סקר אפריל 2023: רק 16% מהישראלים סבורים שההידברות בבית הנשיא תוביל לפשרה

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

ממצאים עיקריים

• בכלל המדגם גם החודש שיעורי האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון הלאומי נמצאים מעט מתחת לשליש, אם כי חלה בשניהם עלייה קלה. עם זאת בקרב מצביעי הקואליציה מדובר ברוב של אופטימיים ובקרב מצביעי אופוזיציה – במיעוט קטן.
• פחות מרבע מגדירים כיום המצב הכללי של ישראל כטוב מאוד או טוב, כאשר התשובה השכיחה היא שהמצב הוא רע מאוד או רע.
• אירועי יום העצמאות – רוב קטן סוברים שהיה נכון להיענות לאותן המשפחות השכולות שדרשו שנציגי ממשלה שלא שרתו בצבא לא יגיעו לטקסים בבתי העלמין ביום הזיכרון.
• כשני שלישים בציבור היהודי דיווחו שצפו הטקס הדלקת המשואות השנה. עם זאת, כחמישית דיווחו שלא צפו בו מתוך מחאה בין אם על ניהול הטקס או במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
• בעוד שרוב ברור ממצביעי מפלגות הקואליציה רואים בנציגי האופוזיציה ותנועת המחאה את האחראים לכך שעד עתה לא הייתה פריצת דרך בשיחות ההידברות, רוב גדול עוד יותר ממצביעי מפלגות האופוזיציה מטילים את האשמה לכך על נציגי הממשלה לשיחות.
• הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הרוב הגדול סבורים שיש סיכוי קטן בלבד להשיג נוסחת פשרה בין המשתתפים בשיחות מטעם הממשלה ונציגי האופוזיציה ותנועת המחאה.
• בעוד שרוב מצביעי מפלגות הקואליציה מעריכים כי גם אם תושג פשרה בעניין תכנית הממשלה לשינויי חקיקה בנוגע למערת המשפט המחאה לא תיפסק, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה ההערה השכיחה (אך לא של הרוב) סבורים שהמחאה תיפסק במקרה כזה.
• רק בקרב מצביעי המפלגות הציונות הדתית, ש"ס וליכוד יש רוב לתומכים בהצעת ההחלטה של מפלגת עוצמה יהודית שערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בחקיקה ופעולות הממשלה.
• חשש להיפגע מפשע אלים – בקרב הערבים מצאנו זינוק בגודל הרוב החוששים להיפגע מפשע אלים במקומות מגוריהם. בקרב היהודים מדובר במיעוט שלא השתנה בהשוואה למדידה לפני שנתיים.

מצב הרוח הלאומי

החודש נמדדו עליות קלות הן בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן לגבי עתיד הביטחון הלאומי. ועם זאת, בשני המובנים הללו מדובר בפחות משליש של אופטימיים.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-אפריל 2023 (%, כלל המדגם)

ההבדלים בין יהודים לערבים גדולים (בהתאמה 38% ו-14% כשמדובר בעתיד השלטון הדמוקרטי ו-39% בהשוואה ל-9% בלבד כשמדובר בעתיד הביטחון הלאומי). גם ההבדלים בין מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה הם גדולים, כאשר כצפוי, בקרב מצביעי הקואליציה האופטימיות גבוהה בהרבה. עם זאת, בעוד שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי גבוהה מהאופטימיות לגבי הביטחון הלאומי (בשני המקרים מדובר ברוב), בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה שיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי כפול משיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה (בשני המקרים מדובר במיעוט).

(%)	מצביעי מפלגות הקואליציה	מצביעי מפלגות האופוזיציה
עתיד השלטון הדמוקרטי	63	11
עתיד הביטחון הלאומי	54	22.5

 

מצבה של ישראל כיום באופן כללי

בדומה למדידה לפני חודשיים, גם החודש התשובה השכיחה לגבי מצבה של ישראל כיום היא רע או רע מאוד, אם כי חלה כאן ירידה קלה מהמדידה הקודמת (43.5% לעומת 47% בפברואר). פחות מרבע (22% לעומת 25% בפברואר) מגדירים את המצב הכללי של ישראל כיום כטוב או טוב מאוד. זהו השיעור הנמוך ביותר לתשובה זו מאז המדידה בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה.

מה לדעתך המצב של ישראל היום באופן כללי? (%, כלל המדגם)

כצפוי, ובדומה למדידות הקודמות, שיעור הערבים הסבורים כי המצב הכללי כיום טוב נמוך במובהק משיעור היהודים הסבורים כן (8% בלבד לעומת 24%). כמו כן, בעוד מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה, אם כי לא תשובת הרוב, היא כי המצב הכללי של ישראל כיום הוא טוב מאוד או טוב (41%), ורק 19% מגדירים אותו כרע מאוד או רע, מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש רוב של ממש החושבים כי המצב רע מאוד או רע (61%), ורק 6% מגדירים אותו כטוב מאוד או טוב.

הבדלים מעניינים נוספים בשיעורי אלה הסבורים כי המצב של ישראל כיום הוא חיובי נמצאו בין הגברים לנשים, כאשר הראשונים חיוביים מעט יותר מהאחרונות: אצל היהודים 31% מהגברים ציינו כי מצבה של ישראל כיום הוא טוב מאוד או טוב, לעומת רק 18% מהנשים המעריכות זאת כך. אצל הערבים – 14% מהגברים ציינו כי המצב כיום טוב מאוד או טוב, לעומת 2% בלבד מהנשים.

מה לדעתך המצב של ישראל היום באופן כללי? (%, כלל המדגם)

אירועי יום העצמאות

טרם יום הזיכרון ויום העצמאות ה-75 למדינת ישראל, האירועים המרכזיים (הטקסים בבתי העלמין וטקס המשואות) עמדו בסימן המחאה נגד הממשלה.

הגעת שרי הממשלה לטקסים בבתי העלמין – משפחות שכולות לא מעטות דרשו שנציגי הממשלה, ובמיוחד אלה שלא שירותו בצה"ל, לא יגיעו לאזכרות בבתי העלמין. שאלנו אפוא האם היה או לא היה צריך לקבל את דרישתן. בקרב המרואיינים היהודים נמצא רוב קטן לסבורים כי על הממשלה היה להיענות לדרישה זו (54%) למול מיעוט שסברו כי לא היה צריך להיענות לדרישה זו (32%). בעוד מקרב המרואיינים החרדים הדתיים והמסורתיים-דתיים רק מיעוט ציינו כי יש להיענות לדרישה זו (בהתאמה 28%, 19, 41%), רוב מקרב המרואיינים החילונים (72%) והמסורתיים הלא-דתיים (64.5%) תמכו בהיענות לדרישה זו . כצפוי, נמצא פער גדול בעמדה בסוגיה זו גם בין מצביעי מפלגות האופוזיציה (82% - היה צריך להיענות לדרישת אותן משפחות שכולות) למצביעי מפלגות הקואליציה (שליש סברו כן).

האם היה צריך או לא היה צריך להיענות לדרישת אותן משפחות שכולות שדרשו שנציגי הממשלה לא יגיעו לאזכרות יום הזיכרון לחללי צה"ל? (%, כלל המדגם ויהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)

בתוך הקואליציה נמצא פער בין מצביעי המפלגות השונות: בעוד מצביעי הליכוד חצויים בעמדתם (45% לא היה צריך להיענות לדרישה ו-40% היה צריך להיענות לדרישה), הרי שמקרב שאר המפלגות שיעור נמוך בהרבה סברו כי היה צריך להיענות לדרישה (ש"ס – 36%, יהדות התורה – 24%, ציונות דתית – 23.5%).

טקס הדלקת המשואות – טקס זה זוכה מדי שנה לאחוזי צפייה גבוהים. לפי נתוני הסקר הנוכחי שיעורי הצפייה בציבור היהודי היו גם השנה גבוהים מאוד (65.5% השיבו שצפו בכולו או בחלקו). שיעור הצפייה הציבור הערבי היה כצפוי נמוך בהרבה (19%). פילוח המרואיינים היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי המסורתיים הם הקבוצה ששיעורי הצפייה שלה בטקס הם הגבוהים ביותר (מסורתיים דתיים – 86%; מסורתיים לא דתיים – 75%), אחריהם הדתיים (70%), החילונים (61%), ומיעוט בלבד מהחרדים (34%). לבד מהציבור החרדי שיעור הצפייה הגבוה בטקס היה חוצה מגזרים בציבור היהודי – מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה, צעירים ומבוגרים, תושבי המרכז והפריפריה.

האם צפית השנה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל? (%, יהודים וערבים)

עבור היהודים שלא צפו בטקס התשובה הנפוצה היא כי השנה לא יצא להם לצפות (39%), אחריה אלה שמעולם לא צופים בטקס המשואות (31%), ועוד קצת מעל חמישית לא צפו מתוך מחאה, בין אם כמחאה נגד תוכנית החקיקה (13%) או כמחאה על אופן ניהול הטקס עצמו (9%).

