מדוע חשוב לשמור על עצמאות הלמ"ס ואילו סכנות טמונות בהתערבות המדינה בנתונים הרשמיים?

הממשלות ביוון, בארגנטינה ובטורקיה ניצלו את היעדר עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשם השפעה על הנתונים הרשמיים. השפעה זו פגעה באמון הציבור והמשקיעים במדינה וכן ביכולת הממשלה להגיב למשברים כלכליים בזמן אמת. על ישראל לשמור על עצמאות הלשכה לסטטיסטיקה כדי למנוע התערבות פוליטית בנתונים הרשמיים. פגיעה בעצמאותה תגביל את יכולת המדינה לקדם מדיניות מבוססת נתונים ותפגע באמון הציבור והמשקיעים במדינה.

Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

תקציר

לשקיפות הנתונים ומהימנות המידע הרשמי שהמדינה מפרסמת חשיבות רבה, מכמה סיבות. ראשית, המידע משמש את קובעי המדינות בהליכי קבלת החלטות, ומידע מהימן מאפשר להם לקבל החלטות טובות יותר. שנית, לשקיפות הנתונים ומהימנותם השפעה ישירה על הביצועים הכלכליים של המדינה. מחקרים הראו כי נתונים מהימנים מגדילים את הוודאות ביכולת המדינה להחזיר הלוואות, וכך מפחיתים את עלויות ההלוואה של המדינה ומצמצמים את החוב. נוסף על כך, שקיפות הנתונים תורמת לחיזוק האמינות של נתוני המדינה בעיני ארגונים בינלאומיים ומשקיעים זרים בבואם לנתח את מצבה של הכלכלה. כך, נמצא כי משקיעים מעדיפים להשקיע במדינות המפרסמות נתונים מהימנים. ולבסוף, המידע משמש את השיח הפוליטי, מאפשר ביקורת על פעולות הממשלה ומשמש את הציבור בבואו לקלפי. לשלטון יש אפוא אינטרס להשפיע על הנתונים ולהציג נתונים חיוביים כדי למשוך מצביעים. מכל הסיבות האלה עולה החשיבות של שמירה על נתונים מהימנים.

אחת הדרכים המרכזיות להבטיח את אמינות ומהימנות הנתונים הרשמיים של המדינה היא שמירה על עצמאות הגוף האחראי על איסוף הנתונים ופרסומם. האו"ם, האיחוד האירופי וה-OECD פרסמו מדריכים לשמירה על עצמאות לשכות לסטטיסטיקה. לפי מדריכים אלו, ללשכות לסטטיסטיקה צריכה להיות הסמכות המקצועית בכל הנוגע למתודולוגיה ולשיטות איסוף הממצאים ופרסומם, וכן לקביעת קריטריונים ברורים ושקופים למינוי העומד בראש הגוף על סמך שיקולים מקצועיים בלבד .כמה מקרי מבחן ממדינות אחרות מעידים על ההשפעה העשויה להיות להתערבות של גורמים פוליטיים בנתונים הרשמיים של המדינה על הכלכלה.

ביוון הייתה עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעבר מוטלת בספק. לאורך השנים הוחלף ראש הלשכה בכל פעם שמפלגה חדשה עלתה לשלטון, ומונה לתפקיד אדם המקורב לשלטון. בשנים 2004 ו-2009 התגלה כי הממשלה פרסמה נתונים שגויים ביחס לגירעון. בדוח שפרסם האיחוד האירופי באוקטובר 2009 דווח כי תחזית הגירעון של יוון לשנת 2009 שונתה מ-3.7% תוצר ל-12.5% אחוזי תוצר, ובהמשך עודכן הנתון ל-15.4%. הנתונים המעודכנים הובילו לירידה בדירוג האשראי של המדינה, שנומקה בחוסר האמון בגורמי המדינה, וכן לזינוק בתשואה על האג"ח הממשלתי ולירידה דרמטית בתוצר.

