הר הבית וט' באב
בתקופה מתוחה שבה נקרע העם בין קנאות לפשרה, בין הכרעה לדיאלוג ובין התנגדות להסכמות, מעניין להתבונן בהר הבית, נקודה קדושה במיוחד לכל הדתות במרחב הפיזי בירושלים וכן נקודת זמן עתיקה בהיסטוריה היהודית, ולמתוח קווים לזמננו בפרויקט המשלב כנס וחומרים לקריאה.
Photo by Shutterstock
כנס בשיתוף המכון למדיניות העם היהודי שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה ב-24 ביולי 2023
read moreהכנס המלא
דברי פתיחה: על עול ההיסטוריה שכל דיון עכשווי צריך לשאת על כתפיו | עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת מרכז ג'ייקובס לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
הרצאת פתיחה: הר הבית - בין חלום לממשות | פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי
חורבן ובית: אז והיום - "התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק" | הרב אבי גיסר, יו"ר מכון משפטי ארץ ויו"ר נתיב
חורבן ובית: אז והיום - על קדושה וריבונות | פרופ' משה הלברטל, החוג למחשבת ישראל, האונ' העברית
חורבן ובית: אז והיום - קנאות ופשרנות | עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת מרכז ג'ייקובס לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
טבורו של עולם: היהודים וההר - "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... ונהרו אליו כל הגויים" | הרבנית הדסה פרומן, פעילה במרכז שורשים ובשיח שלום
טבורו של עולם: היהודים וההר - מקום של שלום | ח"כ לשעבר יהודה גליק, יו"ר קרן שלום ירושלים
טבורו של עולם: היהודים וההר - למה שהמכון הישראלי לדמוקרטיה יעסוק בהר הבית? | פרופ' דני סטטמן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה; החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה
המוסלמים וההר: אל חרם אל שריף/אל אקצא בעיני המוסלמים | פרופ' יצחק רייטר, נשיא אילמ"א, האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם
אל-חרם אל-שריף: המוסלמים וההר - תהליך התקדשותה של ירושלים במסורת הדתית המוסלמית | ד"ר יוסרי ח'יזראן, המרכז האקדמי שלם ומכון טרומן
אל-חרם אל-שריף: המוסלמים וההר - המבצר האחרון | סולימאן מסוודה, כתב התחום המדיני והפוליטי, תאגיד השידור "כאן"
אל-חרם אל-שריף: נקודת המבט הירדנית | פראח בדור, מנהלת תכניות, מרכז עמאן לשלום ולפיתוח (ACPD) , ירדן
יחסה של הציונות הדתית להר הבית | ד"ר יצחק הרשקוביץ, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן
מי אתה הר הבית? שיחות על משפט וחברה | פאנל בהנחיית ד"ר רבקה נריה בן שחר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובהשתתפות ד"ר יצחק הרשקוביץ, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה והפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו ופרופ' ברק מדינה, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
לעמוד הכנס
לחצו כאן
ספר בעריכתו של פרופ' ידידיה צ' שטרן הכולל מארג ייחודי של הגות טובי החוקרים באשר להר הבית, בתחומי הדעת השונים - פילוסופיה, מחשבת ישראל, תרבות, מזרחנות, אסלאם, ארכיאולוגיה, חברה ומשפט ישראלי ובינלאומי
read more
הקדמה | פרופ' ידידיה צ' שטרן
הר הבית: על קדושה וריבונות | פרופ' משה הלברטל
הר הבית בהגות היהודית: הערות מבוא | פרופ' דב שוורץ
הר הבית: על המתח שבין גאולה מרחבית לאובייקט מקודש | פרופ' חביבה פדיה
הר הבית במחשבת הימין הציוני החילוני | פרופ' אריה נאור
קדושת ירושלים והר הבית: מיתוס דתי-לאומי ערבי | פרופ' עמנואל סיון
הארץ המקודשת, ירושלים ומסגד אל-אקצא במקורות האסלאם | ד"ר מסטפא אבו-סווי
הר הבית כיום | פרופ' דן בהט
יחסה של הציונות הדתית להר הבית: ניצני הבניה מחדש של שפה אידיאולוגית ותיאולוגית | ד"ר יצחק הרשקוביץ
אל-חרם אל-שריף/אל-אקצא בעיני הפלסטינים | פרופ' יצחק רייטר
ההגנה על המקומות הקדושים: היבטים חוקיים והשוואתיים | פרופ' עמיחי כהן
המעמד המשפטי של הר הבית: השעיית השיפוט | פרופ' ברק מדינה ועו"ד רומי קאופמן
הר הבית והמשפט הבינלאומי | פרופ' רות לפידות ועו"ד עמרי שלו
לך נכספה נפשי: הר הבית בין חלום לממשות | פרופ' ידידיה צ' שטרן וד"ר עדיאל זימרן
לספר המלא ולרכישתו
מחשבות על התערערותו של מקדש, ט' באב תשפ"ד | מאמר דעה | עו"ד שלומית רביצקי טור-פז | 13 באוגוסט 2024
"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.