פילוח התשובות של מי שלא צפו בטקס לפי מחנה פוליטי מעלה כי בעוד רוב מוחלט מהימין שלא צפו השנה בטקס ציינו כי אינם צופים בו בדרך כלל או שרק השנה לא יצא להם לצפות בו (85%), הרי שממחנה המרכז למעלה משליש בשמאל רוב (59%) ענו שלא צפו השנה בטקס כמחאה.

מדוע לא צפו השנה בטקס המשואות בהר הרצל? (%, יהודים שציינו כי לא צפו בטקס, לפי מחנה פוליטי)

החשש שטקס המשואות יופרע על ידי המחאה – אלה שצפו בטקס המשואות נשאלו האם חשש או לא חששו שהטקס יופרע על ידי המוחים כנגד החקיקה שמקדמת הממשלה. הרוב הגדול (שני שליש) לא חשש שהטקס יופרע על ידי המוחים, למול מיעוט בלבד שחשש מהפרעה מעין זו. בסוגיה זו לא נמצאו הבדלים בין קואליציה לאופוזיציה.

האם חששת או לא חששת שהטקס יופרע על ידי מחאה נגד הממשלה? (%, כלל המדגם, מקרב צופי טקס המשואות)

מהלך ההידברות בבית הנשיא

שאלנו הפעם שלוש שאלות בנוגע לתהליך ההידברות המתקיים בבית הנשיא. השאלה הראשונה התייחסה לגורם האחראי לכך שעדיין לא הושגו הסכמות מהותיות.

מי אחראי שאין הסכמות? - כפי שמראה התרשים הבא, הפער בהערכת מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה הוא כצפוי ענק: רוב (60%) ממצביעי הקואליציה מטילים את האחריות על כתפי נציגי האופוזיציה ותנועות המחאה. רוב גדול עוד יותר ממצביעי מפלגות האופוזיציה מצביעים על נציגי הממשלה (75%). שיעור הלא יודעים בשני המחנות הוא גבוה, אבל יש לייחס אותו להערכתנו לאיפול המוטל על הדיונים. בקרב המרואיינים הערבים רוב קטן (52%) מצביע על נציגי הממשלה כאחראים לאי התקדמות בהידברות. שיעור ה"לא יודעים" בקרב קבוצה זו הוא גבוה עוד יותר מאשר בקרב היהודים (34%) ועולה בקנה אחד עם העניין המועט יחסית של הציבור הערבי בדיון ברפורמה ובנושאים שסביבו.

מי משני הצדדים אחראי יותר לכך שעד עתה לא הושגו הסכמות מהותיות בהידברות בבית הנשיא? (%, כלל המדגם)

הסיכוי להגיע לנוסחת פשרה - השאלה השנייה התייחסה לסיכוי להגיע לפשרה כלשהי בין הצדדים המתדיינים. בניגוד לשאלה הקודמת, כאן יש כמעט קונצנזוס מקיר לקיר שהסיכויים להשגת פשרה קטנים מאוד. רוב גדול בכלל המדגם, כמו גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה, סבורים שהסיכוי להגיע לנוסחת פשרה הוא קטן. בשאלה זו לא נמצאו הבדלים של ממש על בסיס הצבעה, מחנה פוליטי, גיל, דתיות או לאום.

הסיכוי שבעתיד הנראה לעין ההידברות בבית הנשיא תוליד נוסחת פשרה שתהיה מקובלת על שני הצדדים (%, כלל המדגם)

האם המחאה תיפסק אם תושג פשרה בעניין הרפורמה? השאלה השלישית במקבץ זה קשורה לפחות בעקיפין להבנת הציבור את מטרת המחאה נגד הממשלה כיום. שאלנו: "והיה ותושג פשרה בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בנושא תכנית החקיקה שמקדמת הממשלה, האם לדעתך המחאה האזרחית נגד מהלכי הממשלה תיפסק?" בכלל המדגם רוב קטן (53%) בטוחים או חושבים שגם אם תושג פשרה המחאה לא תיפסק. 33% כן סבורים כי היא תיפסק ו-14% אינם יודעים. כאן שוב מצאנו פער בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה: בקרב הראשונים רוב גדול סבורים שהמחאה לא תיפסק גם אם תושג פשרה, משמע לא תכנית הממשלה לשינויי חקיקה בנוגד למערכת המשפט היא שעומדת במוקד המחאה, שעה שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה השיעור הגבוה, אך לא רוב, סבורים שהמחאה תיפסק, אבל מיעוט גדול מאוד מעריכים שפשרה לא תפסיק את המחאה.

