סקר ספטמבר 2023: כשליש מהציבור אינם זוכרים אם קראו את מגילת העצמאות
כמחצית מהישראלים סבורים כי על המגילה לשמש גם כיום מסמך בעל מעמד מיוחד. אך, רק 15% מהציבור החרדי, ו-26% מהציבור הערבי חושבים כך. בתוך כך, 38% חושבים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים, ואין הסכמה בציבור כיום על מטרות המחאה.
Photo by Miriam Alster/FLASH90
- רק כשליש מכלל הציבור הם אופטימיים הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן לגבי עתיד הביטחון של ישראל. היהודים אופטימיים יותר מהערבים ואנשי הימין מאנשי השמאל והמרכז.
- על רקע המידע התקשורתי על המשא ומתן בחסות אמריקנית בין ישראל לסעודיה מצאנו החודש דעת קהל עמומה, ללא הבדלים גדולים בין מגזרים שונים: שיעורים דומים סבורים שחתימת הסכם כזה תחזק את נתניהו במובן הפוליטי הפנימי או לא תשנה את מעמדו. באשר לעתיד המחאה אם ייחתם הסכם, רוב קטן סבורים שהיא תמשיך כפי שהייתה ושחתימת הסכם לא תשפיע על עתיד המחאה.
- במלאת 30 שנים לתהליך אוסלו בקרב המרואיינים היהודים שיעור מי שסבורים שלא נכון היה להיכנס אליו עולה על שיעור הסבורים שזה היה מהלך נכון. בקרב הערבים שיעור המעריכים בדיעבד שנכון היה להיכנס לתהליך עולה על שיעור מי שסבורים שזה היה מהלך לא נכון. ועם זאת בשני המדגמים שיעור מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" היה גבוה באופן חריג, במיוחד כשמדובר בשאלה היסטורית.
- באשר לשאלת האחריות על כך שהתהליך לא הבשיל להסכם שלום הרי שבקרב היהודים התפיסה הרווחת היא שנטל האחריות מוטל על כתפי הפלסטינים. בקרב הערבים התפיסה הרווחת היא ששני הצדדים חולקים ביניהם את האחריות לתוצאה.
- בכלל המדגם רוב המרואיינים צפו בכל או בחלקים מהדיון בבית המשפט העליון בנושא העתירות לגב החוק לצמצום עילת הסבירות. שיעור היהודים שצפו בדיון עלה על שיעור הערבים שעשו כן ושיעור מצביעי מפלגות האופוזיציה שצפו עלה על שיעור מצביעי מפלגות הקואליציה שצפו בו.
- לדעת רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה, שצפו בכל או בחלקים מהדיון בבית המשפט העליון, שופטי בית המשפט העליון הציגו רמה מקצועית גבוהה יותר וטיעונים משכנעים יותר משאר הדוברים. לעומת זאת, בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה האלו הדעה הרווחת היא שהייצוג המשפטי של הכנסת והממשלה הציגו מקצוענות ורמת שכנוע גבוהות יותר.
- רוב גדול ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי בית המשפט העליון לא צריך להתערב בחוק היסוד העוסק בצמצום עילת הסבירות, ואילו רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים בדיוק ההיפך.
- על רקע הדיון בבית המשפט העליון בדקנו את מידת ההיכרות עם מגילת העצמאות בציבור כיום. כשליש מכלל הציבור, וקצת יותר מרבע מהיהודים, בחרו בתשובה שאינם זוכרים האם אי פעם קראו את המגילה.
- כמחצית מהנשאלים היהודים ומיעוט מהמשיבים הערבים הסכימו שמגילת העצמאות מתאימה לשמש מסמך בעל מעמד מיוחד המנחה חקיקה ומדיניות בתנאים של ישראל היום. שיעור המייחסים למגילה מעמד מיוחד כיום בשמאל ובמרכז עולה בהרבה על השיעור המקביל בימין.
- מטרות המחאה כיום שנויות במחלוקת: בקרב מחנה תומכי הממשלה הרוב סבורים שמטרתה העיקרית להפיל את ממשלת הימין שנבחרה כדין ואילו הרוב במחנה מתנגדי הממשלה סבורים שהמטרה העיקרית היא להגן על הדמוקרטיה בישראל ברוח ערכי מגילת העצמאות.
- החודש נרשמה ירידה יחסית למדידות קודמות בשיעור הסבורים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים.
- מעל 80% בשמאל תומכים בקיום הפגנות בחו"ל נגד ממשלת ישראל וכך גם מעל מחצית מהמרואיינים במרכז. בימין ורק מיעוט קטן נותן לגיטימציה להפגנות בחו"ל נגד הממשלה.
