שינוי היסטורי מתחת לרדאר: החרדים מתקרבים ללימודי הליבה ולאקדמיה
יותר ויותר חרדים מבקשים לשלוח את ילדיהם למוסדות המלמדים לימודי ליבה ונמצאים תחת פיקוח ממשלתי. במקביל, בגזרת הישיבות התיכוניות החרדיות מדברים על פתיחת ישיבות המשך שישלבו לימודי מקצוע והשכלה אקדמית. ימים יגידו אם אלה ניצני שינוי בר-קיימא.
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
ביום שישי ה-14 ביולי 1789 צעד המון זועם לעבר מבצר הבסטיליה ששימש ככלא וכסמל לדיכוי השלטוני. ההמון דרש לקבל את הנשק הנמצא במקום ולאחר דין ודברים קצר עם מנהל הכלא הסתער על המבצר, הרג את הכוחות שהוצבו שם ובכללם את ראש עיריית פריז והחל בהריסת הבסטיליה. באותו היום, לא רחוק משם, ישב פריזאי מעודן וקצת משועמם, וביומן שניהל כתב אודות יום זה - rien, כלומר – כלום. שמו של אותו פריזאי היה לואי ה-16 – מלך צרפת, וזמן לא רב אחר כך הוא יאבד את כתרו ואת ראשו בשל ה"כלום" שהתרחש באותו יום שישי.
האירוניה של ההיסטוריה היא שבדרך כלל רק במבט לאחור ניתן להבין ולהעריך את המשמעות המלאה של האירועים המתרחשים בהווה. רק בדיעבד ניתן להבין האם אירוע שנדמה בזמן אמת כנקודת מפנה היסטורית הוא אכן כזה, או שמא דווקא תהליכים שקטים שקשה להבחין בהם מפעפעים מתחת לפני השטח ומעצבים חרישית את פני העתיד.
בשבועות האחרונים נדמה כי נפל דבר בכל הקשור ליחס החרדי ללימודי ליבה ולרכישת השכלה אקדמית. לפני מספר ימים דווח בדיווחים רשמיים כי מנהיגים מהשורה הראשונה של הציבור הליטאי – בכללם שניים המוזכרים כמועמדים מובילים לאיוש עמדת "גדול הדור" הליטאי הבא – נועדו: "על רקע הדיונים ביחס לממ"ח, במטרה לדון על האתגרים בשדה החינוך ועל הדרך בה יש לפעול". על פי דיווחים לא רשמיים, ההכרה מחלחלת שבשטח יותר ויותר חרדים מבקשים לשלוח את ילדיהם למוסדות ממ"ח המלמדים לימודי ליבה ונמצאים תחת פיקוח ממשלתי. לכן, על מנת לא לאבד את השליטה על מוסדות החינוך שוקלים הרבנים להציע להם מצעות בהיתר – לפתוח מוסדות שילמדו לימודי ליבה מלאים אולם תחת פיקוח חרדי.
הדברים הללו מצטרפים לידיעות שנשמעו השבוע אודות כוונה של חסידות בעלז לחזור למתווה שגובש בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת משה (קינלי) טור-פז, ולפיו יזכו מוסדות החסידות לתקצוב מלא לאחר שיאמצו תכנית לימודים הכוללת לימודי ליבה מלאים בפיקוח המדינה. בין אם יש בדברים הללו מן האמת ובין אם אינם אלא אקדח המונח על שולחנם של חברי הכנסת החרדיים במסגרת משא ומתן פנימי על עוגת תקציב החינוך החרדי, עצם הנפנוף באיום מלמד לכאורה על מידת הלגיטימציה הגוברת והולכת של לימודי הליבה בכלל החברה החרדית.
אך נדמה שהחדשות המסעירות באמת הגיעו דווקא מחזית אחרת – חזית ההשכלה הגבוהה. הרב דוד לייבל, רב מוכר שמשמש גם כאיש עסקים ויזם חברתי שמאחוריו רקורד מכובד של עשייה ענפה, הכריז על הקמת ישיבה גבוהה המשלבת לימודים אקדמיים.
להכרזה על אודות הקמת הישיבה קדם נאום מתוקשר שזכה לחשיפה רבה במגזר ומחוצה לו. בנאום התווה הרב את ה"אני מאמין" שלו שניתן לנסחו במשפט אחד – יש יותר מדרך אחת להיות חרדי המחויב עמוקות למצוינות דתית. הקדשת החיים ללימוד תורה היא מעלה גדולה, אבל גם רכישת מקצוע ויציאה לשוק העבודה היא לגיטימית באותה מידה.
המתקפות, כמובן, לא איחרו לבוא. "יתד נאמן" קבע שהוא לא בר-שיח כלל ועיקר, ואף הוקיע אותו כרוצח רוחני של גדול הדור הבא שבמקום להתמסר לתורה ישקוד על לימודים כלליים.
על אף ההתנגדות הפומבית החריפה לה זכה הרב לייבל, בימים אלה ממש הודיעו גורמים נוספים הפעילים בעיקר בגזרת הישיבות התיכוניות החרדיות על כוונתם לפתוח ישיבת המשך, המתעתדת לאפשר שילוב לימודי מקצוע והשכלה אקדמית במסגרתה.
על פי ה"קול קורא" שפרסמו: "התלמידים הבאים לישיבה יכוונו ויוקדמו לבחור בהמשך דרכם, החל מן השנה השנייה והילך, כל אחד ואחד בדרך הנכונה עבורו, אם ומתי שיחפוץ לשלב לימודים אקדמיים או לימודי תעודה, במגוון תחומי ידע ומקצוע הקיימים הן באקדמיה והן בשאר מסגרות איכות הסוללות את דרכו של התלמיד למקצועיות והצטיינות לפרנסה בכבוד תוך כדי שותפות ותפיסת אחריות הן בשוק הכלכלי חברתי הקהילתי והן זה של מדינת ישראל בכלל. הלימוד הנ"ל ייעשה בחלק משעות היום/הערב או השבוע."
רק הזמן יאמר האם אלה ניצני שינוי בר-קיימא, או שמא גישושים ראשוניים המקדימים את המאוחר. לפני כעשור היה ניסיון לפתוח בעין חמד קמפוס של ישיבה גדולה המשלבת לימודים אקדמיים, אך היוזמה נכשלה ולא נותר ממנה דבר.
אולם אם יש לקח אותו ניתן ללמוד מכל המתרחש הוא שהשינוי קורה רק באמצעות העמדת אלטרנטיבות. אם הישיבות הללו ושכמותן יצברו תאוצה, לא תהיה למקבלי ההחלטות ברירה, וכשם שעתה נשקלת הקמת מוסדות חינוך חרדיים בפיקוח חרדי שילמדו לימודי ליבה מלאים, כך בעתיד נראה ישיבות גבוהות המשלבות לימודים אקדמיים כחלק אינטגרלי מעולם הישיבות החרדי.
המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון"