סקר אוגוסט 2023: רוב גדול ויציב בציבור תומך בהידברות ובפשרה ביחס לשינויים במערכת המשפט; 40% תומכים בהימנעות מגיוס חובה אם יינתן פטור לתלמידי ישיבות חרדים

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

Photo by Tomer Neuberg/FLASH90

ממצאים עיקריים

• שיעור יציב ונמוך של כשליש בציבור אופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל ולגבי עתיד המשטר הדמוקרטי. בימין אופטימיים הרבה יותר מאשר במרכז ועוד יותר מאשר בשמאל. הבדל זה מתבטא אפילו בתוך קבוצת החילונים, שהיא הפחות אופטימית מכולן, כאשר מפלחים אותה לפי מחנות פוליטיים.
• בקרב תומכי המחאה שיעורי האופטימיות בשני התחומים הם נמוכים מאוד, ואילו בקרב מתנגדי המחאה הם גבוהים בהרבה.
• הן בנושא הביטחון החיצוני האסטרטגי-צבאי הן בנושא ביטחון הפנים (טרור פנימי ופשע) רק מיעוט קטן בכלל המדגם סבורים שחל שיפור בתקופת הממשלה הנוכחית בהשוואה לתקופה שקדמה לה.
• כצפוי, מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים שבשני התחומים חלה הרעה בתקופת הממשלה המכהנת. ההפתעה היא שבקרב מצביעי הקואליציה הדעה השכיחה היא כי לא חל שינוי תחת ממשלת נתניהו. בתחום ביטחון הפנים, שיעור מצביעי מפלגות הקואליציה שציינו כי המצב כיום גרוע יותר עולה על שיעור אלה שסבורים כי הוא טוב יותר.
• הציבור חצוי מבחינת עמדותיו לגבי המחאה, כאשר שיעור התומכים בה עולה במעט על שיעור המתנגדים לה. רוב התומכים מגיעים כצפוי ממחנות השמאל והמרכז, אם כי כמעט שליש מאלה שהגדירו עצמם ימין העידו על עצמם כתומכי המחאה.
• רוב הציבור סבור כי לא לגיטימי להימנע מגיוס חובה כחלק מהמחאה או בשל חקיקת המתווה החדש לפטור מגיוס. ואולם שיעור אלה שנותנים לגיטימציה להימנעות כזו במקרה השני גבוה במידה ניכרת משיעורם ביחס למקרה הראשון.
• רוב יציב למדי בציבור (בין שני שלישים לשלושה רבעים) תומך בהידברות ובפשרות בין הגושים. התמיכה לכך בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה גבוהה מאשר בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.
• ביחס למהלך הפרדת שעות הרחצה במעיינות בין גברים לנשים עולה התנגדות חזקה – מיעוט גדול (44%) המתנגד לו בקרב מצביעי האופוזיציה לעומת רוב של יותר ממחצית (55%) התומך בו בקרב מצביעי הקואליציה.
• בכלל הציבור, קצת יותר ממחצית סבורים כי אם בית המשפט העליון יורה לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים עליו לעשות כן. חמישית בלבד סבורים שהשר אינו צריך לכנס את הוועדה בנסיבות אלה. שיעור הסבורים שעל השר לכנס את הוועדה בקרב מצביעי הליכוד עולה בהרבה על שיעורם של אלה שהשיבו שעליו לדבוק במדיניות הסירוב שלו לכנס את הוועדה.
• הציבור חלוק בעמדותיו האם על בית המשפט העליון לקבל או לדחות את העתירה המבקשת לבטל את החוק לצמצום עילת הסבירות.
• בעקבות דיווחי התקשורת לגבי מהלך אמריקאי באזור, שיכלול חתימת מסמך הסכמות בין ישראל לסעודיה, רוב המרואיינים סבורים שזהו מהלך חשוב מבחינת ישראל. במקביל, הרוב מתנגדים לקבלת התנאי הסעודי שהוזכר כחלק מההסדר ונוגע לפיתוח יכולת גרעינית לצרכים אזרחיים.
• לקראת ראש השנה בדקנו מה הצפי לגבי השנה החדשה ומצאנו את השיעור הנמוך ביותר שמדדנו אי פעם של אלה שחושבים שהיא תהיה טובה מקודמתה.