כשליש בלבד מכלל הציבור הישראלי מגלה בקביעות בחודשים האחרונים אופטימיות הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן לגבי הבטחון של ישראל בעתיד. בעוד שבעבר האופטימיות לגבי הביטחון הייתה גבוהה מזו לגבי עתיד הדמוקרטיה (והשתנה לרוב בעקבות אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים), הרי שבחודשים האחרונים יש התלכדות של שני המדדים.
ההבדלים בין יהודים לערבים בשני המדדים הם ניכרים, אם כי בשני המדגמים רק מיעוט הם אופטימיים: 36% מהיהודים אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל לעומת 17% מהערבים, ו-39% מהיהודים לעומת 15% מהערבים הם אופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-ספטמבר 2023 (%, כלל המדגם)
גם החודש, כמו בעבר, האופטימיות של המרואיינים שמיקמו עצמם בימין או שדיווחו שהצביעו למפלגות שהן כיום בקואליציה גבוהה מאשר של מי שמיקמו עצמם בשמאל ובמרכז או שהצביעו למפלגות האופוזיציה. ממצא מעניין הוא שבקרב מי שהגדירו עצמם ימין ואצל מצביעי מפלגות הקואליציה (החפיפה כאן ניכרת אך לא מלאה) האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי גבוהה מאשר האופטימיות לגבי הביטחון של ישראל.
אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה ולגבי עתיד הביטחון של ישראל לפי מחנות פוליטיים והצבעה בבחירות 2022 לכנסת (%, כלל המדגם)
בחודש שעבר החלו להופיע בתקשורת ידיעות על קיום מגעים בין ישראל לסעודיה על הסכם שלום בתיווך אמריקני במסגרת השגת הסכם אזורי רחב היקף. אז שאלנו לגבי הערך של הסכם כזה ומצאנו שרוב (לא גדול) מייחס לו חשיבות מבחינתה של ישראל, וכי רק מיעוט תומך במהלך והיה ואחד מרכיביו היה מתן אור ירוק לסעודיה לפתח יכול גרעינית אזרחית. בספטמבר, כאשר היה כבר ידוע ברבים שמתנהל משא ומתן בין ישראל לסעודיה בחסות ארצות הברית, שאלנו שתי שאלות שעניינן השפעות צפויות של המשא ומתן והסכם על זירת הפנים בישראל.
השפעה חזויה של הסכם על מעמדו של נתניהו – השאלה הראשונה נגעה להשפעת חתימה כזו על מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה נתניהו. נראה שאי הוודאות בציבור בנושא זה היא רבה. אמנם השיעור הגבוה ביותר (41%) מעריכים שמהלך כזה יחזק את מעמדו של נתניהו. אבל שיעור קרוב (39%) מעריכים כי מעמדו הפוליטי יישאר כשהיה ומיעוט זעיר (5%) סוברים שמעמדו ייחלש אם כך יקרה (15% בחרו בתשובה "לא יודעים"). כפי שמראה התרשים שלהלן ההבדלים בשאלה זו בין יהודים לערבים הם קטנים.
והיה ובזמן הקרוב יחתם מסמך הסכמות בין ישראל לערב הסעודית במסגרת הסדר אזורי רחב ובערבויות אמריקנית, באיזה אופן צעד זה ישפיע על מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה נתניהו? (%, יהודים וערבים)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי הבדלי ההערכות ביניהם לא מהותיים, אם כי הימין מצפה יותר מהמרכז והשמאל שהמהלך יחזק את מעמדו של נתניהו. יש להניח שאם המשא ומתן יתקדם והנהגות המפלגות השונות יציגו אג'נדות ברורות יותר לגבי היתרונות והחסרונות של הסכם כזה, גם הציבורים השונים יפתחו עמדות נבדלות יותר, כפי שהדבר מוכר לנו מנושאי חוץ ופנים אחרים.
השפעת החתימה על מסמך הבנות עם ערב הסעודית על מעמדו של ראש הממשלה נתניהו (%, יהודים)
השפעת חתימת הסכם על המשך המחאה - השאלה השנייה שהצגנו נגעה להשפעה החזויה של חתימת הסכם עם סעודיה על המחאה נגד התוכנית המשפטית שמקדמת הממשלה. עמדת הרוב (שוב, לא גדול) בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים (יהודים) היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה. בשמאל רוב של כשני שלישים סבורים כך, ובמרכז ובימין הרוב הזה קטן יותר (בהתאמה 64%, 56%, 58%).
