הקשר ההדוק בין ביטול עילת הסבירות לחוק הנבצרות
שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
פחות מ-24 שעות לאחר שהכנסת העבירה את "חוק הסבירות" - הפוטר את הממשלה והשרים מחובת הסבירות שלהם כלפי אזרחי המדינה ומונע מבג"ץ להתערב בהחלטותיהם - פרסמה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה לבג"ץ בעניין אחר לגמרי – "חוק הנבצרות". "חוק הנבצרות" הוא לא חוק. הוא תיקון לחוק יסוד: הממשלה. אגב, גם "חוק הסבירות" הוא לא חוק. הוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה. מתברר שיש קשר, ואפילו קשר הדוק - בין שני התיקונים האלה.
נזכיר בקצרה את סיפור הנבצרות. בחוק יסוד: הממשלה היה כתוב עד לא מזמן שאם "נבצר" מראש הממשלה לכהן ימלא את תפקידו ממלא המקום שלו. בית המשפט קבע בהקשר זה כי לא רק נבצרות רפואית באה בחשבון, אלא גם מצב של "נבצרות משפטית". לפני הרכבת ממשלת גנץ-נתניהו, בג"ץ אישר לראש הממשלה שנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, אך קבע כי הכהונה כפופה להסדר ניגוד עניינים. זהו התיק המפורסם המכונה "11-0".
בממשלה הנוכחית, לאחר ההצהרה על ה"הפיכה המשטרית", הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי ראש הממשלה נתניהו מחויב להסדר המונע ממנו לעסוק בעניינים הקשורים במערכת המשפט. הוגשו עתירות לבג"ץ בטענה כי נתניהו ממשיך לעסוק בקידום שינויים במערכת המשפט, שבהן העותרים ביקשו כי בג"ץ יכריז על נבצרות ראש הממשלה. בג"ץ הורה למשיבים (ביניהם ראש הממשלה) להגיש תגובות מקדמיות לעתירות.
התגובה של הקואליציה לא איחרה לבוא: לאחר הודעה משותפת שבה תקפו את הדיון "הבלתי לגיטימי בבג"ץ בדבר 'נבצרות' ראש הממשלה" - תיקנה הכנסת את חוק היסוד ושינתה את הגדרת הנבצרות. אגב, התיקון עבר שלושה ימים לפני המועד האחרון להגשת התגובות לבג"ץ. ראו זה פלא - התיקון בעניין הנבצרות קבע כי הנבצרות היא "רפואית בלבד". הנבצרות המשפטית נעלמה כלא הייתה.
כנגד עצם התיקון של סעיף הנבצרות הוגשו עתירות לבג"ץ. הפעם ביקשו העותרים לבטל את התיקון. אלה עתירות כנגד חוק יסוד, בדיוק כמו העתירות שהוגשו השבוע כנגד התיקון בעניין הסבירות.
מה המשותף לשני התיקונים?
תיקון הנבצרות מבקש לתת לראש הממשלה "פטור" - פטור מהחובה לקיים את הסדר ניגוד העניינים שלו. הרי בעקבות התיקון כבר לא ניתן יהיה להכריז על נבצרות "משפטית" של ראש הממשלה, גם אם הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שהיה תנאי לכהונתו. מתקנים את חוק היסוד כדי לפטור מישהו מחובה משפטית שיש לו. בנוסף, תיקון הנבצרות מטרתו למנוע מבית המשפט מלעסוק בעניין הנבצרות המשפטית, ואף למנוע ממנו לדון ולהכריע בעתירות שהוגשו בעניין.
ומהי מטרתו של תיקון הסבירות? בעצם, אותו הדבר בדיוק: לתת לממשלה "פטור". פטור מהחובה שלה לנהוג בסבירות בהחלטותיה. פטור מחובת הסבירות שלה כלפי אזרחי המדינה. ובנוסף, למנוע מבית המשפט מלעסוק בסבירות ההחלטות של השרים והממשלה.
שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים ובעלי אופי שונה, אבל לשניהם אותן המטרות: להסיר מגבלות כדי שאנשי השלטון יוכלו לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב: בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.
כל אחד מן התיקונים האלה יעמוד בפני בג"ץ. העילות שלפיהן מבקשים העותרים לפסול אותם לא בהכרח זהות. יש יותר מעילה אחת כדי לבטל חוק יסוד. אבל חשוב להדגיש: עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה דין התיקון בעניין הנבצרות להיפסל בבג"ץ היא תקדימית. היועצת מבקשת מבג"ץ לפסול תיקון לחוק יסוד משום שהוא מהווה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". עמדתה מנומקת, יסודית ואמיצה. מעולם לא ביטל בג"ץ חוק יסוד בגלל מה שכתוב בו, אך מעולם לא היינו במצב שבו אנו נמצאים כיום.
המאמר פורסם לראשונה ב-N12