ערב ט' באב תשפ"ד, כדאי ללמוד שיעורים על חורבן ותקווה | מאמר דעה | מריאן מטיאש | 12 באוגוסט 2024
האם בימינו יש לנו את היכולת לאמץ את דרכי השלום והחכמה של יוחנן בן זכאי שאחרי חורבן בית המקדש הקים בית מדרש ביבנה? האם נוכל לסגת מנתיב הזעם ולהתוות מסלול חדש שמשאיר על כנו את השותפות היהודית מבלי לנסות לכופף זה את רצונו של האחר בכוח הזרוע?
מחצית מהיהודים תומכים בתפילת יהודים בהר הבית | מדד הקול הישאלי לחודש אפריל 2022 | פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי | 03 במאי 2022
מחצית מהיהודים תומכים בתפילת יהודים בהר הבית, כאשר הסיבה המרכזית לתמיכה היא הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020.
תשעה באב - קריאת השכמה חברתית | מאמר דעה | פרופ' ידידיה שטרן | 30 ביולי 2020
יום תשעה באב יכול וצריך לשמש מועד קבוע לקריאת השכמה חברתית לגבי עתידה הראוי של מדינת ישראל. המחלוקת הכרונית בין ה"שבטים" היא האנרגיה שמפעילה את פוליטיקת הזהויות בישראל, הינה בבחינת עושר השמור לבעליו לטובתו, אולם הברכה הצפונה בגיוון הרעיוני יכולה להתממש רק מתוך הסכמות רחבות לגבי דרך ניהול המחלוקת.
(עוד) לא קרובים למלחמת אחים | מאמר דעה | ד"ר שוקי פרידמן | 12 באוגוסט 2019
תשעה באב הוא הזדמנות לקרוא לרוב בחברה הישראלית, הדומם בדרך כלל, לצאת נגד הקיצוניות ולהשמיע קול סביר, שמצביע על כך שאנחנו בסך הכל חיים ביחד, ולא נמצאים על סף מלחמת אחים - בכלל, וגם בתקופת הבחירות.
כפייה היא לא הדרך | מאמר דעה | יאיר שלג | 12 באוגוסט 2019
חשוב לנצל את תשעה באב להתבוננות במשמעות החורבן והגלות בעידן שהוא כבר עידן של ריבונות, ולהבין שניסיון להשליט נורמות דתיות על ציבור שברובו לא מזדהה איתן, רק ירבה מחלוקת ושנאה, וסופו שיחליש את ה"יחד" הלאומי במקום לחזקו.
"שנאת חינם" או "צרכים ביטחוניים" | מאמר דעה | ד"ר עידית שפרן גיטלמן | 26 ביולי 2018
זה לא נעים לראות אדם מופשט מבגדיו לעיני כל רק בגין היותו חלק מקולקטיב, אבל זה עדיף מלהתפוצץ עם אותו אדם באוויר. ומחסומים, כן זה נורא לראות אב מושפל לעיני בנו, אבל מה לעשות שהם שולחים מחבלים גם באמבולנס. לא נסכים להשפלה בגין מכירת ביגלה בתשעה באב, אבל ביטחון? זו כבר אופרה אחרת.
על חורבן, משפט ומוסר | מאמר דעה | פרופ' ידידיה שטרן | 22 ביולי 2018
מהו המסר של תשעה באב הרלבנטי לחיינו במדינה ריבונית? האם ההכרה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל הופכת את יום האבל על "העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה" לאנכרוניסטי ומיותר?
הגיע הזמן לבטל את ט' באב? | מאמר דעה | ד"ר שוקי פרידמן | 22 ביולי 2018
על מה בדיוק אנחנו מתאבלים בתשעה באב? נכון, בהר הבית יש מסגד ולא מקדש יהודי. המציאות עדיין לא מושלמת, אבל איפה המציאות העכשווית ואיפה ירושלים הריקה וההרוסה המתוארת בקינות של תשעה באב? האם לא הגיע העת לפקוח עיניים ולהביט מחדש במציאות, ולשנות את מנהגי האבל של הימים הללו? ואולי אפילו לבטל את צום תשעה באב?
מדרש חורבן, הגירסה ההיסטורית | מאמר דעה | יאיר שלג | 13 בספטמבר 2016
הפער בין תנאי הגלות ותנאי הריבונות הוא כל-כך דרמטי, עד שנדרשות תכונות כמעט הפוכות לקיום רציף בשתי המציאויות הללו, אבל מסוכן מאוד לנסות ולשמר את הדגש הדתי גם בחזרה לתנאי ריבונות, הזקוקים דווקא את הדגשת המרכיב הלאומי. את הזהות הכפולה, הלאומית והדתית, צריך לשמר, גם במציאות שבה הנוהג הרווח בתרבות המערבית הוא הפרדה בין השתיים – משום שהשילוב הזה הוא הדנ"א האותנטי של הזהות היהודית, ועם לא יכול להתכחש לליבת זהותו.
אחים למסע משותף | מאמר דעה | פרופ' ידידיה שטרן | 14 באוגוסט 2016
אנחנו משוחחים את עצמנו לדעת במונולוגים ללא דיאלוגים, בטיעונים מקבילים שלעולם לא ייפגשו, בפרצופים פעורי פה ונעדרי אוזניים. מחליקים מטה במדרון שסופו חורבן.
הקטרקט המוסרי | מאמר דעה | פרופ' ידידיה שטרן | 26 ביולי 2015
לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."
הר הבית: בין השתוקקות למימוש | מאמר דעה | פרופ' ידידיה שטרן | 26 בנובמבר 2014
הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית.