סקר מאי 2023: עלייה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לביטחון המדינה אחרי מבצע "מגן וחץ" – אך הם עדיין מיעוט

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

Photo by Flash90

ממצאים עיקריים

• החודש נמדדה עליה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל. לעומת זאת בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי חלה עלייה מזערית בלבד.
• כלל הציבור חצוי בשאלה האם הסיכויים שהממשלה תסיים את כהונתה כקבוע בחוק הם גבוהים או נמוכים, עם שיעור ניכר של מי שאינם יודעים.
• הציבור יהודי חצוי בשאלת סיכויי הממשלה להגיע לסיום כהונתה כקבוע בחוק שעה שבקרב הערבים הערכת הרוב היא כי הסיכויים לכך נמוכים. חלוקה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה רוב בימין הסבורים שהסיכויים לכך גבוהים לעומת מיעוט בשמאל ועוד פחות במרכז.
• אם כי עדיין רק מיעוט נותנים אמון בכנסת, ניכרת כיום כמעט הכפלה בשיעור נותני האמון בהשוואה לשנה שעברה עם נפילת ממשלת בנט-לפיד. הוא הדין באמון בממשלה – ניכרת עלייה אך עדיין מדובר במיעוט של נותני אמון.
• שיעור נותני האמון בבית המשפט העליון הוא יציב כבר כשנתיים – סביב 40%, עם הפרשים גדולים מאוד בין השמאל שם רוב אדיר נותן אמון במוסד זה, המרכז שם מדובר ברוב אבל קטן יותר, והימין שם מדובר במיעוט קטן הנותנים אמון בבית המשפט העליון.
• קצת מעל מחצית מהמרואיינים היהודים נותנים אמון ברשויות המקומיות שבהן הם מתגוררים לעומת קצת יותר משליש בלבד בקרב המרואיינים הערבים.
• יש רוב לסבורים כי כיום היחסים בין ימין לשמאל הם גרועים, וכך, אם כי במידה מתונה יותר היחסים בין יהודים לערבים ובין דתיים לחילונים. רק ביחסים בין אשכנזים למזרחים נתפסים על ידי שיעור גבוה כטובים.
• רוב המרואיינים אינם מסכימים עם הקביעה כי המדינה צריכה למעט להתערב בעניינים חברתיים פנים-קהילתיים. החרדים הם החריג לעניין זה ורובם תומכים במיעוט התערבות של המדינה בענייני הקהילה.
• באשר למימון בתי ספר שאינם מלמדים לימודי ליבה, סוג של מעורבות מדינתית בענייני קהילה, כאן החרדים דווקא תומכים מאוד במימון מדינתי וכמותם גם הדתיים ומחצית מהמסורתיים-דתיים. המסורתיים הלא דתיים והחילונים מתנגדים לכך.
• רוב היהודים אינם מרגישים עצמם כמיעוט בישראל לעומת רוב גדול של הערבים החשים כך. ועם זאת, מחצית ממי שהגדירו עצמם שמאל כן מרגישים כמיעוט.
• רוב המרואיינים התנגדו לרעיון הקנטוניזציה, כלומר, חלוקת ישראל לשתי מדינות – ליברלית חילונית (ישראל) ודתית שמרנית (יהודה).

מצב הרוח הלאומי

החודש חלה עליה זעירה ואולי אף לא מובהקת סטטיסטית בשיעור האופטימיים באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל (37% החודש לעומת 34% בחודש שעבר). עלייה משמעותית יותר הייתה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל (43% החודש לעומת 34% בחודש שעבר). כלומר, הרגיעה הבטחונית היחסית ואולי גם תוצאות המבצע האחרון בעזה נותנים את אותותיהם, שעה שהמשך המתח והיעדר הכרעות במישור הפוליטי משאירים את רוב הציבור בעמדה לא אופטימית לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בארץ.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, ינואר 2021-מאי 2023 (%, כלל המדגם)

 

תוחלת החיים של הממשלה

בכלל המדגם מצאנו שוויון בין שיעור הסבורים שהסיכויים גבוהים שהממשלה הנוכחית תסיים את כהונתה כקבוע בחוק (44%) לבין שיעור הסבורים שהסיכויים לכך נמוכים (43.5%). 12.5%, שיעור גבוה במיוחד בסקרים שלנו בחרו בתשובה "לא יודעים". בקרב היהודים ההתפלגות היא אכן מאוזנת, אבל בקרב הערבים הרוב סבורים שהסיכויים לכך נמוכים.

