בנסיבות השוררות כיום. בכך ישתחררו סכומי עתק שניתן יהיה להפנותם למימון הצרכים הדחופים החדשים.
עלויות הלחימה הישירות (בעיקר תחמושת וימי המילואים), מענקי ההמשכיות העסקית והעלות לפינוי המפונים צפויים להיות גבוהים לאין שעור מהעלות של מלחמת לבנון השנייה וסבבי הלחימה הקודמים בעזה (כך למשל, העלות התקציבית של מלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 34 ימים, הייתה כ-9.5 מיליארד ש"ח, ושל מבצע צוק איתן, שנמשך 50 יום וכלל גם כניסה קרקעית מוגבלת, הייתה כ-7 מיליארד ש"ח); גם בהנחה שהמלחמה לא תתרחב לצפון ושתימשך חודשים ספורים בלבד. עלויות אלו צפויות לגדול במידה ניכרת אם הלחימה תימשך מעבר לכך או שתתרחב גם לגבול הצפון. מלבד זאת יידרשו משאבים רבים לשיקום הבתים והתשתיות של יישובי עוטף עזה שנהרסו במתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר ולשיפור מיגונם. נוסף על כך, צפויה ירידה חדה בתקבולי המיסים עקב הירידה בפעילות הכלכלית. מעבר לכך, עלויות התגמולים למשפחות הנרצחים ועלייה בהוצאות הביטחון יוסיפו נטל משמעותי לבסיס התקציב (כלומר להוצאה השנתית לאורך זמן). הגירעון החזוי בממוצע לשנים 2023–2024 צפוי לפיכך לגדול משמעותית ולעמוד על בין כ-3% תוצר, על פי התחזית האופטימית יחסית של בנק ישראל, לבין 5.25% אחוזי תוצר, לפי חברת הדירוג P&S. הפערים בין התחזיות נגזרים הן מפערים בהערכת עוצמת הפגיעה של המלחמה בפעילות הכלכלית, ולכן בתחזיות הצמיחה, הן בהערכות של עלויות הלחימה, הפיצוי לנפגעים והתמיכה בהמשכיות העסקית, והן במידה שבה אלו ימומנו באמצעות הסטה מתקציבים אחרים ושינוי בסדרי העדיפויות.
ההוצאות בגין הצרכים בעקבות המלחמה מחייבות להביא לפחות חלק מהמקורות למימונן משינוי בסדרי העדיפויות בתקציב, ובראש ובראשונה מהסטה מיידית של כספי ההסכמים הקואליציוניים שאינם תורמים ליעדים הדחופים של מדינת ישראל. החלטת ממשלה מפורשת על הסטה כזאת, ויישומה המיידי, בצד ביטולם של כל משרדי הממשלה המיותרים, יאותתו שהממשלה מבינה ומפנימה את גודל האירוע ומסוגלת לקבל את ההחלטות הנדרשות להתמודדות עימו. עד כה המגזר הפרטי, עמותות שלא למטרת רווח, גופים וולונטריים כגון ״אחים לנשק״, ״פורום ההייטקיסטים״, ״הפורום העסקי״ ואלפי אזרחים מן השורה גילו יוזמות מבורכות שהמחישו את הסולידריות ורוח ההתנדבות הנדירה הקיימות בחברה הישראלית, וכל זאת ביעילות יוצאת דופן. עתה, חשוב שגם הממשלה תשפר את תפקודה בהתאם ותתרום בכך להקטנת השסע ולחיזוק הלכידות בחברה הישראלית. לצורך כך יש גם לשפר משמעותית את כישוריו ואת איכותו של דרג הניהול במשרדי הממשלה, מתוך שמירה על מינהל ציבורי יעיל ותקין ומתוך הקפדה על עקרונות תקצוב נאותים של ההוצאה הציבורית.
פתיחת תקציב 2024, והתאמת סדרי העדיפויות בתקציב למציאות החדשה ולצרכים של עלויות הלחימה ותוצאותיה, יאפשרו להתמודד עם המציאות ללא אובדן שליטה בתקציב ובחוב. ללא שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות בהתאם לצרכים החדשים, הגידול בהוצאות הממשלה יביא לעלייה בלתי נשלטת בחוב הלאומי; זו תכביד על עלויות המימון של הגדלת החוב ותגרור אחריה עלייה נוספת בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי, האצה בפיחות השקל, עלייה בשיעור האינפלציה ופגיעה ביציבות הכלכלית.
ללא השינוי המשמעותי בהרכב התקציב המתחייב מהנסיבות החדשות, ממשלת ישראל תשדר חולשה ביכולת המשילות שלה ותגדיל את הסיכון להורדת דירוג האשראי על ידי רשויות הדירוג הבינלאומיות. כל אלה יגרמו לעלייה משמעותית בעלויות המימון של ממשלת ישראל בשווקים העולמיים ובעקבות זאת גם להתייקרות עלויות המימון של המגזר העסקי ושל משקי הבית, להקטנה של רמת ההשקעות במשק, לפגיעה גדולה עוד יותר בצמיחה הכלכלית ולעיכוב בהתאוששות.
רק שינוי עמוק ומיידי בסדרי העדיפויות בתקציב ימנע תרחיש שלילי זה ויאפשר לתת מענה הולם ונדיב לצורכי התמיכה בפעילות העסקים בתקופת המלחמה, לפיצוי וטיפול בנפגעים הרבים בגוף ובנפש, במשפחות השכולות, לשיקום של הקיבוצים והיישובים שנפגעו ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש לאחר המלחמה.
זו העת שבה על הממשלה להפגין מנהיגות ואחריות ולקבל החלטות ממלכתיות. זו הדרך לחזק את התשתית הכלכלית החיונית כל כך לביצור החוסן הלאומי.
המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"