צעירים ערבים בישראל: תמונת מצב 2023

סקירה מקיפה מסוגה בוחנת מגוון היבטים בחייהם של הצעירים בישראל בכלל ושל הצעירים הערבים בפרט, על מאפייניהם הדמוגרפיים והגאוגרפיים. היא נוגעת בין השאר בתחומי המשפחה, החינוך וההשכלה הגבוהה, התעסוקה, הפשיעה והחוסן הנפשי ומתבוננת בתפיסות ובעמדות כלפי שירותים ומוסדות המדינה.

Photo by Miriam Alster/FLASH90

ממשלת ישראל רואה חשיבות לאומית בקידום והעצמה של הפיתוח הכלכלי-חברתי של האוכלוסייה הערבית בישראל. הדבר מוצא ביטוי בהחלטת ממשלה 550 מיום 24.10.2021, שבה הצהירה מדינת ישראל כי היא רואה ערך לאומי בהגברת השתלבותם של הצעירים הערבים בכלכלה, באקדמיה ובתעסוקה, בקידום שוויון הזדמנויות ושילוב מיטבי של צעירים ערבים בחברה ובהעלאת המעורבות האזרחית בקרב צעירים אלו. לצורך כך הנחתה הממשלה את רשות הצעירים לאסוף נתונים ולפרסם על בסיס קבוע תמונת מצב על אודות צעירים באוכלוסייה הערבית, בדגש על צעירים חסרי מעש.  

זו הפעם הראשונה שיוצאת לאור סקירה סטטיסטית מקיפה על צעירים ערבים בישראל, אוכלוסייה אשר מנתה בשנת 2021 473.2 אלף נפש – 22.5% מכלל צעירי ישראל ו-29.5% מכלל האוכלוסייה הערבית. את הסקירה הזמינה רשות הצעירים שהוקמה במשרד לשוויון חברתי ועברה למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, והיא הופקה על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשותפות עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם רשות הצעירים.

סקירה זו מציגה את מצבם הייחודי של הצעירים הערבים כדי לספק מידע שיסייע: (1) לפתח שירותים וכלים שיובילו לקידום שוויון הזדמנויות ושילוב מיטבי של צעירים ערבים בחברה ובכלכלה; (2) לצמצם את תופעת חוסר המעש בקרב צעירים ערבים ואף למנוע אותה. המטרה היא לבסס מסד נתונים שישמש מקור יציב ואמין וכלי עבודה למגוון גופים וגורמים לצורך תכנון ודיון על הצרכים, על המענים הקיימים ועל הפערים בין השניים בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל.

הסקירה מציגה מגוון רחב של נתונים על מאפיינים והיבטי חיים שונים של צעירים ערבים בישראל ועומדת במידת האפשר על הבדלים ופערים בין צעירים ערבים לצעירים יהודים ובין קבוצות באוכלוסייה הערבית. כל אחד מפרקי הסקירה עוסק בתחום מסוים ממגוון היבטים בחייהם של הצעירים בישראל בכלל ושל הצעירים הערבים בפרט. בפרק הראשון מוצגים מאפיינים דמוגרפיים של הצעירים ובפרק השני מתואר הפיזור הגאוגרפי שלהם. לאחר מכן נסקרים תחומים רחבים: משפחה, חינוך והשכלה גבוהה, תעסוקה, שירות צבאי ושירות לאומי-אזרחי, חסרי מעש: צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים, פשיעה ואלימות, דיור, רווחה וביטחון חברתי, מוגבלויות ושיעורי תמותה, מצב כלכלי, חוסן נפשי וחברתי, דפוסי נהיגה ובטיחות בדרכים, שימוש באמצעים דיגיטליים, פנאי תרבות וספורט, ותפיסות ועמדות כלפי שירותים ומוסדות מדינה.

הסקירה מתבססת על נתונים מאומדני האוכלוסין; על נתונים מן השנתון הסטטיסטי לישראל 2022 של הלמ"ס; על נתונים מסקרים שוטפים של הלמ"ס: סקרי כוח אדם שנערכו בשנים 2021-2019, סקר הוצאות משק הבית שנערך בשנת 2020, הסקר החברתי שנערך בשנת 2021 (במקרים מסוימים מוצג ממוצע תלת-שנתי של נתונים מן הסקרים שנערכו בשנים 2021-2019), סקרי ביטחון אישי שנערכו בשנים 2015 ו-2020, סקר מיומנויות (PIAAC) שנערך בשנת 2015; על קבצים מינהליים של נתוני פשיעה ואלימות בשנים 2020 ו-2021; על נתונים בנוגע לניגשים למבחן הפסיכומטרי ולמבחן יע"ל בשנת 2021; ועל סקר הצעירים בחברה הפלסטינית בישראל שנערך ב-2020-2019 על ידי אגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות.

הסקירה נערכה ונכתבה על ידי חוקרות וחוקרי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל והמכון הישראלי לדמוקרטיה. היא חלק מפעילות תכנית החברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. 
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל: בהובלת ד"ר וצ'סלב קונסטנטינוב, לילך זוהר וד"ר יואה שורק (שלב א) וברכי בן סימון (שלב ב), ובסיוע של רות ברוך-קוברסקי, ענת גלעד, אורטל בר, ד"ר סטיבן לאופר וד"ר ברוך רוזן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: בהובלת ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא (שלב א) וד"ר אחמד בדראן (שלב ב), ובסיוע של חמודי אבו ריש, יונתן אריה ובן פרג'ון.