להערכתך, מה הסיכויים שהממשלה תסיים את תקופת כהונתה כקבוע בחוק (4 שנים)? (%, יהודים וערבים)

 

פילוח של התשובות במדגם היהודים לפי מחנה פוליטי מעלה כי בימין יש רוב לסבורים שסיכויי הממשלה להגיע לסיום כהונתה כקבוע בחוק, אך בשמאל ובמרכז רק מיעוט מעריכים זאת כך.

הסיכויים גבוהים שהממשלה תסיים את תקופת כהונתה כקבוע בחוק לפי מחנה פוליטי (%, יהודים)

 

פילוח לפי הצבעה למפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה מראה כי רוב מוצק (65%) ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים שגבוהים הסיכויים שהממשלה תסיים את כהונתה לעומת מיעוט (28%) בקרב מצביעי מפלגת האופוזיציה.

מצאנו קשר חזק בין מידת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל לבין הערכת הסיכויים שהממשלה תכהן עד סוף כהונתה כחוק. מבין האופטימיים – הרוב סבורים שהסיכויים לכך גבוהים (60%) ורק מיעוט סבורים שהם נמוכים (22%). לעומת זאת מבין הפסימיים הרוב מעריכים את הסיכויים שהממשלה תמלא את כהונתה כקבוע בחוק כנמוכים (58%) ורק מיעוט מעריכים אותם כגבוהים (28%).

האמון במוסדות

אם כי לרוב אנו עושים זאת בסוף כל שנה, בשל ההפוכות הפוליטיות החלטנו לבחון חצי שנה לאחר הקמת הממשלה מה קרה לאמון במוסדות השונים הנמצאים במרכזו של השיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי.

האמון בכנסת – מאז נפילת ממשלת לפיד (יוני 2022), אז הגיע האמון בכנסת בכלל המדגם לשפל של 14%, האמון במוסד זה נמצא בעלייה, וכיום הוא מגיע למעט יותר מרבע הנותנים בו אמון (26%); קרוב לאמון בו זכתה הכנסת עם הקמת ממשלת בנט-לפיד ביוני 2021 (27.5%).

עם זאת, מידת האמון בכנסת עדיין נמוכה מבעבר (ממוצע 2003-2012 – 40.6%; ממוצע 2013-2022 – 30.5%). כפי שמראה התרשי שלהלן, אמון היהודים בכנסת, אם כי אינו גבוה, עולה בבירור על אמון הערבים במוסד זה.

יש אמון בכנסת (%, יהודים וערבים)

 

כמו כן מצאנו הבדל ניכר בין שיעור נותני האמון בכנסת בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה (39%) לבין מצביעי מפלגות האופוזיציה מהם 16% בלבד נותנים בה אמון. יש לציין כי לפני שנה, בזמן כהונת ממשלת בנט-לפיד, התמונה הייתה הפוכה. פילוח לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים: 16% ממי שהגדירו עצמם שמאל נותנים היום אמון בכנסת בהשוואה ל21% ממי שהגדירו עצמם מרכז ו-37% מהימין.

האמון בממשלה – גם האמון בממשלה עלה מ-21% ביוני 2021 ל-29% כיום. ועדיין הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים רק מיעוט נותנים אמון ה בממשלה, אך גם כאן אמון הערבים נמוך במובהק מזה של היהודים.

יש אמון בממשלה (%, יהודים וערבים)

 

בשמאל (יהודים) רק 6% ציינו כי יש להם אמון בממשלה (לעומת 60% ממחנה זה שציינו כי יש להם אמון בממשלת בנט-לפיד אשתקד). בימין התמונה הפוכה – 48% ציינו כי יש להם אמון בממשלה הנוכחית כאשר רק 12% ממחנה זה ציינו כי היה להם אמון בממשלת בנט-לפיד.

יש אמון בממשלה, לפי מחנה פוליטי (%, יהודים)

 

בהתאם, מצאנו כי מצביעי מפלגות הקואליציה מבטאים אמון רב יותר בממשלה ממצביעי מפלגות האופוזיציה (53% לעומת 7%). עם זאת, כפי שניתן לראות בתרשים להלן, גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה לא מועטים אינם נותנים אמון בממשלה.

יש אמון בממשלה, לפי הצבעה בבחירות (%, כלל המדגם)

 

האמון בבית המשפט העליון – כמו במדידות שערכנו בשנתיים האחרונות קצת פחות ממחצית מהמרואיינים מביעים אמון בבית המשט העליון (43%). מקרב מצביעי הקואליציה רק ל-16.5% יש אמון במוסד זה, לעומת 72% ממצביעי האופוזיציה. בנוסף, במדידה הנוכחית נמצאה מידת האמון הנמוכה ביותר אי פעם בבית המשפט העליון הן במרכז והן בימין.

יש אמון בבית המשפט העליון, לפי מחנה פוליטי (%, יהודים)

 

האמון ברשויות המקומיות – פחות מחצי שנה לפני הבחירות לרשויות המקומיות, בקרב המרואיינים היהודים קצת יותר ממחצית (55%) ציינו כי יש להם אמון ברשות המקומית בה הם מתגוררים לעומת מיעוט (38%) מהמרואיינים הערבים המרגישים כך.

יש אמון ברשות המקומית (%, יהודים וערבים)

 

המדינה והקהילה

התערבות המדינה בענייני קהילה – כן או לא? שאלה שמדינות רבות וציבורים רבים בעולם וגם בישראל מתחבטים בה היא מהי המדינה ה"נכונה" של חדירת המדינה למארג הקהילתי, או במילים אחרות, עד כמה היא צריכה או לא צריכה להתערב בעניינים קהילתיים. שאלנו אפוא: "יש הטוענים כי המדינה צריכה למעט להתערב בנושאים "פנימיים-חברתיים" כמו מעמד נשים או תכנית הלימודים של קהילות ומגזרים מסוימים, ולתת לכל קהילה ומגזר לנהוג כהבנתו בנושאים כאלה האם אתה מסכים או לא מסכים לטענה זו?".

בכלל המדגם רוב קטן (53%) אינו מסכים לקביעה זו ומיעוט (36%) מסכימים עמה. ואולם הפערים בין חלקי ציבור שונים הם עמוקים מאוד. כך, בקרב החרדים יש רוב גדול המסכימים כי המדינה צריכה למעט להתערב בעניינים חברתיים פנים-קהילתיים. כך גם במחצית מהדתיים ושיעור גבוה מהמסורתיים-דתיים. לעומת זאת בקרב המסורתיים הלא-דתיים ובקרב החילונים הרוב אינם מסכימים, כלומר סבורים שהמדינה כן צריכה להתערב בנושאים פנים-קהילתיים חברתיים.

"המדינה צריכה למעט להתערב בנושאים "פנימיים-חברתיים" כמו מעמד נשים או תכנית הלימודים של קהילות ומגזרים מסוימים, ולתת לכל קהילה ומגזר לנהוג כהבנתו בנושאים כאלה" (%, יהודים)

 

מצאנו גם הבדלים גדולים במדגם היהודים לפי מחנה פוליטי. בשמאל ובמרכז הרוב אינם מסכימים שעל המדינה למעט להתערב בנושאים פנים-קהילתיים חברתיים ואילו הימין חצוי בשאלה זו.

	ימין	מרכז	שמאל
מסכימים שעל המדינה למעט להתערב בעניינים פנים-קהילתיים חברתיים	44	23	26.5
לא מסכימים שעל המדינה למעט להתערב בעניינים פנים-קהילתיים חברתיים	46	63	66
לא יודעים	10	14	7.5

 

לימודי ליבה – ובהקשר הרחב הזה שאלנו גם: "האם, לדעתך, המדינה צריכה או לא צריכה לממן בתי ספר של החינוך החרדי שלא מלמדים לימודי ליבה כמו אזרחות, מתמטיקה ואנגלית?". בכלל המדגם רוב קטן (55%) מתנגדים למימון ללא לימודי ליבה, אבל מטבע הדברים הפערים בשאלה זו גדולים מאוד. בקרב החרדים והדתיים הרוב סבורים שעל המדינה לממן בתי ספר גם אם אינם מלמדים לימודי ליבה. בקרב המסורתיים דתיים כמחצית מחזיקים בעמדה זו, ובקרב המסורתיים הלא-דתיים והחילונים רק מיעוט מצדדים במימון של המדינה ללא לימודי ליבה.