מצב הרוח הלאומי

ממצאי החודש מוסיפים עוד נדבך לאבחנה כי שיעור האופטימיים הן לגבי עתיד הביטחון של ישראל הן לגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בה הוא יציב למדי ועומד על כשליש.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-אוגוסט 2023 (%, כלל המדגם)

 

בשני התחומים, היהודים יותר אופטימיים מהערבים. במדגם היהודים בשני התחומים הקבוצות הדתיות יותר (חרדים, דתיים ומסורתיים דתיים) יותר אופטימיים במובהק מאשר המסורתיים הלא-דתיים, ועוד יותר מכך – מאשר החילונים. פילוח החילונים לפי מחנות פוליטיים מעלה, שלא במפתיע, כי בעוד רק מיעוט זעום מהחילונים בשמאל ובמרכז הם אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל (8% ו-11%), שיעור גבוה בהרבה מהחילונים הימנים מחזיקים בעמדה זו (43%). גם בנושא עתיד הביטחון של ישראל יש פערים דומים, אך הם קטנים בהרבה: אופטימיים – חילונים שמאל - 17%; חילונים מרכז - 20%; חילונים ימין - 37.5%.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני (%, כלל המדגם)

 

פילוח נוסף שעשינו החודש הוא של התשובות לשאלות אלה לפי תמיכה או אי-תמיכה במחאה נגד יוזמות החקיקה של הממשלה לשינויים במערכת המשפט. בדומה מאוד לפילוח לפי הצבעה למפלגות הקואליציה או האופוזיציה, מצאנו כאן שבין התומכים במחאה רק 16% הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ו-22% בלבד חשים כך לגבי עתיד הביטחון של ישראל. לעומת זאת, בקרב מי שאינם תומכים במחאה, 56% הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ו-52% לגבי עתיד הביטחון של ישראל.

נמצא קשר חזק בין האופטימיות או הפסימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה ובין האופטימיות או הפסימיות לגבי עתיד המצב הביטחוני: רוב גדול מהאופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה אופטימיים גם לגבי עתיד הביטחון של מדינת ישראל, ומנגד – רוב גדול אפילו עוד יותר מהפסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה פסימיים גם לגבי עתיד הביטחון של ישראל.

אופטימיות/פסימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה לפי העמדה לגבי עתיד המצב הביטחוני בישראל (%, כלל המדגם)

 

תפקוד הממשלה בתחומי ביטחון הפנים והביטחון הצבאי-אסטרטגי

נוכח הדיונים הסוערים לאחרונה הן על הסיכונים הביטחוניים החיצוניים הן על האתגרים בתחום ביטחון הפנים הצגנו בפני המרואיינים שתי שאלות נפרדות בנושא, שבמוקדן תפקוד הממשלה הנוכחית לעומת קודמתה. שאלנו האם בהשוואה לתקופה שלפני הממשלה הנוכחית המצב היה טוב יותר, גרוע יותר או לא השתנה. כפי שמלמד התרשים הבא, בשני התחומים השיעור הגבוה יותר (בנושא ביטחון הפנים – רוב של ממש) סבורים שהמצב כיום גרוע מאשר לפני כינון הממשלה הנוכחית. רק מיעוט קטן רואים שיפור בשני התחומים בתקופת הכהונה הנוכחית וכרבע מעריכים שלא חל שינוי לכאן או לכאן.

בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית, בתחום הביטחון הצבאי-אסטרטגי החיצוני ובתחום ביטחון הפנים (פשע וטרור פנים) האם מצבה של ישראל כיום הוא: (%, כלל המדגם)

 

עצם קיומם של ההבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה כשלעצמם אינו מפתיע, וכן גם העובדה שרוב מצביעי האופוזיציה מאבחנים החמרה תחת הממשלה הנוכחית בשני התחומים. מפתיע יותר הוא הממצא שגם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה רק מיעוט מאבחנים שיפור תחת הממשלה הנוכחית בהשוואה לתקופה שקדמה לה (קצת יותר משליש בתחום הביטחון החיצוני הצבאי אסטרטגי וכ-10% בלבד בתחום ביטחון הפנים). בשני הנושאים התשובה השכיחה של מצביעי הקואליציה היא שהמצב לא השתנה בהשוואה לעבר.

בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית, בתחום הביטחון החיצוני הצבאי-אסטרטגי החיצוני ובתחום ביטחון הפנים (פשע וטרור פנים), האם מצבה של ישראל כיום הוא: (%, כלל המדגם)

 

מעניין לציין כי בתחום הביטחון החיצוני בקרב מצביעי הליכוד העמדה השכיחה היא כי המצב תחת הממשלה הנוכחית לא שונה ממה שהיה קודם (39%) בתחום ביטחון הפנים העמדה הרווחת של מצביעי הליכוד היא כי המצב כיום פחות טוב מזה שהיה בממשלה הקודמת.

בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית, בתחום ביטחון הפנים (פשע וטרור פנים), האם מצבה של ישראל כיום הוא: (%, כלל המדגם)

 

תמיכה במחאה

שאלנו: "האם אתה תומך או מתנגד לקיום פעולות מחאה נגד ה'רפורמה המשפטית' שמקדמת הממשלה?". בכלל הציבור כמחצית תומכים ומיעוט ניכר מתנגדים. בקרב היהודים אין הכרעה מספרית חד-משמעית: שיעור התומכים עולה במידת-מה על שיעור המתנגדים (48% לעומת 41%), שעה שבקרב הערבים יש רוב ברור לתומכים ורק מיעוט מתנגדים (72% לעומת 20%).

"האם אתה תומך או מתנגד לקיום פעולות מחאה נגד ה'רפורמה המשפטית' שמקדמת הממשלה?" (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים של התמיכה או ההתנגדות למחאה מחזק את הממצאים הקודמים שלנו שמדובר במחאה שעיקרה בשמאל ובמרכז, כשרק מיעוט בימין מצדד בה. כמו כן, שיעור הלא-יודעים הוא אפסי בשמאל אבל ניכר בהרבה במרכז ובימין. עם זאת, מבין אלה שהגדירו עצמם ימין, כמעט כשליש דיווחו כי הם תומכים במחאה.

פילוח לפי גיל מראה כי התמיכה במחאה חזקה בהרבה בקבוצות הגיל המבוגרות בהשוואה לקבוצת הגיל הצעירה ביותר. ייתכן כי הדבר נובע מנוכחות גבוהה יותר של חרדים ודתיים בקבוצת הגיל הזו הן במדגם הן בכלל הציבור.

העמדת כלי פעולות מחאה נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, לפי מחנות פוליטיים וגיל (%, יהודים)

 

התגייסות לשירות חובה בכל מצב?

לאחרונה דיווחה התקשורת על יוזמות שונות של הורים ושל מועמדים לשירות חובה לקרוא להימנעות מגיוס כזה (בשונה מביטול התנדבות למילואים) בין אם במסגרת ההתנגדות ל"רפורמה" שמקדמת הממשלה ובין אם בהקשר הספציפי, והיה אם ייחקק מתווה חדש שיעגן את הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

מצאנו הבדל גדול בתמיכה בהימנעות מגיוס חובה בשני המקרים (מדגם יהודים), אם כי בשניהם רוב המשיבים מתנגדים למהלך כזה: הימנעות מגיוס בהקשר הרחב של המחאה קיבלה את תמיכת כחמישית בלבד מהמרואיינים, ורוב המרואיינים ציינו כי "כלל לא לגיטימי" להימנע על רקע זה מגיוס חובה לצה"ל. אבל בהקשר של חוק גיוס הפוטר את תלמידי הישיבה משירות הגיע שיעור התמיכה לכ-40%, ושיעור המציינים כי הדבר "כלל לא לגיטימי" קטן יותר באופן משמעותי.

