ראש הממשלה נתניהו, עצור את החקיקה ומנע פגיעה נוספת בכלכלה
העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.
Photo by Tomer Neuberg/Flash90
לפני למעלה מחצי שנה, פרסמנו כאן מאמר בו התרענו מפני הסיכונים שבחקיקה המשפטית לכלכלת ישראל: התרענו מפני ירידה בהשקעות הזרות; עלייה בעלות גיוס החוב של המדינה; פגיעה בדירוג; ופגיעה ארוכת טווח בצמיחה של כלכלת ישראל ובפרט של הקטר שלה — ענף ההיי-טק.
החקיקה לצמצום עילת הסבירות, מהווה את השלב הראשון בהפיכה המשטרית. עד להשלמת החקיקה, הפיכה זו הייתה "רק" בגדר סיכון–תרחיש שלילי שעלול להתממש. עצם החשש מתרחיש זה כבר הביא לצניחה בהשקעות ובפעילות בהיי-טק הישראלי, לפיחות בשקל, לעלייה במדדי הסיכון של ישראל ולביצועים גרועים של מדדי המניות
העברת החוק ללא הסכמה רחבה שינתה את המצב – מה שנחשב עד כה לתרחיש שלילי שעלול להתממש, נעשה לתרחיש שלילי שהחל להתממש בפועל. ואכן, השוק הגיב מיידית: חל פיחות חד בשקל שלווה בירידה במדדי המניות.
החקיקה שעברה אימצה את הגרסה הקיצונית ביותר של צמצום עילת הסבירות, ותהליך החקיקה היה דורסני. הוא לא כלל דיון מקיף על ההשלכות על הכלכלה, הביטחון ועל יחסי החוץ של ישראל ונעשה מתוך התעלמות מוחלטת מהמלצות המומחים בארץ. תהליך זה הוא גם הפרה בוטה של הבטחת ראש הממשלה שלא לקדם את החקיקה ללא הסכמה רחבה. בראיון לבלומברג, הודיע ראש הממשלה שהוא מתכנן להמשיך ולחוקק ״רק״ עוד חוק אחד מתוכנית ההפיכה המשטרית – החוק שישנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים. יש להדגיש שחוק זה מצוי בלב הוויכוח לגבי ההפיכה המשטרית ואיננו ״רק עוד חוק״. כל אלה פוגעים קשות באמינותו ובאמינות המשק הישראלי והביאו להערכה של המשקיעים ושל השווקים שאכן אנחנו בדרך לשינוי המשטר בישראל.
ההשלכות הכלכליות הצפויות של המהלך הזה הן האצה בהתממשות הסיכונים שמפניהם הזהירו כל המומחים וחברות הדירוג. התגובה של הבנקים הגלובליים Citi וMorgan Stanley-, ושל חברת הדירוג Moody's, S&Pו-Fitch, מצביעה על כך. התוצאות תהיינה חמורות ביותר; מספיק לראות את מה שקרה בהונגריה, טורקיה, ובמדינות נוספות שהלכו בדרך זו.
כיום, ההשקעות בהיי-טק, קטר הצמיחה של המשק בשנים האחרונות ממשיכות לרדת למרות שענף ההיי-טק בעולם מראה סימני התאוששות. יתרה מזו, בחצי השנה האחרונה נעצר כמעט לחלוטין הרישום של חברות היי-טק ישראליות בישראל, והן נרשמות במקום זאת בחו"ל, כך שישראל תפסיד חלק גדול מפעילותן ומהמיסים שהן משלמות. בד בבד חלה ירידה בתעסוקה בענף וצניחה במשרות הפנויות בו. בנוסף, השקל נחלש משמעותית, ולפי אומדן של בנק ישראל חל בו פיחות עודף של כ-10% שתרם לעלייה של כ-1.5% באינפלציה והחמיר את בעיית יוקר המחייה. הביצועים של מדדי המניות הישראליות היו נחותים משמעותית לאלה של המדדים העיקריים במדינות המפותחות. כך למשל, מדד תל אביב 35 עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בכ-4% בלבד, וזאת לעומת עליות של כ-19% וכ-44% במדדי S&P 500 והנאסד"ק, בהתאמה. גם פרמיית הסיכון על אגרות החוב של מדינת ישראל עלתה, ומשמעות הדבר היא עלייה בעלות גיוס החוב של הממשלה. זאת ועוד, מאז פרסום תכנית ההפיכה המשטרית, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות הגדילו את השקעותיהם בחו״ל בסדרי גודל חסרי תקדים. נוסף על כך, חברת הדירוג Moody's הורידה את אופק הדירוג מחיובי ליציב, ויתר חברות הדירוג האחרות, לשמחתנו, נמנעו לפי שעה מלהוריד את אופק הדירוג, אבל כולן קובעות חד-משמעית שלפגיעה בחוסן המוסדי, באיזונים ובבלמים בין הרשויות, ולהמשך החקיקה ללא הסכמה רחבה תהיינה השלכות שליליות לכלכלה ועלולות להוביל לפגיעה בדירוג. לכן יהיה זה בלתי אחראי להתעלם מאזהרות אלה.