בשנים 2007–2015 השפיעה הממשלה בארגנטינה על נתוני האינפלציה שמפרסמת הלמ"ס כדי להפחית את חששות הציבור בשנת בחירות וכדי להוריד את תשלומי הריבית של הלוואות המדינה צמודות המדד. לאחר כמה ניסיונות להשפיע על הלמ"ס לשנות את אופן חישוב מדד המחירים לצרכן, שנתקלו בסירוב מצד הסטטיסטיקאית הלאומית, הצליחה הממשלה להדיחה, מינתה תחתיה מקורב לממשלה והובילה לשינוי באופן חישוב המדד. במשך הזמן הפסיק הציבור להאמין למידע הרשמי שפרסמה ממשלת ארגנטינה והחל להסתמך על מדדים אחרים. ממשלת ארגנטינה הטילה קנסות מינהליים על מפרסמי המדדים האחרים, ובהם גם על מי שפוטרה מתפקיד הסטטיסטיקאית הלאומית, ואף האשימה אותם באישומים פליליים. על פי מומחים, היעדר השקיפות בנתונים הרתיע את המשקיעים והוביל לירידה בהשקעות זרות ולעלייה בריבית על גיוסי החוב של ממשלת ארגנטינה, והיה שיקול בהחלטתה של חברת Fitch שלא להעלות את דירוג האשראי שלה.

בטורקיה נסקה האינפלציה בשנים האחרונות בעקבות הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ומינוי נגידים המוכנים לממש את המדיניות המוניטרית של הנשיא ארדואן, שלפיה יש להפחית ריבית כדי להילחם באינפלציה. בשנים 2019–2022 החליף הנשיא ארדואן חמישה ממונים על הלמ"ס במטרה להשפיע על הנתונים. אף שגם היום הנתונים הרשמיים מראים אינפלציה גבוהה, למעלה מ-80%, ארגון פרטי שביצע אומדן עצמאי של האינפלציה הגיע למספרים גבוהים הרבה יותר (כ-176%). במהלך 2021 נפתחה חקירה פלילית בטורקיה נגד ארגון זה בטענה של הטעיית הציבור. 

מבוא

סקירה זו עוסקת בחשיבות עצמאותה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובדוגמאות ממדינות אחרות בעולם להתערבות הממשלה בעצמאות הלשכה והשפעתה על הכלכלה. סקירה זו נכתבה לנוכח הפרסומים על רצונו של ראש הממשלה למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום הסטטיסטיקן הלאומי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ודרישת משרד ראש הממשלה לעכב מינויים בלשכה עד להשלמת מינוי הסטטיסטיקן הלאומי (זרחיה, 2023).מאפריל 2022 התנהלה הלמ"ס ללא סטטיסטיקן לאומי, ואת התפקיד מילא "ממלא מקום".

יצוין כי לאחר פרסומים אלו הוחלט על מינוי הסטטיסטיקן הלאומי באמצעות ועדת איתור, בהתאם לנהלים.הליך מינוי הסטטיסטיקן הלאומי נערך באמצעות ועדת איתור, שנועדה לשמור על מקצועיות, אמינות והיעדר זיקה פוליטית של נושאי המשרה (מבקר המדינה, 2010). ב-14 במרץ 2023 נמסר בהודעה מטעם הלמ"ס כי תנאי הסף למילוי התפקיד יכללו, בין היתר, תואר שלישי באחד מתחומי הלמ"ס, רצוי בסטטיסטיקה כלכלה או דמוגרפיה; ניסיון בעריכת מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה או הכלכלה; פרסום מחקרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים; ניסיון עבודה בינלאומי בתחומי המחקר ועוד. חברי ועדת האיתור הם: מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, יו"ר הוועדה ומי שעל פי הדיווחים היה מועמד ראש הממשלה לתפקיד הסטטיסטיקן הלאומי; ד"ר אוסנת לב ציון – מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא, ופרופ' אביה ספיבק – לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל (ליאור, 2023). ב-17 באפריל 2023 בחרה הוועדה בפרופ' ירון פלוס לתפקיד. המינוי הרשמי כפוף לאישור הממשלה (אייכנר וליאור, 2023).

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היא הגוף הרשמי בישראל המופקד על איסוף נתונים ופרסומם בכל הנוגע לאוכלוסייה ולפעילויותיה בתחומי החברה, הבריאות, הכלכלה, המסחר והתעשייה ובתחומים אחרים, וכן נתונים בנוגע לטבע ולגאוגרפיה של הארץ. נוסף על כך, הלמ"ס משתפת פעולה עם מוסדות המדינה בעריכת פעולות סטטיסטיות ובפרסום תוצאותיהן.

נתוני הלמ"ס משרתים את המגזר הממשלתי ואת הרשויות המקומיות ומשמשים בסיס לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות בתחומים רבים, כגון חינוך, בריאות, רווחה, בינוי, פיתוח ועוד.אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעיקר, נתוני הלמ"ס משמשים את בנק ישראל ואת משרד האוצר בבואם לקבל החלטות בנוגע למדיניות המוניטרית והפיסקלית של ישראל.

נוסף על כך, הנתונים משמשים ארגונים בינלאומיים, גופי מחקר, ארגוני עובדים ומעסיקים, חברות ציבוריות ופרטיות, כלי תקשורת, סטודנטים ותלמידים, וגם את הציבור הרחב.שם.

על פי אתר הלמ"ס, שלושה עקרונות מרכזיים מנחים את פעולתה:שם.

עצמאות – הלמ"ס הינה גוף א-פוליטי עצמאי והיא הנושאת באחריות לתוצאות פעילותה המקצועית.

אמינות – הלמ"ס עושה שימוש בשיטות עבודה מדעיות בהתאם לתקנים מקצועיים בין-לאומיים, ומקפידה הקפדה יתרה על אמינות הנתונים. הלמ"ס היא אחת מהלשכות הסטטיסטיות שקיבלו על עצמן את התקן המחמיר להפצת נתונים סטטיסטיים של קרן המטבע הבין-לאומית.

שמירה קפדנית על סודיות נתוני הפרט – השמירה על סודיות הנתונים מובטחת בפקודת הסטטיסטיקה. הקפדה על סודיותם של נתוני פרט אישיים ועסקיים היא נר לרגלי הלמ"ס. הלמ"ס אינה מוסרת לכל גוף שהוא, ובשום מקרה, מידע אישי על תושב או מידע עסקי פרטני על מפעלים וחברות.

עקרונות אלו תורמים לאמון הציבור בנתונים הרשמיים של המדינה ומסייעים בקבלת החלטות יעילה.

כפי שנראה להלן, פגיעה בעצמאות הלמ"ס, בין היתר באמצעות התערבות במינוי הסטטיסטיקן הלאומי, עשויה להוביל לפגיעה באמון הציבור בנתונים ולקבלת החלטות המבוססת על נתונים שגויים. פגיעה זו צפויה להוביל לפגיעה בביצועים הכלכליים של המדינה וביכולת להעביר ביקורת על הממשלה, וכך לפגום בהליך הדמוקרטי.

חשיבות עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לשקיפות הנתונים ומהימנות המידע הרשמי המתפרסם על ידי המדינה חשיבות רבה. ראשית, המידע משמש את קובעי המדיניות בהליכי קבלת החלטות, ומידע מהימן מאפשר להם לקבל החלטות טובות יותר ((United Nations, 2023. כפי שנראה בדוגמאות שנציג להלן, היעדר נתונים רשמיים מהימנים בנוגע למצב הכלכלי של המדינה הגביל את אפשרותן של המדינות האלה להתמודד עם משברים כלכליים שפקדו אותן.

שנית, לשקיפות ולמהימנות הנתונים יש השפעה ישירה על הביצועים הכלכליים של המדינה. מחקרים מצאו שנתונים מהימנים משפרים את האפשרות לחזות את המדיניות המוניטרית של המדינה (Clare and Courtenay, 2001), ומגדילים את הוודאות בדבר יכולת המדינה להחזיר הלוואות, וכך מפחיתים את עלויות ההלוואה של המדינה ומצמצמים את החוב (Glennerster and Shin, 2008; Alfaro and Kanczuk, 2019; Horn, Reinhart, and Trebesch, 2019; Kubota and Zeufack, 2020). נוסף על כך, נמצא כי משקיעים מעדיפים להשקיע במדינות המפרסמות נתונים מהימנים (Gelos and Wei, 2002). מחקר של הבנק העולמי מצא קשר חיובי בין שקיפות הנתונים לבין צמיחה במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) ((Arezki, et al., 2020.

ולבסוף, מידע אמין ומהימן מקדם את השיח הפוליטי ומאפשר ביקורת על פעולות הממשלה, ומשמש את הציבור בבואו לקלפי. בתקופת בחירות נשמעות לא אחת טענות בנוגע למצב הכלכלה והמשק, בין כדי לשבח את השלטון הנוכחי, בין כדי לתקוף אותו. לשלטון יש אפוא אינטרס להשפיע על הנתונים ולהציג נתונים חיוביים כדי למשוך מצביעים. דמוקרטיה חזקה מאפשרת למפלגות האופוזיציה, לתקשורת, למערכת המשפט ולציבור לבחון בחופשיות את הנתונים. מחקרים הראו כי מדינות שאינן דמוקרטיות נוטות לדווח על נתוני צמיחה גבוהים יותר מהנתונים האמיתיים (Martínez, 2022), וכי יש מדינות הנוקטות גישה של "אוטוקרטיה מידעית",ראו גם "אוטוקרטיה מידעית (פלג 157)", המשחק הגדול (1.3.2023). כלומר מציגות מראית עין של דמוקרטיה, אך מעוותות נתונים ומסתירות מידע מהציבור כדי לגרום לציבור להאמין כי הממשלה מתפקדת היטב, וכך למעשה פוגעות בהליך הדמוקרטי וביכולתו של הציבור לקבל החלטות מושכלות בקלפי (Guriev and Treisman, 2019).

אחת הדרכים המרכזיות להבטיח את אמינות הנתונים הרשמיים של המדינה ומהימנותם היא שמירה על עצמאות הגוף האחראי על איסופם ופרסומם. על פי מדריך שפרסם האו"ם, עצמאות הגוף היא עיקרון ראשון במעלה, והוא נועד לוודא את מהימנות המידע כדי שהוא יוכל לסייע סיוע מיטבי למקבלי ההחלטות. ללא מהימנות שמקורה ברמה גבוהה של עצמאות יאבדו המשתמשים במידע את האמון ברמת הדיוק והאובייקטיביות של הנתונים וספקי הנתונים יימנעו משיתוף פעולה עם הגוף.

האו"ם מגדיר שורה של מאפיינים לגוף עצמאי, ובהם: סמכות מקצועית של הגוף בעניין ההיקף, התוכן והתדירות של איסוף הנתונים, ניתוחם ופרסומם, וכן סמכות הגוף למנות ולקדם עובדים ((United Nations, 2023.

גם האיחוד האירופי פרסם קוד ובו 16 עקרונות שלפיהם יש לנהל את איסוף הנתונים במדינה כדי לשמור על נתונים רלוונטיים, מעודכנים ומדויקים העומדים בעקרונות העצמאות המקצועית, היעדר משוא הפנים והאובייקטיביות.European Statistics Code of Practice – Revised Edition 2017

העיקרון הראשון במסמך הוא העצמאות המקצועית של הגוף. על פי עיקרון זה, יש לוודא כי הגוף עצמאי מהתערבות ומהשפעה של קובעי מדיניות ושל גורמים מהשוק הפרטי, כדי לוודא את אמינות הנתונים. במסגרת הצעדים לשמירה על עיקרון זה, ממליץ האיחוד האירופי להעניק לראש הגוף את האחריות לוודא כי הנתונים נאספים, מיוצרים ומופצים באופן עצמאי, וכי בסמכותו להחליט בדבר המתודולוגיה, הסטנדרטים ודרכי הפעולה של הגוף, וכן בדבר התוכן והתזמון של פרסום הממצאים. כמו כן, האיחוד ממליץ כי מינויו של ראש הגוף יהיה שקוף ויתבסס על כישורים מקצועיים בלבד. המדריך שפרסם ה-OECD אימץ את העקרונות האלה.OECD, Good Statistical Practice:Toolkit

גם הבנק העולמי מדגיש את חשיבות עצמאות הגוף, ובדוח שפרסם צוין שפגיעה בעצמאותו צפויה לפגוע באמון הציבור בממשלה. מנגד, גוף עצמאי המספק נתונים אמינים מגביר את האמון במדינה ואת רמת השקיפות, ועשוי להביא להשפעה חיובית בשוק ההון ובתנאים ההשקעה במדינה, ולבסוף להביא להשפעה חיובית על הצמיחה (World Bank ,2021).