מה לדעתך יקרה למחאה והיה ויושג הסדר כזה? (%, כלל המדגם)
האם היה נכון או לא נכון להיכנס לתהליך? החודש מלאו שלושים שנים לחתימת המסמך הראשון שנחתם בבית הלבן בספטמבר 1993 ופתח את תהליך אוסלו. ביקשנו לדעת מה חושב הציבור הישראלי בדיעבד לגבי כדאיות המהלך. בכלל במדגם קצת יותר משליש השיבו שהמהלך היה נכון, שיעור דומה מאוד השיבו שהמהלך לא היה נכון ורבע בחרו בתשובה "לא יודעים". התפלגות לא חד משמעית זו היא מפתיעה נוכח הרגשות העזים והמהלכים הקיצוניים שהמאבק על התהליך עורר בשעתו, ומעורר עד היום אם כי במידה מתונה יותר.
למעלה משליש מהמרואיינים היהודים והערבים סבורים כי היה נכון להיכנס לתהליך אוסלו. אבל בעוד שבקרב היהודים השיעור הגבוה (42%) סבורים שלא היה נכון להיכנס לתהליך, בקרב הערבים רק 28% סבורים כך.
לאחרונה מלאו 30 שנה לחתימה על הסכם אוסלו. במבט לאחור, האם היה נכון או לא נכון מצד ישראל להיכנס לתהליך זה? (%, כלל המדגם, יהודים וערבים)
פילוח העמדות של שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) כלפי תהליך אוסלו הוליד הבדלים בכיוונים הצפויים. מה שפחות היה צפוי בעינינו הוא השיעור הגבוה של מי שבחרו בתשובה "לא יודעים", בעיקר במחנות המרכז והשמאל.
האם היה נכון או לא נכון מצד ישראל להיכנס לתהליך זה? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
פילוח לפי גיל לא העלה הבדלים משמעותיים בין חמש קבוצות הגיל הצעירות יותר. לעומת זאת בולטת בחריגותה קבוצת גילי 65+, שהיא היחידה בה הרוב סבורים כי היה נכון להיכנס לתהליך אוסלו. קרוב לוודאי שהטיה זו נובעת מהשיעור הגבוה יחסית של המשייכים עצמם למחנה השמאל בקבוצה זו.
סבורים שהיה נכון מצד ישראל להיכנס להסכם אוסלו (%, יהודים, לפי גיל)
מי אחראי לכך שהתהליך לא הביא לשלום? בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר סבורים שהאחריות מוטלת על הפלסטינים, ושיעור נמוך יותר שעל שני הצדדים באותה מידה. רק מיעוט זעיר מטיל את האחריות על ישראל. ואולם, כאשר מפרידים בין תשובות היהודים והערבים מחצית מהיהודים מטילים את האחריות על הפלסטינים, כשליש על שני הצדדים, ורק מיעוט זעום על ישראל בלבד. בקרב הערבים התמונה שונה: כמחצית ציינו כי שני הצדדים אחראים באותה מידה על אי ההגעה להסכם שלום, 30% מטילים את האחריות על ישראל, ומיעוט זעום מטילים את האחריות על הפלסטינים.
מי לדעתך אחראי יותר לכך שהתהליך לא הביא להסכם שלום? (%, כלל המדגם, יהודים וערבים)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) שוב מעלה שיעור גבוה הרבה יותר של מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" בשמאל ובמרכז בהשוואה לימין. שני מחנות אלה נוטים גם בשיעורים גבוהים יותר מהימין לאתר את האחריות אצל שני הצדדים באותה מידה, בעוד בימין רוב גדול מטילים את האחריות על הפלסטינים.
מי לדעתך אחראי יותר לכך שהתהליך לא הביא להסכם שלום? (%,יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
הצפייה בשידור הדיון – רוב קטן של המרואיינים הישראלים דיווחו שצפו בדיון (54%), בין אם בכל הדיון או בחלקו במהלך השידור החי ובין אם בתקצירים בערוצי החדשות השונים. העניין בדיון היה שכיח הן הציבור היהודי הן הציבור הערבי: כמעט 60% מהיהודים וכ-40% מהערבים דיווחו שצפו בדיון.
האם צפית בדיון ששודר מבית המשפט העליון בשאלת חוק ביטול הסבירות? (%, יהודים וערבים)
בעוד רוב גדול של המרואיינים היהודים שהצביעו לאחת ממפלגות האופוזיציה דיווחו שצפו בחלק או בכל הדיון (72%), רק כמחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה צפו בו (48%). מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי מחצית ממחנה הימין לא צפו כלל בדיונים בבית המשפט העליון, לעומת 35% מהמרכז וכ-30% מהשמאל שציינו כי כלל לא צפו בשידורים אלה.