למרות שבשלב זה דירוג האשראי נשאר ללא שינוי, הפגיעה בכלכלה, כבר ניכרת בטווח הקצר ומשפיעה על כל כולנו: פיחות השקל מעלה את האינפלציה, דבר שעלול לגרום לבנק ישראל להעלאת ריבית נוספת – זו תכביד כמובן עוד את נטל המשכנתאות ואת תשלומי הריבית על האשראי של משקי הבית והעסקים; ירידה (יחסית) בערך תיק הנכסים של הציבור ופגיעה בחיסכון הפנסיוני והערך של קרנות ההשתלמות; עלייה בעלות גיוס החוב של הממשלה ושל המגזר העסקי; וירידה צפויה בהכנסות ממיסים. שתי האחרונות יחייבו את הממשלה להקטין את הוצאותיה – דבר שמשמעותו פגיעה בשירותים כמו בריאות, חינוך, רווחה ותשתיות - או להעלות מיסים, או להגדיל את הגירעון, כלומר להעמיס את הנטל על ילדינו ונכדותינו.
באשר לצמיחה ארוכת הטווח, כל הגופים המקצועיים הציגו הערכות של פגיעה קשה בקצב הצמיחה בשנים הקרובות; ולפי תוצאות מחקרים במדינות שבהן הבקרה השיפוטית על הרשות המבצעת חלשה, מדובר בירידה של עשרות אחוזים בתוצר לנפש וברמת החיים.
פגיעות אלו יתעצמו לנוכח הערכות על עזיבה צפויה של יזמי היי-טק ומומחי טכנולוגיה וסייבר, שמדינות רבות פורשות בפניהם שטיח אדום; של רופאים, שאם תמומש כוונת רבים מהם לעזוב, שירותי הבריאות המתקשים גם היום לשמר את איכות השירות לנוכח מחסור גובר ברופאים ייפגעו קשות; ושל אנשי אקדמיה, שתרומתם לקידום המצוינות המדעית של ישראל היא בעלת חשיבות עצומה לתשתית החדשנות הישראלית.
לדאבוננו, חלק גדול מההתפתחויות השליליות שמפניהן התרענו כבר התממשו בפועל במחצית השנה האחרונה. כל יום שעובר ללא צעדים מתקנים מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים. על רקע אובדן האמינות, הבטחות שאינן מגובות בצעדים קונקרטיים יתקבלו בספקנות ולא יעצרו את הסחף.
הדרך היחידה לעצור את המשך ההתדרדרות הכלכלית ולמנוע את התממשותם של התרחישים הקודרים ביותר, היא לעצור לאלתר את החקיקה ולהכריז ששום חוק שישפיע על האיזונים בין רשויות השלטון, על עצמאות הרשות השופטת ויחליש את הביקורת השיפוטית לא יעבור ללא הסכמה רחבה. ללא צעד זה הבידוד של ישראל יגבר, הלכידות לא תשתקם, והנזקים הכלכליים יהיו גדולים ובלתי הפיכים. קיבלנו מחברות דירוג האשראי ההזדמנות למנוע את החמרת הנזקים הכלכליים – חשוב שלא נחמיץ אותה.
המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"