האם לגיטימי או לא לגיטימי שצעירים לפני גיוס יעשו מהלכים להימנעות מגיוס לשירות חובה: במסגרת התנגדותם לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה; אם ייחקק חוק הפוטר משירות צבאי צעירים חרדים הלומדים בישיבה (%, יהודים)

 

פילחנו את התשובות לשתי השאלות לפי תמיכה או אי-תמיכה במחאה ומצאנו כי הן בקרב תומכי המחאה הן בקרב מי שאינם תומכים בה הרוב מתנגדים להימנעות מגיוס של חייבי שירות כחלק מהמחאה: בקרב תומכי המחאה 34% מצדדים מהימנעות מגיוס במסגרת ההתנגדות למהלכי הממשלה ו-56% סבורים שזה אינו מהלך לגיטימי. בקרב מי שאינם תומכים במחאה, הפער בין התומכים למתנגדים להימנעות מגיוס גדול הרבה יותר: 12% לעומת 82%.

באשר להימנעות מגיוס על רקע מתווה הפטור מהגיוס של תלמידי ישיבות, תומכי המחאה חצויים: 46% מצדדים במהלך כזה של חייבי הגיוס ו-45% מתנגדים לו. בקרב מי שאינם תומכים במחאה מצדדים בהימנעות מגיוס בנסיבות אלה 32% ומתנגדים לכך 62%.

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי התמיכה בהימנעות מגיוס כחלק מהמחאה שכיחה יותר בשתי קבוצות הקצה – החילונים והחרדים - ואולם בכל הקבוצות שיעור התומכים הוא כרבע ומטה. לעומת זאת, כשמדובר בהימנעות מגיוס של חייבי גיוס על רקע חקיקת מתווה הפטור מגיוס – שיעורי התמיכה בכל הקבוצות גבוהים בהרבה, כולל בקרב החרדים - שם מדובר ברוב, שכן ככל הנראה מבחינתם הימנעות מגיוס של חילונים נותנת לגיטימציה לאי-התגייסות של חרדים.

פילוח של קבוצת החילונים לפי מחנה פוליטי מעלה כי בקרב החילונים הממקמים עצמם בשמאל רוב (63%) סבורים שבנסיבות אלה לגיטימי לנקוט צעדי הימנעות מגיוס חובה. מתוך החילונים במרכז 42% סבורים כך ומתוך החילונים בימין – 30%.

סבורים שלגיטימי שצעירים לפני גיוס יעשו מהלכים להימנעות מגיוס לשירות חובה במסגרת התנגדותם לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה; אם ייחקק חוק הפוטר משירות צבאי חרדים הלומדים בישיבה, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

תמיכה רחבה בהידברות ובפשרות

כמו בכל המדידות שערכנו בחודשים האחרונים, גם מסקר החודש מתבררת תמיכה של רוב המרואיינים בגישה ש"כדי לגשר בין המחנות הפוליטיים כדאי שתהיה הידברות על הצעות החקיקה העולות וניסיון להגיע לפשרות".

מסכימים כי כדי לגשר בין המחנות הפוליטיים כדאי שתהיה הידברות על הצעות החקיקה העולות וניסיון להגיע לפשרות (%, כלל המדגם)

 

פילוח תשובות המרואיינים מחודש ינואר, עת הוצגה ה"רפורמה המשפטית" והתחיל גל המחאה כנגדה, ותשובותיהם כיום מעלה כי תמיכת מצביעי מפלגות האופוזיציה בשיח ובפשרות גבוהה מזו של מצביעי מפלגות הקואליציה, אך במקביל חלה גם עלייה משמעותית בתמיכת מצביעי מפלגות הקואליציה בגישה זו. בולט במיוחד השינוי בעניין זה בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, מ-51% שתמכו בשיח ובפשרות בינואר ל-71% תמיכה במדידה הנוכחית.

