ייצוג שוויוני לנשים ברשויות הכרחי לחיזוק השלטון המקומי
הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.
Photo by Yaakov Lederman/Flash90
אין צורך ביום הגיוון הבין-לאומי שצוין החודש (21 במאי) כדי להזכיר לנו שהכנסת והממשלה אינן מצטיינות בייצוג נשים וזאת כמובן בלשון המעטה. אבל חמישה חודשים וחצי לפני הבחירות לשלטון המקומי, חשוב לציין כי בהיבט זה המצב ברשויות גרוע אפילו יותר מבשלטון המרכזי: בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, רק 6% מקרב הנבחרים לראשות ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות היו נשים. בקרב חברי המועצות מדובר ב-16% בערים ומועצות מקומיות, ו-19% במועצות אזוריות. אלה שיעורים נמוכים בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, שמשקפים את שלל החסמים שעדיין ניצבים בפני נשים בזירה הפוליטית בישראל. מצב זה סותר באופן מהותי את עיקרון השוויון, פוגע בייצוג הצרכים של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה ומנוגד לתפיסות דמוקרטיות-ליברליות בסיסיות ולהתחייבויות בין-לאומיות של ישראל.
עדיין לא מאוחר לשפר את המצב. כיוון פעולה מרכזי הוא ההכרה של ציבור הבוחרים והבוחרות בחשיבות הייצוג השוויוני של נשים ברשימות והתייחסות לנושא זה כשיקול משמעותי בבחירה. בד בבד, חשובות היוזמות השונות של ארגוני הנשים והרשות לקידום מעמד האישה, שנועדו לעודד נשים להתמודד בבחירות המקומיות ולסייע להן בכך (יש לקוות שנושא זה יהיה בליבת עשייתו של המשרד החדש לקידום מעמד האישה). כל זאת מתוך הבנה שמעבר למימוש עיקרון השוויון, יש גם ערך רב בייצוג נשים, על מנת להבטיח כי האינטרסים והצרכים של כלל הקבוצות בחברה יבואו לידי ביטוי בגיבוש מדיניות הרשות. בייחוד כאשר במישור המוניציפלי מתחדדת בשנים האחרונות ההבחנה בין הצרכים השונים של גברים ונשים, למשל באופני השימוש בתחבורה הציבורית, במתקנים ובפארקים עירוניים, בתחומי תעסוקה ורווחה. אפילו מיעוט רחובות הנושאים שמות של נשים מדגים את דחיקתן של הנשים מהמרחב הציבורי העירוני.
ניתוח הצעות חקיקה בכנסת, שנערך על ידי חוקרות המכון אביטל פרידמן וד"ר חן פרידברג, מלמד כי ברוב המוחלט של הצעות הנוגעות להגנה על נשים מפני אלימות ורווחתן הכלכלית של נשים היו אלה חברות כנסת שקידמו ודחפו. בדומה לכך (וניתן לראות גם דוגמאות רבות של חברות מועצה), יש בכוחו של ייצוג שוויוני של נשים ברשויות לקדם את הצרכים השונים שלהן.
אולם נראה שבשלב זה לא ניתן לבנות רק על שינוי תודעתי בקרב הציבור שיוביל לשינוי דרמטי. שינוי זה יקודם רק אם יקודמו בכנסת כבר כעת תיקוני חקיקה שיתמרצו זאת. כלים כאלה נפוצים בדמוקרטיות אחרות, שבהן רשימות כלל לא יכולות להתמודד בבחירות המקומיות אם לא יעמדו בתנאים הקבועים בחוק בנוגע לשוויון בין המינים. ספרד, בלגיה, צרפת, סלובניה, דרום קוריאה וחלק מהרשויות באיטליה הן בין המדינות הללו. במדינות אחרות נהוגים מנגנונים "רכים" יותר בדמות תמריץ כספי. לדוגמה, רשימה שלא עומדות בתנאים - מקבלת מימון מופחת מהמדינה עבור הבחירות (בפורטוגל ובחלק מהרשויות באיטליה). לפי מחקרים שבדקו את הנושא, מנגנונים אלה הם אמצעי יעיל להגדלת הייצוג של נשים: במדינות שיש בהן הבטחות ייצוג ברמה המקומית, שיעור הנשים במועצות של רשויות מקומיות גבוה יותר; וחשוב מכך – מגמת השיפור בייצוג הנשים גדולה יותר.
גם בישראל אומץ מנגנון דומה לפני הבחירות ב-2018: נקבע שסיעה שבה שליש לפחות מחברי המועצה שנבחרו מטעמה ושעדיין מכהנים קרוב לשנה לאחר הבחירות הן נשים תזכה לתוספת בשיעור של 15% לסכום מימון הבחירות שהיא זכאית לו כחוק. זו הייתה בלי ספק התקדמות חיובית שהייתה לה השפעה על רשימות מסוימות, ובדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת העידו מנכ"לי מפלגות כי זהו שיקול שעומד לנגד עיניהם. יחד עם זאת, לפחות בבחירות 2018, ההשפעה לא הייתה גדולה: שיעור הנשים במועצות של ערים ומועצות מקומיות גדל מכ-13% לכ-16%, ושיעור הסיעות שלפחות שליש מנבחריהן היו נשים גדל מ-17% ל-20%.
כדי להגביר באופן אפקטיבי יותר את ייצוג הנשים, יש להגדיל, ראשית, את הבונוס הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאים – מתוספת של 15%, שמהווה תמרוץ בינוני בלבד, לתוספת משמעותית יותר של כ-30%. שנית, יש לתמרץ הצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים. כך למשל, אפשר להעניק תוספת כספית מוגדלת לרשימה שבאחד משני המקומות הראשונים בה עומדת אישה, או לרשימות בהן יש שוויון מוחלט בין המינים.
שלישית, חשוב גם לעודד נשים להתמודד לראשות רשויות מקומיות – במיוחד לאור עוצמתו הרבה של ראש הרשות, ה"שריף" המקומי. המצב בתחום זה עגום במיוחד: רק 9% מהמועמדים (וכאמור 6% מהנבחרים) בבחירות האחרונות היו נשים. אפשר לעשות זאת למשל על ידי הקלה על מועמדות-נשים המתמודדות על ראשות עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית - לזכות במימון.
בעתות משברים כדוגמת תקופת הקורונה ובימים אלה במאבק נגד קרן הארנונה, בולטת ההבנה עד כמה חשובה התשתית העירונית לדאגה לרווחת האזרחים והאזרחיות. אבל כדי שהשלטון המקומי יוכל לייצג באמת את כל התושבים ולהבין את הצרכים השונים שלהם, ברוח ההכרח בגיוון בכל מערכות השלטון – חשוב להגיע לייצוג ראוי לא רק של התושבים אלא גם של התושבות.