המדינה צריכה לממן בתי ספר של החינוך החרדי שלא מלמדים לימודי ליבה כמו אזרחות, מתמטיקה ואנגלית, לפי דתיות (%, יהודים).

 

הצלבנו את התשובות לשאלה זו עם קודמתה ומצאנו כי מבין המצדדים בהתערבות מועטת של המדינה בענייני קהילה רוב (54.5%) הם בעד תקצוב של בתי ספר גם אם אינם מלמדים ללימודי ליבה, כלומר רואים בעין יפה התערבות תקציבית של המדינה בענייני הקהילה החרדית. לעומת זאת בקרב מי שלא מסכימים שעל המדינה למעט להתערב הרוב הגדול (69%) הם נגד תקצוב בלי לימודי ליבה, כלומר מצמצמים בפועל את מעורבות המדינה. במובן מסוים אפשר אפוא לומר כי בשני הצדדים העמדה האידיאולוגית אינה מתרגמת לעמדה מעשית בשאלה שהצגנו

מתחים בחברה ותחושת מוחלשות

שאלנו את המרואיינים איך הם היו מעריכים את היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית כיום. שלא במפתיע על רקע הנסיבות היחסים בין ימין לשמאל נתפסים על ידי השיעור הגבוה ביותר מהמרואיינים כגרועים. גם בנוגע ליחסים בין יהודים לערבים דומה רוב אם כי קטן יותר ציינו כי היחסים רעים. התשובה ההשכיחה עבור היחסים בין דתיים לחילוניים גם היא כי הם רעים, אך כאן אין מדובר ברוב הסבורים כך. רק בנוגע ליחסים בין מזרחים לאשכנזים, שזוכים לבולטות רבה בשיח התקשורתי והפוליטי, שיעור המגדירים את היחסים כטובים עולה בהרבה על המעריכים אותם כרעים.

איך היית מגדיר את היחסים כיום בין המגזרים הבאים בחברה הישראלית? (%, כלל המדגם)

 

היחסים בין ימין לשמאל – מפילוח מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי עולה כי 78% ממחנה השמאל מגדיר יחסים אלה כרעים, לעומת שיעור מעט נמוך יותר בימין (69%) ובמרכז (64.5%). הבדלים נמצאו גם בין הקבוצות השונות על הרצף חרדים-חילונים, כאשר בעוד 77% מהחילונים ו-70% מהחרדים מגדירים את היחסים בין הקבוצות כרעים, הרי שרק 51% מהדתיים מגדירים כך את היחסים בין הקבוצות ו-61% מהמסורתיים הדתיים ו-63% מהמסורתיים הלא דתיים.

היחסים בין יהודים לערבים – בעוד רוב היהודים מגדירים את היחסים בין שתי קבוצות אלה כרעים (59%), הרי שמקרב המרואיינים הערבים רק מיעוט אם כי גדול הגדירו יחסים בין קבוצות אלה כרעים (44%).

היחסים בין דתיים לחילונים –פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי רוב קטן, מהחילונים מגדירים יחסים אלה כרעים (53%), לעומת כשליש בלבד ממסורתיים לא דתיים – 36%, כמעט מחצית מהמסורתיים דתיים – 44%, רבע מהדתיים (25%), וכ-40% מהחרדים. רוב השמאל (יהודים) מגדירים יחסים אלה כרעים (58%) לעומת מחצית מהמרכז (49%) ומיעוט מהימין (38%).

היחסים בין אשכנזים למזרחים – כאמור, בקרב המרואיינים היהודים זה המקרה היחיד בו שיעור החושבים שהיחסים בין הקבוצות טובים (44%) עולה על אלה המתארים אותם כרעים (19%). שיעור הערבים המגדירים את היחסים בין אשכנזים למזרחים כטובים (15%) נמוך משמעותית מהמתארים אותם כרעים (37%).