האם אתה מסכים או לא מסכים שכדי לגשר בין המחנות הפוליטיים כדאי שתהיה הידברות על הצעות החקיקה העולות וניסיון להגיע לפשרות? ינואר ואוגוסט 2023 (%, כלל המדגם)

 

רחצה בנפרד במעיינות?

במסגרת הניסיון שלנו לבדוק האם יש או אין נכונות להתפשרות בנושאים ספציפיים, שאלנו את המרואיינים האם הם תומכים או מתנגדים לכך שחלק משעות הרחצה במעיינות של רשות שמורות הטבע יוקצו רשמית לרחצה נפרדת של גברים ונשים. מעט יותר ממחצית המרואיינים היהודים מתנגדים לרחצה בנפרד במעיינות (53%) למול מיעוט גדול שתומך בהצעה זו (40%). ואולם, בעוד שהתמיכה העיקרית היא מתונה (24.5%), ההתנגדות היא נחרצת (40%).

תומכים או מתנגדים שחלק משעות הרחצה במעיינות של רשות שמורות הטבע יוקצו רשמית לרחצה נפרדת של גברים ונשים (%, יהודים)

 

כצפוי, כמעט כל החרדים תומכים בשעות נפרדות לרחצה במעיינות. רוב להצעה זו, אם כי קטן יותר, נמצא גם בקרב הדתיים והמסורתיים הדתיים. מנגד, המסורתיים הלא-דתיים - ועוד יותר מכך החילונים - מתנגדים נחרצות להפרדה זו. פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בקרב הימין הרוב תומכים ברחצה בשעות נפרדות, אך שיעור לא מבוטל (37%) מתנגדים להצעה זו. בקרב השמאל והמרכז רוב גדול מתנגדים לשעות רחצה נפרדות במעיינות לגברים ולנשים. 

תומכים בשעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות (%, יהודים)

 

עוד נמצא כי מקרב מי שתומכים בהידברות ובהסכמות (כאמור, שיעור גדול יותר של מצביעי מפלגות האופוזיציה) הרוב מתנגדים לרחצה בהפרדה במעיינות (57%) מול מיעוט התומכים בכך (38%). לעומת זאת, מקרב מי שמתנגדים להידברות והסכמות (כאמור שיעור ניכר של מצביעי מפלגות הקואליציה) הרוב תומכים בהפרדה במעיינות (55%) למול מיעוט גדול שמתנגדים לכך (44%).

כינוס הוועדה לבחירת שופטים

רצינו לדעת מה לדעת הציבור צריך שר המשפטים לעשות אם בג"ץ יפסוק שעליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. רוב המרואיינים סבורים כי על שר המשפטים יהיה לפעול בהתאם לפסיקה. כצפוי, מצאנו פערים ניכרים בנושא בין מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה: באופוזיציה רוב גדול ציינו כי על שר המשפטים יהיה להישמע לפסיקת בג"ץ. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה מדובר במיעוט בלבד שסבורים כך, אם כי זו התשובה השכיחה ביותר, כלומר האחרות קיבלו פחות תמיכה ממנה. אפילו בקרב מצביעי מפלגתו של שר המשפטים, הליכוד, רק כרבע (27%) סבורים כי הוא אינו צריך להישמע לבג"ץ, בעוד שכמעט מחצית (47%) סבורים ההיפך. כלומר – שעליו לציית לפסיקה. 

בקרוב ידון בית המשפט העליון בעתירה הדורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אם בית המשפט יורה לשר המשפטים לכנס את הוועדה, מה על שר המשפטים לעשות? (%, כלל המדגם)

 

הפערים הנרחבים ביותר בתשובות לשאלה זו נמצאו בפילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים). מחצית מהחרדים סבורים כי גם לאחר פסיקת בג"ץ על שר המשפטים להימנע מכינוס הוועדה, למול כרבע מהם שציינו כי עליו לכנס אותה. אצל החילונים התמונה הפוכה – רוב של שלושה רבעים סבורים כי על שר המשפטים לכנס את הוועדה בהתאם לפסיקה ומיעוט זעום בלבד ענו כי הוא אינו צריך לכנסה.

בקרוב ידון בית המשפט העליון בעתירה הדורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אם בית המשפט יורה לשר המשפטים לכנס את הוועדה, מה על שר המשפטים לעשות? (%, יהודים)

 

האם בית המשפט העליון צריך לבטל את צמצום עילת הסבירות?

מצאנו כי הציבור חלוק בעמדותיו בשאלה זו: 37% מהמרואיינים סבורים העתירה צריכה להידחות, קרי – בית המשפט העליון לא צריך להתערב בהחלטת הכנסת, בין אם משום שזהו חוק יסוד ובין אם בגלל שצמצום עילת הסבירות אינו פוגע בזהותה הדמוקרטית של המדינה. מנגד, שיעור דומה (34%) סבורים כי בית המשפט העליון צריך לקבל את העתירה ולבטל את צמצום עילת הסבירות, בין אם משום שהחוק פוגע בזהות הדמוקרטית של המדינה (25%) או משום שהליך החקיקה היה פגום או לא ממצה (9%).

פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 חושף עמדות הופכיות: בעוד שבקרב מצביעי הקואליציה התשובה הנפוצה היא כי בית המשפט העליון אינו מוסמך להתערב, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התשובה הנפוצה היא כי בית המשפט העליון צריך לבטל חוק זה.

מה לדעתך צריך לפסוק בית המשפט העליון בעתירה שמבקשת לבטל את צמצום עילת הסבירות? (%, כלל המדגם)

 

המגעים עם סעודיה

לאחרונה פורסם בתקשורת שארצות הברית מנהלת משא ומתן עם ערב הסעודית על תכנון אסטרטגי אזורי חדש, שייתכן שיכלול גם מסמך הסכמות נרחב עם ישראל. ביקשנו לדעת עד כמה חתימה על מסמך הסכמות כזה עם סעודיה חשובה או לא חשובה לישראל. יש להקדים ולומר שהיות שהנושא כמעט שלא נדון בשיח הציבורי, מה שמצאנו הוא סוג של דעת קהל "עוברית", שייתכן שתשתנה מהותית כאשר הנושא יעמוד במוקד סדר היום (ראייה לכך היא השיעור הגבוה של מי שבחרו באפשרות "לא יודעים").

מכל מקום, כרגע, בכלל המדגם רוב של 57% העריכו כי הדבר חשוב מאוד או די חשוב לישראל. ואולם, בעניין זה מצאנו הבדל גדול מאוד בין עמדות המרואיינים היהודים והערבים: בעוד שרוב היהודים רואים חשיבות בחתימת הסכם כזה, שיעור הערבים הרואים זאת כך הוא קטן בהרבה, ולמעשה שיעור מי שאינם רואים בכך חשיבות עולה עליו. יש להניח כי חוסר ההתלהבות בציבור הערבי קשור לעובדה שלא ברור עדיין האם וכיצד תשפיע חתימה כזו על מערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים, במיוחד על רקע הסכמי אברהם, שלא שיפרו את היחסים הללו.

