פחות אמון במוסדות ובפרט בשירות הציבורי יצמצם את הרווחה הכלכלית של האזרח
המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.
Photo by Shutterstock
אין זה סוד שבשנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמשכת של אמון הציבור בכלל מוסדות המדינה. מדובר בתופעה גלובלית שבאה לביטוי ביתר שאת בישראל. במדד הדמוקרטיה של 2022 שערך המכון נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב-שנתי של כל אחד מהם. מספיק להציץ מהחלון כל מוצ"ש כדי להבין שהמצב רק הולך ומחמיר. אמון הציבורי והסולידריות המשותפת שלנו הולכת ונשחקת עד דק ומגיעה לקו אדום ומסוכן.
משטר דמוקרטי מבוסס על יחסי גומלין בין האזרחים לבין מוסדות השלטון. הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות מתוך שיקול מרכזי שהוא טובתו – זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. מחקרים אמפיריים שונים הראו כי מידת האמון בממשל משפיעה על אינדיקטורים חברתיים וכלכליים כגון אי שוויון, אמון בכלכלה וביצועים כלכליים ורווחה (well being) של תושבים. למדינות בעלות ערך גדול יותר של לכידות חברתית יש סיכוי גבוה יותר לקיים מדיניות חברתית ואף כלכלית מתקדמת, לצד מעט שחיתות, שווקים פתוחים יותר, חלוקה מחדש של משאבים וחתירה לצמצום אי השוויון. מדינות עם רמת אמון גבוהה יחסית מקבלות דירוגים גבוהים יותר באפקטיביות השירות הציבורי שלהן, וכן בביצועים המצרפיים כמו "מדד החיים הטובים" של ה-OECD.
יחד עם זאת, השאלה של אמון הציבור איננה רק נורמטיבית-ערכית. פגיעה באמון הציבור נושאת עמה גם תג מחיר כלכלי לאזרחים. שירותים רבים שהציבור נזקק להם, כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים מסופקים על ידי גופים ציבוריים באופן בלעדי או עיקרי. פגיעה באפקטיביות התפקוד של הממשלה, יחד עם ירידת האמון במוסדות, מתורגמת בסוף לפגיעה כלכלית במשקי בית.
בשנים האחרונות ניסו שורת מחקריים אמפיריים השוואתיים לכמת את ההשפעה הישירה של העדר האמון בממשל לכדי מחיר פגיעה בתמ"ג ובשביעות הרצון של אזרחים מאיכות חייהם. במחקר משנת 2021 שבחן 97 מדינות, נמצא מתאם חיובי של פגיעה ממוצעת של כ-5,000 דולר לאדם בשנה. השפעה ישירה על הכיס שלכם ושלי, כי אנחנו לא סומכים על הממשלה שלנו.
רבות נכתב על המחירים הכבדים של ה"רפורמה המשפטית": כרסום בשירותים חברתיים, הורדת דירוג אשראי, פגיעה ביחסי סחר בין-לאומיים, משיכת השקעות זרות, בריחת מוחות, פגיעה בשיתופי פעולה בין-לאומיים ועוד. הטור הזה לא מתמקד בכך. בתקופה האחרונה אנו עדים לשורה של מהלכים (הצעות חקיקה והחלטות בדרג הממשלתי) שהתוצאה המעשית שלהם – גם אם זו לא בהכרח כוונתם מלכתחילה – היא החלשת השירות הציבורי, במיוחד דרך פגיעה בעצמאות ובמקצועיות שלו, ובכך פגיעה באפקטיביות הממשלה. ומה עוד? ניחשתם נכון: פגיעה נוספת באמון הציבור במוסדות.
אנחנו קרובים מאוד לנקודת האל-חזור. אמון הציבור נפגע אנושות וזה הזמן להתעורר ולהתחיל לאחות את הפצעים בתיקון הנזקים לשירות הציבורי. יש להימנע מהמשך הפוליטיזציה של המינויים הבכירים בשירות המדינה, ולחזק את האופי המקצועי והעצמאי של בעלי התפקיד תוך עיגון זכותו וחובתו של הדרג המקצועי להביע עמדה מקצועית ולייעץ לדרג הנבחר. אפקטיביות השירות הציבורי חיונית ליכולת הביצוע שלו ולאמון שהציבור רוחש כלפיו. אחרת את המחיר, תרתי משמע, נשלם כולנו.
המאמר פורסם לראשונה ב"גלובס"