לקראת פתיחת המושב השני של הכנסת ה-25, אלה היוזמות שעלולות לפגוע בזכויות הנשים בישראל
שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.
הסקירה נכתבה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
על רקע המחלוקת שניצתה ברחובות במהלך יום כיפור האחרון סביב סוגיית ההפרדה המגדרית, חשוב לציין כי המאבק כנגד אפליה כלפי נשים וההגנה על שוויון מגדרי מהווים מרכיב הכרחי במדינה דמוקרטית ליברלית. הפגיעה בזכויות נשים הוכרה לא מכבר כאחד הסממנים הראשונים והמרכזיים במדינות בהן חלה נסיגה דמוקרטית.Emanuela Lombardo, Democracy, gender equality and democratic backsliding, ECPR Blog - The Loop, 2023 9 March. https://theloop.ecpr.eu/democracy-gender-equality-and-democratic-backsliding/; Alba Alonso and Julia Espinosa-Fajardo, Blitzkrieg Against Democracy: Gender Equality and the Rise of the Populist Radical Right in Spain, Social Politics 2021 Volume 28 Number 3. לא בכדי, ההקשר של ההפרדה המגדרית הוביל לעימות בין קבוצות שונות בחברה היהודית, כזה שגם בית המשפט, אשר בעל כורחו הכריע נקודתית בסוגיה, לא יוכל - ואף לא מעוניין, על פי לשונו בפסק הדין - לפתור.עע"מ 7174/23 פורום חירות וכבוד האדם בישראל ואח' נ' עיריית תל אביב ואח', 22 בספטמבר 2023. בפסק הדין קובע השופט עמית: טובה הסכמה רחבה מפסק דין. טוב היה אילו מאבקים מהסוג נושא דיוננו לא היו מתנהלים תחת כותרות עקרוניות כל-כך (השוו רות גביזון "מדינה יהודית ודמוקרטית: אתגרים וסיכונים" רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית ,213 259-258 (עורכים: מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שמיר; 1998)).
על אף התמונות מרחובותיה של תל אביב וערים נוספות ביום כיפור האחרון, יש יסוד להניח כי ניתן להגיע להסכמות בציבור הישראלי על סוגיה זו, כמו גם על סוגיות נוספות המשפיעות על שוויון מגדרי. כך עולה מסקר מיוחד שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיוצג להלן. על פי תוצאות הסקר, הציבור הישראלי ברובו מתנגד לאיומים על זכויות הנשים, כאשר למעלה משני שליש מהציבור מתנגדים לכוונת הקואליציה להסיר את ההגדרה הקיימת כיום בחוק ולפיה הפרדה מגדרית היא אפליה אסורה.
מצבן של נשים בישראל בכלל וסוגיית ההפרדה המגדרית בפרט חייבים להיבחן בהקשר רחב יותר. ראשית, על רקע ערכי יסוד הדמוקרטיים ומנגנוני ההגנה על זכויות הפרט בישראל; שנית, כחלק ממכלול הצעות החקיקה, החלטות המדיניות וההתבטאויות של בכירים בקרב הקואליציה בנושא השוויון המגדרי.
בסקירה זו יפורטו החלטות המדיניות הממשלתיות, הצעות החוק והמהלכים העתידיים עליהם הכריזה הקואליציה, שבכוחם לאיים באופן ישיר על זכויות הנשים ועל השוויון המגדרי בישראל. חלק מהמהלכים המפורטים קשורים באופן מיידי גם להשפעותיהם של השינויים המשטריים המוצעים. האיומים הקיימים על ערכי הדמוקרטיה, על עקרון הפרשת הרשויות ועל עצמאות הרשות השופטת ישפיעו גם הם, שכן בית המשפט העליון ומוסד היעוץ המשפטי לממשלה הם בעלי תפקיד מכריע בהגנה על שוויון מגדרי.
בסקירה זו שלושה חלקים: החלק הראשון יעסוק בפגיעה הישירה בזכויותיהם של הנשים. החלק השני יעסוק בפגיעה המוסדית, שתשפיע על המוסדות האמונים על הגנה על נשים בישראל, ויש בה פגיעה עקיפה בזכויות נשים. בחלק השלישי נבחן את ההזדמנויות שניתן לזהות עם תחילת השנה החדשה ולקראת פתיחת המושב השני של הכנסת ה-25 בחיזוק השוויון המגדרי.