לאחרונה פורסם בתקשורת שארצות הברית מנהלת משא ומתן עם ערב הסעודית על תכנון אסטרטגי אזורי חדש, שבו יהיה אולי כלול גם מסמך הסכמות נרחב עם ישראל. עד כמה לדעתך חשוב או לא חשוב לישראל לחתום על מסמך הסכמות כזה? (%, יהודים וערבים)

 

פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה רוב בכל השלושה של מי שרואים חשיבות לחתימת הסכם בין ישראל לסעודיה, אם כי הרוב בשמאל גדול מזה שבמרכז ובימין (שמאל – 77%, מרכז 63%, ימין 56%).

ברור כי לחתימת הסכם כזה יהיה גם מחיר מבחינתה של ישראל. אם כי אין עדיין מידע רב בנושא, חלק מדרישות המתדיינים הסעודים כבר הגיע לתקשורת. על בסיס מידע זה שאלנו: "במסגרת הדיונים על מסמך ההסכמות, יש כנראה דרישה של ערב הסעודית שישראל תסכים שתהיה להם יכולת גרעינית לצרכים אזרחיים. לדעתך, האם ישראל צריכה או לא צריכה להסכים לדרישה כזו כדי להגיע למסמך ההסכמות?". כאן התמונה כבר שונה: רוב המרואיינים ענו בשלילה. פחות מרבע השיבו בחיוב. גם כאן שיעור הלא-יודעים גבוה מאוד.

במסגרת הדיונים על מסמך ההסכמות, יש כנראה דרישה של ערב הסעודית שישראל תסכים שתהיה להם יכולת גרעינית לצרכים אזרחיים. לדעתך, האם ישראל צריכה או לא צריכה להסכים לדרישה כזו כדי להגיע למסמך ההסכמות? (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה התנגדות בקרב מחצית ממי שמיקמו עצמם בשמאל (51%) וכשני שלישים במרכז ובימין (בהתאמה 65% ו-64%).

שיפה ושונה תהא השנה?

לקראת תחילת כל שנה אנו שבים ושואלים האם לדעת המרואיינים השנה החדשה תהיה טובה יותר או פחות מקודמתה מבחינת המדינה. השנה ניכר כי פסימיות שורה על המרואיינים: שיעור אלה הסבורים כי השנה הבאה תהיה פחות טובה מקודמתה הכפיל את עצמו, והוא הגבוה ביותר בכל המדידות עד כה. מדידה זו גם חושפת המשך מגמה של ירידה בשיעור הסבורים כי השנה הבאה תהיה טובה מקודמתה (2021 – 34%, 2022 – 29%, 2023 – 23%), לערך הנמוך ביותר שמדדנו.

איך לדעתך באופן כללי תהיה השנה (העברית) החדשה מבחינת המדינה? (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי לאום מעלה כי הערבים פסימיים יותר מהיהודים, רובם סבורים כי השנה הבאה תהיה פחות טובה מקודמתה, למול מיעוט, גם אם גדול, מהיהודים הסבורים כך.

פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת מעלה כי בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה רוב גדול סבורים כי השנה החדשה תהיה פחות טובה מקודמתה, בעוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה, גם אם לא רוב, היא כי השנה החדשה תהיה טובה יותר. למעשה, המפלגה היחידה שמרבית מצביעיה סבורים כי השנה הקרובה תהיה טובה מקודמתה היא יהדות התורה, וגם כאן מדובר ברוב קטן (52%).

פילוח היהודים לפי מחנות מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי בעוד פחות מעשירית מהחרדים ושיעור דומה, רק מעט יותר גבוה, מהדתיים ומהמסורתיים הדתיים סבורים כי שהשנה הבאה תהיה פחות טובה מקודמתה, הרי שרוב החילונים סבורים כי השנה הבאה תהיה פחות טובה מקודמתה, וזו גם התשובה הנפוצה, אם כי לא רוב, אצל המסורתיים הלא-דתיים.

איך לדעתך באופן כללי תהיה השנה (העברית) החדשה מבחינת המדינה? (%, כלל המדגם)

 

---

מדד הקול הישראלי אוגוסט 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28-30/8/2023 רואיינו 621 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il

להורדת נתוני המדד המלאים >>