מיהו מיעוט? – בשנים האחרונות נשמעת לא פעם טענה כי ישראל היא מדינת "כל מיעוטיה" וכי רבים מאוד, מקבוצות ציבור שונות חשים שהם בבחינת מיעוט, כלומר, מוחלשים. שאלנו: "ישראלים רבים ששייכים לקבוצות שונות חשים כיום כי הם מיעוט בחברה הישראלית. האם גם אתה חש כך?" בכלל המדגם מצאנו שהרוב (51%) מרגישים שהם שייכים למיעוט במידה מעטה בלבד או בכלל לא. ואולם, שלא במפתיע יש הבדלים גדולים מאוד בין הקבוצות השונות. כך שעה שרוב היהודים אינם מרגישים שהם מיעוט, רוב גדול של הערבים כן מרגישים שזה מעמדם בישראל.

ישראלים רבים ששייכים לקבוצות שונות חשים כיום כי הם מיעוט בחברה הישראלית. האם גם אתה חש כך? (%, יהודים וערבים)

 

ועם זאת, משתנים כמו השתייכות פוליטית משפיעים מאוד על תחושת מוחלשות זו. כך מחצית ממי שהגדירו עצמם שמאל ענו שהם מרגישים עצמם מיעוט לעומת כשליש במרכז ובימין. 47% ממצביעי האופוזיציה מרגישים עצמם מיעוט לעומת כשליש בלבד ממצביעי מפלגות הקואליציה. גם מחצית מהחרדים מרגישים שהם מיעוט במידה רבה מאוד או די רבה לעומת מיעוט של כשליש בכל שאר הקבוצות.

שתי מדינות לעם אחד (קנטוניזציה)?

על רקע המתחים הרבים בין הקבוצות השונות שאלנו: "בגלל הקיטוב הגובר בחברה, יש הקוראים לחלוקת ישראל לשתי מדינות: "ישראל" – מדינה חילונית וליברלית שבמרכזה תל-אביב, ו"יהודה" – מדינה דתית ושמרנית שבמרכזה ירושלים. האם אתה תומך או מתנגד לרעיון זה?". רוב מכריע של המרואיינים מתנגדים לרעיון זה (73%), כאשר מעל מחצית בחרו בתשובה "מתנגד מאוד", כלומר – נכון להיום, אין תמיכה של ממש ברעיון הקנטוניזציה של ישראל.

האם אתה תומך או מתנגד לרעיון לחלוקת מדינת ישראל לשתי מדינות – "ישראל" החילונית והליברלית ו"יהודה" הדתית והשמרנית? (%, כלל המדגם)

 

למרות תמיכה מועטה של המרואיינים היהודים ברעיון החלוקה לשתי מדינות (16%), הרי שניתן למצוא הבדלים בין הקבוצות השונות על הרצף חרדים-חילונים: חמישית מהחילונים תומכים ברעיון החלוקה לשתי המדינות (21%), לעומת רק כעשירית מהחרדים (10%) והדתיים (9%) שתומכים בכך, ושיעור מעט גבוה יותר של המסורתיים (מסורתיים דתיים – 14%; מסורתיים לא דתיים – 13%).

הפערים הגדולים ביותר בתמיכה ברעיון החלוקה נמצא בציבור היהודי לפי מחנה פוליטי – שליש מהשמאל תומכים ברעיון החלוקה לעומת שיעורים נמוכים בהרבה מהמרכז ומהימין

העמדות כלפי מדינת ישראל לשתי מדינות – "ישראל" החילונית והליברלית ו"יהודה" הדתית והשמרנית (%, יהודים)

 

פילוח לפי אזור מגורים (יהודים) העלה הבדלים קטנים בין הקבוצות השונות, כאשר תושבי תל אביב והדרום תומכים ברעיון החלוקה במידה הרבה ביותר (19.5% ו-19%), ותושבי ירושלים והצפון במידה המועטה ביותר (11% ו13%).

---

מדד הקול הישראל מאי 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/5-1/6-2023 רואיינו 624 איש ואשה בשפה העברית ו-143 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.61% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il

להורדת נתוני המדד המלאים >>