והיה ותושג פשרה בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בנושא תכנית החקיקה שמקדמת הממשלה, האם לדעתך המחאה האזרחית נגד מהלכי הממשלה תיפסק? (%, כלל המדגם)        

ההצעה שערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בחקיקה ופעולות הממשלה

לאחרונה מקדמת מפלגת עוצמה יהודית הצעת החלטה ממשלתית שאמורה להוות יישום מעשי של חוק הלאום, ובמסגרתה ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בחקיקה ופעולות הממשלה, מה שייתן יתרונות ברורים לאזרחים היהודים על פני האזרחים הערבים. ביקשנו לבדוק מהי מידת התמיכה הציבורית בנושא. פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת בנובמבר 2022 מראה כי בקרב המפלגות הנוכחות כיום בכנסת רק בשלוש יש רוב לתומכים בהצעה זו – מצביעי הציונות הדתית (שעוצמה יהודית היא חלק ממנה), ש"ס והליכוד. מן הסתם בגלל איזכור הציונות פחות ממחצית מצביעי יהדות התורה תומכים בהצעה זו.

מפלגת עוצמה יהודית מקדמת הצעת החלטה שאמורה להוות יישום מעשי של חוק הלאום, ובמסגרתה ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בחקיקה ופעולות הממשלה, מה שייתן יתרונות ברורים לאזרחים היהודים על פני האזרחים הערבים האם אתה תומך או מתנגד להצעה זו? (%, תומכים)

האלימות בישראל

החשש להיפגע מפשע אלים - על רקע האלימות הגואה בחודשים האחרונים במגזר הערבי אין זה מפתיע כי בהשוואה למדידה לפני שנתיים חל זינוק במספר המשיבים בחיוב לשאלה "באיזו מידה אתה חושש שאתה או בני משפחתך תיפגעו מפשע אלים באזור מגוריכם?". בקרב המרואיינים הערבים מדובר בעלייה ממחצית לכמעט שני שלישים. בקרב המרואיינים היהודים לא חש שינוי בין שתי המדידות בשיעור החוששים, מעט יותר מרבע.

חוששים להיפגע מפשע אלים באזור מגוריהם (%, יהודים וערבים)

פילוח תשובות המרואיינים הערבים מעלה כי בעוד רוב קטן מהצעירים (גילי 18-34) ציינו כי הם חוששים, הרי מקרב גילי הביניים (35-54) והמבוגרים (55+) רוב זה גדול בהרבה. בקרב המרואיינים היהודים דווקא הצעירים הביעו מעט יותר חשש הרבה ביותר להיפגע מפשע אלים באזור מגוריהם.

חוששים להיפגע מפשע אלים באזור המגורים (%, יהודים וערבים, פילוח לפי גיל)

בנוסף, בעוד בקרב היהודים לא נמצאו הבדלים על בסיס מגדר בסוגיה זו (27% מהגברים ו-29% מהנשים היהודים חששו שהם או בני משפחתם ייפגעו מפשע אלים), הרי שאצל המרואיינים הערבים נמצאו הבדלים גדולים: 77.5% מהגברים לעומת 52% מהנשים חוששים שהם או בני משפחתם ייפגעו מפשע אלים באזור מגוריהם.

בעוד נמצאה מידה דומה יחסית של חשש בכל המחנות הפוליטיים (שמאל – 23%, מרכז – 27%, ימין – 30%), הרי שבין הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים נמצאו פערים לא מבוטלים: מידת החשש הרבה ביותר להיפגע מפשע אלים נמצאה בקרב המסורתיים (מסורתיים לא-דתיים – 39%; מסורתיים דתיים – 34%), הדתיים (25%) והחילונים (23%). מידת החשש המועטה ביותר היא של החרדים (18%).

האם המשטרה מטפלת באופן שיוויוני באלימות בציבור הערבי והיהודי? שאלנו לגבי מידת ההסכמה עם הטענה כי "המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי". רוב גדול מהמרואיינים הערבים מסכים עם טענה זו (71%) לצד רוב קטן יותר מהמרואיינים היהודים (55%).

יש הטוענים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו? (%, יהודים וערבים)

פילוח תשובות היהודים לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בעוד רוב גדול מהשמאל (73%) מסכימים כי המשטרה מטפלת באופן יסודי יותר בפשיעה ברחוב היהודי מאשר ברחוב הערבי, הרי שרוב קטן במרכז (56%) וכמחצית מהימין (52%) הסכימו עם טענה זו.

---

מדד הקול הישראל אפריל 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 1-4/5/2023 רואיינו 603 איש ואשה בשפה העברית ו-147 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.69% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il

נתוני המדד המלאים