בפרק הבא נבחן שלושה מקרי מבחן שבהם הובילה הפגיעה בעצמאות הלשכה לסטטיסטיקה לפגיעה בשקיפות ובמהימנות הנתונים הרשמיים של המדינה, ונתאר את ההשלכות הכלכליות של התנהלות זו.

מקרי מבחן – התערבות בעצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשלכות כלכליות

  יוון

בעבר הייתה עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוון מוטלת בספק. לאורך השנים הוחלף ראש הלשכה בכל פעם שמפלגה חדשה תפסה את השלטון, ומונה לתפקיד אדם המקורב לשלטון (Sarafidis, 2018).

היעדר העצמאות של הלשכה לסטטיסטיקה אפשר לגורמים פוליטיים להשפיע על הנתונים הרשמיים של המדינה, והם השתמשו בכוחם זה כדי להימנע מסנקציות של האיחוד האירופי.

במסגרת הפיקוח של האיחוד האירופי על המדינות החברות בו, האיחוד מפקח על הגירעון והחוב במדינה, ומדינה שהגירעון בה עולה על 3% מהתוצר עשויה לעמוד בפני סנקציות מטעם האיחוד. כחלק מהפיקוח, מדינות האיחוד נדרשות לדווח פעמיים בשנה על הגירעון והחוב של המדינה."Glossary: Excessive deficit procedure (EDP)," eurostat Statistics Explained

בשנת 2004 התחלפה הממשלה ביוון, והממשלה החדשה הודתה כי בשנים 2000–2003 דיווחה הממשלה הקודמת נתונים שגויים בנוגע לגירעון. בדיקה מחודשת של הנתונים שערך האיחוד האירופי גילתה שהגירעון היה גבוה ב-2.1% בממוצע מהגירעון שדווח בשנים 1997–2003, כלומר בתקופה זו היה הגירעון בפועל יותר מ-3%.European Commission, "Commission Reports on Greek Statistics, Starts Infringement Procedure," Press Release (1.12.2004)

בשנת 2009, לאחר חילופי שלטון נוספים (שבהם חזרה לשלוט המפלגה הקודמת), הזמינה הממשלה החדשה את האיחוד האירופי לבחון בחינה מחודשת את הנתונים הרשמיים שפורסמו בשנים 2005–2009 (Aragão and Linsi, 2022). בבחינה התגלה שוב כי נתוני הגירעון הרשמיים שפורסמו היו נמוכים מהגירעון בפועל. בדוח שפורסם באוקטובר 2009 דווח כי הגירעון עבור 2008 היה 7.7%, ואילו הנתון שפורסם על ידי הממשלה הקודמת היה 5% בלבד. נוסף על כך, תחזית הגירעון לשנת 2009 שונתה מ-3.7% תוצר ל-12.5% אחוזי תוצר ((European Commission, 2010, ובהמשך עודכן הנתון ל-15.4%.eurostat news release, euro indicators 170/2010 – 15.11.2010 הנתונים המעודכנים הובילו לירידה בדירוג האשראי של המדינה, לזינוק בתשואה על האג"ח הממשלתי ולירידה דרמטית בתוצר. בדוח של האיחוד האירופי נכתב כי האיחוד מתכוון להציע שורה של צעדים קונקרטיים להבטחת אמינות הנתונים, בין היתר באמצעות אימוץ סטנדרטים של עצמאות, אמינות ואחריותיות של הלמ"ס היוונית.European Commission, לעיל הערה 10.

עיוות הנתונים על ידי הממשלה הוביל לפגיעה באמינות המדינה, הגביל את הגישה שלה לשווקי ההון ב-2010, ופגע ביכולתה להגיב בזמן אמת למשבר הכלכלי שפקד אותה (Sarafidis, 2018). חברת Fitch ציינה כי אחד המרכיבים בהחלטה להוריד את הדירוג היה היעדר האמון בגורמי המדינה."Fitch Downgrades Greece to 'BBB'; Outlook Negative," Fitch Rating (9.4.2010)

  ארגנטינה

בשנים 2007–2015 הורידה ארגנטינה את נתוני האינפלציה כדי להפחית את חששות הציבור בשנת בחירות וכדי להוריד את תשלומי הריבית של הלוואות המדינה צמודות המדד (Aragão and Linsi, 2022).