האם צפית בדיון ששודר מבית המשפט העליון בשאלת חוק ביטול הסבירות? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
לא מצאנו הבדלים של ממש בין קבוצות הגיל השונות, מה שרומז על כך העניין של הצעירים במתרחש בנושא אינו נופל מזה של המבוגרים (בכל הקבוצות קצת מעל מחצית צפו).
הדיון בבג"צ – מי הציג רמה מקצועית גובהה יותר ומשכנעת יותר? שאלנו שאלה זו את המרואיינים שדיווחו שצפו בחלק או בכל הדיון מבית המשפט העליון בשאלת חוק ביטול הסבירות (כאמור 54% מכלל המדגם) שלא במפתיע, עמדות מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה בסוגייה זו הפוכות: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה, שצפו בחלק או בכל הדיון סבורים כי שופטי בית המשפט העליון הציגו את העמדה המקצועית והמשכנעת ביותר ואילו רוב מצביעי מפלגות הקואליציה האלו סבורים כי נציגי הכנסת והממשלה הציגו את העמדה המקצועית והמשכנעת ביותר.
ממה שראית ושמעת, איזה צד הציג רמה מקצועית גבוהה ומשכנעת יותר? (%, כלל המדגם שצפו בחלק או בכל הדיון מבית המשפט העליון בשאלת חוק ביטול הסבירות, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)
האם נכון שבית המשפט העליון יבטל את התיקון לחוק היסוד העוסק בעילת הסבירות? בסוגיה זו לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים אך המרואיינים חלוקים עמוקות בנושא. רוב גדול ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי בית המשפט העליון לא צריך להתערב בחוק היסוד העוסק בביטול עילת הסבירות (65%), ואילו רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים ההיפך (73.5%).
האם לדעתך נכון או לא נכון שבית המשפט העליון יפסוק שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד העוסק בעילת הסבירות? (% כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) חושף גם הוא את הפער הנרחב בין הקבוצות השונות: רוב גדול מהחילונים (69%) סבורים כי בית המשפט העליון צריך לבטל את שינוי החוק היסוד הנדון, המסורתיים חלוקים בנושא (מסורתיים לא דתיים: 46% לבטל, 39% לא לבטל; מסורתיים דתיים: 39% לבטל, 47% לא לבטל), ומרבית הדתיים (64%) והחרדים (84%) סבורים כי בית המשפט העליון לא צריך להתערב ולבטל את החוק שחוקקה הכנסת.
כידוע, בדיון שהתקיים החודש בבית המשפט העליון בנושא החוק לביטול עילת הסבירות העיר עו"ד בומבך שהופיע מטעם הממשלה הערה מפתיעה - שזכתה לביקורת חריפה כמעט מקיר לקיר - לגבי חשיבותה של מגילת העצמאות. בעקבות כך ביקשנו לדעת מה שיעור הישראלים שקראו את מגילת העצמאות בשלב זה או אחר בחייהם. כפי שאפשר ללמוד מהלוח שלהלן כשליש מכלל הציבור וקצת יותר מרבע מהיהודים בחרו בתשובה שאינם זוכרים האם אי פעם קראו את המגילה מה שכנראה אומר שהם אינם מכירים את תוכנה. בקרב הערבים מדובר ברוב, שיעור אלה שלא קראו את מגילת העצמאות הוא כ-60%.
האם קראת את מגילת העצמאות? (%, כלל המדגם, יהודים וערבים)
פילוח של התשובות לפי מחנות פוליטיים ולפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מראה הבדלים ניכרים בין הקבוצות: שיעור מי שאינם זוכרים אם קראו את המסמך המכונן הזה בימין כמעט כפול משיעורם בשמאל וגבוה במידה ניכרת מאשר במרכז.
האם קראת את מגילת העצמאות? (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים ומיקום על הרצף חרדים-חילונים)
מגילת העצמאות – מסמך בעל מעמד מיוחד לחקיקה?
הוספנו ושאלנו: "האם לדעתך מגילת העצמאות, שנחתמה ב-1948, מתאימה לשמש מסמך בעל מעמד מיוחד המנחה חקיקה ומדיניות בתנאים של ישראל היום?". פילוח לפי לאום מעלה כי בעוד רוב היהודים סבורים כי מסמך זה צריך לשמש במסמך בעל מעמד מיוחד המנחה חקיקה (54%), הרי שרק מיעוט מהערבים סבורים כך (26.5%). בנוסף, שיעור הערבים שציינו כי אינם יודעים כמעט כפול משיעור היהודים.