בחינה של מצב הנשים בישראל ערב השנה החדשה אשתקד מלמד כי השוויון המגדרי היה רעוע. אחוז ייצוג הנשים בממשלה, בכנסת ובסקטור הציבורי והפרטי גם יחד היה בחסר. נשים רבות סבלו מאלימות במשפחה וכן מתופעות של הדרה והפרדה במרחב הציבורי. בחינת מצבן של נשים מקבוצות מופלות באוכלוסייה, כדוגמת נשים ערביות, נשים חרדיות, יוצאות אתיופיה ועוד מעלה תמונה מדאיגה עוד יותר. אולם בחלק מהמדדים ניכרה מגמה - איטית אמנם - של שיפור מתמיד, עד לפני שנה.לדוגמה, עלייה משמעותית במספר מנכ"ליות של משרדי הממשלה (מספר שיא של 10 מנכליות מתוך 27 משרדי ממשלה) וכן עלייה במספר השרות בממשלה (9 מתוך 27 משרדים לרבות משרדים כדוגמת משרד החינוך, הפנים, התחבורה וכו'). כמו כן, אחרי היעדר טיפול ראוי במשך כל השנים, הוקצו משאבים נרחבים לטובת טיפול באלימות במשפחה.
עם תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית ופרסומם של ההסכמים הקואליציוניים המהווים בסיס לסדר יומה, החלו להופיע סימנים המעידים על כך שלא רק שתיבלם ההתקדמות החיובית, אלא שהמאבק לשוויון מגדרי ייסוג שנים אחורה. היעדר מינוי נשים למשרות בכירותנסיגה זו באה לידי ביטוי במינוי מצומצם ביותר של שרות (כיום לאחר הרחבה מכהנות 6 מתוך 34 משרדי ממשלה), מנכ"ליות (כיום רק 1 מתוך 34 משרדים) והצגת שינויים מרחקי לכת במערכת המשפט, שעלולים לפגוע בנשיםענת טהון אשכנזי, נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים: סקירה אודות המשמעות של הרפורמה המשפטית על זכויות נשים, 21 בפברואר 2023, היו בבחינת סנונית ראשונה. בחלוף הזמן, ככל שהקואליציה החלה להטמיע את סדר יומה, החלו הפגיעות המוחשיות בנשים לקרום עור וגידים. להלן יפורטו האיומים והפגיעה בפועל.
ביטול ההכרה בהפרדה מגדרית כאפליה והגדרתה של ההפרדה עצמה כזכות תוביל להפרדה במרחב הציבורי
הפרדה על בסיס מגדרי והדרתן של נשים מהמרחב הציבורי הוכרה כאפליה בהחלטת ממשלה מספר 1526 משנת 2014. החלטת זו קובעת כי:
"תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים המחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה. זאת מאחר שתופעה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון שהוא מעקרונותיה המכוננים של מדינת ישראל, ואף אינה עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל לפעול במגוון אמצעים למניעתה של הפליה מגדרית".מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי, 30 במרץ 2014.
תופעות של הפרדה והדרת נשים פוגעות בעקרון השוויון ובהתאם ננקטו במשך השנים על ידי גופי הממשלה השונים פעולות על מנת למנוע תופעות אלו, בראשן פעילותו של הייעוץ המשפטי לממשלה.
גם בג"ץ בפסיקותיו חיזק את האיסור על הדרה והפרדה מגדרית, מתוך תפיסה כי יש בכך משום פגיעה בשוויון ובכבוד האדםרע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות, 9 בדצמבר 2015.; על אף העיסוק הנרחב בשנים האחרונות בתופעות הדרה והפרדה מגדרית במרחב הציבורי, גם עמדות הממשלות השונות שכיהנו בישראל עד כה הייתה כי הפרדה הינה בגדר אפליה ועל כן אסורה, וזאת למרות הספק שהועלה על ידי חלק מהקבוצות בציבור ביחס להגדרת ההפרדה כאפליה אסורה.יופי תירוש, הפרדה בין המינים במשפט הישראלי - סיכום מוער של הדין הפוזיטיבי ומבט לעתיד, עיוני משפט מה 2022 778-697; נטע ברק קורן, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי: מיפוי תיאורי ומודל נורמטיבי ראשוני משפטים (כרך נב), 21 בפברואר 2023
בניגוד לעמדה זו, בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחיתסעיף 108 להסכם בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה והשבת אגודת ישראל-דגל התורה מיום 28 בדצמבר 2022. נקבע כי הממשלה תפעל לקבוע בחקיקה כי הפרדה מגדרית לא תוגדר עוד כאפליה אסורה ולפיכך תהא מותרת במרחב הציבורי. הגדרה זו סותרת את החלטות הממשלה, את פסיקות בג"ץ וכן את עמדות רוב הציבור, כפי שנציג להלן.
על ההתנגדות הציבורית ניתן ללמוד מהתשובות לסקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה לשאלה האם "הפרדה בין גברים לנשים באירועים ציבוריים, תחבורה ציבורית ובשירותים ממשלתיים לא תיחשב כאפליה על פי חוק". בסקר עלה כי 67% מכלל הציבור מתנגדים לכך. למעשה, רק 26% מתוך הציבור הרחב תומכים בכך שהפרדה במרחב הציבורי לא תיחשב כאפליה, כפי שהקואליציה ביקשה לקדם בהסכמים הקואליציוניים. יתרה מכך, חשוב להדגיש כי 51.8% ממצביעי הקואליציה מתנגדים להרחבת ההפרדה המגדרית ואילו רק 38.5% תומכים בהפרדה (90% ממצביעי האופוזיציה - מתנגדים).
גרף 1: התפלגות העמדות לאמירה לפיה "הפרדה בין גברים לנשים באירועים ציבוריים, תחבורה ציבורית ובשירותים ממשלתיים לא תיחשב כאפליה על פי חוק"
עוד ניתן ללמוד על התנגדות הציבור להפרדה מגדרית, ולסימון נשים ונערות כבלתי צנועות, מהתגובות שנתקלו בסקר, למשפט הבא: "יוחמרו העונשים של נהגי התחבורה הציבורית המעירים לנשים על לבושן או מסרבים לאפשר להן לעלות לרכב".
מתוך נתוני הסקר עולה כי 75% מקרב הציבור תומכים בהחמרת הענישה ואילו רק 19% מתנגדים. חשוב לציין כי מקרב הציבור התומך ניתן למצוא כי 57.3% מתוך החרדים תומכים בהחמרת הענישה, כמו גם 58% מהציבור המגדיר עצמו הדתי/חרדלי.
גרף 2: התפלגות העמדות לאמירה לפיה "יוחמרו העונשים של נהגי התחבורה הציבורית המעירים לנשים על לבושן או מסרבים לאפשר להן לעלות לרכב"
עד כה טרם קודמה הצעה לתיקון ההגדרה בחוק של הפרדה מגדרית כאפליה, אולם חברי הקואליציה כבר הביעו תמיכה בקידום הסעיף הקואליציוני עליו הוסכם. כך, ח"כ אריאל קלנר אמר רק לאחרונה כי: "בהחלט נרצה חוק שיאפשר לקיים אירועים בהפרדה (נשים וגברים). לאנשים יש אורח חיים מסוים ולא צריך לכפות עליהם לחיות בניגוד לתרבותם. המדיניות הזו היא רק נגד חרדים".דורון סלומון, ח"כ אריאל קלנר: "בסיום הרפורמה בגצ לא יוכל למנוע אירועים בהפרדה", mynet חיפה, 9 בספטמבר 2023
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פרסמה פיילוט לשעות רחצה בהפרדה מגדרית במעיינות רחצה בטבע. פיילוט זה נעצר לאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולפיה רשות הטבע והגנים אינה מוסמכת להגביל כניסה לאתריה על בסיס מגדרי ונדרשת לכך הסמכה מפורשת בחקיקה. בתגובה לעמדת היועמ"שית הגיבו חברי כנסת ממפלגת יהדות התורה באומרם כי יפעלו להסדרה של חקיקה בנושא זה ואף ירחיבו את ההפרדה למרחבים נוספים.
יש לציין כי מממצאי הסקר שנערך על ידי המכון עולה כי קיימת התנגדות בקרב רוב הציבור לכך שחלק משעות הרחצה במעיינות של רשות שמורות הטבע יוקצו רשמית לרחצה נפרדת של גברים ונשים. יחד עם זאת, ניתן לראות כי ההתנגדות לכך (53% אחוז מהאוכלוסייה תומכים לעומת 41% מתנגדים) חלשה יותר מההתנגדות להפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים אחרים.
האיום להרחיב את המרחבים בהם מותרת הפרדה מגדרית עלול להיות גדול יותר, אם הקואליציה תחליט שהפרדה מגדרית איננה אפליה - אלא היא בגדר זכות - "הזכות להפרדה מגדרית".כפי שהוגדר בכנס שנערך על ידי השדולה לאישה הדתית והחרדית במושב האחרון בכנסת. ראו ידיעה בנושא הכנס לרבות הזמנה לכנס וכן סיקור אודות הסירוב לאפשר לארגוני נשים דתיות להיכנס בכנס: נופר משה פרדו וורד פלמן, ארגוני הנשים החרדיות הגדולים לא הורשו להיכנס לשדולה בכנסת, 10 ביולי 2023 הגדרה זו, המבקשת להסדיר את הזכות של גברים ונשים להיות מופרדים במרחב הציבורי, הופכת את הקערה על פיה ולא רק שעלולה לאפשר הפרדה מגדרית, אלא אפילו לחייב הפרדה זו במרחבים נוספים, וציבור נרחב אשר אינו מעוניין בהפרדה, לא יוכל להימנע מכך.
לצד הפרדה מגדרית, תופעת השחתת תמונותיהן של נשים במרחב הציבורי הולכת וגוברת בשנים האחרונותאודות התופעה וההתמודדות עמה ניתן לקרוא בסקירה של המרכז הרפורמי לדת ומדינה: העלמת נשים בפרסום, מיום 24 ביולי 2023, אתר המרכז.. בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בפברואר 2023, עלה כי גופי האכיפה המחויבים להתמודד עם התופעה אינם פועלים דיים כנגד מבצעי העבירה. למעשה, ההערכה היא כי כ-97% מהמקרים נסגרים ללא חיפוש/מציאת העבריינים. למרות ההמלצות לעשות כן, עדיין אין מעקב ופילוח סטטיסטי רשמי של מקרי ההשחתה בהם העבירה בוצעה ישירות ובאופן מכוון על מנת להשחית תמונות של נשים.
הצעת חוק להחמרת הענישה לפעולות שמטרתן להדיר נשים ממקומות ציבוריים עברה בקריאה ראשונה ואושרה להנחה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אולם טרם חוקקה עד כה.הצעת חוק העונשין (תיקון - השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"א-2021.
נתוני הסקר שערכנו מוכיחים כי 72% מהציבור תומך בכך ש"תוגבר האכיפה כנגד השחתת תמונות של נשים במודעות על אוטובוסים או לוחות פרסום במרחב הציבורי". הנתונים מוכיחים כי רק 19% מתוך כלל הציבור מתנגדים להגברת האכיפה כאשר מתוכם 69% מתומכי הקואליציה מאמינים שיש להגביר את האכיפה ו-81% מתומכי האופוזיציה מאמינים גם כן בצורך להגביר את האכיפה.
גרף 3: עמדות הציבור כלפי האמירה כי "תוגבר האכיפה כנגד השחתת תמונות של נשים במודעות על אוטובוסים או לוחות פרסום במרחב הציבורי"
סעיף 4(א) לחוק הרשות לקידום מעמד האשה, תשנ"ח-1998 קובע כי אחד מיעדיה של הרשות הינו לגבש מדיניות לביעור האפליה כנגד נשים. בהתאם לכך, בדברי ההסבר לחוק, מצוינת ההמלצה מתוך האמנה לביעור אפליה כנגד נשים, אליה הצטרפה ישראל בשנת 1991, כאחד המקורות לאימוץ יעד זה בחוק.
בניגוד לכך, הצעת החוק לקידום נשיםהצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג-2023 (פ/3670/25). אשר עברה במושב הכנסת האחרון בקריאה טרומית, כלל אינה מציינת את המאבק באפליה כלפי נשים כיעד, גם לא בדברי ההסבר. למעשה, ההצעה אינה מציינת כלל את האפליה הקיימת כנגד נשים כמצב עובדתי. בכך משמיטה הצעת החוק את אחד ההישגים של המאבק לזכויות נשים והוא ההכרה בעצם קיומה של אפליה, אשר ללא ספק מהווה תנאי הכרחי לעיצוב מדיניות הממגרת אפליה זו.
עובדה זו מטילה בספק את מחויבות הממשלה והכנסת לקדם צעדים למיגור האפליה. ניתן לראות לאורך השנים כי גם כאשר היו הצהרות מחייבות, הצעדים לשיפור לא הספיקו. עכשיו, כאשר עצם שאלת האפליה מוטלת בספק, לא ברור אם ניתן כלל להציב כלים המתאימים למצב כיום.
חשש להמשך הירידה בייצוג נשים בגופים ציבוריים ופגיעה בהצבת השוויון המגדרי בראש סדר היום
כאמור, קיימת ירידה משמעותית באחוז ייצוגן של נשים בממשלה ובדרג מנכ"ל של משרדי ממשלה. מצב זה מחלחל גם לתפקידים בכירים נוספים בשירות הציבורי. זאת לאור מיעוט הנשים הממונות במינויים חדשים בדרגים בכירים, לצד חשש מעזיבה של נשים את תפקידן.כפי שהביעה דאגה הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בתאריך 31 במאי 2023, כאן
מצב זה מדאיג במיוחד על רקע יחס מבזה ובעל מאפיינים מגדרים, המכוון כלפי נשים בדרגים הבכירים ביותר במוסדות המוגדרים כשומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית. כך למשל, אמירות כלפי היועצת המשפטית לממשלה כדוגמת דבריו של השר במשרד המשפטים, דודי אמסלם, במהלך נאומו בכנסת: "יש הלכה למעשה היום מרד בצה"ל - והיא? עושה פן ורול ולא רואה כלום. לא רואה, לא שומעת".דודי אמסלם, נאום בכנסת, 19 ביולי 2023
בדומה לכך, השמיע השר כלפי מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים התבטאויות מבזות בעלות רמיזות עם היבטים מגדריים, כדוגמת "עובדת מופקרת".מכתב מאת דודי אמסלם אל נציב שירות המדינה מיום 19 ביולי 2023 תחת הכותרת "התנהותה המופקרת של הגב' מיכל רוזנבויים. התבטאויות דומות המופנות כלפי נשים בזירה הציבורית אינן נחלתן של עובדות השירות הציבורי בלבד. ח"כ ניסים ואטורי, למשל, פנה בריאיון בערוץ 13 לעיתונאית גאולה אבן, ששאלה על תמיכתו בביטול עילת הסבירות, והגיב כי "מי שישנת איתו בלילה, הוא זה שהציע את זה".חדשות סרוגים: הח"כ מהליכוד למגישה: "מי שישן איתך בלילה הציע את זה", 10 ביולי 2023
על רקע שיח זה, יש חשש כי נשים בתפקידים בכירים ובדרגי ביניים יבחרו לסיים את תפקידן בשירות הציבורי על מנת להימנע ממתקפות דומות. הבעיה עלולה להיות חמורה עוד יותר בקרב נשים מקבוצות מופלות באוכלוסייה, אשר ממילא ייצוגן בתפקידים בכירים בשירות הציבורי כמעט שאינו קיים. יעדי הממשלה בעניין זה לא ממומשים וספק אם יש לכך קשב בסדר יום הממשלתי.
ההשפעות של שיח זה פוגעות באופן ישיר בנשים, אך כרוכות גם בפגיעה במוסדות שומרי הסף. באופן זה, מעמדם וכוחם של מוסדות אלה נשחק וכתוצאה מכך יכולתם לממש את ייעודם נפגעת אף היא.
במהלך יולי 2023 התקבל החוק לפיקוח אלקטרוני ("האיזוק האלקטרוני")החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 למניעת אלימות במשפחה. החוק מאפשר לראשונה לבית משפט להורות על מתן צו הגנה בתנאי אמצעי פיקוח טכנולוגי, על מנת להגדיל את מגוון הכלים שיש בידי המערכת המשפטית להתמודד עם אלימות כנגד נשים. יחד עם זאת, זו גרסה מרוככת של נוסח החוק עד כה, כאשר התנאים לשימוש באמצעי הפיקוח מחמירים ביותר והשימוש בצו זה מוגבל. צעד זה מהווה תוספת לכלים הקיימים במאבק באלימות כנגד נשים.
בנוסף, בחודש יולי 2023 פורסמה טיוטה לתקנות כלי הירייה.טיוטת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון לכלי ירייה פרטי והוראות נוספות), התשפ"ג-2023. בטיוטה זו מוצע להרחיב באופן משמעותי את היקף הזכאים לשאת כלי ירייה ברישיון. מהלך זה מבקש להתמודד עם מטרה ראויה (האיום הציבורי מפעולות טרור במרחב הציבורי, המשפיע באופן חמור על נשים וגברים כאחד); אולם, הרחבה בלתי מידתית ומפוקחת של אחזקת כלי ירייה במרחב הציבורי עלולה להשפיע גם על מעגל הנשים הסובלות מאלימות במשפחה ובכך להעמיק את הסכנות בהן נתונות ממילא נשים הנמצאות כבר במעגל האלימות.נתונים אודות השלכות כלי יריה ניתן למצוא באתר קואוליצית 'האקדח על השולחן במטבח' לטיוטת הצעת החוק לא צורפו נתונים הבוחנים את השפעתה של זו על נשים, ואף לא הונחה תשתית ראייתית המוכיחה כי עלייה במספר כלי הירייה תשפר את ההתמודדות עם העלייה באירועי טרור.
ראוי להדגיש כי מצבן של הנשים בחברה הערבית חמור במיוחד השנה, לאור העלייה החריפה במקרי אלימות ורצח בחברה הערבית. עד כה, אין מענה ראוי לחוסר הביטחון של הנשים בחברה הערבית. חרף האיומים הרבים על ביטחונן של נשים ערביות, מאז כינון הממשלה לא חודשה עבודת הוועדה להיבטים מגדריים של תכנית החומש, אשר הוקמה לפני כשנה וחצי.
בנוסף, בהסכמים הקואליציוניים הוסכם בקרב חברות הקואליציה כי מדינת ישראל לא תצטרף לאמנת איסטנבול, אשר נועדה למנוע אלימות כנגד נשים בדרך של שילוב כלים ממשלתיים מדודים להתמודד עם תופעת האלימות. זאת ללא כל הסבר משכנע מדוע ישראל אינה מצטרפת לאמנה זו.ענת טהון אשכנזי, ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37: הסירוב להצטרף לאמנת איסטנבול, 31 בדצמבר 2022
במהלך השנה החולפת הונחה על שולחן הכנסת ההצעה לתקן את חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים באופן אשר יחריג פגיעה באמונה דתית כעילה לאפליה.הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - פגיעה באמונה דתית), התשפ"ג-2022. המשמעות היא שניתן יהיה להימנע מלספק מוצר או שירות מטעמי פגיעה באמונה הדתית של ספק השירותים או המוצרים. בפועל ייתכן כי מתן הכשר חוקי זה יוביל לכך שצוות רפואי יימנע, למשל, מלספק שירותים רפואיים מטעמי פגיעה באמונה דתית כדוגמת המקרה בו בית החולים לניאדו ביקש למנוע מאישה לא נשואה טיפולי פוריות בטענה שהוא מוסד דתי (ובית המשפט קבע כי הוא מחויב לספק את הטיפולים הרפואיים).רע"א 9128/17 מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו נ' פלונית, 18 ביולי 2022.
יש מדינות בהן הקושי העיקרי בו נתקלות נשים המעוניינות לבצע הפלה אינו המגבלה החוקית אלא סירובם של הצוותים הרפואיים לבצע הפלה מטעמי מצפון. כך המצב באיטליה, בה לא חל איסור לבצע הפלה, אך הצוותים הרפואיים יכולים לבחור שלא לבצע הפלה מטעמי דת. למעשה, אפשרות זו מובילה לכך שנשים רבות מתקשות למצוא צוות רפואי שיסייע להן בהפסקת ההריון.Andrea Carlo, Getting an abortion in Italy can be difficult. Is it about to get much tougher? EURONEWS, 29/9/2022,
בישראל נהוג הסדר יייחודי בו נושאי נישואים וגירושים נידונים בבתי הדין הדתיים. הסדר זה חריג ביחס לכל המדינות הדמוקרטיות בעולם וחריגותו אף בולטת במיוחד לאור העובדה כי במוסדות השיפוטיים בדת היהודית, בתי הדין הרבניים, נשים אינן מוסמכות להיות דיינות. הסדר מפלה זה חייב את מדינת ישראל לסייג את מחויבויותיה באמנה לביעור אפליה כנגד נשים משנת 1977 כאשר אישררה את האמנה בשנת 1991.
עתה מבקשת הקואליציה להוביל להרחבת האפליה. הצעת חוק חדשה מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים (הרבניים, השרעיים והדרוזיים) כך שיוכלו לדון כבוררים בכל נושא אזרחי.הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023. לכאורה, אין מדובר בהסדר מפלה משום שנדרשת הסכמה של שני הצדדים. אולם בפועל, מאחר שפעמים רבות נשים נמנות עם הצד המוחלש ביחסי הכוחות (למשל, בשוק התעסוקה), עלול הסדר זה לכפות עליהן את ההתדיינות בבתי דין אשר הוכח בעבר כי הם מפלים ולא מחויבים לדין האזרחי (זכויות קוגנטיות כגון הגנה על שכר מינימום, תגמול על שעות נוספות ועוד).רון ש' קליינמן "׳הכל כמנהג המדינה?׳ הלכה והשקפה בפסיקת הדיינים בבתי הדין הממלכתיים בישראל בסכסוכי עבודה״ מחקרי משפט לב, 141, 184 (2019). למשל, לעובדת בשכר נמוך, המועסקת כסייעת בגני ילדים ברשת חרדית, אשר ממילא ניצבים בפניה חסמים רבים לעמוד על זכויותיה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להודיע למעסיקיה כי אינה מעוניינת להסמיך את בית הדין הרבני לדון כבורר בעניינה.
הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית. אם תאושר ויורחבו בהתאם הסמכויות של בתי הדין הדתיים, המשמעות לא תהיה רק פגיעה ישירה בזכויות נשים אלא אף פגיעה בשלטון החוק, לאור העובדה כי על סכסוכים בעלי מאפיינים דומים יחולו דינים שונים.
לכך יש לצרף את העובדה שביולי 2023 פורסם תזכיר חוק על ידי משרד משפטים, המבקש להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, סמכות שעד כה היתה סמכות בלעדית של בתי המשפט לענייני משפחה - על מנת לשמור על טובת הילד במסגרת הליך הגירושין של הוריו.תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ג–2023. הכוונה להסמיך את בתי הדין הרבניים בסמכות מקבילה עלולה לפגוע בטובת הילדים ולהוסיף למצב הכאוטי של מירוץ הסמכויות בהליכי גירושין. גם מהלך זה מוסיף לבתי הדין הרבניים - המדירים נשים – סמכויות נוספות, מה שמקשה עליהן עוד יותר.
הקמת המשרד לקידום נשים על ידי הממשלה היא יוזמה מבורכת. היא אף הייתה יכולה להיות בשורה של הממשלה הנוכחית עבור הנשים בישראל. אולם בפועל, אין בהקמת המשרד משום הרחבת סמכויות אלא העברת סמכויות מקצועיות מהרשות לקידום מעמד האישה - הגוף המקצועי השלטוני האמון על קידום נשים - לדרג הפוליטי, באופן שמרוקן את סמכויותיה של הרשות ואת מאפייניה כרשות מקצועית. בהצעת החוק נקבע כי אין תנאי סף מקצועיים למנהלת הרשות. כמו כן, סמכויותיה של הרשות להקים מאגר נשים לטובת ייצוג בגופים ציבוריים, כמו גם כתיבת חוות דעת מגדריות להצעות חקיקה, הועברו מגוף מקצועי לסמכויות המשרד ולשרה העומדת בראשו.ענת טהון אשכנזי, מיתר צדק, חוות דעת: הקמת המשרד לקידום נשים מבורכת, אך כוללת פוליטיזציה חמורה של הרשות לקידום מעמד האישה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 ביולי 2023.
לריקון הסמכויות של הרשות כגוף מקצועי עלולה להיות השפעה ישירה על נשים. הרשות כיום הינה הגוף האחראי על מעקב ומניעת ההפרדה המגדרית והדרת הנשים. זאת מתוקף החלטת ממשלה מאוגוסט 2017החלטת ממשלה 2913, הטלת אחריות על הרשות לקידום מעמד האישה לקיים מעקב ובקרה אחר פעילות משרדי הממשלה בעניין מניעת הדרת נשים, 24 באוגוסט 2017., במסגרתה הוטל על הרשות לקיים מעקב ובקרה בנושא. בהחלטה עצמה נקבע כי הסמכות היא של הרשות והיא זו שאמורה לדווח לשרה לשוויון חברתי (השרה הממונה כיום) ולממשלה. סמכות ישירה זו של הרשות הינה קריטית על מנת לשמר את יכולתה לדווח באופן עצמאי. עצמאות זו אפשרה עד כה לרשות לפעול באופן עצמאי מול הרשויות המקומיות כגוף מבוקר, לפי חוק מבקר המדינה. עתה, אם סמכויות הרשות יוכפפו באופן מלא למשרד, יכולתה של הרשות כגוף מקצועי לפעול בנושאים אלה תהיה מוגבלת או תבוטל לחלוטין.
יתרה מכך, העובדה כי השרה ומשרדה ייטלו את הסמכויות המקצועיות מהדרג המקצועי ברשות תשפיע גם על יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות. זאת לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 4 לחוק יסוד: השפיטהhttps://www.idi.org.il/media/21594/annulment-of-reasonableness-cause-law-amendment.pdf, המבטל את הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות בהחלטות דרג נבחר. כלומר, החלטה של הרשות שהועברה לשרה תהיה חסינה מפני ביקורת שיפוטית.
הוועדה לקידום מעמד האישה הוקמה בשנת 1992 במטרה לקדם הצעות חוק מרכזיות בנושא נשים. לרבות הכנת הצעת החוק אשר הקימה את הרשות לקידום מעמד האישהחוק הרשות לקידום מעמד האישה תשנ"ח- 1998.. כך מוגדרים תחומי עיסוקיה באתר הוועדה: "קידום מעמד האשה לקראת שוויון בייצוג; בחינוך ובמעמד האישי, וכן למניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה ולמאבק באלימות כלפי נשים".
על אף הגדרה רחבה זו, ביולי 2023 נקבע על ידי ועדת הכנסת כי הצעת החוק לקידום נשים, המעבירה את סמכויות הרשות לקידום מעמד האישה למשרד לקידום נשים, לא תידון באופן בלעדי בוועדה לקידום מעמד האישה אלא בוועדה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ועדת חוקה.
החלטה זו של ועדת הכנסת מרוקנת בפועל את משמעותה של הוועדה לקידום מעמד האישה. ככל שאין בסמכותה של הוועדה לדון באופן בלעדי בהצעה הנוגעת בשורשי מהות הוועדה, או למצער להוביל ועדה שכזו, לא ברור מהי המשמעות של ועדה זו.
התקדים שנוצר כאן מסוכן. בדרך זו יכולה ועדה זו להתרוקן מסמכויותיה ולהיוותר ללא יכולת של ממש לחוקק חוקים המקדמים נשים או לפקח על גופי השלטון האמונים על משימה זו.
במהלך השנה החולפת הונחה על שולחן הכנסת הצעתו של ח"כ אריאל קלנר לתיקון פקודת מס הכנסה, אשר קובעת כי ארגוני חברה אזרחית ימוסו בגובה של 65% מההכנסות שיקבלו מגופים אשר יוגדרו כישות מדינית זרה.הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), תשפ"ג-2023בפועל, הגדרה זו עלולה להביא לסגירתם של ארגוני חברה אזרחית ובכללם ארגוני נשים, המקבלים תמיכה כספית לחיזוק השוויון המגדרי בישראל. אם תעבור הצעת חוק זו, ארגונים כדוגמת האיחוד האירופי, האו"ם וממשלות המוגדרות כידידותיות למדינת ישראל (כגון ממשלות ארצות הברית וגרמניה), המעניקות תרומות לארגוני הנשים, יחדלו מלעשות כן.
בכך תיגרם פגיעה כלכלית לארגוני נשים מקהילות שונות, המספקים שירותים מגוונים לכלל הקבוצות בחברה הישראלית. אין מדובר רק בפגיעה כלכלית אלא גם בדה-לגיטימציה של ממש. במקום לעודד ולחזק את הארגונים הפועלים לרווחה ולמימוש זכויות של נשים בישראל, יוגדרו ארגונים אלה כפועלים כנגד האינטרסים של מדינת ישראל וככאלה שיש לשלול מהם תמיכה. לאור חשיבותם של ארגוני הנשים במתן תמיכה לנשים נפגעות אלימות, לקידום ייצוג נשים בזירה הציבורית ולמיצוי זכויות לקיום מינימלי בכבוד, פגיעה בארגונים הללו עלולה להוביל לפגיעה בעוצמתה של החברה האזרחית בישראל ולפגיעה באותם מעגלים נרחבים של נשים הנסמכים על סיוע זה.
ייצוגן של נשים בשלטון המקומי כיום הינו זעום. רק 16% מתוך המועצות ברשויות המקומיות הן נשים כאשר ישנן 72 רשויות (מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל) אשר לא מכהנת בהן אף לא אישה אחת במועצה. תמונה דומה ניתן למצוא במפת הייצוג של נשים בראשות הרשויות, כאשר רק 14 מתוך כלל הרשויות מובלות על ידי אישה בראש הרשות.
בנקודת זמן זו מסתמן כעת כי בבחירות המקומיות הקרבות ב-31 באוקטובר, מפה זו יכולה להשתנות. בסוף ספטמבר נסגרה ההרשמה לקראת הבחירות, ועל פי נתוני פורום 31 מסתמן כי מספר המועמדות לראשות הרשויות יעלה על זה שהיה במועד המקביל לבחירות המקומיות הקודמות, בשנת 2018.https://www.forum31.org.il/data אמנם, הסיכוי של מועמדות להיבחר נמוך מזה של מועמדיםעדו אבגר, ייצוג נשים בשלטון המקומי: ריכוז נתונים לאחר הבחירות המקומיות 2018, מרכז מחקר ומידע בכנסת, 5 במרץ 2019., ועל כן עצם הגדלת מספר המועמדות אינו מבטיח עלייה במספר ראשות רשויות, אולם בוודאי זו התפתחות חיובית שתבטיח – גם אם בעתיד- עלייה כזו.
מסתמן כי ישנה גם עלייה בהצבת נשים במקומות ריאליים בסיעות למועצה. מנתונים של מיזם 5050 לקראת הבחירות הקרובות עולה כי כיום ישנן יותר רשימות אשר מצהירות על אימוץ שיטת הריץ'-רץ' (הצבת מועמד אחר מועמדת או הפוך ברשימה) כדרך לבנייתןhttps://5050il.co.il/. כמובן שהמבחן לעלייה זו ייבחן על פי תוצאות הבחירות.
בשנה האחרונה ראינו עלייה משמעותית בהפנמה הציבורית על אודות הקשר שבין שוויון מגדרי לבין דמוקרטיה. הפנמה זו באה לידי ביטוי בעלייה בשיח התקשורתי בנושאים הקשורים לשוויון מגדרי כדוגמת היעדר ייצוג נשים, הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, היעדר מחויבות ממשלתית להגנה על נשים מפני אלימות ועוד. ניתן אף לראות כי במסרים של המחאה כנגד השינויים המשפטיים, הפגיעה האפשרית בזכויות נשים עולה באופן תדיר, ואף מפלגות האופוזיציה אימצו את הפגיעה האפשרית בנשים כחלק מהשיח כנגד השינויים במערכת המשפט.
הטמעה של הקשר בין שוויון מגדרי לבין דמוקרטיה מהווה בסיס הכרחי לעיצוב המאבק להגנה על ערכי הדמוקרטיה הליברלית ומניעת אפליה כנגד נשים. עם זאת, חשוב להדגיש כי עצם ההבנה איננה מספקת. רק תרגומה בפועל למהלכים קונקרטיים בדמות תקציבים, מינוי נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה והצבת השוויון המגדרי בראש סדר היום הציבורי, יביאו הטמעה זו לכדי מימוש. מימוש זה חשוב שיהיה נחלתן של שלל הקבוצות בחברה הישראלית. לצד העובדה כי מרבית מהציבור תומך בכך, יש להניח כי כל שיפור או כל נסיגה בשוויון בשנה הבאה - ישפיעו על כלל החברה בישראל.