לאחר כמה ניסיונות להשפיע על הלמ"ס לשנות את אופן חישוב מדד המחירים לצרכן, שנתקלו בסירוב מצד הסטטיסטיקאית הלאומית, הצליחה הממשלה להדיחה ולמנות תחתיה מקורב לממשלה, וכך הובילה לשינוי באופן חישוב המדד – בשלב הראשון, שינוי הרכב המוצרים למוצרים עם שונות נמוכה במחירים והוצאה של מוצרים בעלי שונות גבוהה, ובהמשך שינוי מחירם של מוצרים הנכללים במדד מהמחיר בפועל למחיר שהוסכם בין המדינה לארגוני היצרנים והמפיצים (שם).

במשך הזמן הפסיק הציבור להאמין למידע הרשמי שפרסמה ממשלת ארגנטינה והחל להסתמך על מדדים אחרים. ממשלת ארגנטינה הטילה קנסות מינהליים על מפרסמי המדדים האחרים, ובהם גם מי שפוטרה מתפקיד הסטטיסטיקאית הלאומית, ואף הגישה אישומים פליליים נגדם.Human Rights Watch, World Report 2015 - Argentina (29.1.2015)

קרן המטבע העולמית הפסיקה לפרסם את הנתונים הרשמיים של ארגנטינה בשנים 2013–2014 והמדדים הרשמיים איבדו את אמינותם, מה שהוביל לחוסר אמון כללי בממשלה – אחד הגורמים להפסד הממשלה בבחירות בשנת 2015. לאחר מכן הוגשו כתבי אישום נגד האחראים לעיוות הנתונים.

על פי מומחים, היעדר השקיפות בנתונים הרתיע את המשקיעים והוביל לפגיעה בהשקעות זרות ולעלייה בריבית על גיוסי החוב של ממשלת ארגנטינה (Ortiz, 2008). כמו כן, הפגיעה במהימנות הנתונים הייתה שיקול בהחלטה של חברת Fitch שלא להעלות את דירוג האשראי של ארגנטינה.

  טורקיה

נשיא טורקיה ארדואן מקדם מדיניות מוניטרית של הורדת ריבית כדי להתמודד עם האינפלציה הגואה. הוא עושה זאת באמצעות פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ומינוי נגידים המוכנים ליישם מדיניות זו. כצפוי, מדיניות זו מובילה להגברת האינפלציה. ארדואן ניסה להשפיע על נתוני האינפלציה דרך החלפה של הממונים על הלשכה לסטטיסטיקה, ובשנים 2019–2022 החליף חמישה ממונים על הלמ"ס, לאחר שנתוני האינפלציה לא השתפרו (Pitel, 2022). אף שגם הנתונים הרשמיים מראים אינפלציה גבוהה, למעלה מ-80%, ארגון פרטי שביצע אומדן עצמאי של האינפלציה הגיע לשיעור גבוה הרבה יותר (כ-176%) (Askew, 2022). במהלך 2021 נפתחה חקירה פלילית בטורקיה נגד ארגון זה באשמה של הטעיית הציבור.ARAB NEWS, "Turkish Research Group Faces Criminal Charges Over Inflation Data," (9.5.2021)

תרשים 1. אינפלציה בטורקיה, ינואר 2013–דצמבר 2022, נתונים חודשיים

מקור: OECD, עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

סיכום

עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשובה לשם שמירה על מהימנות הנתונים הרשמיים של המדינה. מהימנות הנתונים מאפשרת קבלת החלטות יעילה ומגבירה את האמון במדינה וביכולת שלה להחזיר הלוואות ויוצרת תנאים נוחים להשקעות במדינה. כמן כן, נתונים אמינים הם מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות הפוליטיות של הציבור.

במקרי המבחן שנסקרו לעיל ראינו שהיעדר עצמאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופגיעה בה (למשל במינויים לא מקצועיים של העומד בראשה), הובילה לעיוות הנתונים ושהיעדר השקיפות והאמינות של הנתונים פגע באמינות הממשלה בעיני משקיעים זרים, ארגונים בינלאומיים וחברות דירוג אשראי, והוביל לפגיעה בדירוג האשראי של המדינות ולירידה בהיקף השקעות הזרות. עיוות הנתונים פגע גם ביכולת לקבל החלטות בזמן אמת, החלטות שיכלו לסייע למדינות האלה להתמודד עם המשברים הכלכליים שפקדו אותן. מדינות אלו נתונות במשבר כלכלי חריף עד היום. נוסף על כך, מקרי המבחן העלו כי פוליטיזציה והטיה של הנתונים הרשמיים השפיעו לרעה על אמון הציבור בממשלה בארגנטינה, היו בסיס לחילופי האשמות פוליטיים ביוון, והביאו לרדיפה פוליטית של מכוני מחקר עצמאיים בטורקיה וארגנטינה. מכאן שיש סיבות לחשוש כי לזיוף הנתונים גם השלכות פוליטיות וחברתיות חריפות, נוסף על הסכנות הכלכליות.

רשימת המקורות

אייכנר, איתמר, וגד ליאור, 2023. "פרופסור ירון פלוס נבחר לתפקיד ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", ynet (17.4.2023)

זרחיה, צבי, 2023. "משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי", כלכליסט (13.3.2023).

ליאור, גד, 2023. "ועדת האיתור למינוי סטטיסטיקן ראשי תתכנס בשבוע הבא", ynet (14.3.2023).

מאור, דפנה, 2023. "מה שווה הלמ"ס אם איננו שולטים בה? המדינות שבהן סטטיסטיקאי הוא תפקיד בסיכון גבוה", דה מרקר (23.2.2023).

מבקר המדינה, 2010. "ועדות איתור בשירות הציבורי", דוח שנתי 61ב.

Alfaro, Laura, and Fabio Kanczuk, 2019. "Undisclosed Debt Sustainability," NBER Working Paper 26347.

Aragão, Roberto, and Linsi Lukas, 2022. "Many shades of wrong: what governments do when they manipulate statistics", Review of International Political Economy 29 (1): 88–113.

Arezki, Rabah, Daniel Lederman, Amani Abou Harb, Nelly El-Mallakh, Rachel Yuting Fan, Asif Islam, Ha Nguyen, and Marwane Zouaidi, 2020. "How Transparency Can Help the Middle East and North Africa," Middle East and North Africa Economic Update (April), Washington, DC: World Bank.

Askew, Joshua, 2022. "Soaring Inflation and a Collapsing Currency: Why is Turkey's Economy in Such a Mess?" euronews (21.12.2022).

Clare, Andrew, and Roger Courtenay, 2001. “What Can We Learn About Monetary Policy Transparency from Financial Market Data?” Bundesbank Series 1 Discussion Paper No. 2001,06.

European Commission, 2010. Report on Greek Government Deficit and Debt Statistics, Brussels 8.1.2010.

Gelos, Gaston, and Shang-Jin Wei, 2002. "Transparency and International Investor Behavior," NBER Working Paper 9260.

Glennerster, Rachel, and Yongsek Shin, 2008. “Does Transparency Pay?” IMF Staff Papers 55 (1): 183-209.

Guriev, Sergei, and Daniel Treisman, 2019. "Informational Autocrats," Journal of Economic Perspectives 33 (4): 100–127.

Horn, Sebastian, Carmen M. Reinhart, and Christof Trebesch, 2019. "China’s Overseas Lending," NBER Working Paper 26050

Kubota, Megumi, and Albert Zeufack, 2020. "Assessing the Returns on Investment in Data Openness and Transparency," Policy Research Working Paper; No. 9139. © World Bank, Washington DC.

Martínez, Luis R., 2022. "How Much Should We Trust the Dictator’s GDP Growth Estimates?" Journal of Political Economy 130 (10):2731­–2769.

Ortiz, Fiona, 2008. "Missing Argentine Data Hits Government Credibility," Reuters (31.7.2008).

Pietl, Laura, 2022, "Turkish President Sacks Statistics Chief as Inflation Tension Escalates," Financial Times (29.1.2022).

Sarafidis, Vasilis, 2018. "The Tragedy of Greek Statistics," ekathimerini.com (22.10.2018).

United Nations, 2023. Handbook of Statistical Organization, Third Edition: The Operation and Organization of a Statistical Agency, Series F No. 88, New York: United Nations, Department of Economic and Social Affairs Statistics Division Studies in Methods.

World Bank, 2021. World Development Report 2021: Data for Better Lives Washington, DC: World Bank.