האם לדעתך מגילת העצמאות, שנחתמה ב-1948, מתאימה לשמש מסמך בעל מעמד מיוחד המנחה חקיקה ומדיניות בתנאים של ישראל היום? (%, יהודים וערבים)
פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב בשמאל ובמרכז הסבורים כי כוחה של המגילה כמסמך בעל מעמד מיוחד יפה גם בעת הזו לעומת מיעוט (גדול) הסבורים כך בימין. פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים העלה כי רוב החילונים והמסורתיים הלא דתיים סבורים כך, לעומת מיעוט גדול בקרב הדתיים והמסורתיים הדתיים ומיעוט קטן מאוד בקרב החרדים.
סבורים שמגילת העצמאות מתאימה לשמש מסמך בעל מעמד מיוחד המנחה חקיקה ומדיניות בתנאים של ישראל היום (%, יהודים)
חזרנו מספר פעמים החל מחודש ינואר האחרון על השאלה האם אנחנו בדרך למלחמת אזרחים? החודש נרשמה ירידה בהשוואה למדידה הקודמת ביולי בשיעור הסבורים כי יש סכנה כזו בעתיד הנראה לעין. ועדיין מיעוט ניכר סבורים כי לאור המחלוקות בחברה הישראלית מלחמת אזרחים אינה מן הנמנע.
מסכימים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים (%, כלל המדגם, סיכוי גבוה)
בקרב היהודים, עיקר הירידה בהערכת הסכנה לפרוץ מלחמת אזרחים שנמדדה החודש נבעה מהירידה בהערכה לאפשרות לאירוע זה בשמאל ובמרכז, שם לפני חודשיים היה רוב לסבורים כי הסיכוי למלחמת אזרחים גבוה.
סבורים כי מדינת ישראל בדרך למלחמת אזרחים (%, יהודים, לפי מחנות הפוליטיים)
בעת הזו אין בציבור הישראלי הסכמה רחבה לגבי מטרות המחאה. שאלנו על כך לראשונה באפריל וחזרנו על השאלה החודש. הממצאים מורים שלא חל כל שינוי בתשובות הציבור היהודי לשאלה זו: בשתי המדידות למקום הראשון הגיעה התשובה: "להפיל את ממשלת הימין למרות שזו נבחרה כחוק על ידי רוב הציבור" (אפריל – 37%; ספטמבר – 37%), למקום השני "להגן על המהות הדמוקרטית של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות" (אפריל – 32%; ספטמבר – 28%), ולמקום השלישי – "אותו הדבר, התנגדות לרפורמה המשפטית של הממשלה" (אפריל –15%; ספטמבר – 16%).
אלא שבעוד התשובה של רוב מצביעי מפלגות הקואליציה היא כי מטרת המוחים היא להפיל את ממשלת הימין (61%) ולאחריה – שמירה על כוחן של האליטות הישנות (12%), הרי שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התשובה הנפוצה היא שמטרת המחאה היא להגן על המהות הדמוקרטית של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות (44%), ולאחריה – כמו בהתחלה, התנגדות לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה (26%).
מהי לדעתך המטרה המרכזית של המחאה כיום? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)
על רקע ההפגנות נגד ראש הממשלה נתניהו בביקוריו האחרונים במדינות שונות חזרנו במדידה הנוכחית על השאלה – "האם אתה תומך או מתנגד לקיום הפגנות בחוץ לארץ?". בחודש מרץ המרואיינים היו חצויים: 41% תמכו בהפגנות בחו"ל ואילו44% התנגדו להן. מצב זה נשאר כשהיה, כיום 45% תומכים בקיום הפגנות נגד הממשלה בחו"ל ו-44% מתנגדים.
האם אתה תומך או מתנגד לקיום הפגנות בחוץ לארץ? (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) חושף הבדלים עמוקים בעמדה לגבי הפגנות נגד הממשלה בחו"ל: הן במדידת מרץ הן בזו הנוכחית מעל 80% בשמאל תומכים בקיום הפגנות בחו"ל וכך גם מעל מחצית מהמרואיינים במרכז. בימין רק מיעוט קטן נותן לגיטימציה להפגנות בחו"ל נגד ממשלת ישראל.
תומכים בקיום הפגנות בחוץ לארץ (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)
מדד הקול הישראלי לחודש ספטמבר 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 18-21/9/2023 רואיינו 609 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.